ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
23789-11-09
28/09/2014
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
| - נגד - |
התובעים::
1. אחוזת גוש 7656 חלקות 31 32 בעמ
2. שלמה שרון
3. יבולים נכסי ש. שרון (1964) בע"מ
עו"ד הלוי ונטוביץ'
|
הנתבעת::
וינטגרה בע"מ וקסלמן ונאמן
עו"ד וקסלמן ונאמן
|
| פסק דין |
1.התובעת 1 (להלן: "התובעת") היא חברה פרטית הנמצאת בהליכי פירוק מרצון. התובעת היתה הבעלים של קרקע הידועה כחלק מחלקה 32 בגוש 7656 ברעננה (להלן: "המקרקעין"). במסגרת הליכי הפירוק מרצון של התובעת, העבירה התובעת את כל זכויותיה במקרקעין לבעלי-המניות בה, לרבות לתובע 2. לאחר מכן רכשה התובעת 3 מבעלי-המניות האחרים את יתרת הזכויות במקרקעין.
2.התובעת היתה אמורה לבנות במקרקעין בנין (שיכונה להלן: "הבנין"). ביום 1.4.2007 חתמו התובעת והנתבעת על הסכם שכירות בלתי מוגנת (נספח 1 לתצהירי העדות הראשית של התובעת, שיכונה להלן: "ההסכם"), במסגרתו התחייבה הנתבעת לשכור מהתובעת שטח של 4,937 מ"ר בבנין שייבנה, שטח המשתרע על פני שלוש קומות בו. עוד התחייבה הנתבעת לשכור 130 מקומות חניה בחניון הבניין (השטחים שהנתבעת התחייבה לשכור יכונו להלן: "המושכר").
3.הצדדים הסכימו כי התובעת תבצע את עבודות המעטפת של המושכר, בעוד שהנתבעת תתכנן ותבצע את עבודות גמר הפנים במושכר. עוד הוסכם כי הנתבעת תהיה רשאית להתחיל בעבודות גמר הפנים עם סיום עבודות בניית המעטפת של כל קומה במושכר, וזאת - אף בטרם מועד מסירת החזקה במושכר, ובמקביל לביצוע עבודות הבניה על-ידי התובעת (ס' 64 להסכם). הצדדים הסכימו גם כי לצורך ביצוע עבודות גימור הפנים במושכר, תעמיד התובעת לרשות הנתבעת תקציב גימור בסך של 300 דולר לכל מ"ר ברוטו של המושכר (להלן: "סכום ההשתתפות"), כנגד הגדלת דמי-השכירות על-פי מנגנון שנקבע בין הצדדים (ס' 74 להסכם).
בתוספת להסכם מיום 3.7.2008 נקבע מועד מסירת החזקה במושכר ליום 15.7.2009, בתוספת תקופת דחייה של 60 יום, כך שהמועד האחרון למסירת המושכר יחול ביום 15.9.2009 (התוספת להסכם צורפה כנספח 2 לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת).
4.ביום 18.8.09, לאחר חילופי מכתבים בין הצדדים והעלאת טענות הדדיות באשר להפרת ההסכם (טענות אשר יידונו בהמשך), שלחה הנתבעת לתובעת הודעה על ביטול ההסכם לאלתר (להלן: "הודעת הביטול").
שני הצדדים טוענים זה כנגד זה להפרת ההסכם. התובעת טוענת כי הודעת הביטול ששלחה הנתבעת ניתנה שלא כדין. מנגד טוענת הנתבעת (שאף הגישה נגד התובעת תביעה שכנגד) כי התובעת היא שהפרה את ההסכם, בעיקר בכך שלא המציאה טופס 4 במועד, כנדרש על-פי ההסכם.
השאלה המרכזית השנויה במחלוקת היא האם הודעת הביטול ששלחה הנתבעת ביום 18.8.09 ניתנה כדין לאור הפרת ההסכם על-ידי התובעת (כך טוענת הנתבעת), או שמא ההסכם כלל לא הופר על-ידי התובעת, שאז היתה הודעת הביטול כשלעצמה הפרה של ההסכם על-ידי הנתבעת. כדי להכריע בשאלה זו יש לקבוע אם כן האם התובעת אכן הפרה את ההסכם.
הטענות ביחס להפרות ההסכם על-ידי התובעת
המצאת טופס 4
5.טענתה הראשונה של הנתבעת היא כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא עמדה במועד להמצאת טופס 4 כפי שנקבע בהסכם.