ת"א 22726-11-14 מנחם נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.בפני תביעה כספית לתשלום תגמולים ע"פ פוליסה (מס' 150007413513), לביטוח עסק אותו מנהלת התובעת בנכס שבבעלותה ברחוב ירושלים 27 בצפת. המדובר בעסק מסוג מכולת אשר בוטח אצל הנתבעת, בין היתר, מפני נזקי טבע לגבי מבנה ומלאי.

התובעת טענה כי כתוצאה מסערת שלגים שהתחוללה ב 12.12.13,התמוטטה סככה בעסק ואולם, הנתבעת סירבה לפצותה, אפילו בסכומים שנקבעו בחוות הדעת השמאית מטעם הנתבעת.

התובעת צרפה הצעת מחיר לפינוי ותיקון הסככה בסך 74,600 ₪ וכן טענה לאובדן תכולה שהייתה מתחת לסככה בסך 30,000 ₪. סה"כ טענה התובעת לפיכך לנזקים בסך כולל של 104,600 ₪. לתצהיר שהוגש ע"י בעל התובעת (להלן: "יורם"),צורפה חוות דעת מטעם מסגר (להלן: "המסגר"),על פיה הצעת המחיר שצורפה לתביעה אף הייתה נמוכה וכי עלות הפינוי והתיקון של הסככה עומדת על 85,000 ₪.

2.הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה, כיסוי ביטוחי וטענה כי הסככה לא נכללה, הן בפוליסה והן בסקר הגנות, כרכוש שהתובעת חפצה לבטח. עוד טענה הנתבעת כי הסככה הייתה שלד ברזל, נעדר ביסוס קונסטרוקטיבי מט ליפול ולפיכך, בעת עריכת הביטוח הסיכון הביטוחי כבר התממש ולכן בהתאם לסעיף 16 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א (להלן: "החוק"),אינו מבוטח.

לחלופין טענה הנתבעת כי אם יקבע שהסככה מהווה חלק מן המבנה המבוטח, ממילא מדובר במצב של ביטוח חסר שיש בו כדי לאיין את זכאותה של התובעת לתגמולי ביטוח. הנתבעת הכחישה את הנזק ואף הפנתה לכך שהתובעת ניפחה אותו ללא כל צידוק או ביסוס עובדתי. בנוסף טענה הנתבעת כי בכל מקרה מכל סכום פיצוי ,יש לקזז השתתפות עצמית.

3.מטעם התובעת העידו: בעלה יורם וכן המסגר. מטעם הנתבעת העידו הסוקר שערך את סקרי ההגנות מ2007 ומ 2010 שצורפו מטעם הנתבעת (להלן: "הסוקר") וכן השמאי מטעם הנתבעת (להלן:" השמאי").

דיון

4.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות, אם כי למעלה מן הצורך אציין כי אילו הייתה מתקבלת ,היה זה בסכום הנמוך בהרבה מהנתבע.

ההלכה היא כי על מי שתובע תגמולים ע"פ פוליסה להוכיח 3 תנאים:כי הסיכון אשר התממש הוא אכן סיכון המכוסה על פי הפוליסה עליה הוא מבסס את תביעתו ,כי קיים קשר סיבתי בין התממשות הסיכון והנזק וכי הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים ע"י הפוליסה.ככל שיוכחו תנאים אלו,על התובע גם להוכיח את היקף הנזק הנטען ראו בענין זה רע"א 3577/93 - הפניקס הישראלי חברה נ' אהרון מוריאנו . פ"ד מח(4), 70 ,עמ' 78-79.

נובע מכאן כי על המבוטח רובץ הנטל להראות שלושה אלו - ראשית, הסיכון אשר התממש הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה: שנית, הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה. שלישית, הנזק שנגרם אירע, במישור הסיבתי, כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה. הוכחת שלושת האלמנטים הללו מוטלים על כתפי המבוטח, הניזוק, לצורך הוכחת עצם האחריות החוזית מכוח חוזה הביטוח. מובן, כי לאחר קביעת החבות החוזית טרם נשלמה מלאכתו של הניזוק. הניזוק מבקש שיפוי עבור נזק. עליו להוכיח בראיות את שיעור הנזק. בהיעדר ראיות באשר לשיעור הנזק, עלול הניזוק לצאת וידיו על ראשו. השלב הראשון הינו קביעת האחריות. השלב השני הינו קביעת שיעור הנזק. רק עמידה בשני השלבים תקנה את השיפוי הביטוחי.

אין חולק כי הפוליסה מכסה נזקי טבע, דוגמת הסערה שהתחוללה במועד הרלוונטי ואשר הובילה לקריסת הסככה.גם השמאי מטעמה של הנתבעת אישר בחוות דעתו מיום 9.2.14 כי הנזקים שנצפו תואמים במאפייניהם את נסיבות האירוע שעליו דווח (ראו גם עדותו בעמ' 19 שורות 19-15).

אלא שבכך לא די ועל התובעת היה גם להוכיח את התנאי הראשוני,דהיינו כי מדובר בסיכון המכוסה בפוליסה שנערכה לביטוח בית העסק "מקור הברכה". בהתאם להצעת הביטוח החתומה ע"י המבוטח המדובר ב:"עסק בקומה 1 של מבנה בן 1 קומות הבנוי מאבן ובטון גג המבנה בנוי מבטון". בהצעה,על פיה נערך הביטוח,לא הוזכר ולו ברמז,קיומה של סככה. עוד הוערך מבנה העסק בהצעה זו בסך של 200,000 ₪ בלבד-סכום הנמוך בהרבה משווי הנכס והסככה,כפי שטענה לו התובעת עצמה בתביעה דנן. הנה כי כן בהצעה עצמה עליה חתם יורם (ראה עמ' 7 שורה28),לא נכללה הסככה אשר הייתה בנויה מברזל וסיכוך אסבסט-ולא מאבן ובטון. טענת יורם כאילו הסוכן רשם מה שרצה והוא רק חתם,אינה סבירה שהרי בהצעה מופיעים פרטים שאינם בידיעת הסוכן(כגון רכיבי תכולת העסק,מס' העובדים בעסק),אשר ברי כי נמסרו לו ע"י המבוטח ולא יכלו להיות בידיעתו. התובעת טענה כי הנתבעת לא העידה את הסוכן ואולם אציין כי ככל שהטענה היא שהתובעת הוטעתה ע"י הסוכן,או כאילו הבהירה לו שגם הסככה כלולה בעסק,הייתה צריכה דווקא התובעת להעיד את הסוכן. אכן אילו היה מסתבר כי הסוכן רשם את הדברים על דעתו, או הטעה את המבוטחת לסבור שהסככה נכללת ברכוש המבוטח,ניתן היה לחייב את הנתבעת בגין התנהלותו של הסוכן. אולם,משהסוכן כלל לא הוזמן להעיד ומשמנתוני הצעת הביטוח עולה כי קיימים פרטים שברי כי נמסרו לו ע"י המבוטח,אין לקבל את הטענה כי יורם לא ידע על מה הינו חותם. אי זימון הסוכן להעיד בנסיבות אלו,עומדת דווקא כנגד גרסת התובעת.לעניין אי העדת עד רלוונטי כמעוררת חשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה, ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ. פרץ רוזנברג ואח' פ"ד מ"ז (2) 605, וכן ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ. פלוני פ"ד ל"ח (1) 736).

צודקת הנתבעת בטענתה בסיכומיה כי התובעת לא הוכיחה שהסככה הייתה בבעלותה כחלק מבעלותה בבית העסק,ואף לא הוכיחה שבמהלך השנים ביצעה אי אילו פעולות לתחזוקת או לתיקון הסככה,טענות שבנקל הייתה יכולה התובעת להוכיח, אילו באמת הייתה הסככה חלק מהעסק.