בפני בקשת חייב להכריזו כפושט רגל.
1.החייב, יליד 1950, נשוי ואב לילדים בגירים.
2.ביום 17.3.13 ניתן לבקשתו צו כינוס בגין חובות מוצהרים בסך של 9,617,790 ₪ והושת עליו תשלום חודשי בסך 600 ₪.
3.החייב היה בעבר בעלים של חברת בניה בשם "נתיב דוד" אשר בשלב מסוים נקלעה לקשיים שהביאו לקריסתה, וכן לקריסת החייב שהיה ערב אישית לחלק מהחובות.
החייב אף הורשע בהליך פלילי (ע"פ 14149/07/09) בגין עבירות של אי העברה במועד של מס שנוכה משכר עובדים וקבלני משנה, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 80,000 ₪.
4.כנגד החייב הוגשו 15 תביעות חוב על סך כולל של 11,280,000 ₪ מתוכם נתבע בדין קדימה סך של 286,322 ₪ (למס הכנסה), וסכום של 3,999 ₪ (למוסד לביטוח לאומי).
5.בחוות הדעת הראשונה של המנהל המיוחד (מיום 4/9/14) נקבע כי לא נמצא חוסר תום לב בנסיבות ההסתבכות, ובהעדר מחדלים בהליך (נכון לאותה עת), הומלץ להכריז על החייב כפושט רגל.
6.בישיבה שהתקיימה ביום 15.9.14, בפני כב' השופטת עפרה אטיאס, סבר ביהמ"ש, על אף האמור בחוות הדעת של המנהל המיוחד, כי טרם בשלה העת להכרזת החייב כפושט רגל, זאת בשים לב לסכום החוב הגבוה בדין קדימה, ועל כן ניתנה לחייב ארכה על מנת לבוא בדברים עם רשויות המס, ולנהל איתם מו"מ לצורך הסדרת החוב בדין קדימה מחוץ להליך הפש"ר.
7.בהמשך נדחה הדיון בעניינו של החייב עוד מספר פעמים על מנת לאפשר לחייב למצות את המו"מ עם מס הכנסה.
8.במהלך התקופה הנ"ל, הובא בפני המנהל המיוחד מידע חדש על ידי צד שלישי, הנוגע לפעילות עסקית שמבצע לכאורה החייב.
באישור ביהמ"ש בוצעה חקירה באמצעות חוקר פרטי לבדיקה ואישוש הממצאים שהעלה הצד השלישי.
9.בעלי התפקיד טוענים כי בהתאם לממצאים שנתקבלו מצד שלישי, וכן על סמך בדיקות החוקר שמונה לבחינת הממצאים, הוכח כי בתקופה עובר למתן צו הכינוס, ולכל הפחות עד חודש 3/2013 וככל הנראה גם לאחר מכן (להלן: "התקופה הראשונה"), עבד החייב בביצוע פיקוח על עבודות בנייה, במסגרת התקשרות עם אנשים פרטיים, כאשר הוא מעלים הכנסות שקיבל בגין עבודות אלו.
הוצגו ראיות ביחס להתקשרות החייב עם צד ג' בהסכם לבניית בית בקיבוץ עין דור כאשר החייב מציג את עצמו בשם אחר (דוד סימון), ואף נטען כי במהלך התקדמות הבניה הועברו לידי החייב ע"י צד ג' כספים במזומן בסכום של כ - 117,000 ₪, זאת כאשר החייב מצהיר הן בחקירתו בפני המנהל המיוחד והן בבקשה שהגיש בתיק - כי במהלך תקופה זו לא עבד והתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בלבד.
כן נטען כי גם בתקופה נוספת - בשנת 2015 (להלן: "התקופה השנייה"), במהלכה הצהיר החייב כי החל לעבוד במשרה חלקית בלבד בחברת איתן ערד שיווק בע"מ, כמפקח פרויקטים של בניית בתים פרטיים, אזי, בפועל עבד ועובד החייב במשרה רחבה יותר, כאשר שכרו גבוה בהרבה מהשכר המוצהר בתלושי השכר.
בשים לב לאמור לעיל ביחס לשתי התקופות טוענים בעלי התפקיד כי אין מקום להכריז על החייב כפושט רגל בשל חוסר תום לב במהלך ניהול ההליך.
10.החייב מכחיש טענות בעלי התפקיד הן ביחס לתקופה הראשונה והן ביחס לתקופה השניה.
ביחס לתקופה הראשונה טוען החייב כי בסך הכול עזר לבנו אשר עבד באותה תקופה כשכיר בחברת הבניה ציפורי בע"מ, לבצע התקשרות עם צד ג' כאשר ההתקשרות בוצעה בין חברת ציפורי לצד ג', והוא (החייב) לא קיבל שכר כלשהו, ולא שלשל לכיסו סכום כלשהו כתוצאה מההתקשרויות שבוצעו על ידי בנו.
ביחס לתקופה השנייה נטען שלא הוכח כי היקף עבודתו של החייב כשכיר עולה על המוצהר על ידו.
11.בישיבה שהתקיימה ביום 10/1/16 נחקר החייב, וכן הוצגו ראיות רבות הקשורות בטענות שהועלו.
בנוסף הוצג בפני דו"ח החקירה.
12.הכרעה:
להליכי פשיטת רגל שתי מטרות עיקריות:
המטרה הראשונה לסייע לנושים לכנס את נכסי החייב ולהביא לחלוקתם בין כל הנושים בדרך הזולה, המהירה והיעילה ביותר.
המטרה השנייה הינה לסייע לחייב אשר נקלע לחובות המקשים עליו לתפקד, לשוב בנסיבות מתאימות לפעילות כלכלית נורמלית ולפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת החובות במלואם או חלקם (ע.א 6021/06 פייגון נ' הכונ"ר, ע.א 7113/06 ג'נאח נ' הכונ"ר, ע.א. 6416/01 בנבנישתי נ' הכונ"ר).
13.סעיף 18(ה)(א) לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את ביהמ"ש להכריז על החייב פושט רגל או לדחות בקשתו בהתאם למבחן תום הלב כדלקמן:
"בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו".
14.שאלת תום ליבו של חייב נבחנת בשתי תקופות שונות:
האחת, לפני הגשת הבקשה להכרזה ובעת יצירת החובות, והשנייה לאחר הגשת הבקשה לרבות לאחר מתן צו הכינוס.
15.באשר לבחינת תום הלב במסגרת ההליך, נדרש החייב לשתף פעולה באופן מלא עם בעלי התפקיד, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות, להציג מסמכים נדרשים ולחשוף בחקירתו ובדוחות את כל הכנסותיו והוצאותיו.
ראה לענין זה: פש"ר מחוזי חיפה 230/01, אגא עלי נ' הכונ"ר, פש"ר מחוזי נצרת 219/03, דניאל נ' הכונ"ר.
16.לאחר ששמעתי את עדות החייב ועיינתי בכל החומר הראיות שהוצג בפני, אני סבורה כי אין מקום להכריז על החייב כפושט רגל, שכן הוכח כי החייב הסתיר הכנסות נוספות שקיבל בשנים 2012-2013, ובכך נהג שלא בתום לב במסגרת ההליך.
עוד מסתבר מאוד לקבוע כי הכנסות החייב משנת 2015 עולות על הסכום המוצהר על ידו.
17.ביחס לתקופה הראשונה:
אזכיר כי הן בבקשת החייב למתן צו כינוס, הן בחקירתו בפני המנהל המיוחד, והן בדוחות שהוגשו במסגרת ההליך, הצהיר החייב כי אינו עובד (עד שנת 2015), וכי הוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בלבד, ומקצבת זקנה שמקבלת אשתו.
גם רואה החשבון שטיפל בעניינו של החייב הודיע במכתב מיום 12.8.15 לפקיד שומה עפולה, כי על פי דיווחי החייב אין לחייב הכנסות חייבות במס בשנים 2005 עד 2014.
18.אף בחקירתו בבית המשפט חזר החייב על אותה עדות לפיה לא עבד במהלך כל התקופה עד שנת 2015:
"פעם אחרונה שעבדתי הייתה ב - 2011 כמה חודשים עד שב2015 התחלתי לעבוד כשכיר".
19.ברם מהראיות שהוצגו בפני עולה תמונה שונה לחלוטין, תמונה המלמדת על כך שהחייב לקח חלק פעיל, לכל הפחות, ביחס לפרויקט בניה אחד: הן במו"מ, הן בהתקשרות, הן בקביעת המחירים, והן בגביית הכסף.
הוצגו מספר תכתובות דואר אלקטרוני, וכן תמליל שיחה בין החייב לבני זוג בשם תל שחר, מהם עולה כי בוצעה התקשרות בין החייב לבין הזוג תל שחר לביצוע עבודת בניית בית פרטי עבור תל שחר.
תכתובות הדואר האלקטרוני מתעדות את שלבי ההתקשרות בין הצדדים: הצעות מחיר שהוחלפו ותנאי התקשרות.
להלן התכתבויות חלקיות מצד החייב לתל שחר:
18/7/12:
"למה שלא תעביר אלי את התוכניות שלך במייל אשמח להעביר הצעת מחיר על סמך ניסיוני באזור, ובכלל אני סבור שהיא תהיה אטרקטיבית...
19/11/12:
"רצ"ב קובץ אקסל הכולל פירוט הצעת המחיר למרכיביה...ההצעה מבוססת על התוכניות, המפרטים, וכתבי הכמויות שהמצאת לי, בברכה, דוד".
22/12/12:
"...אכין את החוזה. המפרט כבר מוכן...".
26/12/12:
"רצ"ל חוזה עם נספחים"
7/2/13:
"רצ"ב קובץ התחשבנות לנ"ל. היתרה לתשלום מסתכמת בסך 31,588 כמובן בהנחה שכמות הבטון מחר תהיה 40 קוב..".
13/3/13:
"ע"פ בקשתך הוחלט להביא את ההתקשרות ביננו (ההדגשה לא במקור – ע.ב.) לכלל סיום עם גמר שלד הבנין, כל זאת בכפוף לתשלום מחיר השלד בסך 295,000 ₪ ו-3,500 ₪...אנו נמסור לך את שלד הבניין נקי ומסודר ביום...היתרה לתשלום מסתכמת ב-130,026 ₪...כ"כ כלולה עלות הניהול והפיקוח שלנו, גג ציפורי, וכן חשבוניות ספקים שונים אליך..".
מהתכתובת האחרונה אף עולה, כאמור לעיל, כי ההתקשרות בין הצדדים הופסקה, כי קיימת יתרת תשלום שלא שולמה, וכי שולם ע"י תל שחר סכום של 163,455 ₪.
עוד עולה מההתכתבות כי החייב היה מעורב בביצוע עבודות בנייה נוספות, כך למשל ראה האמור בהתכתבות מיום 16.12.12:
"בתור התחלה תוכלו לבדוק עבודות שוטפות שלנו באחוזת ברק (הסתיימה), כפר תבור (בביצוע לקראת גמר שלד), ובחיפה ברח' הנמל בביצוע שלד עבודת פלדה, בטון וגמרים שונים, עבודה מורכבת".
כן נמסרו ע"י החייב לתל שחר מספרי טלפון של בעלי הבתים שנבנו.
20.מההתכתבויות שפורטו לעיל עולה כי החייב שלח לתל שחר הצעות מחיר הן ביחס לעלויות בניית השלד והן ביחס ליתר העבודות, ואף העביר קבצים הכוללים את החוזה, מועדי התשלום והמפרט הטכני.
21.מעבר להתכתבויות הוגש תמליל פגישה שהתקיימה ביום 3.3.13 בא נכחו החייב, בנו, ובני הזוג תל שחר. בשיחה זו דובר על תשלומים שבוצעו כאשר החייב מאשר קבלת כספים על פי לוח תשלומים שנקבע בין הצדדים.
במהלך אותה פגישה אף שולם מצד תל שחר לחייב סכום נוסף של 23,920 ₪, ונחתם מסמך בכתב עליו חתום החייב כאשר הוא חותם בשם אחר: "דוד סימון" (החייב העיד כי כך הציג עצמו על מנת להימנע מקישור לשם דוד נתיב שעשוי היה לפגום בהתקשרות על רקע כשלונה העסקי של חברת נתיב דוד).
במסמך זה מאשר החייב כי קיבל כספים בהתאם ללוח תשלומים:
"הריני לאשר קבלת תשלום שלד 4 (יציקת תקרה) על פי לוח התשלומים. עד לשלב זה שילם בהתאם ללוח התשלומים, דוד סימון 08128977 (גג ציפורי בע"מ)".
22.לא נעלם מעיני כי כנגד מוסר המידע (תל שחר) הוגשה תביעה בבית משפט השלום בטבריה ע"י חברת ציפורי בע"מ (החברה שהחייב טוען כי היא זו שהתקשרה עם תל שחר), במסגרתה נטען כי תל שחר נותר חייב לחברת ציפורי כספים ביחס להתקשרות הנ"ל (התיק קבוע לשמיעת ראיות, כאשר כבר מונה מומחה מטעם בית משפט אשר דחה טענות תל שחר לליקויי בניה ופגמים נטענים בבניה שבוצעה), ומכאן שיש לבחון טענות תל שחר בזהירות הראויה נוכח ההליך התלוי ועומד בעניינם.
ברם הראיות האובייקטיביות שהוצגו (הן תכתובות הדואר והן תמליל השיחה) מלמדות באופן מובהק על מעורבות ממשית של החייב בפרויקט הבנייה הנ"ל, וכן ועל קבלת כספים על ידו.
23.אין בידי לקבלת טענת החייב לפיה הצטמצם תפקידו במתן סיוע לבנו אשר עבד בחברת ציפורי בע"מ, וזאת ללא כל תמורה כספית.
יובהר כי לשיטת החייב תל שחר היו לקוחות של חב' גג ציפורי בע"מ אשר ניהלה את בניית הבית שלהם באמצעות מנהל הפרויקטים שלה ששמו יאיר נתיב - בנו של החייב.
מדובר בחברה שעיסוקה העיקרי בעבודות גג ורעפים, ואילו החייב טוען כי הכניס את בנו לעבוד בחב' זו בשנת 2012 תוך שהוסכם כי בנו יגייס לקוחות בתחום הבניה וינהל עבודות בניה עבור החב', כאשר החייב רק מסייע לו.
כפי שעולה מהראיות שהוצגו כאמור לעיל (תכתובת המייל והשיחה שהוקלטה) - אין ספק כי החייב היה מעורב לחלוטין ובאופן בלעדי בהתקשרות.
אין חולק כי בידי החייב, כמי שניהל חברת בנייה גדולה, יש והיה ידע רב בתחום, והראיות שהוצגו כאמור לעיל, מלמדות על פעילות ענפה מצדו בהתקשרות, ובכלל זה בקבלת הכספים.
מכל מקום טענה לסיוע לבן שעובד כשכיר (בשונה למשל לו היה עובד בעסק משל עצמו כעצמאי), וכל זאת ללא שכר כאשר הוא מעורב לגמרי במו"מ, בתהליך הבניה ובקבלת כספים, הינה יותר מתמוהה ואינה מסתברת כלל.
24.לאמור לעיל אוסיף כי לו היה ממש בגרסת החייב, אזי, הדבר היה עולה מכתובות המייל שניהל עם תל שחר.
לא מוזכר, כי החייב מבצע את השיווק מטעם חברת ציפורי בע"פ ו/או מטעם בנו זאת מעבר לכך שאין כל היגיון בדבר וככל שנעשה מהווה הדבר חוסר תום לב, שחייב עוזר לבנו ללא תמורה, כאשר הוא עצמו שקוע בחובות "מעל הראש", וחייב למצות פוטנציאל השתכרותו לצורך קבלת הכנסה שעמה ניתן יהיה להחזיר חלק מהחובות.
25.החייב הקפיד להעיד בבית המשפט כי כלל לא היה בקיא בכל פרטי המו"מ וההתקשרות:
"ש. אין ספק שכל פרטי המו"מ וההתקשרות עם בן שחר אתה בקיא בהם ?
ת. לא נכון...אחר כך שהתקשרות עצמה לא הייתי מעורב" – עמ' 15.
ברם בשים לב לתכתובות הדואר האלקטרוני ותמליל השיחה ברור כי עדות החייב נסתרה, כי החייב היה בקיא ומעורב, ואף ניתן לומר כי הוא היחיד שהיה בקי ומעורב משאין בנמצא חותם כלשהו ביחס למעורבות בנו הנטענת.
26.אין גם לקבל טענת החייב כי כל הכספים שהתקבלו על ידו הועברו לקבלני משנה וספקים ולא נותרו בידו, שכן לא הוצגה על ידו ולו ראשית ראיה להוכחת טענה זו אשר הועלתה על ידו ושהנטל להוכחתה רובץ עליו.
ודוק – ניתן היה לעשות כך בנקל שכן מלוא המסמכים/קבלות נמצאים בידי חברת ציפורי בה עבד בנו, והעובדה שלא הובאו ראיות להוכחת טענתו פועלת לחובת החייב, ויש להחיל בעניין זה את החזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, שהיא בהישג יד ואין לכך הסבר סביר, הייתה פועלת לחובת הצד שנמנע מהבאתה. לעניין החזקה, כאמור לעיל, ראה בע"א 548/78 שרון נ' יוסף פ"ד לה(1) 736, ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר פ"ד (4) 602, י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1648 ואילך.
27.לאמור לעיל אוסיף כי מהתכתבויות המייל שפורטו לעיל ניתן ללמוד כי היו קיימים פרויקטים נוספים בהם היה החייב מעורב כאמור בסעיף 19 לעיל.
28.התקופה השנייה:
למעלה מן הדרוש, שכן די באמור ביחס לתקופה הראשונה כדי לדחות בקשת החייב, אוסיף כי ספק רב בעיני אם שכרו של החייב בעבודתו הנוכחית (במהלך התקופה השנייה משנת 2015) אכן עומד על סך של 2,200 ₪ בלבד כנטען על ידו.
החייב טוען כי החל מחודש 5/15 הוא עובד במשרה חלקית בחברת איתן ארד שיווק והפצה בע"מ, במסגרתה הוא מבצע יעוץ ופיקוח עליון בפרויקטים שהחברה מבצעת.
החייב אישר בחקירתו כי הפעילות של החברה עלתה והתרחבה, ומסיבה זו הוא אף מקבל רכב יותר מפעם-פעמים בשבוע: "ברגע שהפעילות עלתה אני מקבל את האוטו לעיתים קרובות יותר...בימים אלה אנחנו מדברים להסדיר את זה שאקבל את הרכב...מאוקטובר כבר היה לי את האוטו מספר ימים בשבוע" – עמ' 20 שר' 18.
אם פעילות החברה עלתה, ואם החייב הינו עובד יחיד בחברה כפי שהעיד (כאשר הבעלים של החברה כלל לא מבין בתחום: "איתן ארד הוא לא איש מקצוע..."), ואם כתוצאה מעליה בפעילות החברה מקבל החייב רכב מספר פעמים בשבוע כאשר בקרוב אף יוסדר כי יקבל את הרכב ככל הנראה באופן קבוע - לא מובן ולא ניתן כל הסבר מספק מדוע לא עלה שכרו של החייב בהתאם ומכאן שעולים סימני שאלה משמעותיים ביחס לנתוני השתכרותו האמיתיים בשנים 2015-2016.
לאמור לעיל, ביחס לתקופה השנייה, אוסיף כי ככל שהחייב אכן מרוויח 2,200 ₪ בחודש בלבד, הרי שניתן לקבוע כי אינו ממצה פוטנציאל השתכרותו זאת בשים לב לניסיון העצום שיש לו בתחום (ועל אף שנלקח על ידי בחשבון גילו של החייב).
גם האמור לעיל עולה כדי חוסר תום לב בהתנהלות החייב בהליך אם כי ככל שדבר זה היה עומד בפני עצמו, יתכן שלא היה בו כדי להביא לביטול ההליך ולדחיית הבקשה להכרזה, אלא להעלאת התשלום החודשי.
29.עוד אציין כי לחייב מחדלים משמעותיים נוספים בהליך בכך שאינו מגיש דוחות הוצאות והכנסות מחודש 7/15, ואף אינו משלם באופן קבוע לקופת הכינוס את התשלום החודשי, כך שהצטברו פיגורים בסך 9,600 ₪ כאמור בדברי הכנ"ר בישיבה שהתקיימה ביום 5/5/16.
גם במחדלים אלו יש כדי להביא לביטול ההליך ודחיית בקשת החייב להכרזה.
30.לסיכום כל האמור לעיל, וכאשר לא נעלם מעיני גילו של החייב והעובדה שאכן ספג קריסה כלכלית ואף ריצה תקופת מאסר בקשר אליה, יש לדחות בקשת החייב להיות מוכרז כפושט רגל משהוכח כי הסתיר הכנסות בעת שהצהיר בעת הגשת הבקשה בשנת 2012, ובמועד חקירתו בפני המנהל המיוחד כי אינו עובד – דבר המלמד על חוסר תום לב בעצם התנהלות החייב בהליך, ומעבר לכך - יש בו גם היבטים פליליים בנוגע לחוקי המס וקבלת קצבאות. אוסיף לכך את מחדליו בהליך כאמור בסעיף 29 לעיל, וכן האמור בנוגע לתקופה השנייה ביחס להסתרת נתוני השתכרותו האמיתיים.
31.הגשת בקשה חדשה מותנית בתשלום סך של 9,600 ₪ (פיגורי החייב בהליך זה) ועמידה בתנאי הפסיקה הרלבנטיים.
32.הכספים בקופת הכינוס ישמשו לכיסוי הוצאות ההליך בהתאם להוראות הכונ"ר.
33.כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליך זה, מבוטלות, ואולם צו עיכוב היציאה מן הארץ יוותר בתוקפו לתקופה של 90 יום מהיום.
ניתן היום, י"א סיוון תשע"ו, 17 יוני 2016, בהעדר הצדדים.
