1.
הנאשם, יעקב ביטון, הורשע על-פי הודאתו בעבירה של הריגה, לפי
סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977(להלן: "
חוק העונשין
"), כפי שזו יוחסה לו בכתב-אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר-טיעון.
יצוין כי מלכתחילה, יוחסה לנאשם עבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי
סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.
מהעובדות המתוארות בכתב-האישום המתוקן עולה, כי הנאשם וחן בניהו ז"ל (להלן: "
המנוח") היו מיודעים זה לזה. ביום 26.3.2007 בילו המנוח, דוד אלמליח (להלן: "
דודו") וחברתו שני כהן (להלן: "
שני") בחתונה של מכר משותף. במהלך האירוע נתגלע ויכוח בין המנוח לבין דודו, שלאחריו עזבו דודו וחברתו שני את המקום.
לקראת חצות באותו יום, התקשר דודו אל הנאשם ועדכן אותו על דבר הויכוח שהתגלע עם המנוח. באותה שיחה קבע דודו עם הנאשם ועם אחד בשם דניאל זרוג (להלן: "
דניאל") פגישה מחוץ לביתו של המנוח. באותה פגישה נטלה חלק גם שני, חברתו של דודו.
בני החבורה המתינו לבואו של המנוח לביתו, כשהם נמצאים מחוץ לכלי-הרכב בו נסעו, בעוד שני ממתינה להם ברכב.
מאחר שהמנוח לא הופיע, עזבה החבורה את המקום.
למחרת, ביום 27.3.2007 בסמוך לשעה 23:30, יצאו דודו ושני מביתו של דודו, והחלו בנסיעה. תוך כדי נסיעה הבחינו השניים במנוח, כשהוא נוהג ברכב מסוג 'מאזדה 6' כאשר רכבו עומד במקביל אליהם. המנוח פנה אל דודו, ביקש להחזיר את שני לביתה, והציע כי הם לבדם ידברו ביניהם. דודו הסכים להצעה והמשיך בנסיעה, כאשר המנוח נוסע בעקבותיו. תוך כדי נסיעה התקשר דודו אל הנאשם, שהיה אותה עת עם דניאל, וביקשו להגיע לקרבת ביתה של שני, כיוון שחשש כי המנוח מבקש לעשות לו
"כיפה אדומה", היינו לארוב לו במקום ביחד עם אנשים נוספים. הנאשם הודיע לדודו כי יגיע למקום.
בסמוך לשעת חצות הגיעו דודו, שני והמנוח שנסע ברכבו, לרח' הנרייטה סולד בחולון. שני כלי-הרכב חנו במקביל, כאשר אותה עת המתינו הנאשם ודניאל בקרבת מקום. דודו יצא מרכבו לעבר רכבו של המנוח ובאותה עת יצאו גם הנאשם ודניאל מרכבם והחלו לרוץ לעבר רכבו של המנוח, כאשר הנאשם נושא על גופו אקדח.
בהתקרב דודו אל רכבו של המנוח, בעוד הנאשם ודניאל מגיעים אחריו בריצה, החל המנוח בנסיעה מהירה לאחור לכיוון הגעתם של הנאשם, דודו ודניאל, כשהוא מנסה להימלט מהמקום.
בכתב-האישום נאמר, כי:
,,הנאשם, שנבהל מהנסיעה לאחור, הוציא את האקדח וירה במנוח מטווח קצר, דרך החלון הימני-קדמי שהיה פתוח, ירייה אחת''. כתוצאה מהירייה חדר קליע 9 מ"מ לזרועו הימנית של המנוח, עבר דרך בית-החזה, יצא מצידו השמאלי, תוך שהוא גורם נזק חמור לריאות, לותין ולטחול.
המנוח המשיך בנסיעה קצרה, ולאחר מכן פגע בכלי-רכב שחנו במקום ונעצר. צוות רפואי שהגיע למקום בסמוך לאחר מכן, קבע את מותו.
לאחר הירי נמלטו הנאשם, דניאל, דודו ו שני באמצעות כלי-רכבם מהמקום.
2.
בפני בית-המשפט הוצג הסדר-טיעון, ולפיו חזר בו הנאשם מכפירתו, והודה במיוחס לו בכתב-האישום המתוקן.
בין הצדדים הוסכם, כי התביעה תעתור לעונש של 16 שנות מאסר לריצוי בפועל, הכולל הפעלת עונש מאסר מותנה שהושת על הנאשם ב-
ת.פ. (מחוזי-ת"א) 50032/04
. יצוין, כי בהסכם להסדר הטיעון נאמר, כי מדובר בעונש מאסר מותנה בן 3 חודשים, בעוד שעונש המאסר המותנה הינו בן 15 חודשים. חרף טעות זו, עמדה התביעה על ההסדר כלשונו, והיא עדיין מבקשת להשית על הנאשם עונש כולל בן 16 שנות מאסר.
בהתאם להסדר, רשאית ההגנה לעתור לעונש של 14 שנות מאסר לריצוי בפועל, הכוללות הפעלת המאסר המותנה.
כמו-כן הוסכם, כי יוטל על הנאשם עונש מאסר על-תנאי בגין כל עבירת אלימות וכן פיצוי למשפחת המנוח.
בשל גילו הצעיר (הנאשם הינו יליד 1988), הופנה הנאשם לשירות-המבחן לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינו.
מהתסקיר עולה, כי הנאשם מוכר לשירות-המבחן בשל ביצוע מגוון של עבירות אלימות ורכוש. שירות-המבחן לנוער התרשם בזמנו, כי הנאשם גדל בתנאי אלימות קשה ביותר, ולמרות ניסיונות השיקום, הייתה ההערכה כלפיו שלילית ביותר.
הנאשם הינו הבן הבכור במשפחת המוצא, ולו שלושה אחים ואחיות צעירים. בילדותו חווה גילויי אלימות קשים מצד אביו, שהיה מכור לסמים, אלכוהול והימורים. האב ריצה עונשי מאסר וכיום הקשר של הנאשם עימו רופף. הורי הנאשם התגרשו בשנת 2007, והנאשם תיאר את הקשר עם אימו כקרוב ומשמעותי עבורו.