יורוקום וחברת כ"א פיטרו עובדת בהריון ויפצו בלמעלה מ 90,000 שקל

האם הפלו הנתבעות את התובעת מחמת הריונה - זו השאלה העומדת להכרעתנו בתובענה זו.

העובדות הצריכות לעניין

1.                  הנתבעת 1, קבלנית כוח אדם, הציבה את התובעת לעבודה בנתבעת 2, אשר עיקר עיסוקה הינו בשיווק טלפונים סלולריים ומתן שירות תיקונים ללקוחותיה.

2.                  התובעת החלה את עבודתה בנתבעת 2 ביום 05/03/09 והעסקתה הסתיימה ביום 16/06/09, תקופת עבודה בת כשלושה חודשים ועשרה ימים.

3.                  במהלך תקופת העסקת התובעת בנתבעת 2 שולם שכרה על ידי הנתבעת 1.

טענות הצדדים

4.                  התובעת טוענת כי הנתבעת 2 הייתה שבעת רצון מעבודתה והעילה לפיטוריה הייתה הריונה. באשר לנתבעת 1, טוענת התובעת כי זו לא הציעה לה הצעת עבודה חלופית לאחר סיום העסקתה בנתבעת 2 ואף זאת, עקב הריונה.

5.                  הנתבעת 2 טוענת כי התובעת נשכרה מלכתחילה כעובדת זמנית. לשיטתה, עם תום תקופת הזמניות הוחלט שלא להעסיקה עקב הישגיה הבינוניים בעבודה והיעדר צורך בעבודתה. הנתבעת 1 טוענת כי לאחר סיום העסקתה בנתבעת 2 הציעה לתובעת שני מקומות עבודה פוטנציאליים. אחד ממקומות אלו פסלה התובעת ואילו ממקום העבודה השני לא חזרו אל הנתבעת 1 מטעמים אשר אינם ידועים לה.

הכרעה

6.                  לאחר ששמענו את הצדדים ואת עדיהם ולאחר שעיינו במלוא המסמכים אשר הוגשו לתיק בית הדין באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

התשתית הנורמטיבית

7.                  סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה) אוסר על הפליית עובד או דורש עבודה. סעיף 2(א) לחוק אוסר, בין היתר, על הפליה מחמת הריון וטיפולי הפריה בקבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה, פיטורים או פיצויי פיטורים ועוד כיוב'.

8.                  סעיף 2(א1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה רלוונטי במיוחד לענייננו. סעיף זה מחיל את איסורי ההפליה על משתמש בשירותי עובד קבלן כוח אדם או מועמד לעבודה אצל משתמש פלוני אשר הופנה אליו על ידי קבלן כוח האדם.

9.                  עוד רלוונטי לענייננו סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות לעבודה הקובע את המקרים בהם יעבור נטל הראיה אל שכם המעביד. לעניין פיטורים, קובע סעיף 9(א)(2) כי אם הוכיח העובד שלא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, עובר נטל הראיה אל שכם המעביד להוכיח שלא הפליה הייתה הסיבה לפיטורי העובד.

מן הכלל אל הפרט- התובעת לא הייתה עובדת זמנית

10.              בענייננו טוענת העובדת כי לא הייתה כל סיבה לפטרה היות והייתה עובדת חרוצה ללא בעיות משמעת וכי פיטוריה יסודם בהריונה ועל כן הם מהווים הפליה פסולה.

11.              כאמור, הנתבעת 2 טענה כי התובעת נקלטה לעבודה כעובדת זמנית ולשלושה חודשים בלבד.

12.              טענה זו אין אנו מקבלים. הנתבעת 2 צירפה העתק של החוזה בינה לבין הנתבעת 1 (נספח ב' לכתב ההגנה של הנתבעת 2). חוזה זה אין בו כדי להועיל לנתבעות, שהרי מדובר במסמך משפטי כללי בין הנתבעות שאינו עוסק באופן ספציפי בתובעת או בעובד אחר. בהסכם לא נאמר דבר וחצי דבר על העסקתם של עובדים באופן זמני, אלא הוא עוסק בכלליות בתנאי ההתקשרות בין הנתבעות וזכויות העובדים אשר יועסקו בנתבעת 2 באמצעות הנתבעת 1. ניתן להתרשם כי החוזה בין הנתבעות התייחס לתקופה אשר לאחריה היו עוברים העובדים לעבוד אצל הנתבעת 2 במישרין, אך אין בכך כדי לומר לקבוע כי עבודתם בנתבעת 2 הינה זמנית.

13.              למעלה מכך, גם אם ההסכם בין הנתבעות היה מציין במפורש כי מדובר בהסכם להעסקת עובדים זמניים, לא היה בכך כדי להועיל לנתבעות, שהרי התובעת לא הייתה צד להסכם זה.