ביטול אישום בגין עבירה של שימוש במבנה ללא היתר

בראשית הדברים יצוין כי החלטתי להורות על ביטול האישום כנגד הנאשמים.

כתב האישום ותשובת הנאשמים

1. כנגד הנאשמים, בני זוג, הוגש כתב אישום בגין עבירה של שימוש במבנה ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145, 204(א) ו-208(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

2. לפי הנטען בכתב האישום, בתאריכים 5.03.12, 29.04.13 ו-13.05.13 נמצא כי הנאשמים עושים שימוש למגורים במבנה בשטח של 56 מ"ר (להלן: "המבנה") המצוי במקרקעין הידועים כגוש 6558 חלקה 231 ברחוב גיבורי עציון 7 הרצליה (להלן: "המקרקעין"). המבנה הוקם במועד לא ידוע וללא היתר בנייה.

3. הנאשמים הודו בעובדות המיוחסות להם אך טענו להגנה מן הצדק בשני פנים.

4. האחד, אכיפה בררנית בשל העובדה כי בשכונת נווה עמל (להלן גם: "השכונה") בה מצויים המקרקעין קיימות חריגות בנייה רבות כשנגד המשתמשים בהן לא הוגשו כתבי אישום.

5. השני, קיומה של מדיניות אי אכיפה של עבירת שימוש בבנייה שנבנתה ללא היתר והתיישנה במשך שנים רבות. יצוין, וכפי שיפורט להלן, כי במהלך ניהול ההליך, ביום 21.01.14, הוציאה המאשימה מסמך שהוכתר כ"מדיניות אכיפה עבירות בנייה בשכונת 'נווה עמל'" (להלן: "מסמך המדיניות"). ביחס לכך הוסיפו הנאשמים כי המדיניות החדשה נועדה להכשיר בדיעבד את הגשת כתב האישום נגדם; כי אין להחיל את המדיניות החדשה למפרע לגביהם; כי המדיניות החדשה לא הובאה לידיעת הציבור; וכי גם בהתאם למדיניות החדשה לא היה מקום להגיש נגדם כתב אישום.

6. במסגרת הטענה לאכיפה הבררנית, הוגשה בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), ובמסגרתה הסכימו הצדדים כי הנאשמים יצביעו על 10 מבנים שנבנו ללא היתר בשכונת נווה עמל והמאשימה תפרט את ההליכים הרלוונטיים הננקטים, ככל שננקטים, כנגד המשתמשים במבנים אלו.

7. במסגרת הודעה שהוגשה ביום 2.08.15, פרטה המאשימה כי במקרה אחד הזהה לנסיבות השימוש המיוחס לנאשמים הוגש כתב אישום; בחמישה מקרים נשלחו מכתבי התראה ונאספו ראיות לשם העברתם לתביעה העירונית; במקרה אחד נשלחה התראה והמשתמשים הודיעו כי בכוונתם להרוס את המבנה שנבנה ללא היתר; ובמקרה נוסף בוצעו כבר הריסות.