ס"ע
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
|
30324-02-10,25872-08-10
21/02/2013
|
בפני השופט:
1. מיכל נעים דיבנר
2. נציגת ציבור (עובדים) - גב' עדה וולקן
3. נציג ציבור (מעסיקים) - מר אברהם ינאי
|
| - נגד - |
התובע:
1. דניאל גביש שניידר
2. אנה אוסטרובסקי
עו"ד רונן זינגר
עו"ד ירון גרוס
|
הנתבע:
1. דקל שירותי מחשב להנדסה (1986) בע"מ ח.פ 51-137457-9
2. ח.ג.מ תכנון ותשתיות (1998) בע"מ ח.פ 51-269125-4
3. ת.ל.מ מהנדסים (ג.ש) בע"מ ח.פ 51-079856-4
4. דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע"מ ח.פ. 51-066011-1
עו"ד יאיר ארן
עו"ד גבריאל רובין
עו"ד אלכסנדר בנר
|
| פסק-דין |
פתח דבר
סע' 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים) קובע את זכותם של שאיריו של עובד אשר נפטר, לקבל פיצויי פיטורים.
השאלות המונחות להכרעתנו הינן - האם היו התובעים "שאירים" של מר טומי שניידר ז"ל (להלן גם - המנוח) ואם כן - האם קמה להם זכאות לפיצויי פיטורים מהחברות הנתבעות, או מי מהן, ובאיזה סכום?
הצדדים להליך ולוז המחלוקות ביניהם
1. מר טומי שניידר ז"ל היה בחייו אדם רב פעלים וכבר משנות ה-70' ייסד חברות שונות ופעל במסגרתן בהיבטים שונים הנובעים מעיסוקו כמהנדס בתחום הבניה.
2. מר דניאל גביש, התובע בתיק 30324-02-10 (להלן - גביש) הוא בנו של המנוח. גביש נולד בשנת 1989 למנוח ולגב' יהודית גביש, עימה ניהל המנוח יחסים מחוץ לנישואיו אותה עת. פרט לגביש, נולדו למנוח שלושה בנים מאשתו דאז, ממנה נפרד בשנת 1991 (הליך הגירושין הושלם בשנת 2004).
3. גב' אנה אוסטרובסקי, התובעת בתיק 25782-09-10 (להלן - אוסטרובסקי), חיה עם המנוח כבת זוגו החל משנת 2001 ועד למועד פטירתו ביום 9.3.2009.
4. הנתבעת 1 (להלן - דק"ש) התאגדה כחברה פרטית בשנת 1986 על ידי ארבעה שותפים, בהם המנוח, אשר החזיק ב-52% ממניות החברה. דק"ש עוסקת בכתיבה והפצה של מאגרי מחירים לענף הבניה ובהוצאה לאור של ספרות מקצועית ומאגרי מידע למגזר המקצועי והפרטי.
5. הנתבעת 2 (להלן- ח.ג.מ) התאגדה כחברה פרטית בשנת 1998. בתחילה היה המנוח בעל מניות בח.ג.מ לצד 2 שותפים נוספים, והחל משנת 2003 החזיקו בח.ג.מ בחלקים שווים, המנוח ומר דוד גבריאלי (להלן - גבריאלי), אף הוא ממייסדי החברה.
6. הנתבעת 3 (להלן - ת.ל.מ) התאגדה כחברה פרטית בשנת 1978, ומאז שנת 2003 הוחזקה בחלקים שווים על ידי המנוח וגבריאלי, שהיו ממייסדיה.
7. הנתבעת 4 (להלן - דקל הכרמל), אף היא חברה פרטית, היתה החברה הראשונה שהקים המנוח עוד בשנת 1973 ועיסוקה בניהול ופיקוח על פרויקטים בתחום הבניה. דקל הכרמל היתה בכל הזמנים בבעלותו המלאה של המנוח.
8. פרט להיותו בעלים בכל אחת מהנתבעות, הוא עבד בהן, או בחלקן, בתקופות שונות, ולכך נתייחס במסגרת ניתוח שאלת הזכות לפיצויי פיטורים.
9. המחלוקות בין הצדדים מצויות בשלושה נדבכים:
א. האם היו התובעים, גביש ואוסטרובסקי, שאיריו של המנוח, כמוגדר בסע' 5 לחוק פיצויי פיטורין, בעת פטירתו?
ב. באילו מהנתבעות היה המנוח "עובד" במועד פטירתו? האם קמה לשאיריו זכות לפיצויי פיטורים עקב מותו?
ג. מהו שכרו הקובע של המנוח לצורך חישוב פיצויי הפיטורים?
טענות הצדדים וההליך שהתקיים בפנינו
10. גביש טוען כי יש לראות בו שאיר של המנוח, לנוכח הוראת סע' 238(3)(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), אליו מפנה הגדרת "שאירים" בסע' 5 לחוק פיצויי פיטורים, דהיינו - בנו של המנוח, אשר טרם מלאו לו 22 שנים והוא בשירות סדיר בצה"ל.
לטענתו, המנוח עבד בכל אחת מהחברות הנתבעות עד ליום מותו, ולכן, כשאיר של המנוח הוא זכאי לפיצויי פיטורים.