קיפיאטקוב נ' פרימטיק בע"מ

1.זוהי תביעתו של מר סרגי קיפיאטקוב (להלן: "התובע") נגד פרימטיק בע"מ (להלן: "הנתבעת") במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים בסך של 154,000 ₪.

השאלה היחידה ששנויה כאן במחלוקת היא זכאותו של התובע לקבל מהנתבעת פיצויי פיטורים כתוצאה מסיום עבודתו אצלה וככל שתקבע זכאות זו, סכום פיצויי הפיטורים שצויין לעיל וננקב בכתב התביעה, אינו שנוי במחלוקת. (ראה דברי ב"כ הנתבעת עמ' 22 שורה 6 לפרוטוקול הדיון מיום 8.11.12).

2.הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בבניית מכונות אוטומטיות ורובוטיקה.

הנתבעת נוסדה בשנת 1985 על ידי המנוח אברהם פרימו ז"ל שהיה בעליה ומנהלה של החברה.

לצערנו, ימים ספורים לאחר ששמענו את דיון ההוכחות בתיק, נפטר אברהם פרימו ז"ל ולא עלה בידו להעיד לפנינו במסגרת דיון ההוכחות, זאת מפאת מחלתו הקשה.

יחד עם זאת, המנוח אברהם פרימו ז"ל נכח בדיון המוקדם שהתקיים ביום 22.1.12, בפני כב' הרשמת מירי שי גרינברג ובמסגרת דיון מוקדם זה מסר גרסתו אליה עוד נתייחס בהמשך.

3.התובע יליד שנת 1957 (ראה עמ' 15 שורה 3 לפרוטוקול מיום 8.11.12) עבד כמהנדס מכונות אצל הנתבעת מיום 1.6.1997 עד יום 5.5.11. (ראה הן את עדותו של התובע בעמ' 14 שורה 20 לפרוטוקול מיום 8.11.12 והן סעיף 4 לסיכומי ב"כ הנתבעת).

4.הנתבעת עוסקת בבניית מכונות אוטומטיות ורובוטיקה, כשחלק מעבודתו של התובע כלל עבודות פיזיות של בניית המכונות, לרבות הזזת מכונות כבדות, העמסה, פריקה וכד'.

במסגרת עבודתו של התובע אצל הנתבעת הוא עסק גם בעבודות שרטוט ותכנון, כך שעבודתו בוצעה בחלקה במשרד וחלקה באולם בו ניבנו המכונות. (ראה עדותו של מר וניה דוברובולסקי עמודים 5,6,7,8 לפרוטוקול מיום 8.11.12 וכן עדותו של מר אלכסנדר שוקיס עמ' 10 שורה 10 פרוטוקול מיום 8.11.12).

תמיכה לנכונות גרסתו של התובע בדבר העבודה הפיזית שבוצעת בחצרי הנתבעת ניתן למצוא גם בעדותו של מר ברק פרימו (בנו הצעיר של המנוח) שניתנה ביום 28.5.03 בתביעה שהגיש נגד המוסד לביטוח לאומי להכיר בעבודתו במפעל כעבודה מועדפת/נדרשת ובמסגרת הדיון שהתקיים בתיק הנ"ל העיד גם אותו מר אלכסנדר שוקיס לגבי העבודות הפיזיות המבוצעות אצל הנתבעת. (ראה תיק בל 16503/02 שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה).

5.התובע צרף לתצהיר עדותו הראשית תיעוד רפואי ממנו עולה, כי יש לו מספר בעיות רפואיות מהן סובל התובע כבר שנים הכוללות בקע טבורי, בעיות בעמוד שדרה ובגפיים העליונות.

למרות כל התיעוד הרפואי שצורף לתצהירו של התובע, לא הומצא לתיק בית הדין מסמך רפואי כלשהו הקובע, כי מצבו הבריאותי של התובע לא אפשר לו להמשיך ולבצע את העבודות הפיזיות אותן ביצע התובע במסגרת עבודתו אצל הנתבעת.

6.משכך, לא הוכח, כי התפטרותו של התובע היא לרגל מצב בריאותי לקוי כאמור בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים")

בשולי הדברים יאמר, כי התובע ממילא ויתר על טענתו לזכאותו לפיצוי פיטורים בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. (ראה סעיף 2 לסיכומי ב"כ התובע).

7.אלא שמצבו הבריאותי של התובע הביא אותו לידי התפטרות מהנתבעת עוד במהלך שנת 2006, אך התפטרות זו לא מומשה ולא יצאה אל הפועל.

אין מחלוקת, כי כבר בשנת 2006 ביקש התובע להתפטר מעבודתו אצל הנתבעת. אלא שהעיתוי בו בחר התובע להתפטר בשנת 2006 היה מאוד לא נוח לנתבעת.

בשנת 2006 ביקש התובע להתפטר מעבודתו אצל הנתבעת עת שהיא היתה מצויה בעיצומו של פרויקט גדול אותו קיבלה בארה"ב והתובע היה בקיא בפרטי ובעבודת הפרויקט הנ"ל. (ראה הן את דבריו של המנוח אברהם פרימו ז"ל בדיון שהתקיים אצל הרשמת ביום 22.1.12 והן את עדותו של מר סער פרימו – בנו של המנוח שהעיד לפנינו ביום 8.11.12, בעמ' 19 לפרוטוקול הדיון).

8.אך בשנת 2006, כאשר ביקש התובע להתפטר מעבודתו באותו עיתוי שהיה לא נוח לנתבעת, הציע לו המנוח אברהם פרימו ז"ל, העלאה משמעותית בשכרו ובכך שיכנע אותו להשאר בעבודה אצל הנתבעת.

בנקודה זו בדיוק מגיעים אנו לסלע המחלוקת בין הצדדים.