20 שנות מאסר לאב בגין עבירות מין חמורות בילדיו ו-3 שנות מאסר לאם בגין סיוע

כב' השופטת צילה צפת:

1. הדיון התקיים ב"דלתיים סגורות". אנו מתירים את פרסום גזר הדין למעט שמות המתלוננות, הנאשמים וכל פרט העלול להביא לזיהויים.

1. הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום חמור ביותר, המגולל מסכת של עבירות מין קשות שביצע הנאשם בשלוש מבנותיו. הנאשמת, אם הבנות ורעיית הנאשם הורשעה בסיוע למעשי הנאשם.
2. הנאשם הורשע בחמישה אישומים על פיהם, החל משנת 1988, ביצע תקיפות מיניות, מעשים מגונים, מעשי אינוס וסדום, וניסיונות לבצע כל אלה, לאורך תקופה של למעלה משני עשורים ובמאות הזדמנויות בשלוש מבנותיו עת היו קטינות (נכון למועד ביצוע המעשים): מ' (ילידת 1977), ב' (ילידת 1985) ו-ר' (ילידת 1993).
3. הכרעת הדין מתארת בפרוטרוט את נסיבות ביצוע העבירות ואופן התרחשותן. בתמצית יתואר, כי הנאשם ביצע עבירות מין במ', החל מהיותה בגיל 11 ועד לנישואיה, עת מלאו לה 19 שנים. המעשים נעשו במאות הזדמנויות ובמקומות שונים, בעיקר בבית, אך גם במקום עבודתו, ובכלל זה, נהג הנאשם, חרף ניסיונות התנגדות בחלק מן המקרים, ובניגוד לרצונה, להפשיט אותה או לדרוש ממנה להתפשט; ללטף את גופה; לנשק אותה על פיה ולהחדיר את לשונו לפיה תוך הפעלת כוח; להכניס את אצבעותיו מתחת לתחתוניה תוך החדרתן לאיבר מינה, באמצעות שימוש בכוח או איום בשימוש בו, ולעיתים תוך שהוא כופה עליה להתבונן במראה ולהתנועע בעת מעשה; לחכך את רגליו באיבר מינה (מעל לבגדיה) בעת שהייתה מעסה את רגליו; ללקק את איבר מינה תוך החדרת לשונו לנרתיק איבר מינה. הנאשם ניסה, פעמים רבות, להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה או לפיה של מ' אך נכשל בשל התנגדותה, אולם הצליח להחדיר חלק מאיבר מינו לפי הטבעת שלה. באירוע זה ביצע במ' מעשה מגונה, עת שאונן עד שבא על סיפוקו, תוך שהוא מושך בידה ומנסה לגרום לה לאחוז באיבר מינו.
4. הנאשם ניסה לבצע מעשה מגונה בב' בהיותה כבת 11 ובשעה שעיסתה את רגליו, תוך שהושיב אותה על רגליו והרים את שמלתה, ואולם לא ביצע את זממו הואיל ונמלטה. הנאשם, ביצע סמוך לכך, בשתי הזדמנויות, מעשים מגונים בב' בכך שנכנס לחדר בו ישנה וחיכך את גופו בגופה המכוסה בשמיכה.
5. הנאשם ביצע בר' שורה ארוכה של מעשים מגונים החל מעת מלאו לה 6 וחצי שנים ועד ליום בו מלאו לה 18 שנים ומספר חודשים. המעשים בוצעו לעיתים אף בנוכחות אחיה, ובכלל זה, נהג הנאשם, חרף התנגדותה ובניגוד לרצונה, להכניס את ידו מתחת לתחתוניה ולגעת באיבר מינה; ללטף את גופה בחזה ובבטנה; להתחכך בישבנה עם איבר מינו בעודה לבושה; לחכך את רגליו או להכניס את אצבעות רגליו לאיבר מינה בעת שהייתה מעסה אותם; לאונן לידה בעודו חושף את איבר מינו או תחת שמיכה.
6. נוסף על הרשעתו של הנאשם בעבירות המין כמפורט לעיל, הורשע הנאשם גם בעבירת ההדחה בחקירה, עת ניסה, כאשר נחקר בתחנת המשטרה ולאחר ביצוע עימות עם המתלוננות, להדיח אותן לחזור מתלונותיהן, או לחלופין ליתן גרסה מצומצמת יותר למה שאירע (ביקש כי "יורידו את עניין החדרת האצבעות") ובכך, ניסה להדיח אותן למסור הודעות שקר.
7. הנאשמת הורשעה בסיוע למעשיו של הנאשם כמפורט באישומים 2 עד 5 לכתב האישום. נקבע, כי החל משנת 1989 בסמוך לתחילת מעשי הנאשם, ידעה הנאשמת אודותם ובמחדלה לא מנעה אותם ובכך סייעה לו בביצוע העבירות. הנאשמת נהגה באלימות פיסית ומילולית קשה כלפי ילדיה ובנוגע לעבירות המין שביצע הנאשם במתלוננות, הנאשמת לא נחלצה לעזרתן על אף שסיפרו לה את שאירע וביקשו את עזרתה, טענה כי "גילוי עריות" קורה בכל בית שני ושכנעה אותן שלא לפנות לסיוע המשטרה או רשויות הרווחה בטענה, כי הן "הורסות משפחות" ובכך סיכלה את האפשרות להתלונן על המעשים.

תסקיר נפגעות העבירה

1. התסקיר חסוי מפני הנאשמים ולהלן עיקריו:

עורכת התסקיר התרשמה, כי תמונת הנזק אצל שלוש הנפגעות ברורה וקשה. צוין, כי לידתן והתפתחותן לתוך מציאות משפחתית פתולוגית של שליטה, ניצול והתעללות על ידי שני ההורים הפוגעים, באותן שיטות ובאותו מרחב מחיה ולאורך זמן, הטביעו חותמן על עיצוב אישיותן ועל חייהן. להתרשמותה, חוויות הפגיעות נמצאת אצל שלושתן במודעות ללא הרף והן מוצפות בתכנים קשים וכואבים. פגיעות אלו, שללו, בין היתר, את היכולת לתת אמון הן באביהן והן באמן ולראות בהם דמויות מגינות ומיטיבות, כך שנפגע יחס האמון הבסיסי שלהן בעולם המבוגרים הנחוץ לצורך התפתחות נפשית תקינה, כמו גם נמנעה מהן חוויה של התפתחות מינית תקינה.

1. זאת ועוד, החוויה הבסיסית בה גדלו, כאשר המשפחה לא הצליחה להוות עבורן מסגרת השתייכות מכילה, בטוחה וחיונית, והאב בסיוע האם, שלט וחדר למרחב חייהן, גרמה להפנמה, אצל כל אחת מן הנפגעות, של דמויות הוריות מנצלות ופוגעניות, וחיים בחוויה פסיכולוגית של שבי ללא מנגנונים טבעיים ובשלים להתמודדות. במציאות זו, פיתחו הנפגעות, דפוסי התמודדות של כניעה, הפנמת הצורך להתאים את עצמן לפוגע ולהיענות לרצונותיו, לצד ניתוק ופיצול רגשי, כל אלו אפשרו להן, לכאורה, לעמוד במשימות החיים, אולם מתחת לפניי השטח עד היום, לכודות הנפגעות בעולם פנימי של אשמה, בושה, חוסר ביטחון, חרדה ואימה.
2. לאמור התווספה, הפגיעה הנובעת מהצורך בשמירת ה"סוד" בתוך המשפחה, אשר היוותה מרכיב משמעותי בחוויית המלכוד בו היו נתונות המתלוננות ובהחמרת הנזקים, בעיקר בכל הקשור בבניה ובהתפתחות של יחסי אמון.
3. עורכת התסקיר התרשמה כי שלוש האחיות סובלות מסימפטומים פוסט טראומתיים ונזקים קשים, שהפכו למרכזיים בחייהן ומשפיעים באופן חמור וקשה בתחום הרגשי, האישי, התפקודי, המשפחתי ובמישור מערכות היחסים הבינאישיות. עוד צוין, כי אל מול תמונת הנזק הקשה, הן מנהלות חיים אשר כלפי חוץ נראים כתקינים ומתפקדים, אולם, הן מתנהלות בתוך איזון שביר ועדין במיוחד, מצב שעלול להוביל בכל שינוי או משבר בחייהן, קטן כגדול, לפגיעה בכל מערך חייהן וניפוץ של כל מה שהשיגו עד כה.
4. עוד צוין, כי תהליך התפתחותן עוות והוא הבסיס לבניית העצמי והזהות הפגועה שלהן כנפגעות גילוי עריות. כן, תואר, כי שלוש הנפגעות מתמודדות עם תחושת בדידות על אף הקשר והתמיכה שלהן אחת ברעותה. עורכת התסקיר סבורה, כי מדובר בנזקים קשים ועמוקים, אשר חלקם בלתי הפיכים וילוו אותן במהלך כל חייהן.
5. התסקיר מפרט את הפגיעות הפרטניות בכל אחת מהמתלוננות שלא יפורטו על מנת להגן ולשמור על פרטיותן.