כללי
1.התובע הוא תושב מושב שדה אליעזר שבגליל העליון וחקלאי במקצועו. הוא מחזיק שטחי אדמה חקלאיים במשבצת שדה אליעזר ומגדל בהם עצי פרי נשירים, במיוחד עצי אגס, תפוח, שזיף, אפרסק מזן נקטרינה ומשמש. המדובר במטעים בוגרים ומניבים, והמצויים ממערב לכביש ארצי מס' 90 (להלן: "המטעים").
2.הנתבעת חברת המים הלאומית של מדינת ישראל, היא חברה ממשלתית, המפיקה ומספקת מים לפי הוראות חוק המים, התשי"ט – 1959.
3.בשנת 2006, הניחה הנתבעת קו מים בקוטר 40 צול, המוכנה "קו עינן קטעים א'-ב'" בצד המערבי של קטע כביש 90 שבין ראש פינה –קריית שמונה (להלן: "הכביש"), וזאת לאחר הרחבתו על-ידי מע"צ (להלן: "קו המים").
4.קו המים הונח לאורך צדו המערבי של הכביש ולאורך שטחי המטעים שהיו בתוואי קו המים. אין חולק, כי עבודות ביצוע קו המים גרמו לתובע נזקים חקלאיים, עקב עקירת עצי פרי, שבירת עצים, פגיעה במערכת ההשקיה וכיוצא באלה. הנתבעת התחייבה לשלם לתובע את נזקיו שנגרמו לו עקב הנחת קו המים, בהתאם לחוות-הדעת שמאי מוסמך.
5.מר אודי עדי, שמאי-אגרונום (להלן: "השמאי" או "מומחה הנתבעת") נשכר, בזמנו, על-ידי הנתבעת לשם עריכת שומות לנזקים החקלאיים שנגרמו לחקלאים תושבי שדה אליעזר ובכללם התובע עקב הנחת קו המים. הוא ביקר במטעים בתאריכים 16.4.2006, 10.9.2006 ו- 27.9.2006. השמאי ערך שתי שומות לנזקיו של התובע; האחת, הערכה ראשונית לפני ביצוע עבודות הנחת קו המים (להלן: "הערכה ראשונית"), והשנייה, הערכה סופית, שבוצעה לאחר סיום העבודות האמורות (להלן: "ההערכה הסופית". לפי ההערכה הראשונית, סכום הפיצויים המגיעים לתובע - הן עבור הפסד הכנסה עד לניבה מלאה ועלות רכישת שתילים והוצאות השתילה עקב עקירת 147 עצי אגס, 22 עצי תפוח, 23 עצי אפרסק מזן נקטרינה 336 עצי שזיף, 24 עצי משמש; הן עבור הכשרת השטח לשתילה כולל חריש, טיוב וביצוע גדודיות; והן עבור חידוש מערכת ההשקיה, כולל חידוש קו מחלק ראשי - הוא סך של 281,878 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, נכון ליום 29.9.2006 (ת/2).
6.לפי ההערכה הסופית מיום 17.5.2007, שבוצעה לאחר סיום עבודות הנחת קו המים, גילה השמאי נזקים נוספים במטעים, שלא נכללו בהערכה הראשונית, המסתכמים בסך של 13,450 ₪. ויודגש: מומחה הנתבעת ערך חוות-דעת בכתב לצורך המשפט ביום 21.1.2015 (להלן: "חוו"ד מומחה הנתבעת"). בחוות-דעתו דנן, שב ואימץ מומחה הנתבעת את שתיו הערכותיו הראשונית והסופית.
7.במהלך חודש אפריל 2007, שילמה הנתבעת לתובע את סכום הפיצויים בהתאם להערכה הראשונית, בסך של 325,569.09 ₪ (נספחים 2 ו- 3 ל- נ/7).
8.ביום 10.5.2007 חתם התובע על כתב קבלה ואישור (להלן: "כתב הקבלה") שצילומו דלהלן:
טענות התובע
9.התובע טוען, כי כתוצאה מביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים נגרמו לו נזקים חקלאיים גבוהים מאוד. נעקרו לו 948 עצי פרי (147 עצי אגסים, 147 עצי תפוח, 654 עצי משמש, נקטרינה ושזיף). השומות של השמאי (ההערכה הראשונית וההערכה הסופית) אינן משקפות נאמנה את היקף הנזקים ושיעור הפיצויים להם הוא זכאי. המומחה מטעמו, מר עמרי עתריה, אגרונום ושמאי חקלאי (להלן: "מומחה התובע") ערך חוות-דעת בכתב ובה הוא אמד את נזקיו החקלאיים כתוצאה מהנחת קו המים במטעים בסך של 727,272 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
10.באשר לנסיבות חתימתו על כתב הקבלה, טוען התובע, כי הוא אנאלפבית. תחילה הוא "סירב לחתום עד שלא ידע במדויק כמה הוא עוד אמור לקבל בפועל" (סעיף 10 לכתב התביעה). הוא הוציא לנתבעת חשבונית המס/קבלה על 325,509.09 ₪, ביום 12.4.2007 (נספח 2 ל- נ/7). לאחר שיחה עם השמאי שהסביר לו, כי "כדאי לו שיחתום על-מנת שיקבל את הסכום הראשוני הנ"ל עכשיו ובעתיד, ולאחר שיאמדו כל הנזקים יקבל עוד מספר שיקים 'כאילו'" (סעיף 11 לכתב התביעה),הוא הסכים לחתום על כתב הקבלה, מתוך אמונה, כי מדובר בתשלום על החשבון בלבד.
11.הנתבע ממשיך וטוען, כי לאחר חתימתו על כתב הקבלה, הבטיחה לו הנתבעת, באמצעות נציגיה, לערוך שומה חדשה לנזקיו החקלאיים, לפיה הוא יפוצה בסך של 900 עד 1,000 ₪ עבור כל עץ פרי שנעקר מהמטעים כפי שהדבר נעשה עם חקלאים אחרים ממושב שדה אליעזר שניזוקו עקב הנחת קו המים. בפגישה שהתקיימה בנוכחות נציגי הנתבעת, השמאי והוא, הבטיחה לו הנתבעת לשלם לו סכום נוסף בסך של 80,000 ₪, שאינו שנוי במחלוקת.
12.התובע עותר לבית-המשפט, כי יחייב את הנתבעת לשלם לו את יתרת סכום הפיצויים, כפי שנקבע בחוות-דעתו של מומחה התובע, בסך של 589,700 ₪.
טענות הנתבעת
13.הנתבעת מכחישה, מנגד, את טענותיו המהותיות של התובע שביסוד עילת התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור הפיצויים. לדידה, כתב הקבלה הוא הסכם סופי ומוחלט לסילוק כלל נזקי התובע שנגרמו לו עקב ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים. המדובר בחוזה חוקי, תקף ומחייב את הצדדים. התנהגותו של התובע בהגשת התביעה דנן מהווה הפרה שלא כדין לחוזה, והתנהגות בחוסר תום-לב. כתב הקבלה מסכם את כל הפרטים שהצדדים סיכמו ביניהם בכל הקשור להיקף הנזקים ושיעור הפיצויים המגיעים לתובע בשל ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים.
14.הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי גם לגופם של דברים דין התביעה להידחות. התובע לא הוכיח כדין את עילת התביעה. עדותו אינה מהימנה. הוא אימץ את חוות-דעתו של השמאי – המומחה מטעמה. לא נגרם לתובע נזק כלשהו בשנת השמיטה. התובע ויתר מרצון על כל נזק נוסף מעבר לשומות שנערכו על-ידי השמאי. חוות-דעתו של השמאי עדיפה על חוות-דעתו של שמאי המקרקעין מר זהר דרורי שמונה כמומחה מטעם בית-המשפט בהליך הגישור (להלן: "מומחה בית-המשפט") .
מומחה בית-המשפט
15.התובענה הועברה, תחילה, לגישור. בהליך הגישור מונה מומחה מטעם בית- המשפט לחוות-דעתו המקצועית באשר לנזקים שנגרמו לתובע עקב ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים. מומחה בית-המשפט ערך חוות-הדעת בכתב, עליה נחקר בבית-המשפט. הוא העריך את הנזקים החקלאיים שנגרמו לתובע בסך של 374,192 ₪, נכון ליום 20.5.2012 (להלן: "חוו"ד מומחה בית-המשפט").
מסכת הראיות
16.שלושה עדים היו לתביעה: מר יעקב סביר, חקלאי ותושב שדה אליעזר (להלן: "יעקב"); התובע ומומחה הנתבעת!! התובע הקדים והגיש תצהיר עדות ראשית (ת/1). מומחה הנתבעת הקדים והגיש חוות-דעת בכתב (ת/2).
17.גב' גלי אברהם, ממונה על המקרקעין במרחב צפון אצל הנתבעת (להלן: "גלי") העידה להגנה. היא הקדימה והגישה תצהיר עדות ראשית שלה (נ/7). וכן, הוגשו מטעם ההגנה 6 מוצגים נוספים: נ/1 – דוגמאות חתימת בכתב ידו של התובע; נ/2 – מכתב התובע לנתבעת מיום 3.12.2007; נ/3 עד נ/7 – תצלומים.
דיון והכרעה
18.לאחר שהפכתי בחומר הראיות ולאחר שעיינתי, עיין היטב ,בכתבי הסיכומים, ובשים לב לדין שלעניין חוששני, כי התובע לא הוכיח כדין את עילת התביעה ודין התביעה להידחות.
ראשית, עדותו של התובע, זו שבכתב – ת/1 וזו שבעל-פה ועם כל הכבוד והענווה, אינה סבירה ואינה מהימנה עליי, וזאת בלשון המעטה. בעדות זו מצאתי אי-דיוקים, תמיהות וסתירות פוזיטיביות, מהותיות ומוחלטות, פנימיות וחיצוניות, ללא הסבר סביר ומהימן. מה עוד שזכרונו של התובע לקוי עד למאוד ובלשונו: "אני לא זוכר כלום" (עמ' 5, ש' 15). הוא לא ידע למסור נתונים נכונים ומדויקים לגבי היקף המטעים, מיניהם, וכיוצא באלה (עמ' 5, ש' 33-14). הסתירות הפוזיטיביות והמוחלטות בעדותו של התובע היו במספר עניינים מהותיים עד למאוד ובכללם עצם ומספר פגישותיו עם מומחה הנתבעת, לפני ואחרי ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים (עמ' 10, ש' 13-11; ש' 19; ש' 35-27; עמ' 18, ש' 13-1; עמ' 11, ש' 7-6 והשוו עם סעיף 19 לכתב התביעה); מספר עצי הפרי שנעקרו או ניזוקו במטעים עקב ביצוע עבודות הנחת קו המים (כתב התביעה, סעיף 26; עמ' 5, ש' 31-29; עמ' 7, ש' 33-26; עמ' 8, ש' 4-1, ש' 21-17, ש' 30-29; עמ' 9, ש' 27-23; עמ' 11, ש' 21-14; עמ' 14, ש' 6-3; עמ' 14, ש' 31) ;אותנטיות חתימתו על המסמכים – נספח א' ל- ת/2 (עמ' 9, ש' 33-28; עמ' 10, ש' 26-1). אגב, המסמכים האמורים הוגשו ,ביחד עם חוות-דעתו של מומחה הנתבעת , על-ידי התובע כראיות לאמיתות תוכנן וללא כל הסתייגות!! (ת/2); תיחום הנזק שנגרם על-ידי מע"צ למטעים (עמ' 12, ש' 5-1; ש' 30, עמ' 13); תאריך סיום עבודות הנחת קו המים במטעים (עמ' 11-6; חוות-דעת מומחה הנתבעת) וכיוצא באלה.
19.שנית, בסתירה קוטבית, פוזיטיבית ומוחלטת לגרסת התובע ולעדותו לעניין היקף הנזקים ושיעור הפיצויים המגיעים לו מהנתבעת כתוצאה מביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים (כתב התביעה, סעיפים 10 ו- 23; ת/1, סעיפים 24-8; עמ' 3, ש' 26) ,הודה הוא, במהלך חקירתו שתי וערב, כי מכתבו (מוצג נ/2) מפרט את מלוא נזקיו האמורים, ובלשונו: "כן. כל הנזק מופיע במסמך הזה [נ/2 – ש.ס.]" (עמ' 15, ש' 15). ויודגש: במכתב האמור (נ/2), דורש התובע מהנתבעת פיצוי נוסף על זה שקיבל בפועל לפי ההערכה הראשונית בסך של 325,569.09 ₪ למעשה, רק עבור טיוב הקרקע והכשרתה לשתילת עצי פרי חדשים, והוא חולק על ההערכה הסופית לעניין זה של מומחה הנתבעת לפיה שומת הנזקים הנוספים היא סך של 13,500 ₪!!
20.שלישית, כמבואר, מומחה הנתבעת העיד, למרבה הפלא והתמיהה, מטעם התובע דווקא! התובע אף הגיש מטעמו את חוות-דעתו של מומחה הנתבעת על צירופיה כראיה לאמיתות תוכנה וללא כל הסתייגות – מוצג ת/2 (עמ' 19, ש' 13-12). לית מאן דיפליג, כי עדותו של מומחה הנתבעת, הן בכתב (ת/2) והן בעל-פה, מאפסת, למעשה, הן גרסת התביעה והן עדות התובע לעניין תיחום הנזק ושומת הפיצויים המגיעים לתובע מהנתבעת כתוצאה מביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים.
כאן המקום לציין, כי עדותו של מומחה הנתבעת (עד תביעה 2), בכתב (ת/2) ובעל-פה, הייתה, ככלל, סבירה ומהימנה עליי עד למאוד. התשתית העובדתית שבבסיס חוות-דעתו של מומחה הנתבעת (ת/2), מוכחת היטב. הוא הדין באשר לתשתית המקצועית-מדעית שבבסיס חוות-הדעת האמורה, שהיא הכרחית ואמת. לא מצאתי שגגה בחוות-דעתו של מומחה הנתבעת. המומחה האמור ביקר במטעים בשלוש הזדמנויות, הן לפני תחילת ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים והן לאחר סיומן. תיחום הנזק היה נכון ונעשה בזמן אמת. בחתימתו על כתב הקבלה, אישר התובע, מדעת ומרצון טוב ובין השאר, את גובה הנזקים ושיעור הפיצויים המגיעים לו מהנתבעת עקב ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים, וטענותיו כאן לעניין זה בעלמא הן. בהעדר נתונים נכונים ומדויקים לגבי הכנסותיו והוצאותיו של התובע מעיסוקו החקלאי במטעים, והדבר נגרם באשמו הבלעדי של התובע, השומה שנערכה על-ידי מומחה הנתבעת לגבי נזקיו של התובע ושיעור הפיצויים, היא סבירה, נכונה, הכרחית ומהימנה.
במכלול נסיבות העניין, אני מבכר את חוות-דעתו של מומחה הנתבעת על חוות-דעתו של מומחה ביה-המשפט שמונה, כאמור, בהליך הגישור על-ידי המגשרת. מומחה בית-המשפט הוא שמאי מקרקעין ואינו אגרונום ושמאי חקלאי. התשתית העובדתית שבבסיס חוות-דעתו אינה מוכחת. ההפך הוא הנכון. משכך, הם פני הדברים, גם התשתית המקצועית-מדעית שבבסיס חוות-הדעת האמורה אינה הכרחית ואמת.
ויודגש: מומחה בית המשפט הודה, במהלך חקירתו בבית-המשפט, כי "הסכום שקבע שמאי מקורות [מומחה הנתבעת-ש.ס.], הוא סביר" (עמ' 28, ש' 2. ההדגשה שלי-ש.ס.).
21.רביעית, התובע חתם על כתב הקבלה. גרסתו ועדותו, כי נפל פגם בכריתת כתב הקבלה, עם כל הכבוד והענווה, לא הוכחה כדין ומהווה, למרבה הצער, גיבוב פרטים ומילים בלא טעם וסדר. לא הוכח בפניי, כי התובע חתם על כתב הקבלה עקב הטעיה שהטעוהו מאן דהוא ובכלל זה מומחה הנתבעת או מי מטעמה או עקב כפיה או עושק או טעות, כהגדרת מונחים אלה בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973. זאת ועוד, התובע לא ביטל את כתב הקבלה האמור תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול בשל פגם בכריתתו, כביכול. בפניי, הוכח כדין, כי התובע חתם על כתב הקבלה מרצון ומדעת, חרף אזהרתה של אשתו שלא לעשות כן, ובנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו. ניסיונו כעת שלא לקיים את חיובו לפי כתב הקבלה אינו כדין כלל ועיקר, ומהווה הפרה יסודית לכתב הקבלה, שהוא למעשה גם כתב התחייבות. נזכור ואף נטיב להזכיר, חרף ההאשמות הקשות ומחוסרות כל בסיס של התובע כלפי מומחה הנתבעת, בכל הקשור לנסיבות חתימתו על כתב הקבלה, לא נשאל מומחה בית-המשפט שאלה כלשהי בעניין זה, והדבר אומר דרשני!!
על-כן, מסקנתי היא, כי כתב הקבלה הוא חוקי, תקף ומחייב את התובע. יש לכבדו ולקיימו. התובע מקבל על עצמו את שומת הנזקים החקלאיים שנגרמו לו עקב ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים, כפי שנערכה על-ידי מומחה הנתבעת (ת/2) ואין לו ולא תהיה לו טענה או תביעה נגד הנתבעת לעניין זה. למעשה, הוא מנוע מלהגיש את התביעה דנן.
22.חמישית, גלי העידה, בכתב ובעל-פה ולענייננו-שלנו (נ/7, סעיפים 7-2; עמ' 34, ש' 22). אין ספק, כי עדותה של גלי, בעניינים המהותיים שבמחלוקת, עומדת בסתירה מוחלטת לגרסת התביעה ולעדותו של התובע . עדותה של גלי הייתה, ככלל, סבירה ומהימנה. מצאתי אישור, תימוכין וסיוע לעדות זו ,הן במסמכים שצורפו למוצג נ/7 והן בעדותו בכתב (ת/2) ובעל-פה של מומחה הנתבעת. המעיין יעיין והמשווה ישווה.
23.שישית, תיחום הנזק ושיעור הפיצויים המגיעים לתובע מהנתבעת עקב ביצוע עבודות הנחת קו המים במטעים הם עניינים שבמומחיות. אין חולק, כי יעקב אינו אגרונום או שמאי חקלאות ואין בעדותו כדי להושיע לתובע. שיעור הפיצויים שקיבל יעקב מהנתבעת עבור הנזקים החקלאיים שנגרמו לו במטעים, אינו מעלה ואינו מוריד לענייננו. כל מקרה נזיקין ונסיבותיו המיוחדות הוא. מה עוד, שיעקב לא מכיר את המטעים של התובע (עמ' 2, ש' 18) ועדותו לעניין מספר עצי הפרי הנטועים בדונם הוא בין 50,000 ל- 60,000 (עמ' 3, ש' 10) אבסורדית היא, ודיינו באבסורד זה!!
24.שביעית, התובע נמנע, מדעת, להציג לבית-המשפט ראיות קרדינאליות לתיחום הנזקים החקלאיים וקביעת שומת הפיצויים המגיעים לו במקרה דנן, והכל ללא הסבר סביר ומהימן. מחדלו הדיוני דנן מחזק ומאשר את גרסת ההגנה ועדותו ,בכתב (ת/2) ובעל-פה, של מומחה הנתבעת. זאת ועוד, עדות התובע היא עדות בעל דין במשפט אזרחי, שלא רק שאין לו סיוע, אלא, וזה העיקר, שהיא לא סבירה ואינה מהימנה עליי. במקרה דנן, אין ביכולתי לסמוך עליה ולקבוע אחריות משפטית כלשהי על הנתבעת. (סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971).
25.מן המקובץ דלעיל עולה, כי התובע לא הוכיח כדין את עילת התביעה, ודין התביעה להידחות.
התוצאה
26.התוצאה היא, אפוא, כי אני דוחה בזה את התביעה. חוות-דעתו של מומחה הנתבעת מחייבת את הצדדים.
התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 10,000 ₪. הסכום יקוזז מיתרת הפיצויים המגיעה לתובע מהנתבעת לפי חוות-דעתו של מומחה הנתבעת (ת/2).
המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.
ניתן היום, א' אייר תשע"ו, 09 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
