1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הסתננות
לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954.
2. על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם הינו תושב רפיח ברצועת עזה ובמועדים הרלווטיים לא החזיק בהיתר כניסה לישראל. במהלך חודשים נובמבר-דצמבר 2009 סיכם הנאשם עם אדם העונה לשם עיד מחמד צופי (להלן: "עיד") שיבריח אותו לשטח ישראל תמורת תשלום. על פי הסיכום, עבור המעבר מעזה למצרים ישלם הנאשם לעיד סכום של 500$ ואת היתרה ישלם הנאשם לאחר ההסתננות לישראל. בהמשך לאמור, בתחילת חודש דצמבר 2009 נפגש הנאשם עם 4 תושבים נוספים של הרצועה (להלן:"השותפים") והם סיכמו להצטרף אליו ולהסתנן לישראל יחדיו. בהמשך לסיכום האמור, הגיעו הנאשם ויתר השותפים לרפיח, משם עברו דרך מנהרה לאזור סיני. בסיני נעזרו הנאשם והשותפים בתושבי המקום ובתאריך 11.12.09 או בסמוך לכך חצו את גבול ישראל-מצרים ומיד נעצרו על ידי כוחות צה"ל.
3. מעובדות כתב האישום המתוקן בסעיפים 8א, 8ב ו8ג עולה כי אחד השותפים להסתננות לישראל הוא סלמאן בן מעתק ארמילאת סולימאן (להלן: "סלמאן"), שקשר קשר עם פעילי ארגון החמא"ס, להסתנן לישראל על מנת לחטוף חייל ולבצע פיגוע בישראל באמצעות מטעני חומר נפץ. בעניין זה יובהר ואף יודגש כי על פי הסדר הטיעון הנאשם לא היה מודע לכוונותיו החבלניות של סלמאן.
4. הנאשם הודה בתחילת ההליך וחסך זמן שיפוטי יקר.
5.
עבר פלילי רלוונטי - לנאשם שתי הרשעות על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן: "חוק הכניסה")
של בית המשפט השלום ברחובות בגין עבירות משנת 1997 שבשלה ריצה גם מאסרים בפועל.
6.
בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ המאשימה את החומרה הגלומה בעבירת ההסתננות, בייחוד נוכח היותה עבירה שהאינטרס המוגן על ידה הוא אינטרס ביטחוני. לדבריה, מלבד המעמסה הכלכלית שמטילה תופעת ההסתננות על המדינה, המימד הביטחוני שבעבירה זו מתעצם נוכח החשש הנובע מכך שלמסתננים מצטרפים לא פעם מבריחי נשק או מחבלים מתאבדים. לטענת ב"כ המאשימה החשש האמור מומש במקרה דנן כשאותו סלמאן, המואשם בעבירות ביטחוניות חמורות, הסתנן בצוותא עם הנאשם. ב"כ המאשימה ביקשה להשוות את המקרה דנן לע"פ 5746/06 כמאל עבאס נ' מ"י (להלן: "פרשת עבאס"). לדבריה גם בפרשת עבאס הואשם הנאשם בהסתננות כשבעובדות כתב האישום צויין כי שותפו להסתננות נשא על גופו חגורת נפץ וגם באותו מקרה, כמו במקרה דנן, מוסכם היה כי הנאשם לא ידע על מעשי שותפו ועל כוונותיו החבלניות.
7. ב"כ המאשימה הפנתה גם לעניינו של שותפו של הנאשם להסתננות, טאלב מסמח (להלן: "טאלב"), שעונשו הוחמר במסגרת ערעור והועמד על 10 חודשי מאסר בפועל (ע"פ 10-03-9204). לדבריה המקרה של טאלב קל מעניינו של הנאשם דנן, שכן בכתב האישום בעניינו של טאלב לא הופיע האלמנט המחמיר בנוגע לכניסתו לישראל יחד עם סלמאן, הואיל וטאלב הודה והורשע עוד לפני שהוסר צו איסור הפירסום שהוטל על תפיסתו של סלמאן.
8. ב"כ המאשימה ציינה לחומרה את מעברו של הנאשם מעזה למצרים דרך מנהרה ואת עברו הפלילי הכולל עבירות של שהייה בלתי חוקית.
9. לאור האמור ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם ענישה מרתיעה מן הסוג של מאסר בפועל משמעותי ומאסר מותנה ארוך.
10.
ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו לעונש את העובדה שהנאשם הודה והורשע רק בעבירה של הסתננות. לדבריו, העבירה של קשירת קשר שהייתה מיוחסת לנאשם עובר לתיקון כתב האישום ונמחקה במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם כפר מלכתחילה וגם לא היו ראיות כנגדו. הנאשם יצר קשר עם אותו עיד המוכר בעזה כמי שמסייע להסתנן לישראל תמורת תשלום, אך לא הכיר את חברי הקבוצה עימם נכנס לישראל.
11. בנוגע לאמור בסעיפים 8א, 8ב ו - 8ג באשר לכניסתו של הנאשם עם אותו סלמאן, טען ב"כ הנאשם כי מרשו לא הכיר את סלמאן ולא ידע על כוונותיו ובמשפט פלילי לא ניתן להעניש אדם על דבר שלא ידע. לדבריו אין בסעיפים אלה אלא כדי "להפיח טעם רע בהליך זה" כלשונו. ב"כ הנאשם טען כי אין מקום להשוואה שערכה ב"כ המאשימה בין המקרה דנן לפרשת עבאס הואיל ובפרשת עבאס, להבדיל מהמקרה דנן, היה הנאשם בקשר עם אותו מחבל עימו נכנס והיה זה מתפקידו לסייע בידו להיכנס לישראל. בנוסף טען ב"כ הנאשם כי עניינו של טאלב, אליו הפנתה ב"כ המאשימה, דווקא חמור מהמקרה דנן שכן מבחינה עובדתית הנאשם וטאלב ביצעו את אותו מעשה בדיוק אך מלבד עבירת ההסתננות הורשע טאלב גם בעבירה של קשירת קשר.
12. ב"כ הנאשם הפנה גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם המעידות לדבריו כי כניסתו לישראל לא הייתה על רקע ביטחוני. לדבריו, הנאשם אב ל-15 ילדים קטנים שאחד מהם סובל מפיגור, וכניסתו לישראל הייתה לצורכי פרנסה ולשם רכישת תרופה מיוחדת עבור בנו החולה. בנושא העבר הפלילי טען ב"כ הנאשם כי מדובר בעבירות ישנות שבוצעו לפני 13 שנים. ב"כ הנאשם ביקש שלא להשית על הנאשם עונש חמור מזה שהושת על טאלב.
13. הנאשם גם הוא סיפר לבית המשפט על המצב הקשה בו נתונה משפחתו ועל נסיבות כניסתו לישראל לשם רכישת תרופה לבנו החולה.
14. עבירת ההסתננות כשלעצמה היא עבירה חמורה ועל כך אין חולק. בהתייחס למדיניות הענישה הראויה בעבירת ההסתננות התבטא בית המשפט המחוזי בע"פ 6011/10:
"ואין צורך להכביר מילים על הצורך להרתיע את הפרט והרבים מפני הסתננות לישראל, אפילו נעשה הדבר לחיפוש עבודה ולא הכוונה לעבור עבירה ביטחונית, כאשר מושקעים משאבים מרובים בניסיונות לחסום את הגבול ולתפוס את אותם מסתננים שאינם מורתעים די הצורך מעונשים קלים ובלתי מידתיים".
ובע"פ 10-03-9234 נאמר:
"עבירות אלה יש עימן פגיעה בבטחון המדינה
ובאינטרסים נוספים, כגון אינטרסים כלכליים, אינטרסים של מלחמה בסחר בסמים ובסחר בבני אדם. עבירת ההסתננות יש עימה גם גוון ביטחוני. תופעת ההסתננות היא קשה ויש להילחם בה בעונשים מרתיעים".
15. בע"פ 6344/09 ציין כב' השופט הנדל נסיבות אפשריות שבהתקיימותן מתווסף מימד של חומרה לעבירת ההסתננות, ובכך נוצר מעין מדרג של חומרה בעבירה זו. הנסיבות לחומרה שהוזכרו בפסק הדין היו: הסתייעות על ידי אחר תמורת תשלום, כניסה למצרים דרך מנהרה, עצם הכניסה לישראל ממצרים, זמן השהייה בישראל, הכניסה לישראל בצוותא עם אחרים והימלטות מכוחות צה"ל שנזעקו לרדוף אחר המסתננים. באותו פסק דין הוסכם פה אחד כי ברף העליון של החומרה עומדת עבירת הסתננות בה היה מעבר למצרים דרך מנהרה ובתמורה לתשלום.
16. על פי מדרג החומרה כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי הרי שהעבירה במקרה דנן ניצבת במעלה המדרג. הנאשם הסתייע באותו עיד תמורת תשלום ועבר מרצועת עזה למצרים במנהרה. בהקשר זה יצויין כי ברוב הפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם לא דובר על הסתננות תוך שימוש במנהרה ו/או תשלום כספי למבריח. בפסק דין אחד, פ 4371/09, דובר על שימוש במנהרה ועל תשלום, אך שם היו נסיבות מיוחדות של מי שאביו היה סייען של מערכת הביטחון ולטענתו הסתנן לישראל מתוך אילוץ עקב חשש לחייו בעזה.
17. בע"פ 6344/09 שהוזכר לעיל החמיר בית המשפט המחוזי את עונשם של 6 משיבים תוך שהוא מחלק אותם ל-3 קבוצות על פי חומרת עבירת ההסתננות אותה ביצעו. משיבים 1 ו-2, הסתייעו באחר תמורת תשלום ועברו במנהרה, כפי שעשו הנאשמים במקרה דנן. כב' השופט הנדל בדעת יחיד ביקש להעמיד את עונשם על 14 חודשי מאסר. דעת הרוב הייתה להעמיד את עונשם על 9 חודשי מאסר וזאת נוכח אי רצונה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם המשיבים. המשיבים באותו ערעור היו ללא עבר פלילי. בע"פ 6648/09 החמיר ביהמ"ש המחוזי את עונשו של מסתנן והעמיד אותו על 10 חודשי מאסר. גם באותו מקרה ההסתננות בוצעה תוך הסתייעות באחר בתמורה לתשלום ותוך שימוש במנהרה ובית המשפט המחוזי ציין את החומרה שבנסיבות הללו. גם באותו מקרה היה המשיב נעדר כל עבר פלילי. גם בע"פ 10-03-9234 הנזכר לעיל, מתאריך 16.03.10, הוחמר עונשו של מסתנן אשר עשה שימוש במנהרה ובתשלום והועמד גם כן על 10 חודשי מאסר.
18. נסיבה נוספת לחומרה במקרה דנן היא הסתננותו של הנאשם בצוותא עם עוד 4 שותפים.
19. אשר לעובדת כניסתו של הנאשם לישראל בצוותא עם אותו סלמאן, מי שמואשם בבית המשפט המחוזי בעבירות ביטחוניות חמורות, לא ראיתי לנכון בנסיבות המקרה לקחת אותה בחשבון כשיקול לחומרא. עובדת כניסתו של הנאשם לישראל יחד עם סלמאן מעוגנת בסעיפים 8א, 8ב ו - 8ג לכתב האישום המתוקן. סעיפים אלה אינם עוסקים במעשיו של הנאשם, הם עוסקים אך ורק בפעילות חבלנית המיוחסת לאותו סלמאן. מוסכם כי הנאשם לא ידע על כוונותיו של אותו סלמאן ושלא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת.