1. הנאשם הורשע, על-פי הודאתו בעובדות כתב-האישום המתוקן, כדלהלן: בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, בעבירת תקיפה לשם גניבה ובעבירת איומים - לפי סעיפים 402(ב), 381(א)(2) ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק). בנוסף הורשע הנאשם, על-פי בקשתו, בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית - לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, שיוחסה לו בת"פ 4038/07 של בית-משפט השלום בירושלים.
2. באישום הראשון, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה לשם גניבה - לפי סעיף 381(א)(2) לחוק. על-פי העובדות העומדות ביסוד הודאת הנאשם והרשעתו, ביום 19.2.08 בסמוך לשעה 17:15 ברח' רבקה בירושלים, ניגש הנאשם לעובר אורח, המתלונן, אחז בידו ומנע ממנו להמשיך בדרכו. לשאלת המתלונן, מה רצונו ממנו, השיב הנאשם: "שקל אחד". בשל חששו מהנאשם, הוציא המתלונן מכיסו שקל אחד ומסרו לידי הנאשם. או-אז, הוסיף ודרש הנאשם מהמתלונן את כל כספו, באמרו לו בקול מאיים: "הכל". חרף התנגדות המתלונן, שב ודרש ממנו הנאשם את כל כספו, זאת כאשר הוא ממשיך לאחוז בידו. בלית ברירה, נאלץ המתלונן למסור לידי הנאשם את כל הכסף שהחזיק בכיסיו - בסך 15 ש"ח.
3. באישום השני הורשע הנאשם בעבירות שוד בנסיבות מחמירות ואיומים - לפי סעיפים 402(ב) ו-192 לחוק. עבירת השוד בוצעה ברח' רבקה בירושלים, כחמש דקות לאחר ביצוע העבירה הנדונה באישום הראשון. על-פי עובדות האישום השני, העומדות ביסוד ההרשעה, ניגש הנאשם אל עובר אורח נוסף, המתלונן השני, וביקש ממנו לאפשר לו להתקשר מהטלפון הנייד שברשותו. המתלונן התעלם מהנאשם והמשיך בדרכו. בתגובה, דחף הנאשם את המתלונן בחוזקה והיכה אותו. המתלונן הדף את הנאשם והחל לצעוד במהירות לעבר המדרכה הנגדית. הנאשם דלק אחר המתלונן והשיגו, החל לחבוט בו באגרופים בכל חלקי גופו, לרבות בראשו, והפילו ארצה לתוך שלולית מים. המתלונן ניסה להיאבק בנאשם ולהדפו מעליו, ובמהלך המאבק נפלו משקפיו. בעוד המתלונן שוכב על הארץ, חבט בו הנאשם ותלש את הכיס השמאלי של מכנסיו. הוא נטל מהכיס שנתלש את הארנק שהיה בו, אשר הכיל: כרטיסי אשראי, תעודות שונות וכ-1,000 ש"ח במזומן, ונמלט בריצה מהמקום. את עבירת האיומים שבאישום השני ביצע הנאשם למחרת היום, עת היה עצור בתחנת המשטרה, בעקבות האירועים האמורים. הוא איים על קצין המשטרה, פקד טומי זקן, באמרו: "גם אותך אני אפרק, רק תוריד דרגות".
4. האישום הנוסף, שבו הורשע הנאשם במסגרת צירוף תיקים, מתייחס להחזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.11 גרם. את הסם החזיק הנאשם בכיס מכנסיו בעת ששהה ברח' הלל בירושלים, ביום 28.11.06.
5. הודאתו של הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון, שהצדדים הגיעו אליו בשלב מתקדם יחסית של הדיון, לאחר שנשמעו עדויותיהם של שני המתלוננים ועד נוסף. על-פי ההסדר, תוקן כתב-האישום, באופן שעבירת השוד שיוחסה לנאשם באישום הראשון הומרה לעבירה של תקיפה לשם גניבה, ועבירת החזקת הסכין שהואשם בה באישום השני, נמחקה. הסדר-הטיעון לא חל על העונש, אך הוסכם על הצדדים כי בטרם ייגזר דינו של הנאשם יוזמן תסקיר משירות המבחן.
6. הנאשם הנו בן 29, יליד ברית-המועצות לשעבר, נשוי ואב לילדים לתאומים בני שנתיים וחצי. הוריו התגרשו בהיותו כבן 15 ומאז אינו בקשר עם אביו. בגיל 19 התחתן, ועובר לעלייתו ארצה בשנת 1999, עת היה בן 21, החל ללמוד וטרינריה בברית-המועצות. בשיחתו עם קצינת המבחן תיאר הנאשם את קשיי הקליטה שפקדו אותו, וכיצד על-רקע זה התחבר לחברה שולית והחל לצרוך סמים. לדבריו, עבד במספר מקומות, על-מנת לפרנס את משפחתו ולממן את רכישת הסמים. עם הזמן, החריפה התמכרותו לסמים, במידה שפגעה ביכולת תפקודו, והוא נאלץ לעזוב את מקום עבודתו. הוא דיווח לקצינת המבחן, כי השתלב במספר ניסיונות לגמילה מסמים, ללא הצלחה. בין-השאר שהה ב"אשפוזית" פרטית לצורך גמילה פיזית, אך לאחר טיפול של כחודש חזר לשימוש בסמים באופן מיידי. כן השתלב, לטענתו, במספר טיפולי גמילה, שהממושך ביניהם היה בשנת 2005 לתקופה בת שבעה חודשים. ואולם, לאחר לידת התאומים חזר לשימוש מאסיבי בסמים, התקשה לעמוד במילוי תפקידו כראש משפחה וכמפרנס, עזב את עבודתו ובמרבית הזמן היה עסוק במימון רכישת הסמים. על-רקע זה אף נקלע לחובות כספיים גדולים ומצבו הנפשי החמיר.
7. בתסקיר הראשון, שהוגש על-ידי שירות המבחן ביום 24.6.08, ציינה קצינת המבחן כי הנאשם הביע משאלתו להשתלב בטיפול גמילה על-מנת להיחלץ מהמעגל העברייני, וכי רעייתו ואמו התגייסו לסייע לו, ומצאו מסגרת שנאותה לקבל אותו להליך טיפולי. מדובר במסגרת אשפוזית "רנסנס" לגמילה פיזית מסמים, המופעלת במתכונת סגורה בשטח בית-החולים "אברבנאל" בבת-ים, מטעם עמותת "אל סם". על-רקע זה המליצה קצינת המבחן בתסקירה הראשון לשחרר את הנאשם ממעצרו לתקופה של שלושה חודשים, לצורך שילובו בתוכנית גמילה במסגרת סגורה בקהילה, בשלב ראשון - באישפוזית "רנסנס", ובשלב שני - באחת מהקהילות הטיפוליות הפועלות ברחבי הארץ.
8. בדיון בפרשת גזר-הדין, שהתקיים ביום 4.9.08, דיווח הנאשם כי השתלב בטיפול גמילה במסגרת בית-המעצר "ניצן", ועל-רקע זה הוזמן משירות המבחן תסקיר משלים, שבו נתבקשה קצינת המבחן להתייחס לאפשרות שיבוצו של הנאשם בתוכנית גמילה במסגרת הכלא.
9. בתסקיר משלים מיום 24.9.08 הבהירה קצינת המבחן, כי בתסקיר הראשון המליצה על ניסיון לתהליך של שיקום בקהילה, נוכח הערכתה כי קיימת אצל הנאשם מוטיביציה לגמילה, וכי יש בהליך המשפטי כדי להשפיע עליו בעניין זה. היא הוסיפה וציינה, כי משנתבקשה לבחון את אפשרות השיקום בתוך כותלי הכלא, פנתה לראש תחום טיפול ושיקום בנציבות שירות בתי-הסוהר, על-מנת לקבל את המידע הרלוונטי, אך המידע טרם נתקבל. במקביל פנתה לבית-המעצר "ניצן", ומדיווח שנתקבל מהעובד הסוציאלי של בית-המעצר, עולה כי הנאשם נמצא באגף רגיל, משתלב באגף באופן תקין ללא בעיות חריגות, וכי בבדיקה לגילוי שרידי סם מיום 21.7.08 לא נמצא כי הוא משתמש בסמים. כן צוין בתסקיר המשלים, כי בשיחתו של הנאשם עם העובד סוציאלי בבית-המעצר, נמנע הנאשם מלהביע רצונו להשתלב בהליך גמילה במסגרת שירות בתי-הסוהר, וביטא רצון לסיים את ההליך המשפטי, ולטפל בעצמו לאחר שיסיים את ריצוי עונש המאסר. מבירור שערכה קצינת המבחן עם רעייתו של הנאשם, נתחוור כי בניגוד למצב שהיה בחודש יוני, בעת הגשת התסקיר הראשון, נמצאת המשפחה במצב כלכלי קשה ביותר, והאישה אינה מסוגלת כיום להתחייב כספית עבור מימון הטיפול במרכז הגמילה "רנסנס". כמו כן, מסרה האישה, כי היא מעוניינת להמשיך את החיים הזוגיים עם הנאשם, זקוקה לנוכחותו בבית ומבקשת לתמוך בו בהליך טיפול בקהילה, שלא במסגרת סגורה.
10. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת העבירות שהנאשם הורשע בהן, ובפרט עבירת השוד ועבירת התקיפה לשם גניבה, שבוצעו על-רקע של התמכרות לסמים קשים. היא עתרה להטלת מאסר בפועל לתקופה ממושכת, בצד מאסר על-תנאי מרתיע ופיצוי כספי למתלונן באירוע הנדון באישום השני.
11. הנאשם ובא-כוחו הבהירו, כי אינם מעוניינים בהזמנת תסקיר משלים משירות המבחן, לא בעניין בחינת אפשרויות השיקום והגמילה במסגרת המאסר, ולא בדבר בחינת האפשרות לשילובו של הנאשם בהליך גמילה ממושך בקהילה טיפולית סגורה. הנאשם טען, כי נגמל פיסית משימוש בסמים במסגרת המעצר, והוא סבור שיש לו את הכוחות לשקם את עצמו במסגרת פתוחה בקהילה, כמו השתלבות בתוכנית טיפול ב"מרכז יום". על-כן עתר הסניגור, בהתאם לבקשת הנאשם, כי גזר-הדין יינתן ללא צורך בהזמנת תסקיר נוסף. הוא ביקש מבית-המשפט להסתפק בהטלת מאסר לתקופה קצרה יחסית, שתביא בחשבון את העובדה שהנאשם נתון כשבעה חודשים במעצר - שתנאיו מכבידים מתנאי מאסר, וציין שעבירת השוד ועבירת התקיפה לשם גניבה לא היו חמורות בנסיבותיהן במדרג החומרה של עבירות אלו. כן ביקש הסניגור מבית-המשפט להביא בחשבון לקולא את הודאתו של הנאשם והחרטה שהביע על מעשיו; את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שבעטיין נקלע להתמכרות קשה לסמים, וכפועל יוצא - לביצוע העבירות דנן; את תפקודו התקין של הנאשם במסגרת המעצר, שבמהלכו אף נגמל פיסית מסמים; ואת נכונותו להמשיך בטיפול גמילה במסגרת הקהילה עם שחרורו מהכלא.
12. בדבריו האחרונים לעניין העונש, הביע הנאשם חרטה וצער על מעשיו, ביקש מחילה מהמתלוננים, הסביר כי התמכרותו לסמים הביאה אותו למצב של אובדן גבולות ושליטה, והביע משאלתו לשוב למשפחתו ולהשתלב בטיפול גמילה בקהילה.
13. העבירות שביצע הנאשם חמורות בטיבן ובנסיבותיהן. בעיקר חמורות העבירות של שוד בנסיבות מחמירות ותקיפה לשם גניבה, שבוצעו כלפי שני עוברי אורח שנקרו בדרכו של הנאשם. למותר להכביר מילים על חומרת העבירות, ובפרט כשמדובר בהתנפלות על עוברי אורח תמימים, ועל החוויה הקשה שחוו שני המתלוננים, כאשר ניצבו חסרי אונים מול הנאשם שהנו חסון ורחב מימדים. משנה חומרה יש לראות בהישנות המעשים כלפי שני קרבנות, באלימות הקשה שנקט בה הנאשם כלפי המתלונן השני שסירב למסור לו את כספו, ובביצוע העבירות על-רקע של התמכרות קשה לסמים. מעשיו של הנאשם מצביעים על תעוזה עבריינית ניכרת, ועל הסיכון הממשי שהוא מהווה לציבור, ולשלומו וביטחונו האישי של כל אחד ואחד בהתהלכו ברחובה של עיר. התעוזה העבריינית של הנאשם אף באה לידי ביטוי בחוסר המורא מגורמי אכיפת החוק, שעה שלא היסס מלאיים על קצין משטרה בין כותלי בית-המעצר. במקרה דנן, שיקולי הענישה של ההגנה על הביטחון האישי של הציבור, הוקעת מעשי האלימות הבזויים והרתעה אפקטיבית - אישית וכללית, מחייבים הטלת מאסר לתקופה משמעותית, וגוברים על השיקולים לקולא הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם. עם זאת, אתחשב לקולא - בהודאתו של הנאשם, אם כי זו באה בשלב מתקדם של הדיון לאחר שמיעת עדויות המתלוננים; בחרטה שהביע על מעשיו; בנסיבותיו האישיות, שבעטיין נקלע למעגל הסמים ולביצוע העבירות; ובמשאלתו להשתלב בטיפול גמילה, כמו גם בצעדים שעשה במסגרת מעצרו להפסקת השימוש בסמים. ואולם, לאור כישלונותיו בעבר, פעם אחר פעם, בניסיונות הגמילה שעבר במסגרת הקהילה, מתעורר ספק רב אם יהא בכוחו של הנאשם להצליח בטיפול גמילה בקהילה במסגרת עצמית, כפי שבדעתו לעשות. ניכר, אפוא, כי הלה זקוק לטיפול ממושך ואינטנסיבי במסגרת סגורה כתנאי להצלחת הגמילה. טיפול שכזה ראוי שיבוצע במסגרת מאסרו, ואמליץ כי הנאשם ישולב בו, אם יימצא מתאים לכך והתנאים יאפשרו זאת.
14. על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשם כדלהלן:
א. לשלוש שנות מאסר בפועל, מיום מעצרו - 19.2.08.
ב. לשנה וחצי מאסר על-תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת שוד או תקיפה לשם גניבה.
ג. לשלושה חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא עבירת איומים או עבירת סמים כלשהי.
ד. לפיצוי המתלונן באישום השני בסך 10,000 ש"ח, אשר גבייתו תוסדר על-ידי המרכז לגביית קנסות. (המאשימה תמסור למרכז לגביית קנסות את פרטי המתלונן, ותודיע למתלונן על פסיקת הפיצויים).
עותקים מפסק-הדין יישלחו לשירות המבחן ולשירות בתי הסוהר, ותשומת לבו של שירות בתי הסוהר מופנית להמלצה שבפסקה 13 סיפא לפסק-הדין.