מ.י. ענף תנועה ת"א נ' לגטאי

הכרעת דין

אני מוצא לנכון לזכות את הנאשם מביצוע עבירת התעבורה שיוחסה לו בכתב האישום - נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

הזיכוי הינו מחמת הספק.

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שהנאשם נהג בטרקטור ברח' בן יהודה 80 בתל-אביב, נהג הוא עפ"י הטענה בקלות ראש בכך שמשך באמצעות הטרקטור מוט ברזל אשר היה קשור לחומת בטון אשר הפרידה בין הטרקטור לבין רכב אחר שחנה מעבר לחומה וכי כתוצאה ממעשי הנאשם התמוטטה החומה על כלי רכב חונים וניזוק הרכב המדובר.

הנאשם הודה בנהיגת הטרקטור במקום ובזמן אך טען כי נהיגה זו התבצעה בשטח תפעולי ולא "בדרך".

הנאשם טען עוד כי הסתבר בדיעבד שמתחת לערימות הפסולת שהוא עסק בפינויין עם הטרקטור, היה מוט ברזל שקשור היה לכאורה לחומה המדוברת וכי לשיטתו של הנאשם היתה זאת בנסיבות אלה תאונה בלתי נמנעת מבחינתו.

לנוכח הכפירה נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר ינון בנימין (ע.ת.1) אשר גבה את הודעתו של הנאשם, וזו הוגשה וסומנה ת/1.

עוד העיד מטעם התביעה האזרח מר רפאל רבייב (ע.ת.2) אשר רכבו ,שחנה במגרש השכן, היה אחד הרכבים עליהם התמוטטה החומה.

במסגרת עדותו של עד זה הוגש בהסכמה אישור בדבר הגשת תלונה (סומן ת/2) וכן הוגשו בהסכמה תצלומים מן המקום , אישור מחב' ביטוח, הודעת העד הנ"ל במשטרה, הודעה שמסר העד על תאונת דרכים ופתק אשר התייחס העד הנ"ל בחקירתו (המסמכים הללו סומנו ת/3 עד ת/10).

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד.

לבקשת ההגנה הוגש מסמך אישור ממשרד הרישוי אודות תוקף רשיון הנהיגה של הנאשם (סומן נ/1).

בתמצית אומר כי מבלי לקבוע שהנאשם ,כבעל מקצוע מבין בעלי המקצוע שעיסוקם היה באתר העבודה הנ"ל, אחראי או אינו אחראי להתמוטטות החומה, כן מצאתי לנכון לקבוע כי לכשעסקינן בתיק זה שבפני בבחינת מישור תעבורתי, וכאשר על הפרק בתיק זה בחינת שאלת דרך הנהיגה של הנאשם כנהג, ספק בעיני אם יש בנסיבות בסיס להרשעת הנאשם בעבירת תעבורה של נהיגה בקלות ראש או בחוסר זהירות, (וזאת להבדיל אולי מקביעה בקשר לדרך עבודה נאותה או לא נאותה של בעלי מקצוע באתר בניה - אך זאת לא נתבקשתי לקבוע, ואין בידי את הכלים ואת הסמכות לקבוע).

לנוכח האמור לעיל התבקש אם כך לטעמי זיכויו של הנאשם מעבירת התעבורה שיוחסה לו, ולהלן הנימוקים המפורטים לכך :

ראשית אומר כי טענת ההגנה על כי האירוע לא התרחש במקום המוגדר כ"דרך", דינה להידחות.

החומה שהתמוטטה הפרידה בין מגרש אתר העבודה בו נהג הנאשם בטרקטור שלו כקבלן לפינוי פסולת ועבודות עפר, לבין מגרש חניה של בית מגורים בת"א שגבל עם המגרש בו נעשתה העבודה. (החומה שנפלה הפרידה בין שני המגרשים).

אירוע נפילת החומה איננו יכול אם כך להיות משוייך אך ורק לאתר העבודות, אלא הוא משוייך בהחלט גם למגרש בית המגורים שבו החנו לתומם בעלי כלי רכב את רכבם ומצאו אח"כ את מכוניותיהם כאשר החומה שהפרידה בין המגרשים ממוטטת על המכוניות החונות שלהם במקום עמידתן הלגיטימי במקום שהוא פתוח לציבור.

לא קמה כאמור מחלוקת כי במגרש החניה בו חנו המכוניות היתה רשות לציבור להימצא, ומכאן שהאירוע בהחלט התרחש במהותו ב"דרך" כהגדרת מושג זה בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

אלא שכאמור, הסוגייה המרכזית שהיתה במחלוקת בתיק זה הינה האם הנאשם נהג בטרקטור בקלות ראש.

ניכר מכתב האישום אשר נוסח ע"י התביעה על כי התביעה עצמה מסכימה שבמקרה דנן אין מדובר דרך משל בנהג טרקטור שפגע או נגע ישירות עם הטרקטור בחומה והפילה, אלא במצב דברים שבו (כמנוסח ע"י התביעה בכתב האישום) משך הנאשם באמצעות הטרקטור מוט או כבל מתכת שמחובר היה במקום כלשהו לחומה וכך אירעה עפ"י הטענה התמוטטות החומה. (למרבה המזל אגב לא שהה איש ליד כלי הרכב החונים, וכך נמנעו פגיעות או אבדות בנפש).