סע"ש 6356-08-13.18 אוגוסט 2014

כללי

לפנינו תביעה (מיום 14/8/2013) לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ודמי נסיעות בסך 84,798 ₪.

לאחר שתוקנה התביעה, הוסף רכיב הבראה והתביעה עומדת על סך 90,034 ₪ (ס' 30 לתצהיר התובע).

כתב הגנה הוגש ביום 20/10/2013.

ביום 11/3/2014 התקיים דיון מקדמי ובין הצדדים התקיים הליך גילוי מסמכים (בקשת התובע והחלטת כב' הרשמת ע. ריכטמן מיום 27/11/2013, פרוטוקול מ- 11/3/2013 עמ' 2, 4).

תצהיר עדות ראשית של התובע ותיק מוצגים מטעמו הוגשו ביום 17/3/2014; תצהיר עדות ראשית של הנתבע ותיק מוצגים מטעמו הוגשו ב- 12/5/2014 (וב- 13/5/2014).

ביום 22/5/2014 התקיים דיון הוכחות ובו נחקרו התובע והנתבע על תצהיריהם.

בתום הדיון – סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.

לאחר שבחנו טענות הצדדים וראיותיהם- החלטנו לקבל את התביעה חלקית כדלקמן:

1. פיצויי פיטורים

טענות התובע- החל עבודתו כמסגר ביום 1/6/2005 (ס' 1 לכתב תביעה) / 1/7/2005 (ס' 1, 29 לתצהירו); הועסק במשך 5 חודשים קודם לכן ב- 1/9/1999- 31/1/2000 (ס' 1 לתצהיר) וב- 2003 "במשך תקופה קצרה" שלאחריה פוטר עקב ירידה בעבודה (ס' 1 לתצהירו); סיים עבודתו אצל הנתבע ב- ב- 9/5/2013 (ס' 29 לתצהיר התובע, עמ' 1, 13 לפרוטוקול); לא נחתם עימו הסכם בכתב – למרות החובה ע"פ חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב- 2002 (ס' 2 לתצהירו); "תחילה" הועסק במשרה חלקית – 82% (153 שעות) לנוכח היקף עבודתו (ס' 3 לכתב התביעה) / עקב לימודיו כמהנדס מכונות (ס' 4 לכתב התביעה, ס' 4 לתצהירו); שכרו- 40 ₪ לשעה (ס' 5 לתביעה) / סוכם כי שכרו "בהתחלה" 35 ₪ ויקבל דמי נסיעה בסך 20 ₪ ליום (ס' 5 לתצהירו); סוכם כי יקבל שכרו מדי שבוע (ס' 6 לתביעה) / "אחת לשבוע מקדמה ע"ח שכר עבודתי החודשי" (ס' 6 לתצהירו); החל משנת 2009- עבד במשרה מלאה ע"פ אותם התנאים (ס' 3,7 לכתב תביעה, ס' 3 לתצהירו) / "עברתי למשרה מלאה "ע"פ שכר לשעה של 40 ₪" (ס' 7 לתצהירו);

התובע התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו בשל כל אחת / בהצטבר הסיבות להלן:

א. הנתבע לא הנפיק לתובע תלוש שכר בתקופת עבודתו למרות פניות התובע (ס' 8 לתצהירו); "רק לאחר התפטרותו של התובע, דרש התובע לקבל תלושי שכר ועד למועד הגשת כתב תביעה זה לא הועברו לידי התובע מלוא תלושי השכר להם זכאי הוא אלא חלקם" (ס' 9 לכתב התביעה, ס' 9 לתצהירו); הנתבע הנפיק לתובע תלושי שכר שקריים שאינם משקפים את שעות עבודתו בפועל (ס' 10 לתצהירו): (*) בטופס 106 לשנת 2006, צוין כי לא עבד באוגוסט ואולם בחודש זה גוייס למילואים: 6/8/2006-7/9/2006 (*) בטופס 106 לשנת 2005 מצוין כי לא עבד בחודש נובמבר ואולם ע"פ תדפיס בנק ל - 11/2005 עולה כי ב- 30/11/2005 שולמה משכורת בסך 4,075 ₪ (*) בטופס 106 לשנת 2006, צוין כי לא עבד בנובמבר ואולם ע"פ תדפיס בנק שולמה משכורת לחודש זה ביום 30/11/2006 בסך 4,310 ₪ (ס' 10 לתצהיר התובע). (*) בתלוש השכר מצוין כל העת שעבד 155 שעות עבודה בעוד ששכר העבודה השתנה כל העת וזאת ע"מ ליצור הרושם שעבד פחות מ- 186 שעות כפי שעבד בפועל למן שנת 2009 (ס' 15 לתצהירו); לא בכדי סירב הנתבע להמציא כרטיסי עבודה של התובע (ס' 16 לתצהיר התובע); (*) התשלום עבור דמי נסיעה ששולם לו היה נמוך מהמצוין בתלוש השכר (ס' 16 לתצהיר). התובע לא קיבל תלושי שכר במהלך תקופת עבודתו ולכן לא ידע על הדיווחים השקריים (ס' 15 לכתב התביעה);

ב. הנתבע לא העביר לתובע הפרשות פנסיוניות, למרות חובתו ע"פ ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק (מיום 1/1/2008) וצו ההרחבה, ועל אף פניות והתראות חוזרות של התובע (ס' 11 לתצהיר התובע); טענת הנתבע כי לא ידע את הוראות החוק אינה סבירה שכן לעובד אחר (קוסטה, אליו פנה על מנת ליתן תצהיר אך הוא סירב) הופרשו תשלומים כל העת והנתבע מטעמים השמורים עימו פגע בקניינו (ס' 12 לתצהירו).