ההליך:
פס"ד זה עניינו בתביעה למתן צו מניעה שהוגשה מטעם התובע, האב (להלן: "האב ו/או התובע") אשר במסגרתה עתר לאסור על האם הנתבעת (להלן: "הנתבעת ו/או האם") להעתיק את מקום מגוריה של הילדה למקום מגורים אחר העולה על 30 ק"מ מקיבוץ _____ כמו כן עתר האב ליתן צו מניעה האוסר על האם לשנות את המסגרת החינוכית בה מתחנכת הילדה.
רקע עובדתי בקליפת אגוז:
- הצדדים, בני זוג לשעבר, מנישואיהם נולדה להם ילדה אחת א.ט. שפרטיה בנדון (להלן: "הילדה"). הצדדים ניהלו הליכים משפטיים בפני ביהמ"ש במספר תביעות אשר הסתיימו ביום 28/10/16 עת הביא ביהמ"ש את הצדדים להסכמות בשלל המחלוקות בין הצדדים ואשר קיבלו תוקף של פס"ד במסגרת תיק תמ"ש 1678-03-15.
- בין יתר ההסכמות הגיעו הצדדים להסכמה בעניין תביעת המשמורת שהוגשה מטעם התובע למשמורת הילדה. לשם שלמות התמונה אביא להלן את ההסכמות שניתנו בעניין המשמורת בין הצדדים.
לעניין המשמורת, אני קובע שהמשמורת על הקטינה א. תהיה בידי אימה
התובעת גב' מ.ט.
הסדרי הראיה בין האב לבין בתו הקטנה יתקיימו באמצע השבוע בימי ב' כאשר האב יקח את הקטינה מהמעון ויחזירה למחרת היום למעון. בהעדר מסגרת חינוכית הוא יקח אותה מדירת האם בשעה 16:00 וישיבה למחרת היום לדירת האם בשעה 8:00.בימי ד' אחת לשבועיים באותו שבוע שבהם אין הסדרי לינה של הקטינה עם אביה, יקח האב את הקטינה מהמסגרת החינוכית ויחזירה לדירת האם עד השעה 19:30.
בכל סוף שבוע שני יקח האב את הקטינה בימי חמישי מהמסגרת ויחזירה ביום ראשון בבוקר למסגרת החינוכית ובהעדר מסגרת חינוכית יקח אותה מדירת האם ביום חמישי בשעה 16:00 ויחזירה לידי האם ביום ראשון בשעה 8:00.
הצדדים יתחלקו שווה בשווה בחגי ישראל ולסירוגין. כאשר בחג הפסח הקרוב הקטינה תהיה אצל האב בחג ראשון ובחג ראש השנה תהיה אצל האם.
הצדדים מתבקשים להודיע ללשכת הרווחה בדחיפות כי הגיעו להסכמות ואין כל צורך בהגשת תסקיר משלים. "(ההדגשה במקור).
- יש לציין כי בתקופה הרלוונטית התגורר התובע ב-____ והנתבעת התגוררה יחד עם הילדה בקיבוץ _____.
- קדם להגשת התביעה העיקרית, הוגשה בקשה דחופה מטעם התובע למתן צו מניעה, במעמד צד אחד, אשר יורה לנתבעת להימנע מלעשות כל שינוי במקום מגורי הקטינה למקום מגורים אחר המרוחק 30 ק"מ מקיבוץ _____ מקום מגוריו של התובע.
- ביום 7/3/16 נתן ביהמ"ש החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני וקבע כי הנתבעת אינה רשאית להעתיק את מקום המגורים של הקטינה. דיון במעמד הצדדים נקבע ליום 14/3/16, אשר במסגרתו כל צד טען את טיעוניו והמחלוקת בדיון נסובה סביב העניין באם מעברה של הילדה והנתבעת היה בטרם מתן הצו או לאחריו.
- מבלי להרחיב את היריעה, אומר כבר עתה, כי לאחר שביהמ"ש שמע את הצדדים ולאחר שהוגשו מסמכים שונים ע"י שני הצדדים הגיע ביהמ"ש למסקנה, בהחלטתו מיום 17/3/16, כי יש להותיר את צו המניעה שניתן על כנו לאחר שביהמ"ש התרשם כי מעברה של האם יחד עם הילדה נעשה בטרם ניתן צו המניעה הזמני. יחד עם זאת מתח ביהמ"ש ביקורת חריפה על התנהלותה של הנתבעת אשר לא התייעצה עם התובע בעניין המעבר וההתייעצות נעשתה בדיעבד, לאחר שכבר עברה יחד עם הילדה ואף חייבה בתשלום הוצאות לידי האב.
- בהחלטה הנ"ל קבע ביהמ"ש כי יש להמתין בעניין הקביעה באם המעבר שנעשה פוגע בילדה ולצורך בחינה נדרשת שהות נוספת בכדי לבחון לעומק וביתר יסודיות את המעבר לקריות ובעיקר את מצבה של הילדה וקבלת דיווח עדכני וממצה יותר ביחד ועל מנת לבחון השפעת המעבר על הילדה.
- במסגרת החלטתו הביע ביהמ"ש את מורת רוחו העמוקה מהתנהגות הנתבעת, אשר כאמור פעלה לבד ולא התייעצה בטרם המעבר עם התובע אביה של הילדה. לנוכח מעשיה החד צדדים של הנתבעת והתנהלותה חסרת תום הלב ומעברה לאזור ה- ____, ללא כל התייעצות עם האב ובהעדר קבלת הסכמתו לכך או קבלת אישור ביהמ"ש, חייב ביהמ"ש את הנתבעת לדאוג לקיים הסדרי הראייה בהתאם למה שנקבע בפסה"ד ובנוסף קבע כי האם היא זאת שתדאג להביא את הילדה ל- ____ ולהחזירה אליה בהתאם להסדרים שנקבעו.
- עוד קבע ביהמ"ש כי לנוכח התנהלותה של הנתבעת והטרחה שנגרמה לתובע , וחרף התוצאה אליה הגיע ביהמ"ש בדבר השארת צו המניעה על כנו, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד עבור הליך ביניים זה.
- בנוסף לאמור לעיל נקבע בהחלטת ביהמ"ש, ועל מנת לבחון הדברים לעומקם, להזמין תסקיר פקידת סעד ממקום מגורי הילדה אשר יבחן באם המעבר של האם והילדה מקיבוץ ____ ל- ____ הינו לטובת הקטינה או שמא יש להורות על השבתה למקום מגוריה הקודם.
- השאלה המצריכה הכרעתו של ביהמ"ש בתיק זה הינה האם יש להורות על החזרתה של הילדה למקום מגוריה הקודם או להשאירה במקום מגורה החדש.
תסקיר לשכת הרווחה:
- במסגרת החלטתי בצו המניעה הוזמן כאמור תסקיר מטעם לשכת הרווחה המטפלת. במסגרת החלטתי קבעתי כי התסקיר ייתן המלצה באם המעבר של הילדה ל-____ הינו לטובתה או שמא יש צורך בהחזרתה למקום מגוריה הקודם.
- ביום 18/5/16 התקבל תסקיר מטעם לשכת הרווחה ב- ____ מקום מגוריה הנוכחיים של האם והילדה. בסיכום והמלצות שבתסקיר התייחסה פקידת הסעד למעברה של האם והילדה וכך כתבה בתסקיר:
" האם חזרה להתגורר במקום מגוריה הקודם (לפני הנישואין) מצאה עבודה במקצועה, נעזרת באימה וקרובי משפחה, יש לה הרבה חברים והיא מרגישה בטוחה, בונה תוכנית להמשך לימודים.
הקטינה הינה בת שלוש שהשתלבה יפה במסגרת החינוכית ב- ____, מוקפת באהבה של סבתא וקרובי משפחה של אימה.
מדובר בקטינה שלפי שלב ההתפתחותה טרם התחילה את שלב הנפרדות מהוריה לכן המעבר למקום חדש לא אמור להשפיע על המיומניות החברתיות. לפי דיווחים מהמסגרת החינוכית הקטינה חברותית ונקלטה יפה.
האם דאגה לשמור על זמני השהות ללא שינוי, לכן בחיים של הקטינה לא חל שינוי כלשהו בקשר עם אביה.
יחד עם זאת חשוב לציין שהאב בחר להימנע מקשר עם עו"ס לסדרי דין ואף לא דאג ליצור קשר עם המסגרת החינוכית בה נמצאת בתו." (ההדגשה לא במקור).
- בתיק התקיים דיון הוכחות, הצדדים הגישו סיכומים וכעת יש להכריע בתביעה.
טענות הצדדים:
טענות האב:
- האב טען כי יש להורות על החזרת הילדה לקיבוץ _____ כיוון שהנתבעת אינה רואה את טובת הילדה, אלא טובתה האישית מבלי להתחשב כלל וכלל בצרכיה וטובתה של הילדה. עוד טען האב
כי מעברה של הנתבעת יחד עם הילדה למקום החדש נועד לסכל את הקשר בינו לבין הילדה, להרחיקה ממנו תוך שמעבר זה נעשה ללא כל התייעצות עם התובע ובניגוד מוחלט לדעתו.
- האב טען כי החוק והפסיקה עומדים לצדו וכי במקרים דומים הורה ביהמ"ש על החזרת ילדים למקום מגוריהם הקודם. האב הוסיף כי לא הובאה שום אינדיקציה ו/או ראייה כי המעבר הינו לטובת הילדה. לטענתו הנתבעת לא הצליחה להצביע על כל יתרון במעבר הילדה המהווה שיקול מהשיקולים של טובת הילדה. עוד נטען ע"י התובע כי שיקוליה של הנתבעת במעבר אינם הגיוניים.
- לטענת האב הנתבעת פעלה למחטף אסור, תוך זלזול, אדישות, חוסר אכפתיות ותוך ידיעה כי ברגע שתעבור כבר לא תחזור. הנתבעת לא ביקשה את אישור ביהמ"ש למעבר וכן לא נתנה הסבר סביר ומשכנע לשאלה מדוע לא עתרה מבעוד מועד לבית המשפט ותחת זאת פעלה על דעת עצמה ובאופן חד צדדי תוך התעלמות מוחלטת מטובת הילדה ותוך התעלמות מזכויות האב. עוד נטען ע"י האב כי מעדותה של האם היא לא מתכוונת לקיים את זמני השהות במתכונת שנקבעה ע"י ביהמ"ש ולכן טובתה של הילדה תהיה להחזירה למקום מגוריה ב- _____.
- עוד נטען ע"י האב כי בהעתקת מקום מגוריה של הילדה יש קושי בקיום קשר רציף בינו לבין הילדה דבר שעלול לפגוע בטובתה של הילדה. זכותו הטבעית של האב לגדל את הילדה וזכותו לקחת חלק פעיל בחייה ולצידה זכותה של הילדה לגדול במחיצת אביה.
- באשר לתסקיר שהוגש מטעם לשכת הרווחה טען האב כי התסקיר לא מצביע כי מעברה של הילדה למקום החדש לא אמור להשפיע על מיומנות החברתית של הילדה וזאת נוכח גילה של הילדה. עוד טען התובע כי לנוכח גילה של הילדה אין כל משמעות בבחינת טובת הקטינה.
- לסיכום עתר התובע להיעתר לתביעה ולהורות על החזרתה של הילדה להתגורר בקרב אביה באזור ____ ובמרחק שלא יעלה על 50 ק"מ ממקום מגורי אביה, כאשר יש לציין כי מרחק זה נזכר בפעם הראשונה בסיכומים, שכן בכתבי הטענות ובמהלך הדיונים דובר על מרחק שלא יעלה על 30 ק"מ.
טענות האם:
- תחילה דחתה האם טענת האב כי המעבר נעשה באופן חד צדדי וללא ידיעתו של האב. לשיטתה היא הודיעה מבעוד מועד לאב על המעבר ומעברה אף נעשה עוד בטרם ניתן צו המניעה בתיק. עוד טענה האם כי המעבר לא נעשה באופן חד צדדי.
- האם בתורה טענה כי מעברה יחד עם הילדה למקום החדש לא פגע בילדה וכי עזרת בני משפחתה הקרובה אליה משפיעים לטובה על תפקודה של הילדה, הילדה ביצעה את המעבר בהצלחה, השתלבה היטב במסגרת החדשה ורכשה חברים חדשים והיא מוקפת בחום ואהבה, התאקלמה יפה במעון החדש, הילדה מאוד חברותית.
- האם הוסיפה וציינה שהעתקת מקום המגורים הינה כורח המציאות נוכח העובדות כדלקמן: לא הצליחה למצוא מקום עבוד בהתאם לכישוריה מכיוון שאפשרויות התעסוקה במקום מגוריה
הקודם מוגבלות ומצומצמות, אמה מתגוררת באזור אליו עברה ויכולה לעזור לה וזאת בעיקר לנוכח העובדה כי אמה הייתה לצידה גם בתקופת המשבר של הנישואים עם התובע.
- עוד טענה האם כי הילדה לא נותקה מאביה וזמני השהות מתקיימים כסדרם על אף הנטל הכבד שהוטל עליה ומי שלא עומד בזמני השהות אינו אלא האב שביטל מספר מפגשים. לטענתה החזרת הילדה למקום מגוריה הקודם יגרום לילדה נזק בלתי הפיך עקב המעברים הרבים שחוותה בחייה וכי יש לאפשר לה לפתוח דף חדש.
- האם הוסיפה כי יש להתחשב בעובדה כי הילדה מאושרת במסגרת החינוכית החדשה כפי שעולה הן ממכתבה של הגננת והן מתסקיר העו"ס של לשכת הרווחה.
- עוד הוסיפה האם כי האב מתגורר בדירת חדר בקיבוץ ____ ואין לילדה מיטה בדירתו ושניהם ישנים על מזרונים. האב סירב לבקר את הילדה במעון בו שוהה הילדה ואף סירב לשוחח עם הגננת המטפלת.
- לסיכום ביקשה האם לא להיעתר לתביעה להחזרת הילדה למקום מגוריה הקודם ואף עתרה למינוי עו"ס לצורך בחינת זמני השהות מחדש עקב המעבר שכן האם לא תוכל לעמוד בזמני השהות שנקבעו.
המסגרת הנורמטיבית:
- סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 (להלן: "החוק"), קובע שעל ההורים מוטלת החובה לדאוג לצרכי הקטין לרבות קביעת מקום מגוריו:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו." [ההדגשה שלי – ו.ר.ר].
- קביעת מקום מגוריו של קטין נתונה לשני ההורים, ובהיעדר הסכמה ביניהם הסמכות להכרעה בעניין זה נתונה לבית המשפט בהתאם לסעיף 25 לחוק:
"לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."
- השותפות המלאה של שני ההורים, שהם אחראים לקבל החלטות בנוגע לילדיהם, אינה נפגעת מעצם הפירוד בין ההורים, אלא אם כן יש הסכם מפורש שאושר ע"פ סעיף 24 לחוק - ובהעדר הסכם כאמור העניין נתון להכרעת בית המשפט. בעניין זה נאמר בבע"מ 5710/05 פלוני נ' פלונית, פ"ד סא(2) 663 (2006), פסקה 11:
"גם משעה שחייהם המשותפים של ההורים עולים על שרטון, ואחד מן ההורים מקבל את המשמורת הפיזית על הילד, עדיין נתונים שאר ענייני האפוטרופסות להורים במשותף. בהחלטות עקרוניות, הנוגעות לזכותו-חובתו הכללית של ההורה כלפי הילד, על ההורים לפעול בהסכמה, ואם לא עלה הדבר בידם, עוברת ההכרעה לבית המשפט, לפי סעיף 25 לחוק הכשרות"
- במילים אחרות, הזכות להכריע היכן יגור הקטין נתונה לשני ההורים במשותף. בהעדר הסכמה הסמכות נתונה לבית המשפט להכריע בסוגיה תוך ראיית טובת הקטין.
- כמו בכל תביעה וסכסוך הקשור בילדים גם בתביעה להעתקת מקום מגורים עיקרון טובת הילד הינו השיקול העיקרי והמכריע וזכה למעמד בכורה והוכר כעקרון על במשפט הישראלי. בתביעות מסוג אלו, ועל אף שהשיקול המכריע הינו בעיר טובת הקטין, ישנן לאזן בין 3 שיקולים שלפעמים מתנגשים זה בזה, אחד טובת הקטין, השני זכותו של ההורה המשמורן לקבוע את מקום מגוריו והשלישי זכותו של ההורה הלא משמורן לקשר קבוע, רצוף ועקבי עם הילד.
- בעמ"ש 9963-06-11 (נצרת) נקבע כדלקמן:
"עקרון טובת הקטין הוא אשר מנחה את בתי המשפט בדונם בשאלות של משמורת קטינים. עקרון זה חל גם שעה שבית המשפט דן בבקשת הורה אחד לשנות את מקום מגורי הקטין בשל כך שההורה מעתיק את מקום מגוריו שלו ממש. עקרון טובת הילד מנחה גם בכל עניין אחר שביחסי הורים וילדים אשר דורשים הכרעה שיפוטית (ראו: בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (לא פורסם 1.5.06) וגם רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני , פ"ד נה (2) 321, עמ' 331 – 332). עקרון זה מנחה כעקרון על בעת הדיון בשאלת מקום משמורת הילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים, אלא במסגרת הנסיבות כולן.
ברור כי שעה שהורה מבקש להעתיק מקום מגוריו, לא ניתן לדון בשאלה זו במנותק מטובת הילדים, או לדון בה תחילה ורק לאחריה לשאול האם המעבר ישרת את טובתם. הדיון בשני הנושאים ייעשה במשולב כאשר הבחינה תיעשה מתוך נקודת המוצא, היא שאלת טובת הילדים גם בעת מעבר הורה, תוך בחינת שאלת המשמורת הנכונה על פי הנסיבות הקיימות בטרם שינוי מקום המגורים ולאחריו. לא ניתן להתעלם מן העובדה שאחד ההורים מודיע על העתקת מקום מגוריו ולאמר כי ברירת המחדל היא גם במקרה שכזה, לקבוע משמורת משותפת ובכך למנוע מעבר הורה אחד למקום מגורים אחר, כפי שעוד ארחיב בהמשך."
- עקרון טובת הילד הוא מושג אמורפי, עמום ורחב היקף, העשוי להכיל תכנים מתכנים שונים בהתאם להקשר הדברים ולמצב הדברים העובדתי בכל מקרה ומקרה (פ' שיפמן, דיני המשפחה בישראל (כרך ב' 1989) 220). על כן, בתי המשפט נדרשים מעת לעת לעצב קריטריונים לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון (בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים, ביום 2.5.05). בכלל זה נדרש בית המשפט להעריך על בסיס אירועי העבר וחוות דעת של מומחים מקצועיים מהי ההחלטה התואמת את טובתו של הקטין.
- תביעה לשינוי מקום מגוריו של קטין היא שאלה מורכבת הדורשת בחינה של שיקולים רבים. לא אחת השוו תביעות אלו לתביעות הגירה של קטינים מחוץ לגבולות המדינה שכן השיקולים העומדים ביסוד שתי התביעות הינם דומים. סבורני כי גם במקרה דנן יש מקום לבחון בזהירות רבה שיקולים אשר ינחו את בית המשפט בבואו להכריע בשאלת המעבר של האם עם הילדה והאם ניתן להחזירה למקום מגוריה הקודם.
- בברע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פ"ד נה (2) 321 קבעה כב' השופטת דורנר את השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להכריע בשאלת קביעת מקום מגוריו של קטין בתביעת הגירה של קטין אל מחוץ לגבולות המדינה ואשר ישימים גם לענייננו, בשינויים ובהתאמות המחויבים, כדלקמן:
"בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עקרון טובת הילדים בלבד. בעניין זה יתחשב בית-המשפט בדעת הילדים; באיכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים; ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו, אם תאושר הגירת הילדים, ונכונות ההורה שבידיו המשמרות לסייע בקיומו של קשר זה ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה שאליה מתבקשת ההגירה. אמות-מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ... אף בדיון בבקשה להגירת הילדים, שהם עדיין בגיל רך, יש להוסיף לשיקולים אלה את חזקת הגיל הרך, שעליה עמדתי לעיל".
- עוד יש לציין ולהדגיש כי גם אם המשמורת על הילדה הייתה אצל מי מההורים, עדיין הייתה מוטלת על ההורה בעל המשמורת לקבל את אישור ההורה האחר לבצע את המעבר. בהקשר זה נאמר בתמ"ש (קריות) 05/7910 ג.ש נ' ב.ע (פורסם במאגרים המשפטים, 11.9.2006) כי:
"מכאן, ההורה המשמורן, החפץ לשנות את מקום מגוריו, חייב להודיע להורה הלא משמורן על כוונתו זו, מבעוד מועד, ובדרך מקובלת. האם מחוייבת לעדכן האב מראש על כוונתה זו וליתן פרטים מדוייקים לאב – כתובת מגורים, ביה"ס בו עתידה הקטינה ללמוד וכל פרט רלוונטי אחר – ובהעדר הסכמה מפורשת עליה החובה לפנות לביהמ"ש במסגרת ס' 25 לחוק. ההורה המשמורן הוא בבחינת "המוציא על חברו"."
- מחובתו של הורה המחזיק בילדו, בין היתר, להבטיח קשר רצוף ושוטף בין הילד אשר במשמורתו לבין ההורה השני, וזאת גם כאשר היחסים האישיים בין ההורים משובשים. מחובתו של הורה לדעת להבחין היטב בין רצונו הוא והאינטרסים האישיים שלו לבין טובתו של הילד הנמצא בחזקתו.
- בדיני הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חולש עיקרון טובת הילד, כעיקרון על המתווה את שיקול דעתו של בית המשפט וככלל יינתן לו המשקל המכריע. שקילת טובתם של קטינים, שהוריהם נפרדו, אינה אלא שקילת הרע במיעוטו, שכן האופטימום הנו כמובן תא משפחתי יציב ואוהב יחיד (ר' בהקשר רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321 (2001)).
- עוד יש להוסיף ולציין כי גם אם מי מההורים עשה דין לעצמו ופעל באופן חד צדדי ללא קבלת הסכמת ההורה האחר, הרי שבית המשפט זה איננו פטור מבחינת טובת הילד בנסיבות שנוצרו ובכל מקרה לגופו. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט ג'יוסי תמ"ש (נצ') 43185-05-10 ע.ל. (קטינה) נ' ש.ל. (פורסם במאגרים המשפטים, 15.5.12)):
"21. אכן, קביעת מקום מגורי הילדים הוא תפקיד משותף של הורים לילדים, אף אם הם פרודים, ופעולה חד צדדית של אחד ההורים והעתקת מקום מגורי הילדים אינה כדין, אלא אם קדם לה הליך בפני בית המשפט על פי סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962.
עם זאת, לפי הבנתי שלי, העובדה לפיה האם לא עשתה כן, והעתיקה את מקום מגורי הקטינה ללא הסכמת האב, אין בה, כשלעצמה, כדי להטות את כפות המאזניים לטובת האב, ואין מתחייבת ממנה הקביעה, כי בכל מקרה, יש להורות על השבת הקטינה ל- *** וליתן את המשמורת בידי האב, אך בשל העובדה שהאם פעלה באופן חד צדדי.
וכל כך מדוע? נניח לרגע כי האם היתה פועלת אחרת ומגישה, כמקובל, וכפי שמצופה מהורה אחראי, בקשה לאשר לה העתקת מגורי הקטינה וזאת בנוסף לבקשה למשמורת זמנית שהגישה בשעתו. במקרה כזה כשהאם מודיעה באופן חד משמעי כי בכוונתה לעבור למקום מגורים אחר, הרחק מאותו מקום מגורים משותף, כי אז היינו בוחנים את שאלת המעבר באותה אספקלריה של טובת הקטינה וזאת בשים לב לעובדה כי בכל מקרה האם מבקשת לעבור בעצמה למגורים באזור מרוחק.
אומנם, זוהי דרך המלך ועל פיה מצופה כי הורים ינהגו, שכן דרך זו מבטיחה בירור הסוגיה בזמן אמת ולא לאחר מעשה כשהורה אחד הציב עובדות מוגמרות בשטח. לא רק זאת, דרך זו תבטיח כי במידה ויתברר לבית המשפט כי המעבר אינו משרת את טובת הקטין, וכי עדיף שהקטין יישאר במשמורת ההורה השני המבקש להמשיך ולהתגורר באותו מקום, יאסור בית המשפט על ההורה השני העתקת מגורי הקטין ויורה, בזמן אמת, על השארתו בידי ההורה השני.
ברם, והגם שזוהי דרך המלך, הרי שמקום והמעבר בוצע, שלא באישורו של בית משפט, אך גם לא בניגוד להחלטה של בית משפט, אין להעניש את ההורה שביצע את המעבר ויש לבחון את השאלה לגופה, היינו האם מגורי הקטין במקום החדש ומשמורתו בידי אותו הורה משרתת את טובתו יותר מאשר מגוריו עם ההורה השני. הדברים אמורים במיוחד שעה שעסקינן בקטין בטווח הגילאים שנה עד ארבע או חמש, להבדיל מקטינים בגילאים מתקדמים יותר. לגבי קטינים בגילאים אלה ניתן לומר, כי הוריהם מהווים עבורם את כל עולמם, טרם פיתחו קשרים מסועפים עם סביבתם, ומעברם עם ההורה המשמורן למקום מגורים חדש, לרוב אינו מעמידם בפני מציאות חדשה ושונה מזו שהורגלו לה. אין מדובר, במקרים כאלה, במעבר המהווה עקירה של הילד מתוך הוויה וסביבה להן הורגל בשל אותם טעמים ונראה כי במקרה כזה ההתמודדות של הקטין וקשיי המעבר, אינם קשורים בהעתקת המגורים למקום רחוק, אלא יותר בשל הפירוד בין הוריו.
על כך יש להוסיף, כי ילדים בגילאים כאלה מתאקלמים די מהר בסביבתם החדשה כשאחד ההורים נמצא לצידם ומסייע בידם לעשות כן. (ההדגשה שלי מ.ש)
מן הכלל אל הפרט:
- לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את ההיבטים הרלוונטיים ובהתאם למתווה הנורמטיבי שפורט לעיל ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, ולמרות הקושי בו נתון האב בנסיבות שנוצרו, נחה דעתי כי יש להורות על דחיית התביעה ולהשאיר את הילדה במקום מגוריה הנוכחי ב- _____ וכי אין להורות על החזרת הילדה למקום מגוריה הקודם כדרישת התובע, ואנמק.
- טובת הילדה שבפני נעשית, בין היתר, בשים לב לגילה של הילדה, הצורך בשימור הקשר ההורי בינה לבין האב, המרחק בין מקום מגורי האב לבין מקום המגורים הנוכחי של האם והילדה - וההשפעה שתהיה על הילדה, ככל שאורה על החזרתה למקום מגוריה הקבוע כבקשת האב. עוד יש לציין כי יש לבחון המצב לא רק היום אלא גם לעתיד ומה תהיה השלכת המעבר על הילדה.
- הצדדים קבעו ביניהם כי המשמורת על הילדה תהיה אצל הנתבעת ואף נקבעו זמני שהות במסגרת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים. עוד יש לציין ולהדגיש כי התובע לא דרש את המשמורת אלא הגיש בקשה להורות על החזרת הילדה למקום מגוריה הקודם לאחר שביצעה את המעבר יחד עם אמה הנתבעת.
- ככלל, וכפי שפורט בהרחבה בהלכה הפסוקה שפורטה לעיל, הסיבה בגינה בחרה האם לעזוב את בית המגורים ולעבור ל- ______ אינה רלוונטית. בבע"מ (ב"ש) 119/08 פלוני נ' פלונית - אשר ניתן לו אישור ביהמ"ש העליון בע"מ8132/08 פלוני נ' פלוני, נקבע כי "השאלה היא מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור, ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה". ר' גם פסק דינה של כב' השופטת מוניץ בעמ"ש (נצ') 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני (פורסם במאגרים המשפטים, 10.8.2011)).
- הילדה יחד עם האם ביצעו את המעבר ללא כל קושי או בעיה כלשהי. הילדה עשתה את המעבר בצורה חלקה וללא כל טראומה ואף השתלבה טוב במקום החדש. בפסיקה קיימת חשיבות רבה לעניין המעבר וככל שזה נעשה בצורה תקינה וללא בעיות אזי יש לבחון את שאר השיקולים והשלכותיהן על הילדה כפי שיפורט בהמשך.
- השלב הבא שיש לבחונו הינו האם המעבר של הילדה למקום החדש עלול לגרום לניתוק בין הילדה לבין אביה התובע.
- אין חולק, כפי שעלה באופן ברור ונהיר משמיעת הצדדים, כי ניתן היה בקלות להתרשם במהלך הדיון שבפני כי יחסי ההורים הינם בשפל המדרגה. אציין בהקשר זה גם כי מן התסקיר שהוגש לתיק בית המשפט עלה כי יחסי הצדדים עלו על שרטון תקופה קצרה לאחר שהתחתנו, הנתבעת סבלה מאלימות מצדו של התובע, היו צווי הרחקה והנתבעת אף הייתה מטופלת תקופה ממושכת במרכז לטיפול באלימות במשפחה.
- עוד נמסר בתסקיר כי עוד כשהייתה הילדה בגיל שנה וחצי עזב האב את בית המגורים המשותף של הצדדים ועבר להתגורר בדירה אחרת באותו קיבוץ בו התגוררו שני הצדדים.
- אין בידי לקבל את טענת האב לפיה האם מנסה לחבל בקשר בינו לבין הילדה ולפגוע בזמני השהות. יש לדחות על הסף את טענת האב כי מעברה של הילדה יחד עם האם עלול לפגוע בקשר שבין האב לביו הילדה. מהעדויות והראיות שהוצגו בפני התרשמתי כי מדובר באם אשר שמה לנגד עיניה את טובתה של הילדה ודואגת לקיים את זמני השהות כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש. מדובר באם אשר מבינה את חשיבות הקשר בין הילדה לבין אביה וכי טובתה של הילדה מחייבת קשר קבוע, רציף ועקבי עם אביה התובע.
- עדותה של האם בפני לעניין זה הייתה אמינה ועקבית ולא מצאתי כי מטרת המעבר הייתה לפגוע בקשר בין האב לבין הילדה. האם העידה ואני מאמין לגרסתה כי מעברה נבע משיקולים אחרים. כך העידה האם במהלך חקירתה כי:
"ש. כל המטרה שלך היא לפגוע בקשר בין ש. לילדה, אילו לא היינו פונים לבית המשפט לא היית מביאה לזמני שהות, גם בעתיד לא תביאי אותה
ת. לא נכון
ש. ש. לא מתכוון לוותר על הקשר שלו עם הילדה, איך את מציעה לעשות את זה שאת נמצאת ב- ____ ו- ש. ב- ____ ולקחת את הילדה בלי אישור
ת. הטענה הזאת היא מופרכת כיוון שאם הייתי רוצה להטריד, לא הייתי מקיימת אותם, לא הייתי נותנת לו את הילדה בימים שאני לא חייבת. חשוב לי הילדה, חשוב לי היציבות שלה והפסיכולוגיה שלה
ש. למה היה חשוב להגיד אני לא התחייבתי להביא את הילדה לאבא
ת. לא הגינוי שאני אעשה את זה לבד
ש. את לקחת את הילדה ממקום שהיה לשניכם מקום נוח
ת. לא הגיוני שאני אעשה את זה לבד"
(שורה 23 בעמוד 14 לפרוטקול ועד שורה 3 לעמוד 15).
- משמיעת הצדדים ומעיון בתסקיר שהוגש מטעם לשכת הרווחה עולה כי האם היא הדמות הדומיננטית בחייה של הילדה והיא זו שדואגת לקיים את זמני השהות, לאחר מעברה ל- ____. האם מקיימת את זמני השהות כלשונם וככתבם מביאה את הילדה במועדים שנקבעו ע"י ביהמ"ש, על אף הקושי הכרוך בכך. מאידך האב ביטל מספר מפגשים שנקבעו לילדה וכך העיד האב:
"ש. האם הסדרי הראיה בינך לבין א. מתקיימים כסדרם
ת. כן
ש. האם מ. מביאה את הילדה בזמן להסדרי ראיה
ת. כן
ש. האם היו פעמים שביקשת לבטל הסדרי ראיה
ת. כן
ש. אתה יכול להיזכר ולומר כמה פעמים
ת. בפסח הייתי שבוע בחופש וביקשתי ממנה והיא הסכימה, היה פעם שמ. ביקשה משהו
ש. בד"כ ההסדרים מתקיימים כסדרם
ת. כן"
(עמוד 9 לפרוטוקול שורות 13 עד 22)
- מהתסקיר אף עולה תמונה חיובית ומעודדת לגבי תפקודה של הילדה והשתלבותו במקום החדש ובגן בו היא מתחנכת. האם דואגת לילדה עוקבת מקרוב אחר התקדמותה, מאידך האב אינו מעורב כלל וכלל ואף לא יצר כל קשר עם הילדה ולא פנה למחנכות בגן בו היא מתחנכת מאז מעברה של הילדה ל- _____. וכך העיד האב בעצמו:
"ש. אתה מקבל עדכון מהגננת בגן שבה הילדה נמצאת
ת. לא
ש. למה אתה לא מקבל עדכון
ת. אני לא רוצה שהילדה תהיה שם. אני לא בקשר עם הגן הזה, מבחינתי לא מקבל את זה בכלל, זה משהו שקרה בלעדי"
(עמוד 8 לפרוטוקול שורות 1 עד 6).
- משהאם הינה בעלת המשמורת על הילדה בהתאם לפסה"ד שניתן ע"י ביהמ"ש וכן הינה הדמות המרכזית והדומיננטית בחייה של הילדה ובהעדר ראיות מוצקות לטענה כי במעברה של האם יחד
עם הילדה ל-____ היא מנסה לפגוע בקשר בין האב לבין הילדה, לא מצאתי כל סיבה להורות על החזרתה של הילדה למקום מגוריה הקודם.
- היבט משמעותי נוסף נוגע לגילה של הילדה וזהות ההורה העיקרי המטפל בה. הילדה הינה בת שלוש וחמישה חודשים, ומאחר והחלטתי זו צריך שתצפה פני עתיד, הרי שעלי להביא בחשבון את חזקת הגיל הרך ומשמעותה לצורכי ההכרעה העתידית בהליך המשמורת. בהקשר זה נאמר בעמ"ש (נצ') 38844-10-13 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים המשפטים, 14.02.14) כי:
"על-כן דעתי היא כי אף כיום אין להמעיט במשקלה של חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק." (רשות ערעור אזרחי 4575/00 פלונית נ' אלמוני, [פורסם בנבו],08/01/2001).
חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות טרם בוטלה, על אף קיומה של אסכולה הסבורה כי מדובר בחזקה שאין לה עוד הצדקה בימינו, והיא עומדת על כנה אף כיום."
ר' גם פסק דינו של בית המשפט העליון בבע"מ 14/1858 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים המשפטים, 3.4.14)).
- בנסיבות שפורטו ולאחר שעניין מעברה של הילדה נבדק ע"י הגורמים המטפלים וכאשר לא מצאתי כל פסול או סיבה לחרוג מהמלצות התסקיר, וכאשר עניינה של הילדה נבחן לעומק, לרבות מקום מגוריה, מקום חינוכה, הסביבה בה היא מתגוררת, שוכנעתי כי טובתה של הילדה הינה בהישארותה במקום מגוריה הנוכחי יחד עם אמה.
- התרשמותי וגם התרשמותם של הגורמים המטפלים הינה כי גידול הילדה נופל, ונפל גם בעבר במהל החיים המשותפים של הצדדים ובטרם המעבר, בעיקרו על כתפי האם והיא ההורה העיקרי המטפל בילדה בעזרה ותמיכה מבני משפחתה. ביהמ"ש אף התרשם כי האב אינו מעורב מספיק בחייה של הילדה, אף בטרם המעבר שלה יחד עם אמה ל- ____. סבורני, ובפרט כאשר ביהמ"ש שם לנגד עיניו את טובתה של הילדה, יש ליתן משקל ראוי לעובדה זו בצירוף הנתון בדבר גילה הצעיר של הילדה.
- עוד יש להעיר כי גם המרחק בין אזור מגוריה הקודם של הילדה לבין מקום מגורה הנוכחי, ועל אף שמדובר במרחק משמעותי, עדיין מדובר במרחק המאפשר המשך קשר יציב המותנה כמובן בזמני שהות נאותים, זאת להבדיל ממקרים אחרים אשר נדונו בפסיקה בהם העתקת המגורים של הילד הייתה למרחק גדול בהרבה ועלולה לפגוע בקשר בין הילד לבין ההורה.
- לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי טובתה של הילדה אף מחייבת, לפחות בשלב זה ולאור הנסיבות שפורטו, כי תמשיך להתגורר עם אמה במקום החדש ולהתחנך גם במקום החדש. תוצאה זו עדיפה בעיני על פני הטלטלה שתגרם לילדה, אם אורה על השבתה המידית למקום מגוריה הקודם. מה עוד שהא נעזרת ע"י בני משפחתה דבר שיכול להקל עליה ולהוריד ממנה את הנטל הקשה של גידול הילדה.
- עוד אני רואה לנכון לציין, כי על אף שהתנהלותה של האם בכל מה שקשור למעבר והעדר תיאום ראוי עם האב, לא מצאתי כל סיבה המצדיקה את החזרתה למקום מגוריה הקודם כאשר אני ער לכך כי אולי בתוצאה אליה הגעתי יש כדי להביא לעידוד עשיית דין עצמי להורים פרודים, מתוך מטרה להביא למצב של מעשה עשוי ביחס למקום מגורי ילדיהם הקטינים, אלא שכל הכרעה נעשית בהתאם לנסיבותיו של המקרה הנדון וטובת הילדה הספציפית שמונחת בפני ביהמ"ש.
- בשים לב לכל האמור לעיל, אינני מוצא להורות על השבת הילדה למקום מגוריה הקודם וזאת בפרט לאור העובדה כי ביהמ"ש השתכנע כי טובת הילדה הינה בהשארתה במקום מגוריה החדש
יחם עם אמה הנתבעת. ביהמ"ש הגיע למסקנה זו לאחר ששמע את הצדדים ולאחר שקיבל את תסקיר לשכת הרווחה ולאחר שנשקלו כל השיקולים שיש לקחת במערך השיקולים.
- לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה.
- אני קובע כי זמני השהות בין האב לבין הילדה ימשיכו להתקיים באותו מתווה שנקבע בפסה"ד מיום 28/10/15 בתיק תמ"ש 1678-03-15 וכן בהחלטתי בתיק זה מיום 17/3/16.
- בטרם סיום פס"ד זה רואה לנכון לפנות לשני ההורים יחד ולומר כי עליהם לשים לנגד עיניהם בראש ובראשונה את טובתה של הילדה ולקיים את זמני השהות שנקבעו בשיתוף פעולה, בהבנה ובכבוד. תקשורת תקינה בין ההורים הינה המפתח להצלחת קיום זמני השהות ואף עשויה לשמח את הילדה ולקרבה להורה שאינו המשמורן.
- ככל שמי מהצדדים מעוניין בשינוי זמני השהות עליו להגיש תביעה מתאימה בעניין זה.
- בנסיבות העניין, מהות התביעה, התנהלותה של האם באופן ועיתוי המעבר וכן מאחר ולא מצאתי כי עמדת האב נבעה ממניעים פסולים וזרים וחרף התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לחייב בהוצאות.
- המזכירות תעביר פס"ד זה לצדדים וכן ללשכת הרווחה המטפלת בפקס ובדואר רשום.
- המזכירות תסגור את התיק.
מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים
ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.