תפ"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1057-09
19/07/2011
|
בפני השופט:
1. נורית אחיטוב אב"ד
2. מרים דיסקין
3. רענן בן-יוסף
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מנחם מזרחי
|
הנתבע:
1. ר.ע. (קטין)
2. ג'מיל עדס
3. עבדל רחמן עדס
עו"ד אשר חן
עו"ד משה מרוז
עו"ד גיל פרידמן
עו"ד שרית סלומיאנסקי
|
| גזר דין |
1. בליל שבת, ה - 14.08.09, נגדעו באחת חייו של אריק קרפ ז"ל (להלן: "
המנוח"). מותו בטרם עת היה מוות נורא, אכזר וחסר כל פשר. הוא לא נגרם מידי שמיים, לא בתאונה ולא מחמת טעות. בני אדם הרגו את המנוח והם יושבים כאן היום על ספסל הנאשמים כדי ליתן את הדין על מעשיהם הנפשעים.
נסיבות מותו המחרידות של המנוח ותקיפתו הפראית ושלוחת הרסן על ידי הנאשמים תוארו ונותחו על ידנו בהרחבה בהכרעת הדין וכך קבענו:
"
ממכלול התיאורים של עדי הראייה מצטיירת באופן חד-משמעי תמונה של אקסטאזת אלימות מבעיתה, בה חבורת צעירים תוקפת בצוותא בבעיטות נמרצות, במכות ובאגרופים אדם מבוגר וחסר אונים, שהופל בכח לקרקע, ניסה לקום על רגליו והופל בשנית ולא עמדו לו כוחותיו להתמודד עם תוקפיו, או אפילו להתגונן מפניהם. ואם לא די בכל זה, הרי שבכל העדויות נשמע קולו של המנוח כשהוא מתחנן על חייו ומבקש רחמים ותחינותיו נופלות שוב ושוב על אוזניים ערלות"
2. בתום שמיעת הראיות הורשעו הנאשמים 2 ו-3 בעבירות הבאות: הריגה, לפי סעיף 298, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (כשהיו נוכחים שניים או יותר), לפי סעיפים 333 + 335 (א) (2) + 29 (ב) ותקיפה בנסיבות מחמירות (כשהיו נוכחים שניים או יותר), לפי סעיפים 379 + 382 (א) + 29 (ב) לחוק.
נאשם 2 הורשע בנוסף גם בתקיפתה של אחת מבנות החבורה בתגובה על בקשתה לחדול מתקיפת המנוח, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.
הנאשמים זוכו מעבירת הרצח שיוחסה להם בכתב האישום.
3. באשר לנאשם 1, בשל היותו קטין ולאור הוראת סעיף 21 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א - 1971 (להלן: "
חוק הנוער") קבענו כי ביצע את העבירות הנ"ל.
עתה, לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן אודותיו, ומכח הוראת סעיף 24 (1) לחוק הנוער, הננו מרשיעים אותו וגוזרים את דינו ביחד עם הנאשמים האחרים.
הראיות לעונש
4. במסגרת ראיותיה לעונש העידה התביעה את בתו של המנוח, הילה, שלא נכחה באירוע התקיפה אותו לילה וסיפרה בקול חנוק מדמעות אודות אביה, אופיו הנוח לבריות ואישיותו החיובית. היא תיארה את השבר שריסק את משפחתה והדגישה את הייסורים, המצוקות והתוצאות הקשות במישור האישי, הרגשי והכלכלי עמן מתמודדת המשפחה יום-יום ושעה-שעה מאז קופדו חייו של המנוח באופן אכזרי וברוטאלי ע"י הנאשמים.
תסקירי שירות מבחן
5. בעת האירועים היה
נאשם 1 קטין כבן 17. נאשם זה גדל בבית נורמטיבי ומבוסס כלכלית, למד בבית ספר תיכון, וממכתב שהגישה ההגנה בעניינו ונכתב ע"י מורתו נלמד, כי היה תלמיד חרוץ שהשקיע בלימודיו ושאף להמשיך במסלול לימודים אקדמי.
נגד נאשם 1 תלוי ועומד תיק בבית משפט השלום לנוער בעבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו ותקיפת עובד ציבור. פרט לכך עברו נקי.
6.
נאשם 2 היה כבן 25 במועד האירועים. לחובתו שלוש הרשעות קודמות בעבירות של החזקת אגרופן או סכין למטרות איומים, הסעת שב"ח והחזקת סמים לצריכה עצמית. יחד עם זאת, ככלל ניהל אורח חיים תקין ועד למעצרו עבד למחייתו בעבודות בניין. הוא נשוי ואב לשני ילדים קטנים.
מתסקיר שירות המבחן אודותיו מצטיירת תמונת חיים מורכבת ולא פשוטה. בהיותו כבן 7 שנים אביו נפצע בתאונת דרכים ולאחר אשפוז של שנתיים וחצי שב לבית המשפחה במצב סיעודי קשה.
בנוסף, חווה הנאשם 2 אירוע טראומתי כשחזה ברצח אמו בידי אחיה על רקע "כבוד המשפחה". הוא שהה תקופה מסוימת במעון, אך העדיף לשוב לביתו ולתמוך באחיו הצעירים.
7.
נאשם 3 היה כבן 20 במועד האירועים. אין לו הרשעות קודמות, אך מתנהל בעניינו הליך נוסף בבית משפט השלום בעבירות של החזקת סכין, הפרעה לשוטר ואיומים. הוא הפסיק את לימודיו והחל לעבוד בבניין מגיל 15. לפני מספר שנים נפגע בתאונת דרכים ומאז נעזר בקביים. לדבריו, סובל מפגיעה בזיכרון.
8. בתסקירים צוין כי כל הנאשמים הביעו צער על מות המנוח, אך בה בעת לא נטלו אחריות מלאה על המעשים בהם הורשעו, כשכל אחד בדרכו תיאר את מעורבותו באופן הממזער את חלקו.
לאור ההכחשה ונוכח חומרת המעשים על תוצאותיהם הקשות, נמנע שירות המבחן מהמלצה כלשהי בעניינם.