כב' השופטת שרה דותן - אב"ד:
איסור פרסום
מאחר שמדובר בעבירת מין במשפחה ובמתלוננת קטינה, אנו מתירים את פרסום גזר הדין, למעט שם הנאשם, שם המתלוננת, שמות בני המשפחה וכל פרט העלול להביא לזיהויים.
רקע
נגד הנאשם, יליד 1979, הוגש בתאריך 22.11.09 כתב אישום הכולל שני אישומים, המייחסים לו ביצוע עבירות מין בגיסתו, קטינה ילידת 1998 (להלן:
"הקטינה" או
"המתלוננת").
בהתאם לעובדות האישום הראשון, במועד לא ידוע בשנים 2007-2008 נתן הנאשם לאחיה של הקטינה כסף, והורה לו ללכת ולקנות דבר מה עבורו, בכדי להישאר עמה ביחידות. לאחר מכן, נכנס איתה לחדר השינה של הוריה, ונעל אחריהם את הדלת. הוא הפשיטה ממכנסיה, הסיט את תחתוניה ושפשף את איבר מינה באצבעותיו. בהמשך, דרש ממנה לבצע בו מין אוראלי, למרות שהפצירה בו שיחדל ממעשיו. רק לאחר ששמע קולות מכיוון דלת הכניסה, חדל ממעשיו ויצא מהחדר. ברוב דעות, על דעתו החולקת של כב' השופט שוחט, נקבע כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו באישום זה, והוא הורשע בביצוע מעשה מגונה בקטינה על ידי בן משפחה- עבירה לפי סעיף 351(ג)(2) יחד עם סעיף 348(ב) ובנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:
"החוק"), ובמעשה סדום בקטינה על ידי בן משפחה- עבירה לפי סעיף 351(א) יחד עם סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק.
הנאשם זוכה, מחמת הספק, מהעבירה המיוחסת לו באישום השני, ואין צורך להידרש לפרטיו.
נסיבותיו האישיות של הנאשם והערכת המסוכנות
בהערכת המסוכנות מיום 03.04.11 (להלן:
"הערכת המסוכנות") נמסר כי הנאשם, כיום גרוש ואב לשני ילדים: בן בגיל ארבע וחצי ובת בגיל שנה וחצי, תיאר עצמו כאב דואג לילדיו, המעוניין שיגדלו ללא מעורבות בפלילים. הבן מצוי בחזקת האם, המתגוררת עם משפחתה. הבת בחזקת אחות הנאשם, לדבריו, בשל קשיים של האם לגדל את הילדים לבדה. עובר למעצרו, עבד במסעדה והתגורר עם גרושתו, אז אשתו. במשפחת המוצא שישה ילדים. אביו מוכר כנרקומן, לא עבד והתפרנס מקצבת ביטוח לאומי. אמו עובדת לאורך השנים בניקיון. הנאשם סיים 10 שנות לימוד. בגיל 17 החל לסחור בסמים והיה מעורב בפלילים. לדבריו, לאחר שהכיר את אשתו ביקש להתפרנס בכבוד, אולם בעסק שלו נתפס סם, והוא נידון לשישה חודשי מאסר. עורכת תסקיר המסוכנות, ד"ר אבולעפיה יהודית, מציינת כי
"התייחסותו לעברו הפלילי דומה להתייחסותו לעבירה נשוא הבדיקה- מכחיש, שולל ואינו זוכר את מרבית המיוחס לו".
לגבי העבירות המיוחסות לו, טען הנאשם כי המתלוננת שיקרה, ולא ידע להסביר
"למה ילדה בת 12 תמציא כאלה דברים". כמו כן, ציין כי אחד השופטים זיכה אותו, וכי בכוונתו להוסיף ולערער לבית המשפט העליון ולהילחם על חפותו. משנשאל מה צריך להיות עונשו של מי שפגע בילדים קטנים, השיב:
"גזר דין מוות". עורכת התסקיר סבורה, כי הדבר מלמד על
"עומק הכחשתו את המיוחס לו". עוד ציינה, כי הנאשם אינו מגלה אמפטיה למתלוננת
"ומתייחס אליה כאל שקרנית אשר תופעלה על ידי משפחתה", ובנוסף:
"(הנאשם)
טוען כי התלונה שהוגשה כנגדו מהווה תוצר של עלילה, טענת העלילה הינה טענה שכיחה בקרב עברייני גילוי עריות. ניכר כי הגדרתו כעבריין מין, למי שמגדיר עצמו כמשתייך למשפחת פשע רבת כוח ביפו, מהווה תחושת בושה גדולה מאוד ופוגעת בתפיסת זהותו הגברית. החרדה לפגיעה בדימוי העצמי, מונעת ממנו לבחון את מעשיו ומהווה עבורו עוגן, שמאפשר לו שלא להתמודד באמת עם מעשיו, עם השלכותיהם עליו כאדם ועם תפיסתו העצמית. אין הוא מגלה תובנה כלשהיא, אינו לוקח אחריות למעשיו, לא בוחן אותם, מכחיש את המעשים בהם הורשע וכמובן את הכוונה (ה)
מינית המשתמעת מהם".
זאת ועוד, ד"ר אבולעפיה מתארת כי הנאשם משליך את האחריות למעשיו לסביבה העבריינית בה גדל והתחנך. יחד עם זאת, ביחס לעבירה הנוכחית, הוא מתאר כי הסביבה תומכת בו ולא מאמינה כי ביצע את המעשים המיוחסים לו, ועל כן לא ניתן לראות בה גורם ממתן מסוכנות. התרשמותה הקלינית, היא כי:
"(הנאשם)
שיתף פעולה באופן מניפולטיבי ולא אחת ענה על שאלות כפי שחשב שמשרתות את צרכיו, זחוח ובטוח בצדקתו...
סף הגירוי וסף התסכול שלו היו גבוהים יחסית. מתקשה מאוד לראות עצמו כעבריין מין וכמי שפגע בילדה...
מכחיש את עבירת המין בה הורשע. אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו מגלה כל תובנה לגורמים שגרמו לביצועה...
ההתרשמות היא מאישיות אנטי סוציאלית בעלת קווים נרציסטיים. מתקשה מאוד לראות את צרכי האחר, על אף שמצהיר על רגישותו הרבה. עסוק בעצמו ובסיפוק צרכיו תוך חוסר אמפטיה בולט לאחרים, תוך התעלמות ממגבלות המציאות וממעשיו השליליים...
נראה כי עסוק יותר בדרך ההימלטות מהעבירה בה הורשע, בקורבנותו הוא ובשימור זהותו הגברית ודימוי העצמי, נראה כי קיים ליקוי ביכולת האמפתיה...".
לסיכום, ולאחר שיקלול הפקטורים הסטאטיים והדינאמיים, הגיעה מעריכת המסוכנות למסקנה כי רמת המסוכנות של הנאשם היא בינונית.
תסקיר נפגעת העבירה
תסקיר נפגעת העבירה נערך בתאריך 03.04.11, והוא נכתב על סמך: תמליל חקירת המתלוננת וטופס סיכום העדות; כתב האישום המקורי; פרוטוקול הדיון המורה על עריכת התסקיר; פגישה עם המתלוננת ועם האם.
בפתח הדברים, מציינת עורכת התסקיר כי בפגישה נכחה גם אחותה הבכורה של המתלוננת. כמו כן, נכחה האחות שהיא גרושתו של הנאשם, אשר עזבה את הבית בכעס לנוכח שיתוף הפעולה של בני המשפחה עם ההליך. זאת ועוד, ניכר כי המידע נמסר באופן זהיר, וכי המשפחה חוששת מהשלכות ההליך המשפטי על המשך חייהם.
מפאת צנעת הפרט, לא אדרש לפרטי התסקיר במלואם, אולם האמור בו מבטא את הטראומה שעברה הקטינה, שנפגעה כבר בהיותה ילדה רכה בשנים.