אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 46490-09-13 מפעלי תאורה בן - חור בע"מ ואח' נ' אס.אם. ג'י גרינטק בע"מ ואח'

ת"א 46490-09-13 מפעלי תאורה בן - חור בע"מ ואח' נ' אס.אם. ג'י גרינטק בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 04/08/2016 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
46490-09-13
21/07/2016
בפני השופטת:
ליאת הר ציון

- נגד -
תובעים:
מפעלי תאורה בן - חור בע"מ
עו"ד טליה חדד
נתבעים:
1. אס.אם. ג'י גרינטק בע"מ
2. משה אמנון גיא

עו"ד ישראלה שמרוני קנר
פסק דין

 

פתח דבר

  1. בפני תביעה ותביעה שכנגד. התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "בן -חור") היא חברה בע"מ העוסקת בייצור, ייבוא ושיווק מוצרי תאורה. הנתבעים והתובעים שכנגד הם חברה בע"מ (להלן: "גרינטק") ובעל השליטה המכהן כמנהלה (להלן: "מנהל גרינטק"). חברת גרינטק עוסקת אף היא ביבוא הפצה ושיווק של גופי תאורה. ביום 18.05.11, כרתו הצדדים חוזה לשיתוף פעולה בפעילות שיווק ומכירה של גופי תאורה. שיתוף הפעולה לא עלה יפה. על כן, ביום 31.10.11 כרתו הצדדים חוזה שני, המסדיר את ההתחשבנות ביניהם עם סיום ההתקשרות. התביעות אשר בפני נובעות מטענות הצדדים ביחס להפרות של חוזה סיום ההתקשרות.

     

    **יוער כי הציטוטים מתוך הפרוטוקולים יובאו כפי כתיבתם בפועל (ההדגשות הוספו)

    טענות התובעת 

  2. כתב התביעה נסוב על הפרת החוזה אשר נחתם בין הצדדים ביום 31.10.11 (להלן: "החוזה"). לטענת בן-חור, גרינטק הפרה שורת התחייבויות הקבועות בחוזה, ועל כן היא זכאית לקבל ממנה סך 132,486 ₪, שהם 110,225 ₪ בתוספת מע"מ, כדלקמן:

    • תשלום התמורה הסופית המוסכמת המגיעה לבן חור ממנהל גרינטק עם סיום דרכם המשותפת של הצדדים - 24,750 ₪ בתוספת מע"מ בהתאם לסעיף 3.3. לחוזה. על מנת להבטיח את התשלום, הפקיד מנהל גרינטק שיק לפקודת בן חור על סכום זה, אולם השיק חזר בהיעדר כיסוי.

    • תשלום התמורה מביצוע הזמנה של בית החולים אסף הרופא בסך 21,240 ₪, שהם 18,000 בתוספת מע"מ והפרשים בהתאם לסעיף 3.5 לחוזה.

    • תשלום בגין עמלות בגין ביצוע הזמנות על פי סעיף 4 לחוזה, בכלל זה עבור פרויקטים בעיריית רהט בסך 60,000 ₪ בתוספת מע"מ, בבית חולים סורוקה בסך 7,475 ₪ בתוספת מע"מ.

       

      טענות הנתבעים

  3. לטענת גרינטק, אין לחברה כל חוב לבן-חור. השיק על סך 28,710 ₪ שניתן לבן-חור הוא שיק ביטחון והניסיון של בן-חור להיפרע ממנו נעשה שלא כדין, ובהעדר תשתית עובדתית. כמו כן, בן-חור אינה זכאית לתשלום הפרשים בסך של 21,240 ₪ בגין הזמנות מבית חולים אסף הרופא, שכן גרינטק עמדה בכל התחייבויותיה בעניין זה.

  4. פרויקט עיריית רהט ופרויקט בית החולים סורוקה הם פרויקטים הנזכרים בסעיף 4 לחוזה, המתייחס לאספקה של גופי תאורה מסוג "אקלטק". בחודש אוקטובר 2012 הפסיקה גרינטק לייבא את מוצרי התאורה של "אקלטק" והזיכיון לייבאם עבר לידי חב' "שטייניץ-לירד". משניטל הזיכיון, נסתם הגולל על זכאות בן-חור לעמלות בגין עסקאות אלה.

  5. בהתייחס לפרוייקט עיריית רהט, מוסיפים הנתבעים כי סכום התביעה לא הוכח, וכי לא הוכח באמצעות ראיה פוזיטיבית כי גרינטק קבלה עמלה בגין עסקה זו. בהתייחס לפרויקט בית חולים סורוקה, מציינים הנתבעים כי גרינטק לא יבאה ו/או סיפקה את מוצרי התאורה לפרויקט סורוקה. מוצרי התאורה לפרויקט סופקו על ידי חברת "שטייניץ-לירד". עוד הוכח כי לא היה לגרינטק כל רווח מעסקה זו.

     

     

     

     

    התביעה שכנגד

  6. לטענת גרינטק, בן-חור נמנעה באופן מכוון ובחוסר תום לב למסור לגרינטק מידע מלא ומפורט לגבי עסקאות משותפות שנרקמו במהלך תקופת ההתקשרות, והעמלות להן היא זכאית. הוכח כי ב"עסקת שמואל הרופא" קיבלה בן-חור תמורה של 46,000 ₪. עובדה זו לא נחשפה בפני מנהל גרינטק ערב כריתת החוזה. גרינטק מוסיפה ומונה חוב כספי ונזקים נוספים שגרמה לה התובעת:

    • עלות תיקון ליקויים בסחורה פגומה שסיפקה בן-חור בסך 2,156 ₪.

    • תשלום עבור דוגמאות לפרויקט בעיריית רהט בסך 2,006 ₪.

    • עלות גופי תאורה וצביעתם בעסקת רהט בסך של 4,973 ₪.

    • עסקת מנוליד שלא יצאה לפועל בעלות של 10,000 ₪.

    • דוגמאות שנמשכו על ידי גרינטק משטייניץ-לירד בסך של 7080 ₪.

    • דוגמאות שנמשכו מחברת אקלטק בסך של 2,006 ₪.

    • עלות העברת הדוטים ממחסן בן-חור בסך של 2,360 ₪.

    • עלות הזמנת חלקים שהוצאו מגופי תאורה בסך 49,560 ₪.

    • פיצוי בגין נטילת הסכמי בלעדיות שלא כדין וכן עבור סכומים להם זכאית גרינטק בגין עסקאות שלא דווחו באופן נכון בסך של 50,000 שח.

      (הערה: דוט הינו גוף תאורה חיצוני אשר ניתן להרכיבו במספר וריאציות ובעל חלקים מיוחדים רבים המאפשרים זאת- סעיף 37 לתצהיר מנהל גרינטק).

  7. לטענת בן-חור, בחוזה הוסדרו מלוא המחלוקות בין הצדדים לצורך הליך ההיפרדות של שתי החברות. על כן, גרינטק מנועה מלהעלות דרישות נוספות כלפי בן-חור. כמו כן, יש לדחות את טענות גרינטק ומנהלה מהסיבות הבאות:

    • טענות גרינטק אינן נתמכות בראיות. לא צורפו כל מסמך או ראיה הנמצאים בשליטת גרינטק ומנהלה להוכחת טענותיהם.

    • הנתבעים הפרו את ההסכמות שבחוזה ופעלו להברחת הפרויקטים לצד ג' (חברת "שטייניץ-לירד"), וזאת על מנת לחמוק מתשלום התחייבויותיהם הכספיות.

    • הסכם ההיפרדות הסדיר את כל המחלוקות הכספיות וההתחייבויות בין הצדדים בצורה סדורה וככל שניתן, עם סכומים נקובים, לאחר משא ומתן של למעלה מחודשיים וחצי. במסגרת המשא ומתן, הצדדים שקדו יחד עם אנשי המקצוע שלהם על הכנת ההסכם שאושר על ידם, לאחר שבן-חור וגרינטק בחנו היטב תוכנו ומשמעותו. טענות ההגנה והתביעה שכנגד אינן עולות בקנה אחד עם ההסדר אליו הגיעו הצדדים בחוזה.

      דיון והכרעה

  8. מכאן כי המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בסוגיות הבאות:

    • האם השיק שנתן מנהל גרינטק לפקודת בן חור הוא שיק ביטחון.

    • האם זכאית בן-חור לעמלות בגין פרויקטים בעיריית רהט ובבית חולים סורוקה.

    • האם זכאית בן-חור להפרשים בגין פרויקט אסף הרופא.

    • האם זכאים גרינטק ומנהלה לתשלום בגין חוב כספי ונזקים (התביעה שכנגד).

       

      העובדות שהוכחו

      המגעים לקראת שיתוף הפעולה ו"מתווה ההתקשרות" מיום 18.05.11

  9. בין הצדדים נערך "מתווה התקשרות" ביום 18.5.11, ראה נספח ב' לתצהיר מר עוזי עטר (להלן: "מנהל בן-חור"). במתווה סוכם כי בן-חור תרכוש בעבור גרינטק גופי תאורה שונים וכן את מלאי גופי התאורה שהיה באותה עת בבעלות גרינטק, בהתאם למנגנון התשלומים בהסכם ההתקשרות. גופי התאורה ישווקו על ידי גרינטק. לאחר מכירת גופי התאורה, תשיב גרינטק לבן-חור את סכום הרכישה על פירותיה. הצדדים ניסחו ביניהם במתווה ההתקשרות את חלוקת הרווחים ביניהם.

  10. מנהל גרינטק ערב בערבות בלתי מוגבלת בסכום לסילוק של חובות גרינטק לבן-חור (נספח א' לתצהיר מנהל בן-חור, ר' סעיף 6 לתצהיר מנהל בן-חור).

  11. מנהל בן-חור הצהיר כי שיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים נסוב על עסקת "תן וקח" בו בן-חור אשר הינה בעלת מוניטין של כ – 35 שנה, הייתה אמורה לספק את המערך הלוגיסטי שלה, אנשי המקצוע, ולממן חלק מעלויות היועצים. מנגד, הנתבעים אשר הציגו עצמם כבעלי קשרים ענפים בענף התאורה בחו"ל ובעלי זיכיונות, התחייבו להביא פרויקטים בהיקף הכנסות גבוה, בו ישווקו מוצרים של חברות אירופאיות בבלעדיות.

  12. מנהל גרינטק הצהיר כי מטרת ההסכם הייתה הפנית לקוחות גרינטק לבן-חור לצורך רכישת מוצרי תאורה ממנה, וזאת תוך שימוש במאגר הלקוחות הקיים של גרינטק והיכרותו של מנהל גרינטק וקשריו עם הגורמים בתחום (בסעיף 8 לתצהיר).

  13. מנהל בן-חור, הבהיר את מהות ההתקשרות בין הצדדים בחקירתו הנגדית:

     

    ת. עצם ההתקשרות בינינו, עיקר ההתקשרות אנו חיפשנו חברה רצינית אנו מתעסקים רק בתאורת חוץ ולא פנים. הייתה חברה בשם אקלטק, חברה מוכרת בארץ, שיש לה שם עולמי.

    ש. צרפתית?

    ת. כן. הוא הציג שהוא הסוכן היחיד בארץ של חברת אקלטק. בסיס ההתקשרות היה שחברת אקלטק תעבור לחברת בן חור אחרי ההסכם, עם החיבור בינינו ונוכל מה שנקרא להביא ערך נוסף לשוק עם החברה. זה היה הנושא העיקרי. מעבר לזה, במסגרת ההסכם הוגדרו שם תנאים מאוד ברורים. ידענו שיש למשה גיא בעיות כלכליות, לכן רצינו שמר משה גיא יהיה ערב אישית לכל העסקה הזו...

    ש. כל המערך הכספי היה דרכם, אתם הייתם ממונים על מתן עמלות.

    ת. אנו השקענו כסף. לא היה כסף, הייתה לו בעיה תזרימית. הוא נותן את החברה של אקלטק, לפול של החברה כדי למנף אותה עם המימון שלנו, מצד שני הייתה לו גיבנת של קונטיינר.

    ש. אני מדברת על הרכיב הראשון. בהנחה שהיה מצליח הקשר עם אקלטק, הכסף הגיע אליך ואתה זה עם האצבע על הקופה.

    ת. זה היה אמור לקרות, אבל זה לא קרה.

    ש. אני חושב שזו לא גיבנת. אתם התחייבתם ונתתם לו אפיק פעולה חדש, הייתה לו סחורה בשווי של 245,000 . היה לו מלאי. אתם התחייבתם בסע' 16 להסכם לרכוש אותו ממנו.

    ת. כן. בתנאים מסוימים בהתאם להסכם.

    ש. האם אלו התנאים להסכם.

    ת. האינטרס של מר משה גיא, מה הוא צריך אותי, יש לו כסף ומוניטין, בשביל מה הוא צריך את בן-חור. הייתה בעיה של תזרים כספי, שהוא היה זקוק לחברה רצינית. האינטרס של בן-חור היה לקבל את חברת אקלטק, שהיא גדולה בעולם תחת הסוכנות שלנו, שתהיה בידיים שלנו, אנו לא מתעתקים בתאורת פנים. עד היום. אני לא מוכר תאורת פנים. הסיכון שלנו היה שאנו מוכנים לקחת את הנושא לש תאורת פנים, בסחורה שהייתה לו שהוא טען שיש לו 246 שזה לא הוכח, המסמכים לא הוכיחו את הצהרתו, בשביל שאנו לא ניקח את הסיכון, סיכמנו שאת התשלום עבור הסחורה נעשה בשלבים, נמכור חלק ונקבל חלק. בשלב הראשון הוא קיבל 60 ומנהל גרינטקו עלף , שלא היה לנו מושג מה הערך שלה. העיקרון היה תן וקח, אבל אני נתתי אך לא קיבלתי.

    (בעמ' 21 ו-22 לפרוטוקול מיום 20.3.16)

  14. כפי שיפורט להלן, ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה כעבור מספר חודשים.

     

    המניעים להחלטה על סיום שיתוף הפעולה

  15. אין מחלוקת כי כעבור מספר חודשים החליטו הצדדים להביא את ההתקשרות ביניהם לסיום.

  16. לטענת בן-חור, מאחר ומשך כ -5 חודשים, לאחר שבן-חור השקיעה זמן, כוח אדם וממון רב בקידום שיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים, ובייחוד מול חברת אקלטק, נוכחה בן-חור כי מנהל גרינטק לא עומד בהתחייבויותיו לגבי הבאת פרויקטים שונים, וכי כל המצג שהציג בדבר היקף קשריו העסקים בחו"ל לא מדויק בלשון המעטה, החליטו הצדדים בהסכמה להגיע לכדי סיום ההתקשרות ביניהם (בסעיף 11 לתצהיר מנהל בן-חור).

  17. מנהל גרינטק מצדו טוען כי גרינטק עשתה ככל שביכולתה על מנת לטרפד את פעילות הנתבעים וכן הפרה הפרה גסה את ההסכם. לטענת מנהל גרינטק חרף העסקאות הרבות שהביא לבן-חור, התנהלותה של בן-חור הייתה ברמה ירודה עד כדי פגיעה בשמו הטוב. כמו כן, הוא חשד כי בן-חור לא מעבירה לו את מלוא המידע ביחס לעסקאות שמתבצעות. על כן, מכיוון ששיתוף הפעולה בין הצדדים לא עלה יפה, הודיעה גרינטק ביום 17.8.2011 על סיום שיתוף הפעולה.

     

     

     

    ההסכמות בחוזה המסדיר את סיום שיתוף הפעולה

  18. בהמשך להחלטה בדבר רצונם של הצדדים לסיים ההתקשרות ביניהם, סוכם על אופן ביטול מתווה התקשרות שנחתם בין הצדדים ביום 18.5.11, אשר יהוה הסכם סילוק סופי, ומוחלט של כל המחלוקות והנושאים הכספיים התלויים ועומדים בין הצדדים עד לאותו מועד, יום 11.10.11.

  19. לטענת בן-חור, על מנת למנוע מחלוקת על אופן סיום ההתקשרות, סוכם בין הצדדים כי ישתתפו בעריכת הסיכום מספר נציגים מטעם הצדדים. מטעם בן-חור נטלו חלק מנהל החברה ושניים נוספים, מטעם גרינטק מר משה גיא - מנהל החברה ומר דן תמיר.

  20. במסגרת החוזה סוכמו בין הצדדים מלוא הנושאים הכספים לצורך סיום ההתקשרות. בכלל זה חובם של הנתבעים לבן-חור בגין הסחורה שנרכשה עבור גרינטק ע"י בן-חור ו/או מלאי העסק, הן לעניין התשלומים שיגיעו בגין הפרויקטים המשותפים. החוזה אושר ונחתם ע"י הצדדים ביום 31.10.11 . (בסעיפים 12-15 לתצהיר מנהל בן-חור).

  21. לאור חשיבותו ליריעת המחלוקת, להלן יובא נוסחו המלא של הסכם ההיפרדות:

    סיכום פגישה מיום 11.10.11 שנערכה במשרדי חברת בן חור לעניין סגירת התחשבנות וסיום התקשורת הישירה בין בן חור למשה גיא 

    השתתפו :עוזי עטר-בן חור

    אמנון שורק-בן חור

    שרון (השתתפה חלק מהישיבה) – בן חור

    משה גיא

    דן תמירמטעם משה גיא 

    רקע

    1.  נערך דין ודברים על הנושאים השונים שעלו בעניין סיום ההתקשרות בין בן חור למשה גיא כפי מתווה ההתקשרות מיום 18/5/2011 והודעת משה גיא על סיום ההתקשרות בתום תקופת הניסיון ההדדית מיום 17/8/11.

      סוכם 

    2. סכום פגישה זה מבטל את מתווה ההתקשרות מיום 18/5/2011 והסכמים קודמים בין בן חור למשה גיא ככל שיהיו.

    3. נושאים כספיים:

      1. אין שום חובות כספיים בין בן חור למשה גיא למועד 11/10/2011 למעט ההסדרים הכספיים כפי שיפורט בהמשך .

      2. מלאי הדוטים בבעלות משה גיא הנמצא במחסני בן חור משוחרר לאלתר.

      3. במקביל משה גיא יפקיד צ'ק בסך 24,750  לפקודת בן חור לתאריך 01/06/2012 +מע"מ להבטחת קבלת התמורה הסופית המוסכמת המגיעה לבן חור ממשה גיא.

      4. משה גיא רשאי להקדים את מועד פירעון הצ'ק האמור בתיאום עם בן חור.

      5. משה גיא יעביר הזמנה של בי"ח אסף הרופא, בהיקף של כ-18,000 שח (ללא מע"מ), לתאורת חוץ על שם בן חור. בן חור יבצע את ההזמנה על חשבונו והתמורה כולה תהיה לבן חור. פעולה זו מאפסת את יתרת חובו של משה גיא בכרטסת הנהלת חשבונות של בן חור ככל שתהיה ואין לבן חור כל טענה נוספת בעניין.

    4. פרויקטים משותפים להשלמה הכוללים גופי תאורה מתוצרת אקלטק 

      1. רשימת הפרויקטים

        [...]

        3.. עירית רהט...

        [...]

        11. בי"ח סורוקה ...

        [...]

      2. ביצוע הזמנת גופי תאורה מתוצרת אקלטק בפרויקטים אלה תהיה אך ורק באמצעות משה גיא.

      3. עלות המוצרים שתקבל בן חור הינה סופית וכוללת את כל המרווחים מכל סוג שהוא.

    5. מתכננים לעבודה משותפת בן חור-משה גיא בתחום אפיון לצורך שווק ומכירת גופי תאורה מתוצרת אקלטק 

      1. רשימת המתכננים

        [...]

      2. לתקופה של שנתיים החל מיום 1/12/2012 וכלה ב- 31/12/2014 ועבור פרויקטים מוגדרים בלבד נשמרת לבן חור הזכות להציע לכל הארכיטקטים / מתכננים את מגוון גופי התאורה מתוצרת אקלטק. במקרה כזה חייבת בן חור להודיע מיידית למנהל גרינטק גיא על תחילת מגעים בתהליך האפיון. מנהל גרינטק גיא מחויב להודיע לבן חור תוך 3 י"ע באם אין מניעה לפעילות ספציפית זו של בן חור. במידה ולא תתקבל התייחסות משה גיא תוך 3 י"ע כאמור, רשאית בן חור להמשיך במגעים לאפיון כאמור.

        אנו מסכימים לאמור לעיל ונפעל על הוראות סיכום זה 

        _____________________ ___________________

        בן חור משה גיא 

        31.10.11

        תאריך

  22. לטענת בן-חור משעה שחתמו הנתבעים ביום 31.10.11 על הסכם המסדיר את סיום מתווה התקשרות בין הצדדים, מושתקים הנתבעים/התובעים שכנגד מלהעלות כל טענה ו/או דרישה כספית, אשר סותרת את מתווה ההסכם. לטענתה, גרינטק הפרה את הוראות ההסכם עם כניסתו לתוקף:

    ת. אני רציתי לקבל מה שקבענו, קבענו X לקבל אותו, השקעתי שקל לקבל אותו בחזרה, אם רוצה לצאת מההסכם. לא ייתכן שעשינו הסכם מסודר, שני מבוגרים, והסכם הזה מופר בתחילתו ועד סופו.

    (בעמ' 23 לפרוטוקול מיום 20.3.16 שורות 2-5).

  23. הנתבעים כאמור טוענים שעמדו בהוראות ההסכם, אותן יש לפרש על רקע הסכמות הצדדים, וכי בן-חור הסתירה מהם מידע ביחס לעסקאות עם החתימה על חוזה. עוד נטען כי בן-חור היא זו שהפרה את ההסכם.

     

    לשון החוזה המסדיר את סיום שיתוף הפעולה ביניהם, וההסדר בדבר ביטול הסכמות קודמות

  24. הצדדים חתמו על חוזה מפורט המסדיר את סיום שיתוף הפעולה ביניהם. לטענת בן-חור להסכם זה התלווה משא ומתן בנוכחות נציגי שני הצדדים. טענה זו לא נסתרה מצד מנהל גרינטק.

  25. ללשון החוזה ולהסדר שנקבע על ידי הצדדים, משמעות רבה בבחינת טענות הצדדים.

  26. בחוזה נקבעה תניה מפורשת ולפיה האמור בו מבטל כל הסדר קודם בין הצדדים (ראה סעיף 2 לחוזה). לטענת בן חור, גרינטק העלתה טענות שאינן נלמדות מההסכמות בין הצדדים כפי שבאות לידי ביטוי בחוזה, ואף עומדות בניגוד להסדר הברור אותו קבעו הצדדים בדבר ביטול הסכמות קודמות.

  27. ההלכה הפסוקה קובעת (ראה ראה ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני (לא פורסם, 23.05.2016) (להלן: "עניין פנורמה"):

    "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך חוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון חוזה, יפורש חוזה בהתאם ללשונו". הכלל הוא אפוא שחזקה על הצדדים כי התכוונו למובן הפשוט של הלשון שבה נקטו, ולפיכך יש לפרש חוזה כתוב וחתום ככזה שמביע את אומד דעתם של הצדדים וממצה את ההסכמות ביניהם, וזאת למצער ככל שלשונו מאפשרת לאתר את כוונתם המשותפת ולגדר את מפגש רצונותיהם. 

     

    ...בענייננו, למקרא הסכם המכר ותשריט החניות לא קיימת אי בהירות כלשהי באשר לסוגיית החניה, ועולה מהם שלדירת המשיבים הוצמדו חניות 117 ו-118 והן בלבד. על רקע זה, יש לקרוא אף את האמור בסעיף 9 להסכם המכר, שבו הסכימו הצדדים לבטל כל הסכמות קודמות ככל שהיו ביניהם...

    במקרה שלפנינו הוראות סעיף 9 להסכם המכר אינן משתמעות לשני פנים, ולפיהן הצדדים הסכימו כי כלל ההבנות הקודמות שביניהם, לרבות אלו שבטופס ההרשמהבטלות. הוראות אלה בענייננו, יש לקוראן בהינתן העובדה שהסכם המכר אינו שותק בנושא החניה. נושא זה הוסדר בבירור ובבהירות בהסכם ובתשריט החניות הנספח לו, תוך ציון מספר החניות ומיקומן ובחתימת המשיב 2 לצידן, באופן שאינו מצריך פרשנות. משכך, אין מקום ללמוד על כוונה לכאורית של הצדדים ממצג קודם, שעה שהם עצמם שללו במסגרת ההסכם הסופי את האפשרות להיזקק למצגים חיצוניים לצורך פרשנותו (ראו: ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן, פ"ד סג(3) 577, 596 (2010); ע"א 10944/02 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' אוחנה, פ"ד נח(3) 673, 678 (2004); גבריאלה שלו ואפי צמח "דין פירוש חוזהעל  מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים" קרית המשפט י 1, 23 (תשע"ד)). מצב זה שונה ממצב שבו הסכם המכר היה שותק לעניין החניות שעתידות להיות מוצמדות לדירת המשיבים; או אז ייתכן שניתן היה ואולי אף נדרש היה, להשלים את החסר על יסוד הסכמות קודמות של הצדדים במהלך המשא ומתן ביניהם, וכפי שבאו לידי ביטוי בטופס ההרשמה. ואולם בנסיבות העניין, לא רק שהמשיבים הסכימו לכך שטופס ההרשמה מבוטל והסכם המכר בא תחתיו, אלא שבמעמד החתימה על ההסכם אף הסכימו באופן מפורש כי יוצמדו לדירה חניות 117 ו-118. מדובר בחניות מסוימות ומוגדרות, ואין אזכור כלשהו בהסכם המכר ולו ברמז, לחניה מס' 2 שלכאורה הובטחה למשיבים בטופס ההרשמה; ואף לא לחניה נוספת כלשהי. (ההדגשות לעיל הוספו- ל.ה.צ)

     

  28. מכאן ככל שלשון ההסכם ברורה וניתן ללמוד ממנה על כוונתם של הצדדים וככל שקיים הסדר מפורש בהסכם לעניינים שבמחלוקת על בית המשפט לכבד את הסכמות צדדים.

     

  29. על רקע מצב משפטי זה להלן נבחן את טענות הצדדים.

    הנקודות אשר במחלוקת בין הצדדים

    השיק שנתן מנהל גרינטק לפקודת בן חור אינו שיק ביטחון

  30. בחוזה נאמר:

    3.1.אין שום חובות כספיים בין בן חור למשה גיא למועד 11/10/2011 למעט ההסדרים הכספיים כפי שיפורט בהמשך 

    3.2.מלאי הדוטים בבעלות משה גיא הנמצא במחסני בן חור משוחרר לאלתר

    3.3.במקביל משה גיא יפקיד צ'ק בסך 24,750  לפקודת בן חור לתאריך 1/6/2012 +מע"מ להבטחת קבלת התמורה הסופית המוסכמת המגיעה לבן חור ממשה גיא

    3.4משה גיא רשאי להקדים את מועד פירעון הצ'ק האמור בתיאום עם בן חור

  31. לטענת בן-חור, בהתאם לחוזה, לכיסוי יתרת החוב של גרינטק לבן-חור בגין סחורות ו/או כספים ו/או תשלומים ששולמו ביתר לגרינטק מסרה גרינטק לבן-חור שיק ע"ס 28,710 שח משוך מחשבון גרינטק. השיק חתום ע"י מנהל גרינטק. השיק חזר "בלתי נפרע" מסיבות חתימת המושך. למרות דרישות מצד בן-חור, לא שילמו הנתבעים את חובם לבן-חור.

  32. לטענת גרינטק, סוכם בין הצדדים כי :

    • גרינטק תהא חייבת תשלום בגין 150 דוטים מפורקים לפי שווי של 70 שח כל אחד, המצויים במחסני בן-חור (כאמור – דוט הוא גוף תאורה חיצוני, אשר ניתן להרכיבו במספר תצירות).

    • בן-חור תרכיב ותזווד את הדוטים.

    • הדוטים ישארו בבעלות בן-חור.

    • בן-חור תעביר את הדוטים המורכבים שבבעלותה לגרינטק והיא שתמכור אותם.

    • את תמורת המכירה, כולל רווח, בסכום כולל של 28,710 (כולל מע"מ) תעביר גרינטק לבן-חור.

    • האמור לעיל מותנה בכך שבן-חור תעביר לגרינטק את הדוטים המורכבים לצורך מכירתם.

    • גרינטק תיתן כנגד העברת הדוטים לבעלותה, שיק על סך של 28,710 שח כולל מע"מ שמועד פירעונו לחודש יוני 2012.

    • המטרה של השיק היא להבטיח את התמורה הכספית ממכירתם אשר אמורה להגיע בסופו של יום לכיסה של בן-חור. על כן, מדובר בשיק לביטחון.

  33. לטענת גרינטק, בפועל החזיקה בן-חור את כל הדוטים, כולל ה -150 אשר לא הורכבו על ידה, למרות ההתחייבות. בן-חור לא הסכימה לשחרר אותם משך תקופה נוספת של שלושה חודשים תוך גרימת נזקים לנתבעים. המדובר בדוטים בערך של 200,000 שח ובתקופה כוללת של עיכובם במחסני בן-חור, שלא כדין, משך כשלושה חודשים.

  34. בע"א 1794/09 אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' דוד אפל נפסק:

    "מהדברים עולה כי רום דיבר בלשון בני אדם וכי לא נתכוון לשטר במובן של משכון או ביטחון, אלא לשטר לשם פירעון. עמד על הדברים המלומד שלום לרנר בספרו דיני שטרות (מהדורה שנייה) 311 (2007) (להלן: לרנר, שטרות):

    "לא תמיד ערים הצדדים להבחנה בין שטר ביטחון לבין שטר פירעון, ולכן אינם קובעים את אופיו של השטר. דרך משל, לעתים, ראובן חייב סכום כסף לשמעון ומוסר לו שטר חוב או שיק על הסכום האמור, בלא לציין במדויק את מטרת המסירה. במקרה זה יש לבחון אם, לאור הנסיבות, הייתה הכוונה לפרוע את החוב באמצעות השטר, או שהייתה הסכמה שפירעון החוב ייעשה בדרך שונה, כגון העברה לחשבון בנק, והשטר נועד להבטיח את קיומו. בדיקת כלל הנסיבות מתחייבת, אפילו התבטאו הצדדים כי שטר מסוים נמשך או נעשה 'להבטחת התשלום" (הדגשות שליי.ע.).

    גם כאשר בשטר ביטחון עסקינן, יש להבחין בין סוגים שונים של שטרי ביטחון, וניתן לסווג את שטרי הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:

    האחדשטר שניתן להבטחת תשלום שוטף, לדוגמה, ביחסי ספק-לקוח, שאם נצטבר חוב שאינו נפרע, רשאי הספק להגיש את השטר לפירעון... סוג זה של שטר ביטחון מקל על האוחז את נטל הראיה במקרה של הפרת עסקת היסוד.

    השנישטר שניתן כמשכון לכל דבר ועניין. כדוגמה לכך, שיקים שמפקיד הלקוח בבנק כבטוחה למתן אשראי. דהיינו, הלקוח משעבד לבנק נכס ממנו ייפרע אם הלקוח לא יסלק את האשראי, והנכס המשועבד הוא הזכות השטרית של הלקוח כלפי צד שלישי מושך השיק.

    השלישישטר שניתן על תנאי שרק בהתקיימו ניתן לממשו. במקרה כאמור, עושה השטר מעביר את השטר לנפרע ומתנה את סיחורו או את הזכות להגיש תביעה על פיו בהתרחשותו של אירוע מסוים (תנאי מתלה) או מסכים כי הזכות לסחר את השטר או לתבוע את פירעונו תחדל אם יתקיים אירוע מסוים (תנאי מפסיק). גם שטר כזה קרוי "שטר ביטחון" (לרנר, שטרות, בעמ' 361) והוא חופף במידת מה את הסוג הראשון של שטרי ביטחון כנזכר לעיל.

    ...

    הנה כי כן, כאשר עולה טענה כי שטר ניתן לביטחון, יש לבחון אם בשטר לפירעון עסקינן או שמא באחד מהסוגים של שטרי ביטחון. מכאן, שהאמירה של רום כי השיקים ניתנו לביטחון אינה פוטרת את בית המשפט מלבחון את כוונת הצדדים על רקע נסיבות העניין. הדרא קושיא לדוכתה: האם השיקים ניתנו לשם פירעון הלוואה כטענת רום או שהשיקים ניתנו על תנאי שיוצגו רק במקרה בו עסקת מובילטל לא תצא אל הפועל והמשיב לא יהא זכאי לקבל עמלה, כטענת המשיב?

    לטעמי, כלל הנסיבות מצביעות על כך שהשיקים נמסרו על ידי המשיב לצורך פירעון ההלוואה, ולמצער, המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לסתור כי השיקים נמסרו ללא תנאי וכי התנאי למימוש השטר לא נתקיים..."

  35. אין מחלוקת כי בחוזה קבעו הצדדים כי מנהל גרינטק יפקיד שיק בסך של 24,750 ש"ח בתוספת מע"מ (סך 28,710 ₪) לפקודת בן-חור ליום 1.6.2012. זאת להבטחת קבלת התמורה הסופית המוסכמת המגיעה לבן חור.

  36. על גבי השיק לא נכתב כי מדובר בשיק לביטחון. מכאן ניתן ללמוד על הסכמת הצדדים לפיה הנתבעים חבים לבן-חור סך של 24,750. בתוספת מע"מ וכי לתשלום החוב ניתן שיק דחוי ליוני 2012. על כן, השיק בסך 28,710 ₪ לפקודת בן חור אינו שיק ביטחון.

  37. לא הוכחה טענת הנתבעים כי פירעון השיק כפוף להתקיימות של עסקת יסוד וכי התנאי למימוש השטר לא התקיים. מעדות מנהל בן-חור אכן עולה כי מנהל גרינטק פנה אליו לאחר החוזה על מנת לקבוע מנגנון נוסף לתשלום התמורה האמורה. אולם, לא הוכח כי היה בכך כדי לשנות מהתחייבויות הצדדים:

    ש. מפנה להסכם ... האם קבעתם שמלאי הדוטים, ישוחרר לאלתר.

    ת. כן. אחרי חתימת ההסכםכן. תמורת כל הדברים שקבענו.

    ש. ...

    ש. מה המילה 3.3 בחוזה. כתוב במקביל שמשה גיא הפקיד שיק, במקביל למה.

    ת. במקביל.

    ש. במקביל לשחרור לאלתר של הדוטים.

    ת. יש פתיח. יש תנאים, נשארת ביתרת חוב של 24,750 , אם אתה רוצה את המלאי בחזרה, היית אמור להפקיד את השיק.

    ש. כלומר מדובר בתנאים שלובים.

    ת. כן.

    ש. איך הגעת לסכום הזה.

    ת. יש התחשבנות חתומה מסודרת עם יועצים, עם יועץ שלו, שלקח כמה ישיבות שגענו למספר הזה. למנהל גרינטק היה יעוץ בשם דן וגם רוה"ח שהמספר הזה הוסכם.

    ש. מפנה לסע' 33 לתצהיר מנהל גרינטק גיא, הוא יודע להסביר מדוע השיק היה על סך 24,750  פלוס מע"מ. זה היה הקשור ל- 150 דוטים מפורקים, הייתם צריכים להרכיב ולזווד.

    ת. מאחר שהפרידה בינינו היא גם סיכמה תנאים עתידים, כגון פרויקטים אחרים שהולכים להתבצע, לא סימנו בכעס, נסגר בהבנה ונחתמו בהבנה על הדברים. הנושא של הדוטים היה הוא טען תשמעו חברה אני לוקח את השיק, עובדה שהוא נתן שיק דחוי להמון חודשים קדימה, הוא אמר תעזרו לי אני במצוקה, או שתכניסו את השיק לכל דבר ולא לביון, אם לא הצלחתי למכור עד תאריך מסוים את ה- 150 דוטים תפרעו את השיקים, וזה לא קרה. השיק הזה היה קודם כל עבו רחוב ולא עבור שום דבר אחר, היה נשאר חוב. אנו סיכמנו ללכת לקראתו כי ראינו את העתיד קדימה, לא סיימנו בטריקת דלת. סיכמנו שנלך לקראתו, הוא אמר שיביא לנו אתה עסקה ותמורת זה שנחזיר לו אתה שיק, אבל זה לא קרה, הוא לא הביא עסקה.

    ש. ה- 150 דוטים האלה היה במחסן אצלכם בתחילה כאשר חתמתם על ההסכם הפרידה.

    ת. זה קרטונים שמכילים כל קרטון מכיל פלסטיק של גוף תאורה. פלסטיק זכוכית בי מנורה, חוטים וכו', המלאי שלו הוגדר לפי הצהרתו בסכום של 246,000  תחת מסמכים שלא ידענו בכלל.

    ש. איפה זה היה בזמן שחתמתם על חוזה.

    ת. אצלי, אבל לא היה 150 אלא כמויות גדולות יותר.

     

    לשאלות בית המשפט:

    ש. מה הייתה ההסכמה ביניכם.

    ת. אני מנסה לחדד את זה ולהיזכר, הוא קיבל את כל החלקי שלו, בתוך הקרטון היו גם שמיכות, דברים שרק הוא ידע, הוא אמר יש לי מלאי 246.

    ש. איפה זה היה.

    ת. הוא קיבל את כל המלאי בחזרה.

    ש. בזמן שחתמתם על ההסכם היפרדות.

    ת. אצלי, תמורת השיק הוא קיבל הכול בחזרה. אין לו מסמכים לגבי הסחורה.

    ש. האם נכון שהייתם צריכים להרכיב 150 דוטים, בן-חור התחייבה להרכיב ולזווד. האם אלו היו אחד התנאים.

    ת. אנחנו רצינו ללכת לקראת מנהל גרינטק גיא.

     

    לשאלת בית המשפט:

    ש. האם הוסכם כפי שנשאל.

    ת. זה לא הוסכם.

     

    ב"כ הנתבעים: אבקש לציין שזו פעם שלישית ששאלתי אותו ורק אז השיב לבית המשפט.

     

    (בעמ' 24-26 לפרוטוקול הדיון מיום 20.3.2016).

  38. עדותו של מנהל בן-חור מתיישבת עם לשון ההסכם. הנתבעים מכירים בחבות כלפי בן-חור והעבירו שיק דחוי לבן-חור תמורת התחייבות זו. במקביל, על בן-חור לשחרר את מלאי הדוטים.

  39. מעדותו של מנהל בן-חור עולה כי בן-חור הייתה מוכנה לאפשר למנהל גרינטק לשלם את החוב שלא בדרך של פירעון השיק אלא על ידי מכירת מוצרים. אולם, לא הוכח כי קמה התחייבות נוספת של בן-חור כלפי הנתבעים מעבר לקבוע בהסכם.

  40. מנהל גרינטק בעדותו נשאל כיצד הוא מבסס את טענתו כנגד בן-חור והודה כי אין לכך כל יסוד בחוזה או בחומר הראיות.

  41. מנהל גרינטק העיד בהקשר זה:

    ש: ... אנו סיכמנו כך , שהיה איזה חוב שבן-חור החליטה שאני חייב להם, מנהל גרינטקו כמו 10,000 , אנו לוקחים 150 דוטים, בן-חור מזוודת אותם, ואני אחראי על המכירה, כשיש חלוקה ברורה לגבי חלוקת העבודה בינינו. אני אקבל 150 מזוודים, מוכר ואם ואת התמורה בן-חור מקבלת. בפועל לא קיבלתי.

    ש. האם יש אסמכתא לעניין זה.

    ת. אין לי פה את האסמכתא. לא.

    ש. נרשם שאחרי שיש כמה תנאים, אתה אמור למסור שיק מעותד.

    ת. שיק ביטחון, כן.

    ש. שיק מעותד לטובת בן-חור, זמן פירעון 1.6.2012 בסך 28,710  כולל מע"מ. אתה טוען בתצהירך שהשיק הזה היה שיק ביטחון. אני מציגה לך את השיק (נספח ד').

    ת. זה היה שיק ביטחון זה לא משנה, ביקש ממני אמנון לכתוב כך וכך כתבתי אותו.

    ש. גם בסע' 3.3 להסכם (מצטטת). איפה יש כאן מילה של שיק ביטחון.

    ת. בהסכם זה היה קטע שלם שהושמט, שאין מקום שמראה שאני חייב כסף לבן-חור.

    ....

    ת ... הייתה חלוקה בינינו, שאני מביא את הבסיס, הם מביאים את הגופים כשהם מזוודים..."

    (בעמ' 36 לפרוטוקול שורות 23-32, בעמ' 37 שורות 103)

  42. מכאן, מנהל גרינטק טוען כי בן-חור מחויבת כלפי הנתבעים מכוח הסכמה שאינה מצוינת בהסכם, שאף לא ברור האם הייתה קודמת או מאוחרת לו. נציג בן-חור הסביר בחקירתו כי הייתה נכונות ללכת לקראת מנהל גרינטק בשל מצבו הכלכלי ולהסכים כי החוב יפרע ממכירות של המלאי ככל שתהיה עסקה.

  43. בין שתי הגרסאות הללו אני מעדיפה את גרסת בן-חור. מאחר שאין כל בסיס לגרסת מנהל גרינטק בהסכם, וככל שמדובר בהסכמה מאוחרת, על מנהל גרינטק הנטל להוכיח כי ההסכם שונה על ידי הצדדים בדרך של התנהגות מאחר שאין כל תיעוד בכתב להסכמה הנטענת.

  44. טענות גרינטק נתמכות בראיה יחידה, עדות מנהלה. עדות מנהל החברה היא עדות יחידה של אדם מעוניין (סעיף 54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971). קבלה של גרסת גרינטק על סמך עדות יחידה זו, מחייבת לכן משנה זהירות והנמקה מפורטת. ר' לעניין זה ע"א 295/89 חיים רוזנברג נ' שרה מלאכי, מו (1) 733:

    סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] קובע, שאם פוסק בית המשפט על-פי עדות יחידה של בעל דין, ולעדות זו אין סיוע, אזי עליו לפרט בהחלטתו, מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.

  45. עוד ראה ע"א 224/78 חמשה יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיירמנס פאנד אינשורנס קומפני, לג (2) 90:

    יכול היה בית המשפט להכריע בענין גם על יסוד עדות יחידה של בעל דין או של בעל ענין בדבר, אולם זאת בתנאי שהשתכנע כי ניתן לתת אימון בדבריו וכי יכול היה לנמק בפרוטרוט מדוע הוא רואה להסתפק בעדות יחידה כאמור.

  46. כאמור, מנהל גרינטק לא הביא ראיות בתמיכה לטענתו. מנהל גרינטק לא עמד בנטל להוכחת טענתו כי התמורה הייתה צריכה להתקבל ממכירות, וכי הסכמה זו היוותה תנאי לתשלום.

  47. מהחוזה עולה כי מטעם הנתבעים נכח נציג נוסף, מר תמיר. לו אכן לטענת מנהל גרינטק בהסכם היה קטע שלם שהושמט שמחזק את טענותיו, הרי שמדובר בעד מהותי שהיה מקום להביאו. המחדל באי הבאתו לעד מבלי שניתן כל הסבר לכך, מלמד כי היה בעדותו כדי לפעול לרעת הנתבעים. אף מטעם זה אין לקבל טענת הנתבעים.

  48. ראה לעניין זה רע"א 7933/15 רונאל פישר נ' רינת מילוא תמיר (לא פורסם, פיסקה ח' לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה אליקים רובישטיין, 13.12.2015):

    טענת המבקש נשענת על ההלכה הותיקה שנקבעהבין השארבע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 660 (1991), לפיה צד להליך שנמנע מהבאת עד או ראיה רלבנטייםרואה זאת בית המשפט כראיה כנגדו (ראו גם אריאל פורת ואלכס שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים" עיוני משפט כא(2) (1998)); הלכה זו יסודה בנסיון החיים ובשכל הישר: הרוצה לשכנע בטענותיו, וישנן ראיות העשויות לסייע בכךיופיעו הראיות מייד.

  49. זאת ועוד, לא הובאה כל ראיה נוספת בתמיכה לטענות הנתבעים, כגון פנייה של הנתבעים אל התובעים בזמן אמיתי ביחס להתחייבות הנטענת אשר הופרה. לא הובאה כל ראיה ביחס לעסקה הנוגעת לדוטים שגרינטק בקשה לבצע ופנתה לבן-חור ביחס אליה וסורבה.

  50. אשר על כן, לא הוכחה התחייבות מצד בן-חור מעבר להוראות החוזה העומדת ביסוד מתן השטר, כנטען על ידי הנתבעים.

  51. כמו כן, לא הוכח בענייננו שינוי חוזה בהתנהגות. על מנת להוכיח שינוי חוזה בהתנהגות, נדרש להוכיח כי מדובר בשינוי לאורך זמן, תוך יצירת הסתמכות אצל הצד השני. נטל זה לא הורם. ראה ע"א 5630/90 צבי תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע"מ, מז (2) 517, 523(1993) וע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ [6], בעמ' 41:

    כאשר מדובר בשינוי חוזה כתוב על דרך של התנהגות הצדדים המאוחרת לכריתתו, מן הדין שהתנהגות הצדדים לחוזה תשקף את גמירת הדעת לסטות מהוראות החוזה

    [...]

    תירגומה המעשי של הדרישה, כי כוונת הצדדים לסטות מהחוזה תבוטא בבירור

    [...]

    יהיה - בחוזים מסוג זה - קיומו של דפוס התנהגות מתמשך, לו שותפים שני הצדדים. רק דפוס כזה, במובחן מהתנהגויות אקראיות אשר אין בינן חוט מקשר, יכול לבסס את המסקנה, כי הצדדים התכוונו שלא לקיים את החוזה כפי שהוסכם מלכתחילה ביניהם.

  52. בסיכומים הנתבעים טענו עוד כי כרטיסי הנהלת החשבונות של בן-חור הראו יתרת חוב אפס של גרינטק כלפיה, והטענה כאילו כביכול קימת יתרת חוב אינה עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים בהסכם.

  53. איני מקבלת טענה זו. מהחוזה עולה כי הצדדים סיכמו כי "אין שום חובות כספיים בין בן חור למשה גיא למועד 11/10/11 למעט ההסדרים הכספיים כפי שיפורט בהמשך" . ומכאן, יש לפרש את סעיף 3.3 המתייחס לקבלת תמורה כספית כמלמד על הסדר כספי שנערך בין הצדדים שבכפוף אליו אין חובות כספים בין הצדדים.

  54. יצוין כי במכתב עליו מסתמך מנהל גרינטק (נספח 12) נאמר "בהמשך לפנייתך בנושא עמודי תאורה ... אמרת שאתה חייב לבן חור כסף פרטי וזה עוזר לך לסגור את החוב שלך" במכתב זה ניתן ללמוד על הודאת מנהל גרינטק כי הוא חב כספים לבן-חור.

  55. אציין כי הוכח שהמלאי שוחרר לידי גרינטק. כך , העיד מנהל בן-חור כי "הוא קיבל את כל המלאי בחזרה... תמורת השיק הוא קיבל הכול בחזרה" (בעמ' 25 לפרוטוקול, שורות 29-31). הוכח כי המלאי הועמס על ידי משאית של צד ג' חברת "שטייניץ-לירד" (ר' עמ' 52 שורות 14-16).

  56. סיכומו של דבר:

    • טענת הנתבעים כי השיק לא כובד עקב הפרת התחייבויות מצד התובעים, לא מוצאת תימוכין בלשון ההסכם, ולא בנסיבות חיצוניות.

    • הוכח כי בן-חור הייתה נכונה לאפשר לגרינטק לדחות את מועד פירעון החוב בדרך של מכירות ולא בדרך של מימוש פירעון השיק. אולם, לא הוכחה התחייבות שקמה מצידה של בן-חור כלפי גרינטק כתנאי למימושו של השיק.

    • לשון ההסכם ברורה וממנה עולה כי גרינטק הכירה בחוזה בקיומו של החוב. עליה לפרוע חוב זה. הצדדים קבעו כי התשלום יעשה באמצעות תשלום שיק ולא התנו את התשלום בכל עסקה אחרת (אשר אף לא הוכחה).

  57. אשר על כן, אני דוחה טענות הנתבעים ביחס לשיק שנמסר ולא כובד.

     

    על מנהל גרינטק להעביר לבן-חור עמלות שהתקבלו בגין פרויקטים רהט וסורוקה

  58. לטענת בן-חור, בסעיף 4 לחוזה התחייבו הנתבעים להעביר לבן-חור עמלות ביחס ל-11 פרויקטים שונים, במסגרתם ימכרו מוצרים מחברת "אקלטק" באמצעות מנהל גרינטק. הצדדים קבעו כי מדובר ב"פרויקטים להשלמה" מאחר שבן-חור נטלה חלק פעיל בשיווק ואיפיון הפרויקטים והייתה מושקעת בהם. התביעה מתייחסת לפרויקטים בבית החולים סורוקה ובעריית רהט.

  59. לטענת בן-חור, הנתבעים הפרו את התחייבותם ופעלו למכירת זיכיון מוצרי חברת "אקלטק" לחב' "שטייניץ-לירד" וכך שלשלו לכיסם עמלות נכבדות בגין עסקת רהט וסורוקה. לפיכך בן-חור זכאית לקבל את מלוא העמלות המגיעות לה בגין פרויקטים אלה.

  60. הנתבעים טוענים כי בחודש 10/12 הפסיקה בן-חור לייבא מוצרי "אקלטק" והייבוא הועבר ל"שטייניץ לירד". ולכן, לא קמה זכאות בן-חור לעמלות.

  61. איני מקבלת טענות הנתבעים. ההתקשרות מול חב' "אקלטק" והתחייבויות הנתבעים נשוא החוזה נסובו על הזכיון של גרינטק עם חב' "אקלטק". הוכח כי גרינטק העבירה את הפעילות לחב' "שטייניץ לירד" בפרויקטים נשוא חוזה.

  62. מטעם חב' "שטייניץ-לירד" העיד מר אליעזר רוטנשטרייך, סמנכ"ל כספים של קבוצת אינטר תעשיות וחברות הבנות שלה, שאחת מהן היא "שטייניץ-לירד". העד הסביר את אופן התקשרותו עם מנהל גרינטק ביחס לפרוייקטים סורוקה ורהט:

     

    ת.אני מאשר כי החברה סיפקה גופי תאורה מתוצרת חברת אקלטק בעמ במועדים שונים, במסגרת פרויקט של עירית רהט ובמסגרת פרוייקט בית חולים סורוקה. בגין אספקת כל גופי התאורה לשני הפרויקטים לעיל, קיבלה החברה סך כולל של 177,780 שח (לא כולל מע"מ) כפי שמופיע בחשבוניות המצב לתצהירי ומסומנות כנספח 1 ... אדגיש כי חלק מהסחורה שסופקה בהתאם לחשבונית הנל הינו מלאי ישן שהיה קיים ברשות החברה ולא הזמנות חדשות שיצאו לאקלטק כפי שמופיע בחשבונית. למיטב ידיעתי בתקופה הקרובה החברה לא צפויה לקבל שום תשלום נוסף במסגרת הפרויקטים שלעיל, ומלבד האמור לעיל, החברה לא סיפקה גופי תאורה בשום פרוייקט נוסף מהפרוויקטים המפורטים בסעיף 4.1 לסיכום הפגישה מיום 11.10.12 בין הצדדים בתא 46490-09-13"

     

    ש. אתה בנספחים לתצהירך מאשר שחברת שטייניץ לירד סיפקה החל מאוקטובר 2011' עד ינואר 2014' מוצרים שונים מסוג אקלטק.

    ת. אני מאשר.

    ....

    ש. כשאתם מתקשרים מול פרלינאס בחברת שטייניץ לירד, אתם חותמים איתו על הסכם התקשרות.

    ת.כן.

    ש.עם משה גיא ערכתם הסכם התקשרות

    ת. כן. לא התבקשתי.

    ש. אתה מכיר אישית את משה גיא.

    ת. כן.

    ש. כמה שנים 

    ת. קצת יותר מ- 5 שנים.

    ש. מתי התחיל שיתוף פעולה עסקי ביניכם.

    ת. סביב שנת 2011', לפני כן הכרנו אותו אך לא היה בינינו הסכם.

    ש. מי זה אוהד.

    ת. המנכ"ל של שטייניץ לירד.

    ש. יש לך ידיעה לגבי כך שחברת של משה גיא הייתה בהתקשרות עם בן-חור בעניין אקלטק.

    ת. לא זוכר. אני חושב שלא.

    ש. משה גיא טוען שהיה הזכיין הבלעדי של חברת אקלטק בארץ, ב- 10 שנים האחרונות. לרבות בשנת 2011 וטעון שהעביר את הזיכיון אליכם באוקטובר 2012'. האם הוא העביר אליכם את הזיכיון אז נערך ביניכם הסכם תמורה כלשהוא.

    ת. אני חושב שעשינו תיקון להסכם שבו הגדרנו איזה שתי סוכנויות שהן עוברות אלינו.

    ש. בתמורה למה.

    ת. עמלות בגין יבוא. סחורה שאנו מייבאים משם בהתאם לכך יתקבלו העמלות.

    ש. אם הועבר הזיכיון בשנת 2011' כמה זמן ההסכם תשלום העמלות הזה מול מנהל גרינטק גיא, כ- 5 שנים?

    ת. בדרך כלל 4-5 שנים. אם אנו רוכשים.

     

    ....

    ש. לפי המסמך שהועבר בהסכם מיולי נ2012' קיבלה שטיינץ לירד על הסכם זיכיון מול אקלטק.

    ת. כן.

    ש. בין התקופה של 11/2011 ועד 7/2012 לא היה לשטייניץ זיכיון. איך היא שיווקה את המוצרים .

    ת. משה גיא עבד בשטיינץ לירד ואמר לאקלטק להעביר את ההזמנות בפועל.

    ש. לפי הסיכום בהתאם לתצהיר, מדובר בסכום של 177,780  בצירוף מע"מ.

    ת. בפרויקטים הספציפיים הללו. מדובר על עירית רהט ועל ביה"ח סורוקה, מעבר לזה אני מניח שהיו מכירות נוספות של המוצרים של החברה אך לא לפרויקטים הללו.

    ש.האם היה שיתוף פעולה עם הנתבע בפרויקטים של אקלטק.

    ת.יש לנו שיתוף פעולה שאומר, שאנו לא בקשר בנושא של החזרהוצאות אבל אם מביא פרויקט שהוא אפיין אז הוא יקבל.

    ...

     ש. איש המכירות היה משה גיא.

    ת. כן.

    ש. מה היה תפקידו של איש המכירות.

    ת. יש שני סוגים של אנשי מכירות: חלק מהם הם עובדים של החברה, יושבים על מערכת השכר של החברה. יש אנשי מכירות שאנו קוראים להם פרי לנאסרים, שעובדים באופן שהם מעין קבלני משנה, מקבלי תשלום חודשי בהתאם להסכם עמלות. הוצאות אתה מחזיר ונותן לו רכב וטלפון ואתה מחזיר לו הוצאות, שאר התשלומים הם בהתבסס על המכירות שהוא מבצע בהתאם למבנה עמלות מדורג.

    (בעמ' 48-50 לפרוטוקול הדיון מיום 20.3.16).

     

  63. מעדותו של מר רוטנשטרייך ביחס למערכת היחסים עם מנהל גרינטק בכל הנוגע למוצרי "אקלטק", עולה כי בין נובמבר 2011 לבין יולי 2012 מנהל גרינטק עבד בשטייניץ לירד ובהנחייתו "אקלטק" העבירה את ההזמנות בפועל. לאחר מכן הזיכיון עבר אל "שטייניץ-לירד". בשתי התקופות מנהל גרינטק קיבל עמלות.

  64. בסעיף 4.1 לחוזה הוסכם כי פרויקט בית החולים סורוקה ופרויקט עיריית רהט הם פרויקטים משותפים להשלמה הכוללים גופי תאורה מתוצרת "אקלטק", בהם בן-חור זכאית לעמלה. מאחר שהוכח כי הפעילות מול "אקלטק" עברה ל"שטייניץ-לירד", כאשר מנהל גרינטק היווה הגורם המקשר בין החברות, יש לקבוע כי על מנהל גרינטק להעביר לתובעים עמלות שהתקבלו בגין פרויקטים אלה.

     

    טענות גרינטק ביחס לפרוייקט סורוקה

  65. הנתבעים טענו כי בן-חור היא שיצרה בהתנהגותה את הכשל בקשר עם מכר המוצרים לבית חולים סורוקה בהעמדת תנאים מסחריים שאינם מקובלים. בתמיכה לטענות אלה הובא תצהיר מטעם גרינטק שנערך על ידי מר נוריאל נעים מטעם חברת "חשמל אמן בדרום" אשר עבדה מול בן-חור בפרויקט סורוקה. אולם, המצהיר לא התייצב להעיד. על כן אין ערך ראייתי לתצהירו.

  66. המסמכים שהובאו על ידי הנתבעים מתייחסים למועדים המוקדמים למועד החתימה על הסכם ההיפרדות (אוקטובר 2011). כך, למשל, תצהירו של מר נוריאל נעים עליו ביקשו להסתמך הנתבעים מתייחס לאירועים מאוגוסט וספטמבר 2011 . לפיכך לו עלה קושי ביחס לפרוייקט זה, היה על הצדדים להתייחס לכך בהסכם ההיפרדות. אולם בהסכם אין כל סייג שנקבע ביחס לפרוייקט זה. היפוכו של דבר הוא הנכון – הצדדים הסכימו כי פרוייקט זה הוא מהפרויקטים המשותפים שביחס אליהם על הצדדים להשתתף בעמלה.

  67. כמו כן, מחומר הראיות עולה כי נעשתה הזמנה מבן-חור ביחס לפרוייקט זה (ר' הזמנה 6676). אכן עולה כי הייתה מחלוקת ביחס לתנאי התשלום, אולם גם מתצהיר העד (אשר לא התייצב לחקירה אולם גרינטק נסמכת על גרסתו), עולה כי בסופו של יום הזמנה זו אושרה בדרך של הטסה לאור העיכובים בזמנים.

  68. במייל שנרשם על ידי מנהל גרינטק לבן-חור המאוחר לחוזה נרשם ביום 6.11.11 כי:

    סורוקה תמתין יש שם סיפור גדול הטסה שחרור ע"י הצהרת עו"ד , טעות שלי בזיווד (החלפתי בין 100 ל 150 בכמויות). כשיהיו כל הנתונים תקבל עדכון מלא ...

  69. במייל נוסף מיום 13.11.2011 כותב מנהל גרינטק צפי של נתונים על עסקת סורוקה וכי התמורה אמורה להתקבל ואז יעשו חשבון מדויק:

    עוזי שלום 

    קבלתי מאוהד נתונים על עסקת סורוקה ....

    נכון לרגע זה (רק לפני נתונים ידועים) מרווח שלכם ... 7475 שח ללא מע"מ

    התמורה אמורה להתקבל ב 1/3 ואז נוכל לעשות חשבון מדויק 

    תודה

    מנהל גרינטק

     

  70. מכאן, כי במיילים אשר נרשמו בזמן אמיתי אין כל אינדיקציה לטענות המועלות בדיעבד כעת ביחס לזכאות בן-חור לקבל עמלות. יובהר כי המיילים נכתבים כאשר הסחורה כבר הגיעה לארץ.

  71. אשר על כן בן-חור זכאית לעמלה בגין פרוייקט זה.

     

    טענות גרינטק ביחס לפרוייקט בעיריית רהט

  72. לטענת בן-חור, אופיינו בפרויקט 641 גופי תאורה מדגם "אורליה" של חברת "אקלטק", כאשר עד כה סופקו 104 גופי תאורה בפרויקט. גופים אלה נרכשו על ידי הקבלן המבצע מחברת "שטייניץ-לירד". איש המכירות היה מנהל גרינטק. מדובר בעמלה אשר מגיעה לבן-חור עם סיום מכלול הפרויקט בסך של עשרות אלפי שקלים.

  73. הנתבעים טענו כי במסגרת פרויקט עיריית רהט לא נמכרו מוצרים של "אקלטק" נשוא הפרויקט המשותף. טענה זו לא הוכחה.

  74. המסמכים עליהם נחקרו עדים לצורך הוכחת טענה זו, לא הוגשו במסגרת התצהירים ואשר על כן לא הותר לנתבעים לצרפם כראיה (ר' חקירת העדה פנינה נדיבי, וכן הגב' שרון צידון).

  75. מעבר לכך, טענה זו נסתרת מתוך עדותו של מר רוטנשטרייך:

    אני מאשר כי החברה סיפקה גופי תאורה מתוצרת חברת אקלטק בעמ במועדים שונים, במסגרת פרויקט של עירית רהט ובמסגרת פרוייקט בית חולים סורוקה... למיטב ידיעתי בתקופה הקרובה החברה לא צפויה לקבל שום תשלום נוסף במסגרת הפרויקטים שלעיל, ומלבד האמור לעיל, החברה לא סיפקה גופי תאורה בשום פרוייקט נוסף מהפרוויקטים המפורטים בסעיף 4.1 לסיכום הפגישה מיום 11.10.12 בין הצדדים בתא 46490-09-13

    (סעיפים 1-3 לתצהירו).

  76. מכאן, העד אישר כי במסגרת פעילות "שטייניץ לירד" מול "אקטלק", אשר נעשתה באמצעות מנהל גרינטק, נרכשו גופי תאורה מתוצרת "אקלטק" במסגרת פרויקטים סורוקה ורהט.

  77. דברים אלה לא נסתרו בחקירתו של העד.

  78. מנהל גרינטק טען כי לא קיבל דבר מפרויקט רהט מאחר שהפרויקט היה הפסדי:

    ש. אמרת עכשיו שלא קיבלת שקל?

    ת. על הפרויקט של רהט לא קיבלתי אגורה.

    ש. אבל אמרת שלא קיבלת.

    ת. רק אם הם קנו אני אקבל. אני לא קיבלתי כי היה הפסד.

    ש. לא קיבלת משהו?

    ת. לא קיבלתי. אני יודע שזה היה הפסדי כי אמרו לי.

    ש. אם אתה אומר יצאתי מאוקטובר מהסיפור הזה, בעיסקה של נדיבי מאפריל 13, אתה מופיע כאיש מכירות, איך חברה שטייניץ שהיא חברה מסודרת, גדולה, זה לא חברה שלא יודעת איך להתנהל, מציינת את שמך?

    ת. אנחנו רצינו לשים רגל ברהט לא הצלחנו, אמרנו ניכנס בלי רווח, לשיגיעו עוד עשרת אלפים פנסים, אני ידעתי שאני לא מקבל כסף וידעתי במקרה הזה שאני לא מקבל עוד כסף.

    (בעמ' 46 לפרוטוקול שורות 19-29)

  79. אולם, גרסה זו של מנהל גרינטק נסתרה בעדותו של מר אליעזר רוטנשטרייך. העד אישר כי מנהל גרינטק קיבל עמלות בגין פרויקטים אלה:

     

    ש. איש המכירות היה משה גיא.

    ת. כן.

    ש. מה היה תפקידו של איש המכירות.

    ת. יש שני סוגים של אנשי מכירות: חלק מהם הם עובדים של החברה, יושבים על מערכת השכר של החברה. יש אנשי מכירות שאנו קוראים להם פרי לנאסרים, שעובדים באופן שהם מעין קבלני משנה, מקבלי תשלום חודשי בהתאם להסכם עמלות. הוצאות אתה מחזיר ונותן לו רכב וטלפון ואתה מחזיר לו הוצאות, שאר התשלומים הם בהתבסס על המכירות שהוא מבצע בהתאם למבנה עמלות מדורג.

    ש. שני הפרויקטים של סורוקה ורהט, הוא קיבל עמלה, מן הסתם.

    ת. כן.

    ש. לא עבד בחינם.

    ת. לא.

    (בעמ' 48 לפרוטוקול שורות 30-32, עמ' 49 לפרוטוקול שורות 1-9).

  80. העד, מר רוטנשטרייך העיד באופן ברור וחד משמעי כי מנהל גרינטק קיבל עמלה. כפי שיפורט בהמשך עדותו אף התייחס לגובה העמלות.

     

  81. מדובר בעד נטראלי ואובייקטיבי, ולכן מצאתי להעדיף את עדותו על פני עדותו של מנהל גרינטק אשר טען כי לא התקבלו כל עמלות על ידיו בגין פרויקט זה.

  82. אצין כי יש בסתירה מהותית זו בגרסתו של מנהל גרינטק, כדי להשליך על מהימנותו וקבלת גרסתו העובדתית בתיק זה, גם ביחס ליתר הסוגיות העובדתיות אשר במחלוקת.

  83. אשר על כן בן-חור זכאית לעמלה בגין פרויקט זה.

     

    סך העמלות להן זכאית בן-חור 

  84. בסעיף 4 לחוזה שבו הצדדים קבעו "פרויקטים משותפים להשלמה הכוללים גופי תאורה מתוצרת אקלטק", הצדדים לא קבעו את שיעור העמלות לו תהא זכאית בן-חור.

  85. ביחס לפרויקט סורוקה מסתמכת בן-חור על הודעת דואר אלקטרוני, נספח ט"ו לתצהיר בן-חור, שבו מנהל גרינטק מצין כי צפוי רווח של 7,475 ₪ ללא מע"מ, כרווח המוכח.

  86. העד, מנהל בן-חור, התבקש להבהיר בחקירתו הנגדית כיצד חושב סכום התביעה ביחס לפרויקט סורוקה:

     

    לשאלת בית המשפט:

    ש.אתה אמרת קודם שיש חלוקה של אחוזים. אז מה טענתך. צריכה להיות על הסכום הזה עוד חלוקה לאחוזים לי נספח ב'.

    ת.מפנה לנספח ט"ו לתצהירי. אני טוען שמנספח ט"ו עולה שזה כל הרווח שמגיע לי.

    (בעמ' 31 שורות 31-32 , בעמ' 32 שורות 1-2).

  87. ביחס לפרויקט להב, בכתב התביעה עתרה בן-חור לפיצוי בסך של 70,800 שח. סכום זה נגזר ממכירת 400 יחידות גופי תאורה רווח לפני מע"מ 150 שח עבור כל יחידה.

  88. העד, מנהל בן-חור, התבקש להבהיר בחקירתו הנגדית כיצד חושב סכום התביעה ביחס לפרויקט רהט:

    ש.70,800  כולל מע"מ מגיע לך על עסקת רהט. איך הגעת לזה.

    ת.40% מהרווח. יש עלויות במערכת. אנו היינו בתחילת העסקה, קיבלנו הצעות מחיר. 60,000  זה על כל העסקה העתידית ולא רק על המאה האלה.

    ש. אם העסקה לא תקרא גם יגיע לך.

    ת.מגיע לי ההשקעה שלי, שהולכתם אותי שולל.

    המשך החקירה:

    ש.אם הוכח שנמכרו רק 104, למה אתה זכאי

    ת.אז נעשה את התחשיב של העלויות, יש לי הצעות מחיר במערכת.

    ש.האם אליעזר רוזנשטיין יעזור לנו

    ת. אם יביא את המסמכים של העלויות אז כן. כמה עלה וכמה נמכר.

    (בעמ' 32 לפרוטוקול שורות 1-18)

  89. כלומר, לגישת בן-חור ביחס לפרויקט סורקה היא זכאית לסך שננקב בהודעת הדואר האלקטרוני נשוא נספח ט"ו (7475 ללא מע"מ).

  90. ביחס לפרויקט רהט, סכום התביעה הוא נגזרת של 40% מתוך הרווח כפי שנקבע בהסכם ההתקשרות. אולם, העד אישר בעדותו כי אין בידיו את הנתונים לצורך עריכת חישוב זה ולצורך כך הוא נדרש לקבל מסמכים מהעד מר רוטנשטרייך.

  91. בע"א 355/80, נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה (2) בעמ' 807, קבע ביהמ"ש מהם השלבים לקביעת פיצויים בגין נזק נטען:

     

    ... זכאי הנפגע לפיצויים (סעיף 2 לחוק התרופות). פיצוים אלה יינתנו לו 'בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת חוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה' (סעיף 10 לחוק התרופות). בהגשמת הזכות לפיצויים, על פי סעיף 10 לחוק התרופות, נוהגים להבחין בין שני שלבים.השלב הראשון עניינו קביעת היקפו ומידתו של הנזק, שבגין התרחשותו אחראי המפר. זוהי שאלה של תיחום הנזק, אשר במסגרתה מאתרים את הנזקים, שנגרמו על-ידי ההפרה (בחינת הסיבתיות), תוך ייחוד אותם נזקים שהם צפויים, ושבגינם מוטלת אחריות (מבחן הצפיות). משאותר הנזק, אשר בגין התרחשותו אחראי המפר, בא מקומו של השלב השני, אשר עניינו קביעת שיעור הפיצויים, לו זכאי הנתבע בגין הנזק שנגרם לו. זוהי שאלה של שומה וכימות (QUANTIFICATION), אשר במסגרתה יש לתרגם את הנזק לסכומי כסף, שיש בהם כדי לפצות את הנפגע.

  92. עוד עולה מהפסיקה כי הערכת הנזקים אינה עניין של וודאות גמורה, ולעתים מכירה הפסיקה באפשרות להוכיח נזק, על פי אומדנה, במקרים הולמים, כאשר קיימת תשתית עובדתית מספיקה בתיק בית המשפט לקביעת שיעור הנזק (ע"א 646/85 יצירת ברנע בע"מ נ' דניה חברה לפיתוח בע"מ פ"ד מב(2) 793, 800. כמו כן ר' רעא 3641/12 ‏כהן עפר ותשתיות איזידור נ' צוות קרקע בע"מ, שם בית המשפט העליון אישר את קביעת הערכאה קמא אשר העריכה את הנזק בדרך אומדנה. כך גם בע"א 1203/13 שמואל טומשובר נ' ארט אופיק בע"מ (לא פורסם, פסקה 3 לפסק דינו של כבוד השופט ניל הנדל, 06.05.2015) נפסק:

     

    ככלל, ומבלי לקבוע מסמרות, ניתן לומר שהבחירה בדרך האומדן עשויה להתאים לרכיבי נזק שמטבעם לא ניתן להוכיח בבירור. אף במקרים גבוליים, נראה כי האומדן הולם יותר מקרים בהם בית המשפט הגיע למסקנה מבוססת בראיות שנגרם לתובע נזק (גם אם היקפו לוט בערפל); הוצגה תשתית ראשונית מסוימת לאומדן הנזק; וקיים קושי אובייקטיבי ניכר לכמת במדויק את הנזק, למשל בשל התנהלות המעוול. נסיבות כאלו עשויות לטעמי להצדיק, במקרה המתאים, לשקול שימוש בדרך האומדנא. בכל מקרה יש לזכור כי מדובר בכלי חריג, אשר השימוש בו נועד לפתור קושי נקודתי. להשקפתי יש להוסיף מעין תמרור אזהרה: מוטב כי בית המשפט יפרט את אמות המידה העיקריות שהנחו אותו בעריכת האומדנא. אמות מידה אלו צריכות להיות מבוססות על היגיון מעשי, ולהתיישב עם נסיבותיו הפרטניות של התיק. יש להימנע ממצב בו אומדנא תביא לתוצאה "קלוטה מהאוויר", מעין פשרה ללא הסכמה שאיננה מעוגנת היטב בנסיבות התיק ובגדרי המחלוקת בין הצדדים (ההדגשות אינן במקור) .

     

  93. הוכח כי מנהל גרינטק קיבל עמלות בגין פרויקטים רהט וסורוקה.

  94. כפי שפורט לעיל, הציפיה של בן-חור היא לקבל את העמלות כפי שנקבע על ידי הצדדים בהסדר ביניהם. אולם, בן-חור לא המציאה מסמכים מהם ניתן לגזור את שיעור הרווח הנטען. (יצוין כי באת כח בן-חור התנגדה להשלמת מסמכים לבקשת באת-כח גרינטק (ר' פרוטוקול הדיון).

  95. לפיכך, איני מקבלת טענות בן-חור ביחס לשיעור הנזק . יחד עם זאת, אני סבורה כי יש בעדות מר רוטנשטרייך כדי לבסס את סכום הנזק, בנסיבות שבהן הוכח כי שולמו עמלות למנהל גרינטק מפרויקטים משותפים. אני סבורה כי מקרה זה עונה למקרים שנקבעו בפסיקה, המצדיקים שימוש בדרך אומדנא כפי שפורט לעיל.

  96. יש לגזור את סכום העמלות להן זכאית בן-חור עקב מעשה ההפרה שהוכח, מתוך עדותו של העד מר רוטנשטרייך ביחס לפרויקטים אלה. מתצהירו של מר רוטנשרייך עולה כי שטייניץ לירד קיבלה תמורת מכירת גופי אקלטק בפרויקטים סורוקה ורהט סך של 177,780 ₪ (ללא מע"מ).

  97. העד נשאל, בין היתר, לשאלת סכום העמלה :

    ש. כמה עמלה הוא קיבל לתמורה של 177,000

    ת.איני יודע ספציפית. זה עובד בדרך כלל לפי אחוז הרוח שיש באותו הפרויקט, אז יש דירוג של עמלות שנע בין 5% ל- 15%. אם הרווח גבוה זה יהיה 15% אם הרווח נמוך זה יהיה 5%.

    (בעמ' 49 , שורות 10-12)

    לשאלת בית המשפט:

    ש. אתה יודע לומר לגבי הפרויקטים הללו האם היו ברף הגבוה או הנמוך.

    ת. לדעתי הם היו ברף שבין הנמוך לבינוני.

    ש. איך מכמתים את זה.

    ת. כל חשבונית רואים מה העלות, ואז המחיר פחות העלות זה הרווח. אם הרווח הוא ברמה של 6-0% משלמים 15%. אם הרווח הוא ברמה של עד 40% משלמים 10%. אם הרווח בין 40 ל-20 משלמים 5%. סורוקה היה רווח נמוך יותר מרהט, זה בוודאות. זה פר חשבונית. חלק מהחשבוניות היו ברווח, שהעמלה בגין חלק מהם היו 5% וחלק 10%. 

    (בעמ' 50, שורות 9-16).

  98. מכאן, מר רוטנשטרייך אישר כי חלק מסכום העמלות שמנהל גרינטק קיבל ממכירות הנוגעות לפרויקטים סורוקה ורהט, עמד על 5% וחלק מהן 10%.

  99. על כן, יש לקבוע כי סכום העמלות שקיבל מנהל גרינטק להשיב עומד על 7.5 אחוזים מסכום התמורה בסך של 177,780 ₪ בתוספת מע"מ, סך של 13,334 ₪ בתוספת מע"מ.

  100. מנהל בן-חור העיד כי הציפיות שלו הם לקבל 40 אחוזים משיעור הרווח (ר' עדותו של מנהל בן-חור שאוזכרה לעיל, "במקרה זה אני זכאי ל- 40% כפי שמופיע בהסכם פחות ההוצאות ששולמו לו").

  101. מאחר שהוסכם בין הצדדים כי גרינטק זכאית לסך של 60 אחוזים מהרווח והתובעת ל- 40 אחוזים מהרווח, בן-חור זכאית לקבל 40 אחוזים מסכום העמלות שקיבל מנהל גרינטק (ר' בהקשר זה סיכומי מנהל גרינטק אשר אף לא ניתן לטענה זו מענה בסיכומי התשובה).

  102. אשר על כן, יש לקבוע כי על הנתבעים להשיב סך של 40%, סך 5,333 ₪ בתוספת מע"מ.

  103. בן-חור לא הוכיחה כי נעשו מכירות נוספות מעבר להוכחה של 104 יחידות עליהן העיד העד ואף הגב' פנינה נדיבי.

  104. איני מקבלת את טענת התובעת כי היא זכאית לקבלת עמלות בגין מכירות עתידיות שלא הוכחו. ככל שהעסקה לא בוצעה בפועל, לא הוכח היסוד לקבלת שיעורי רווח עתידי על יסוד חוזה.

  105. אשר לנספח טו המתייחס לעסקת סורוקה - איני סבורה כי יש לראות במסמך זה כראיה מספקת לאור עדותו האותנטית של העד. המייל עליו מתבססת בן-חור התייחס לנתונים שיתקבלו ביחס לעסקה לאור הערכה עתידית, להבדיל מנתונים ממכירה בפועל עליהם העיד העד מר רוטנשטרייך ביחס לעסקה שבוצעה בפועל.

  106. סיכומו של דבר, הוכח כי בגין אספקת גופי תאורה מתוצרת חברת אקלטק במסגרת פרוייקט רהט ובית חולים סורוקה התקבלה עמלה על ידי מנהל גרינטק. בהתאם לחוזה על מנהל גרינטק להעביר העמלות לידי בן-חור. היקף הנזק הוכח בעדותו של מר רוטשנשטרייך אשר התייחס לעמלות שהתקבלו על ידי מנהל גרינטק במכירות בפועל. העמלה לה זכאית בן חור היא בסך 5,333 בתוספת מע"מ.

     

    חברת בן-חור זכאית להפרשים בגין פרויקט אסף הרופא

  107. בן-חור טענה כי היא זכאית לסך של 21,240 שח כולל מע"מ עבור הפרשים בחוזה שלא בוצעו על פי סעיף 3.5 להסכם.

  108. בחוזה נקבע כי:

    מנהל גרינטק גיא יעביר הזמנה של בי"ח אסף הרופא בהיקף של כ- 18,000 שח (ללא מע"מ). לתאורת חוץ על שם בן חור. בן חור יבצע את ההזמנה על חשבונו והתמורה כולה תהיה לבן חור. פעולה זו מאפסת את יתרת חובו של משה גיא בכרטסת הנהלת חשבונות של בן חור כל שתהיה ואין לבן חור כל טענה נוספת בעניין 

  109. מנהל גרינטק הפנה לנספח 5 לתצהירו, כמלמד על עמידתו בהסכם. במסמך זה מפורטת הצעת מחיר למרכז הרפואי אסף הרופא (לפי הגשה של סוכן : משה גיא) על סך של 14,424₪ של מוצרי בן-חור .

  110. עוד צורפה חשבונית על סך של 7,980 ₪ שהוצאה על ידי בן-חור לטובת חברת "מאמץ" מיום 2.5.12 , וכן הזמנה חתומה על ידי מהנדס חשמל ממרכז רפואי אסף הרופא אשר אישר את ההזמנה ביום 5.4.2012 .

  111. נציג בן-חור נשאל בהקשר לטענותיו אלה :

    ש.לטענת בן-חור לא הייתה הזמנה.

    ת. אני רואה הצעת מחיר ממרץ 2012' על 12,435  לפני מע"מ. למעשה יש כאן חשבונית ממאי 2012' ע"ס 7,980 . יש כאן גם זיכוי נוסף בכרטסת. אם יתבצע, אז התבצע בחלקו, הוזמנו 7980 ...

    המשך החקירה:

    ש. אתה בדקת בכרטסת שלך.

    ת. אין לי פה את הכרטסת.

     

    לשאלת בית המשפט:

    ש. כלומר התבצע חלקית.

    ת. כן.

    (בעמ' 28 לפרוטוקול שורות 5-22)

  112. לאור חקירה זו ודברי העד המהווים הודאת בעל דין אני סבורה כי יש לקבוע שהנתבעים עמדו בחובתם כלפי התובע בסכום של 7,980 (ללא מע"מ), והם חבים בסכום ההפרש כלפי בן-חור.

  113. אציין כי בתצהיר המשלים הפנה מר בן-חור לתעודת החזרה מלקוח אולם מדובר במסמך שנושא כותרת 7.9.11 - תאריכים המוקדמים הן להסכם סיום ההיפרדות ולהזמנה שבה מדובר.

  114. בהסכם בין הצדדים, הייתה בן-חור עתידה לקבל בגין פרוייקט אסף הרופא סך של 18,000 ₪. בפועל קיבלה תמורה בסך 7,980 ₪ בלבד. מכאן, בגין הזמנות אסף הרופא הנתבעים חבים בסך של 10,020 ₪ בתוספת מע"מ.

     

    התביעה שכנגד

  115. כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי יש לדחות את התביעה שכנגד משני טעמים עיקריים:

    • האחד, התביעה כוללת רכיבים העומדים בסתירה להסכם ההיפרדות.

    • השני, התביעה לא נתמכה ביסוד ראייתי מספק .

  116. בחוזה נקבע מפורשות:

    נערך דין ודברים על הנושאים השונים שעלו בעניין סיום ההתקשרות בין בן חור למשה גיא כפי מתווה ההתקשרות מיום 18.5.2011 והודעת מנהל גרינטק גיא על סיום ההתקשרות בתום תקופת הניסיון ההדדית מיום 17.8.11

    סכום פגישה זה מבטל את מתווה ההתקשרות מיום 18/5/2011 והסכמים קודמים בין בן חור למנהל גרינטק ככל שיהיו.

  117. מכאן, הצדדים דנו על הנושאים השונים במסגרת חוזה, וקבעו מפורשות כי סיכום הפגישה מבטל את מתווה ההתקשרות שהיה בין הצדדים והסכמים קודמים בין הצדדים ככל שהיו.

  118. נשוב ונזכיר בחלק זה את ההלכה הפסוקה שהובאה בפתח הדברים המתייחסת ללשון ההסכם ולהסדר אשר נקבע על ידיהם לביטול הסדרים קודמים (ר' ענין פנורמה).

  119. מסיבה זו יש לדחות את התביעה שכנגד על רכיביה ביחס להוצאות רכב, נסיעה לחול, תיקון ליקוים באסף הרופא, הצדדים התייחסו לכל אחד מנושאים אלה בהסדר ההיפרדות, כאשר קבעו כי "נערך דין ודברים על הנושאים השונים שעלו בעניין סיום ההתקשרות בין בן חור למשה גיא כפי מתווה ההתקשרות מיום 18/5/11" וקבעו מפורשות כי "אין שום חובות כספיים בין בן חור למנהל גרינטק גיא למעט ההסדרים הכספיים שנקבעו".

  120. מכאן, כי הצדדים לא קבעו הסדרים כספיים נוספים כנטען בתביעה שכנגד, כאשר מלוא המידע בדבר נסיבות העסקאות היה בידם.

  121. ביחס לסכום המתייחס לנסיעות - מנהל גרינטק טען כי יועץ של בן-חור, אמנון, טען כי הוא הצליח לשכנע את בן-חור לשלם למנהל גרינטק סך של 4,000 ₪ על הוצאות דלק. כשנשאל מדוע לא זימן אותו לעדות לתמיכה בגרסתו שאין לה תימוכין בהסכם, השיב כי לא רצה להזמין עד עוין (בעמ' 34 שורות 28-32, עמ' 35 שורה 1). כידוע, הכלל הוא כי הימנעות מהבאת עד רובצת לפתחו של מנהל גרינטק, ולא מצאתי כי די בהסבר שניתן כדי להסביר אי הזמנתו לעדות, או לכל הפחות את היועץ מטעמו של מנהל גרינטק שיש להניח כי היה שותף להליכי המשא ומתן.

  122. מסקנה זהה עולה ביחס לרכיב הנזק "דוגמאות עבור פרויקט רהט ועלות גופי תאורה וצביעה" - הצדדים נתנו דעתם לעניין הפרויקטים בחוזה באופן ספציפי, כאשר החשבונית עליה מתבססת התביעה שכנגד מתאריך 28.7.11 נושאת תאריך הקודם לחוזה.

  123. אשר לרכיב הנזק המתייחס ל"עסקת מונלייד שלא יצאה אל הפועל" – התביעה מתבססת על מסמך מטעם מר דני חנציס (נספח 12 לתצהיר מנהל גרינטק). עד זה לא הובא לעדות על ידי בן-חור שכנגד. על כן לא ניתן לייחס משקל לעדותו.

  124. אשר לרכיב הנזק המתייחס ל"פיצוי בגין נטילת הסכמי בלעדיות שלא כדין וכן בגין הפרשים לגרינטק מבן-חור בגין עסקאות שלא דווחו נכונה" - גרינטק טוענת כי מכיוון שבן-חור נמנעה מלהעביר מידע מלא ומפורט בעניין העסקאות המשותפות שנרקמו במהלך תקופת ההתקשרות, לא היו בפניה מלוא המידע והנתונים בדבר העלות להן היא זכאית. לפיכך, לא הוסדר העניין בחוזה בין הצדדים. כדוגמה היא מביאה את עסקת "שמואל הרופא" עם חברת י.י. כהן שלטענתה בן-חור רקמה מאחורי גבה של גרינטק. לטענתה, חברת בן-חור קבלה עמלה ביחס לעסקה זו, בעוד שמנהל גרינטק לא קיבל עמלה. לאור מקרה זה, טוענת בן-חור כי הורם הנטל להראות כי לא הובא בפניה מלוא המידע בעת סיום הסכם ההתקשרות מצד בן-חור.

  125. איני מקבלת את טענות הנתבעים.

  126. מנהל בן-חור נחקר לעניין זה:

    ש. למה במעמד סיום ההתקשרות ב-2011' לא סיפרת למנהל גרינטק גיא שעשיתם עבודה גדולה דרכו עם פרויקט שמואל הרופא באסף הרופא, מפנה לנספח 13 לתצהיר מנהל גרינטק.

    ת. אם ההסכם לא מופיע בחוזה, אז הוא לא רלוונטי.

    ש. למה לא סיפרת לו שהזמנתם דרכו מעל ראשו.

    ת. איני יודע אם יש בלעדיות בכל הארץ, בכל מוסד ומוסד, הגדרנו בדיוק בחוזה על איזה פרויקטים אנו מדברים.

    ש. האם נכון שעסקת שמואל הרופא הייתה דרך מנהל גרינטק.

    ת. איפה זה הוזכר.

    ש. האם עסקת שמואל הרופא היה דרך מנהל גרינטק 

    ת. יכול להיות שכבר התחשבנו על זה, איני יודע. יש הסכם סיום מוגדר. למה לא רשם. אם היה פתוח, למה לא רשם את זה בהסכם הסיום הלקוח של י.י. כהן הנדסת חשמל הוא לקוח של בן-חור מעל 20 שנים אם לא יותר. איני יודע מה השייכות של אותה הזמנה אלינו, הוא עשה גם העסקאות לפני כמה חודשים, אוצי זה גם קשור אליו, כל מה שבן חור עשה קשורה אליו, יש הסכם היפרדות. איני יודע מאיפה אתם מביאים את זה.

    (בעמ' 27 לפרוטוקול, שורות 6-19)

  127. העד אישר כי :

    ת. אף פרוייקט לא יצא אל הפועל, מעבר לסורוקה ורהט.

    (שם , בשורה 22)

  128. גם מנהל גרינטק נחקר ביחס לעסקאות אלה:

    ש.אתה ציין בסע' 70 לתצהירך (מצטטת). האם יש לך אסמכתאות לתמוך את כל ההוצאות האלה.

    ת.לגבי ערוסי בסך 49,288 (מפנה לנספח 14) לגבי שמואל הרופא (נספח 13) יש פה עסקה אחת 13,676 .

    ש. ממתי זה.

    ת.14.8.11. הם לא הצהירו מעולם על עסקה זו.

    ש.כל זאת היה לפני ההיפרדות.

    ת.כן. יש עוד שתי הזמנות בסך 22,962  מיום 14.8.11.

    ש.אתה יודע שהדברים הללו סופקו.

    ת.כן.

    ש.האם צירפת חשבוניות

    ת.אין לי חשבוניות.

    (בעמ' 47, שורות 10-21).

  129. ראשית, מנהל גרינטק לא הוכיח את העסקאות להן הוא טוען. ביחס לפרויקט בשמואל הרופא לא הוכחה קבלת הסחורה ותשלום לבן-חור, אלא צורפו הזמנות רכש בלבד כנספח 13 לתצהיר המשלים.

  130. שנית, מנהל בן-חור העיד כי הצדדים ריכזו את כל העסקאות הרלוונטיות ביניהם טרם החתימה. לא הוכח כי בן-חור הסתירה מידע מפני הנתבעים.

  131. בהקשר זה, הנתבעים נמנעו מלביא בפני בית המשפט עדים רלוונטיים להעיד הן לעניין ביצוע העסקאות בפועל והן לעניין טענת ההסתרה. ה יש לצין את ההימנעות מהבאת נציג גרינטק בחוזה, מר דן תמיר . מחדל גרינטק יש בו ללמד כי היה בהבאת העדים כדי לפגוע בגרסתה.

  132. בהקשר זה העיד מנהל בן-חור :

    אני חושב שעושים הסכמים בעסקים, לא היה צריך לבוא לביהמ"ש בסוגיה זו. הוא פותח את הכול, תיבת פנדורה, אנו מתדיינים בדברים שכ"כ ברורים, בכל נקודה, החל מהמלאי שלו איך נקבל את הכסף, היה לנו גם יועץ עסקי, איני יודע למה לא זימנו אותו, שליווה אותנו בכל ההליך מתחילתו ועד לסופו.

    (עמ' 23 , שורות 1-5)

  133. מעבר לכך הטענה אינה מתיישבת עם המסמכים עצמם. עולה מנספח 13 כי נרשם כי "ההזמנה בוצעה בתיאום עם משה גיא" . עוד נרשם על אחד המסמכים "למשה גיא עמודונים לא סופקו הוזמן אחרים".

  134. מכאן עולה כי ההזמנה נעשתה בתיאום עם מנהל גרינטק. חזקה על מנהל גרינטק שביצע את ההזמנה והיה שותף לה, שעקב אחר הביצוע בפועל, וקבלת העמלות.

  135. מנהל גרינטק העיד בהקשר זה :

    ש.היה לך זמן סביר של כחודשיים וחצי, שהוא זמן סביר ביותר לגבש טיוטה, לראות, חודשים וחצי ניהלתם מו"מ. עד שהגעתם לטיוטה הסופית. שגרת מכתב, בפרק זמן של החודשים וחצי שעמדו לרשותך לא בחנת את כל הטענות שאתה מעלה לאחר חתימתה הסכם, אתה העלית טענות שלא ידעת שהוסתרו על ידך דברים מבן-חור.

    ת.לא. קבלנים לא מדווחים לי על עסקאות. לא היה שום מידע לגבי עסקאות אם שנעשו, לא הייתה לי שום אפשרות לבדוק, במהלך הזמן הגיעה אלי האינפורמציה, כמו למשל מאמץ, כמו ערוסי.

  136. מנהל גרינטק טוען כי במהלך הזמן הגיעה אליו האינפורמציה ביחס להסתרת פרטים מצד התובעת. כאשר נטענת הסתרה מצד מנהל גרינטק, עליו הנטל להבהיר ולהוכיח מהי האינפורמציה שניתנה, ומי העביר אותה . לא הובאה כל ראיה לכך .

  137. מכל הטעמים לעיל, אני סבורה כי יש לדחות את הטענה בגין רכיב ראש נזק זה.

  138. בעניין עלות הזמנת חלקים חסרים בדוטים מניו זינלד – גרינטק טענה כי המלאי שהועבר לידיה היה במצב ירוד וחסר תועלת ולכן כדי להשמישו נאלצה לייבא במיוחד מניו זינלנד חלקים חסרים בעשרות אלפי שקלים.

  139. איני מקבלת טענה זו.

  140. ראשית, לא הוכחה הטענה בדבר מצב המלאי שנלקח מבן-חור. אין מחלוקת כי המלאי הועבר לחב' "שטייניץ לירד" . מר רוטנשטרייך נשאל על מצב המלאי ולא הייתה לו כל ידיעה ביחס למצבו של המלאי (ר' בעמ' ר' עמ' 52 שורות 14-18).

  141. בתצהירו מתייחס מנהל גרינטק לכך שמנהל המחסן של חברת לירד בדק את הדוטים. אולם, המנהל לא הובא לעדות בתמיכה לטענה זו.

  142. שנית, לא הובאה אסמכתא לרכישה אלא תדפיס מהאינטרט שאין בו להוות ראיה, לא הוכח לאיזו עסקה התדפיס מתייחס, אין כל ראיה בזמן אמת לטענות הנתבעיםכלפי בן-חור על אף ההיקף הכספי הלא מבוטל בו מדובר.

     

    סיכומו של דבר

  143. הנתבעים טענו כי בן-חור נקטה הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעים על יסוד שטר חוב בחתימת גרינטק וערבות מנהל גרינטק וביקשו לסגור את התיק . בן חור טענה כי עתרה לראש הוצאה לפועל בבקשה לסגירת התיק, מחמת טעות משרדית. לא מצאתי כי יש בכך כדי להשליך על מהותם של דברים מאחר שסגירת התיק אינה מהווה מעשה בי-דין.

  144. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מקבלת בחלקה את התביעה, ודוחה את התביעה שכנגד.

  145. על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים כלהלן:

    • סך 24,750 ₪ בתוספת מע"מ בגין השיק שחולל. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 04.06.12 ועד יום התשלום בפועל.

    • סך 5,333 ש"ח בתוספת מע"מ בגין עמלות מפרויקטים בעיריית רהט ובבית חולים סורוקה. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

    • סך של 10,020 ₪ בתוספת מע"מ בגין הפרשים בפרויקט אסף הרופא. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 02.05.2012 (המועד שבו הופקה חשבונית בגין עסקת אסף הרופא) ועד יום התשלום בפועל.

  146. כמו כן, הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.\

     

     

     

    המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

     

     

     

    ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ו, 21 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ