אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פש"ר 23492-06-14 בנק אגוד לישראל בעמ ואח' נ' פ. ואח'

פש"ר 23492-06-14 בנק אגוד לישראל בעמ ואח' נ' פ. ואח'

תאריך פרסום : 02/01/2017 | גרסת הדפסה

פש"ר
בית המשפט המחוזי מרכז לוד
23492-06-14
25/12/2016
בפני השופטת:
עירית וינברג-נוטוביץ

- נגד -
המבקש:
עו"ד יהודה גרינהויז - לנדוי (מנהל מיוחד)
המשיבים:
1.ש.פ.2.ע. פ. 3. כונס הנכסים הרשמי תל-אביב
עו"ד ליזה חדש
עו"ד דוד מזור
פסק דין

 

 

בפני בקשת המנהל המיוחד להורות על מימוש זכויות החייב בנחלה במושב **  כפנויה ובקשת גרושת החייב (להלן: "המשיבה") לפדות את זכויות החייב בנחלה, על פי הצעתה.

החלטתי זו ניתנת בשאלה האם הזכויות בנחלה הן תפוסות או פנויות, על פי הדין ובראי הסכם הגירושין שבין הצדדים.

רקע עובדתי בתמצית

  1. ביום 17.7.14 ניתן צו כינוס לחייב ועו"ד גרינהויז מונה כמנהל מיוחד לנכסיו.

     

  2. לחייב ולמשיבה זכויות ברי רשות בנחלה מס' 115 במושב ** בשטח של כ-20 דונם, הכוללת בית מגורים ויחידות משנה, והידועה כגו**  (עפ"י תוכנית חכ/148ב') (להלן: "הנחלה").

     

  3. ביום 10.7.07 נחתם בין החייב למשיבה הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, ביום 2.9.07 (להלן: "הסכם הגירושין" או "ההסכם").

     

  4. במסגרת הסכם הגירושין, הוסכם על הצדדים כי המשיבה רשאית להתגורר בנחלה עם ילדי בני הזוג, במשך תקופה של 10 שנים ממועד אישור ההסכם, כאשר הוסכם, בין היתר, בסעיף 19א' להסכם הגירושין כי:

     

    "19.א.בתום התקופה האמורה, או אם תאלץ האשה לעזוב את הנחלה בעקבות הנושים או מי מהם במהלך שנה וחצי מיום אישור הסכם זה, לפי המוקדם מבין השניים, ישלם הבעל לאשה או למי שהאשה תורה עליו סך 180,000$ (מאה שמונים אלף דולר ארה"ב) צמוד לדולר היציג ביום התשלום בגין חלקה בבית ובנחלה, וזאת כתנאי לעזיבתה בפועל. לא ישלם הבעל את הסכום האמור במועד, לא תחול על האשה כל חובה לעזוב את הבית. התשלום יבוצע במזומן."

     

  5. המנהל המיוחד הגיש בקשה למימוש זכויות החייב בנחלה, וביקש לממשה כפנויה, בין היתר, נוכח הוראות הסכם הגירושין ועל פי הדין (בקשה 9).

     

  6. המשיבה התנגדה לבקשה, והגישה בקשה מטעמה לפדות את זכויות החייב בנחלה בסכום של 400,000 ₪ בלבד (בקשה 14).

     

  7. בדיון מיום 31.3.15 מינה בית המשפט שמאית לשום את הנחלה, ונקבע כי תיבדקנה תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב, הדיון בבקשות 9 ו-14 יאוחד, והצדדים יגישו סיכומים בשאלת מהותן של הזכויות בנחלה, האם תפוסה או פנויה ובית המשפט יכריע במחלוקת.

    בדיון הנ"ל הסכימה המשיבה למחוק את בקשתה להתיר לה המשך ניהול הליך כנגד החייב בבית משפט לענייני משפחה (בקשה 11), תוך שמירת זכותה להגישו מחדש.

     

  8. על פי חוות דעת השמאית, הוערך שווי הזכויות בנחלה כפנויה בסך של 5.5 מיליון ₪ (ברוטו) וכתפוסה בסך 3.025 מיליון ₪ (ברוטו) (חוו"ד מיום 21.2.16).

     

  9. כמו כן, מרבית תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב נבדקו ואושר, בשלב זה, סך של כ-4.6 מיליון ₪ בדין רגיל (מתוכו סך של 131,804 ₪ למשיבה) וסך של 169,269 ₪ בדין קדימה (למשיבה).

     

  10. המשיבה הגישה הצעה עדכנית לפידיון זכויות החייב בנחלה, אך זו נדחתה על ידי הנושים.

     

    טענות הצדדים

     

    טענות המנהל המיוחד

     

  11. החייב והמשיבה פירקו את השיתוף בנחלה בהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין, אשר עומד בתוקפו. המשיבה מעולם לא עתרה לביטולו או לקבלת סעד בגין הפרתו הנטענת.

     

  12. הואיל וההלכה שנקבעה ברע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' אייל שוורץ (10.10.10) (להלן: "הלכת כובשי") חלה רק בפירוק שיתוף בדירת מגורים על ידי בעל תפקיד, אין בענייננו תחולה ל"הלכת כובשי" (מפנה לרע"א 1056/11 פלונית נ' כונס הנכסים הרשמי (15.2.12) (להלן: "עניין פלונית")).

     

  13. על פי הוראות סעיף 4 לחוק הגנת הדייר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר"), החוק אינו חל על משק חקלאי.

    על פי ההלכה שנקבעה בע"א 3295/94 פרמינגר נ' מור, פ"ד נ(5) 111 (להלן: "הלכת פרמינגר"), יש לפרש את סעיף 33 לחוק הגנת הדייר כחל רק על זכות רשומה של בעלות או חכירה לדורות, ואילו בענייננו עסקינן בזכויות בר רשות שאינן רשומות.

     

  14. טענת המשיבה לזכות לפדות את זכויות החייב בנחלה שגויה מבחינה משפטית, שכן אין המדובר בפדיון, אלא בבקשה, שעל פי טיבה הינה לרכוש את זכויותיו של החייב בנחלה, שאמורה להימכר כפנויה.

     

  15. אין ממש בטענת המשיבה, כי מאחר שהסכם הגירושין הופר (לטענתה), הנחלה אמורה לעבור לבעלותה בהתאם לסעיף 33 להסכם הגירושין. סעיף זה מתייחס למקרה בו החייב לא יחתום על הסדר נושים עליו עמד לחתום והמשיבה תיכנס בנעליו. הסדר הנושים לא יצא אל הפועל, והמשיבה יכולה הייתה להיכנס בנעלי החייב, אך לא עשתה כן. משכך, לא קמה לה הזכות לרכוש את זכויות החייב, ומכל מקום יש לבחון את הסכם הגירושין באופן המשרת את טובת כלל הנושים.

     

  16. יש לדחות את טענת המשיבה לפידיון הזכויות מכוח הוראות סעיף 17 להסכם הגירושין, מאחר שהחייב הפקיד את סכום הפיגור בהלוואת המשכנתא, כמתחייב מאותו סעיף. יש גם להתעלם מכל הוראה שיש בה כדי ליצור העדפת נושים.

     

  17. הסמכות לדון בבקשה נתונה לבית משפט של פש"ר, הן נוכח הסכמת המשיבה כי בית משפט זה יכריע במחלוקת והן על פי הדין.

     

    טענות המשיבה

     

  18. הסמכות הייחודית לדון בענייניהם של החייב והמשיבה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

     

  19. הסכם הגירושין אינו הסכם לפירוק שיתוף בנחלה. הוא קובע מנגנונים ודרכים לפיהם על הצדדים לפעול ביחס לנחלה בתרחישים שונים.

     

  20. לא הבשילו התנאים לפירוק השיתוף בנחלה, מאחר שהחייב הפר את הסכם הגירושין. לפיכך, הלכה למעשה לא פורק השיתוף בנחלה. הפרות החייב את הסכם הגירושין התמצו באי תשלום חוב המשכנתא, אי תשלום מזונות, אי קיום הסדרי ראיה ואי סילוק חובות המפורטים בהסכם.

  21. ככל שהמנהל המיוחד מבקש לממש את זכויות החייב בנחלה, עליו לעשות כן על פי דיני חדלות הפירעון על כל המשתמע מכך, לרבות על פי "הלכת כובשי" ומתן אפשרות למשיבה לפידיון זכויות החייב בנחלה כתפוסה.

     

  22. "הלכת כובשי" חלה גם ביחס לנחלה חקלאית שהזכויות בה אינן רשומות במרשם המקרקעין (מפנה לפש"ר 114/01 רייך נ' כונס הנכסים הרשמי- מחוז חיפה (3.11.11) (להלן: "עניין רייך")). זוהי גם עמדתו הרשמית של כונס הנכסים הרשמי, כפי שניתנה בעניין דומה בפש"ר 12708-12-11.

     

  23. לעניין "הלכת פרמינגר", יש להבחין בין זכויות שניתן לרשום ולא בוצע רישומן, שאז לא יחול סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, לבין זכויות אשר מבחינה חוקית אינן ניתנות לרישום כלל, כבענייננו, שאז ניתן להחיל את סעיף 33 הנ"ל.

     

  24. עניין פלונית אינו רלבנטי לענייננו, מאחר שהוא עוסק במקרה שאחד מבני הזוג יזם את פירוק השיתוף ובן הזוג השני הוכרז פושט רגל. הלכה זו לא נועדה לפגוע בבן הזוג שלא היה מעורב בהליכי פשיטת הרגל.

     

  25. על פי סעיף 19א' להסכם הגירושין, בתקופה שבין שנה וחצי ממועד אישור ההסכם ועד תום 10 שנים ממועד אישור ההסכם, לא ניתן לפנות את המשיבה וילדיה מהנחלה, ובמקרה של פינוי, יש לפעול על פי הוראות ההסכם, ובכלל זה, בין היתר, לשלם למשיבה את חלקה בנחלה, כקבוע בהסכם, לקזז את כל הכספים ששילמה המשיבה בגין הנחלה ואת חובות החייב למשיבה בדין קדימה.

     

  26. על פי סעיף 19ט' להסכם הגירושין, במידה והחייב לא יעמוד בחיוביו על פי ההסכם, תהא המשיבה רשאית למכור את הנחלה, ולא אף אחד אחר, לרבות לא המנהל המיוחד. על פי האמור בסעיף זה למשיבה זכות ראשונים לרכישת הנחלה.

     

  27. על פי סעיף 33 להסכם הגירושין, למשיבה הזכות לממש את זכות הראשונים ברכישת חלקו של החייב ובניכוי כל התשלומים, ועומדת לה זכות לשיפוי בגין כל ההפרות והנזקים שנגרמו לה.

     

    טענות החייב

     

  28. תומך בעמדת המנהל המיוחד.

     

  29. האפשרות שהמשיבה תפנה את הנחלה נצפתה מראש על ידי הצדדים והוסדרה בהסכם הגירושין, בו ניתנה הסכמת המשיבה כי הנחלה תימכר כפנוייה (בכפוף לתשלום האמור בסעיף 19א' להסכם הגירושין).

     

  30. על הנחלה להימכר כפנוייה גם על פי הדין. בעניין זה מצטרף החייב לטענות המנהל המיוחד.

     

  31. הסכם הגירושין שריר וקיים ומעולם לא בוטל. המשיבה אף לא הגישה בקשה לבטלו. טענות המשיבה לביטולו הועלו רק כדי למנוע מכירת הנחלה כפנויה. החייב כופר בטענה כי הפר את הסכם הגירושין.

     

  32. בשנים בהן מתגוררת המשיבה בנחלה היא נהנתה מדמי שכירות שהתקבלו בגין השכרת נכסים בנחלה ומדמי שימוש. ביטול הסכם הגירושין מחייב השבה של סכומים אלה.

     

    עמדת הכנ"ר

     

  33. אין להסכם הגירושין תוקף כלפי המנהל המיוחד, שעה שנחתם כשהחייב היה שרוי בחובות, וברי כי הסכמת החייב מול המשיבה אינה מחייבת את הנושים, אשר האינטרס שלהם לא נלקח כלל בחשבון.

     

  34. מצטרף לעמדת המנהל המיוחד לפיה על הנחלה להימכר כפנויה, מהטעמים המשפטיים שהעלה בסיכומיו.

     

  35. אף אם הזכויות בנחלה היו רשומות כדין, ספק אם נכון להחיל את "הלכת כובשי" על נחלה יוקרתית, ששוויה נאמד במיליוני שקלים.

     

    הסוגיות שבמחלוקת

     

    השאלות הטעונות הכרעה בפסק דין זה הן אלה: -

     

  36. א.סמכות בית משפט זה להכריע בבקשות.

     

    ב. סיווג זכויות המשיבה והחייב בנחלה על פי הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין.

     

    ג.סיווג זכויות החייב והמשיבה על פי הדין.

    דיון והכרעה

    סמכות בית משפט זה להכריע בבקשה

     

  37. שאלת סמכותו של בית משפט לדון בבקשות מעין אלה נדונה לא אחת בפסיקת בתי המשפט, אשר קבעה כי לבית משפט של חדלות פירעון, הרואה את התמונה בכללותה, נתונות סמכויות רחבות, בין היתר, על פי סעיף 178 לפקודה, במיוחד בכל הנוגע לנכסי החייב, ובמסגרת זו נתונה לו אף הסמכות להכריע בעניינים המצויים בסמכות ערכאות שיפוט מיוחדות, כדוגמת בית משפט לענייני משפחה (ראה ע"א 3756/92 מנס נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(4) 121, 129 ופר"ק (י-ם) 20212-09-15 שדות נפט בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (7.10.15)).

     

  38. לפיכך, ומשעסקינן במימוש נכס של החייב, לבית משפט זה סמכות לדון בבקשות, ואני דוחה את טענת המשיבה בעניין זה (ככל שהיא עומדת על טענתה, וספק אם כך הדבר).

     

    זכויות הצדדים על פי הסכם הגירושין

  39. הסכם הגירושין הסדיר את זכויות הצדדים ביחס לנחלה, תוך שהוסכם ביניהם כי המשיבה תהא רשאית להישאר בנכס במשך 10 שנים ממועד אישור ההסכם או יהיה עליה לפנותו במהלך שנה וחצי ממועד אישור ההסכם לדרישת נושי החייב, לפי המוקדם מבין השניים, בכפוף לתשלום חלקה בזכויות בנחלה על ידי החייב, על פי הסכומים והמנגנונים שנקבעו בהסכם.

     

  40. הגם שהמשיבה טוענת להפרת הסכם הגירושין, היא מעולם לא ביקשה לבטלו, כך שהוא עומד בתוקפו.

     

  41. טענות המשיבה להפרת הסכם הגירושין הינן טענות כבושות שלא הועלו על ידי המשיבה, קודם להליך הפש"ר של החייב.

     

  42. כמו כן, במסגרת תביעת חוב שהגישה כנגד החייב, אשר הוכרעה ואושרה, נפסק למשיבה פיצוי על ההפרות שהוכחו על ידה, בסכום ניכר בדין קדימה ובסכום ניכר נוסף בדין רגיל.

     

  43. לנוכח האמור בהסכם הגירושין קיימת הסכמה לפירוק שיתוף זכויות החייב והמשיבה בנחלה, ואף נקבעו הוראות ברורות ליישום וביצוע פירוק השיתוף ופינוי הנחלה על ידי המשיבה, שנותרה להתגורר בה, לאחר אישור הסכם הגירושין.

     

  44. על פי הוראות הסכם הגירושין חלפה התקופה בה הייתה המשיבה "מוגנת" מפני פינוי, שכן אין חולק שחלפו שנים רבות (ובוודאי למעלה משנה וחצי) מאז הועלתה הדרישה מצד נושי החייב לפינוי הנחלה (בקשת המנהל המיוחד הוגשה לפני כשנתיים ועוד קודם לכן הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל למימוש משכנתא).

     

  45. ובאשר לטענת המשיבה כי יש לה זכות ראשונים לפדות את חלקו של החייב בנחלה בהסתמך על הוראות הסכם הגירושין, לא שוכנעתי שאכן כך הדבר.

     

    סעיף 33 להסכם קובע כי במקרה בו החייב לא יעמוד בהסדר נושים שהתעתד להציע, רשאית המשיבה להיכנס בנעלי החייב לכל דבר ועניין. אלא, שהסדר הנושים לא יצא אל הפועל, והמשיבה, שיכולה הייתה להיכנס בנעלי החייב, לא עשתה כן.

    משלא הוצע הסדר נושים והחייב מצוי בהליכי פש"ר, לא קמה לה הזכות לרכוש את זכויות החייב בנחלה, בהסתמך על הוראות סעיף זה.

     

    סעיף 19ט' להסכם אף הוא אינו מקנה למשיבה זכות ראשונים לרכוש את זכויות החייב, בנסיבות הקיימות. סעיף זה מקנה למשיבה זכות למכור את הנחלה, במקרה בו החייב לא ישלם לה את הסכום הקבוע בסעיף 19א' להסכם הגירושין. במצב הדברים דהיום, טרם הוצעה הנחלה למכירה וממילא טרם נמכרה, ולפיכך, טרם הגיע מועד התשלום הקבוע בסעיף 19א' להסכם הגירושין. אין חולק שלאחר שהנחלה תימכר, תהא המשיבה זכאית לקבל את חלקה, כפי שייקבע בעת הרלבנטית, כך שזכותה למכור את הנחלה על פי סעיף זה לא תגיע לכדי מימוש.

     

  46. משהושגה הסכמה בין החייב לבין המשיבה על פירוק השיתוף בנכס ופינויו על ידי המשיבה, ומשחלפה "התקופה המוגנת" על פי הסכם הגירושין, המשיבה מושתקת כיום מלטעון כי יש להכיר בזכויותיה בנחלה כתפוסה על פי הוראות הסכם הגירושין, ואין לי אלא לדחות טענותיה בעניין זה.

     

     

    סיווג זכויות הצדדים על פי הדין

  47. סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר מקנה לדייר שהוא בעלו או חוכרו לדורות של נכס, שפקעה זכותו מחמת מכירתו בהוצאה לפועל של פסק דין או משכנתא או בפשיטת רגל, זכות להיות דיירו של בעלו החדש של הנכס.

     

  48. ב"הלכת כובשי" נדונה שאלת תחולתו של סעיף 40א' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") כאשר בעל תפקיד, שאינו אחד מבני הזוג, תובע את פירוק השיתוף בדירה משותפת של בני זוג המשמשת להם מגורים. כך לדברי בית המשפט העליון בדנ"א 7483/10 אייל שוורץ נ' מרגלית כובשי (14.7.11):

    "עם זאת, לאחר בחינת תכליתו של הסעיף, קבעו השופטים ארבל ומלצר, כנגד דעתו החולקת של השופט ג'ובראן, כי סעיף 40א לחוק המקרקעין אינו חל על מקרים שבהם פירוק השיתוף בדירת מגורים של בני זוג נדרש על ידי גורם שאינו אחד מבני הזוג. המשמעות האופרטיבית של קביעה זו, כפי שעולה מסעיף קטן (ב), היא שסעיף 33 לחוק הגנת הדייר ממשיך לחול על החייב ובת זוגו (בהנחה שהם עומדים בתנאיו), מקום בו צד שלישישאינו אחד מבני הזוגתובע את פירוק השיתוף. סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, יש להבהיר, מעניק לבן זוגו של החייב הגנה רחבה מזו שניתנת לו לפי סעיף 40א(א), שכן בהתקיים תנאי הסעיף לא ניתן לפנות את בן הזוג מן הדירה ולמוכרה כפנויה (למעשה ההגנה שבסעיף 33 לחוק הגנת הדייר חלה גם על החייב עצמו)". (ה.ש. - ע.ו.נ).

  49. הנה כי כן, על מנת להחיל את "הלכת כובשי" דרושים שני תנאים עיקריים:

     

    האחד, שפירוק השיתוף יתבקש על ידי צד ג' ולא על ידי מי מבני הזוג;

     

    והשני, שמתקיימים תנאיו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

     

  50. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את עמדות המנהל המיוחד והחייב, הנתמכות גם על ידי הכנ"ר, באשר לאי תחולת "הלכת כובשי" בענייננו, וזאת מהטעמים הבאים:

     

    • הבקשה שבפני אינה לפירוק שיתוף בנחלה, כי אם בקשה למימוש זכויות החייב בנחלה, לאחר שהצדדים כבר הסכימו במסגרת הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין, לפרק את השיתוף בנחלה. לפיכך, אין המדובר בבקשה לפירוק שיתוף ביוזמת צד ג' (בעל התפקיד).

      במקרה זה הצדדים הביעו רצונם באופן מפורש בפירוק השיתוף בנחלה ובפינוייה על ידי המשיבה בתוך תקופה מסויימת. הסתמכות המשיבה על הליכי פשיטת הרגל של החייב, בניסיונה להחיל את "הלכת כובשי" בענייננו, יש בה כדי לאיין את ההסכמות שגובשו ולחתור תחת פסק הדין שאישר את הסכם הגירושין ואין להתירה (ראה לעניין זה גם "עניין פלונית").

       

    • לא מתקיימים בענייננו אף תנאיו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

       

      ההלכה המנחה ביחס לתחולת סעיף זה הינה "הלכת פרמינגר", בה צימצם בית המשפט העליון את תחולתו בקובעו:

      "ברוח הפרשנות המצמצמת וכעניין של מדיניות, נראה לי כי יש לפרש את סעיף 33 כחל רק על זכות רשומה של בעלות או חכירה לדורות שאינן משתכללות ללא רישום. הרישום הוא קונסטיטוטיבי. אם תמצא לומר שיש לפרש "בעלות" ו"חכירה לדורות" שבסעיף 33(א), ככוללים זכויות בלתי רשומות במקרקעין, נמצאנו מרחיבים את הוראות סעיף 33(א) לחוק, מרוקנים מתוכן את סעיף 86א לפקודה ומצמצמים את תחולתו עד שאין לו כמעט על מה לחול עוד."

      הלכה זו עומדת בתוקפה גם כיום ולא שונתה (ר' למשל: רע"א 8660/15 ‏רזיאל טסה נ' אמיר גרינברג, נאמן לנכסי החייב (27.1.16); ע"א 4530/10 ‏בנק הפועלים בע"מ נ' לילה זועבי (10.2.15)).

       

    • בענייננו, זכויות החייב והמשיבה בנחלה הן זכויות בר רשות, שאינן רשומות במרשם המקרקעין. לפיכך, בהתאם להלכה הפסוקה, לא ניתן להחיל את סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ביחס לזכויותיהם אלו.

      ההחלטה בעניין רייך עליה מסתמכת המשיבה, אינה חלה בענייננו. עסקינן בהחלטה, שעניינה אישור הסדר נושים לחייב, בשונה מבענייננו, בו יש ליתן החלטה פוזיטיבית בדבר סיווג הזכויות. מה גם, שהדברים עליהם מבקשת המשיבה להסתמך נאמרו כאוביטר ואינם בגדר הלכה מחייבת.

      ניסיונה של המשיבה לאבחן בין מקרה בו לא ניתן לרשום את הזכויות לבין מקרה בו ניתן לרשמן אך מסיבה מסויימת לא נרשמו, לא זכה לעיגון בפסיקת בית המשפט העליון, אשר המגמה העולה מפסיקתו הינה דווקא צמצום תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

    • זאת ועוד, גם על פי סעיף 4 לחוק הגנת הדייר לא ניתן להחיל את סעיף 33, משעסקינן במשק חקלאי:

       

      "4. משק חקלאי, או בנין או חלק מבנין שהם חלק של משק חקלאי והושכרו יחד אתו, לא יחול חוק זה על שכירותם".

       

  51. התוצאה הינה, כי לא מתקיימים התנאים להחלת "הלכת כובשי" במקרה דנן, ויש לקבוע כי ניתן לממש את זכויות החייב בנחלה כפנויה, על כל הכרוך ומשתמע מכך.

     

    סוף דבר

     

  52. אשר על כל האמור לעיל, אני קובעת כי יש לממש את הנחלה כפנויה.

     

  53. עם זאת, מטבע הדברים, קיימת עדיפות למשיבה לפדות את זכויות החייב, מאחר והיא מתגוררת בנחלה עם ילדיה שנים רבות, ומוצע לה לפעול לשיפור הצעתה תוך התחשבות בהכרעה זו, ולפדות את חלקו של החייב בנחלה.

     

  54. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

     

     

    ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ