התובעת: לנאשם 1 אין רישום פלילי, ולנאשם 2 יש רישום פלילי שטרם עודכן, מגישה כתב אישום וגמר דין בעניינו, מדובר בקשירת קשר לעוון. התיק הסתיים ללא הרשעה והוא נדון ל-100 שעות של"ץ ב-23.10.08.
ב-24.2.09 הודו הנאשם בכתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת הסדר טיעון, הנאשם 1 הורשע בעבירות סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275. נקבע שהנ' 2 קטין ביצע עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ושניהם הופנו לתסקיר שרות המבחן שהמליץ לגבי דרכי הענישה. בקשתנו היא למאסר בפועל של 10 חודשים מאסר על תנאי ארוך ומשמעותי וקנס לגבי הנ' 1. לגבי הנ' 2 הגם שאנחנו מסתמכים על המלצת שרות המבחן לסיים את התיק ללא הרשעה, אנחנו מבקשים שעונש השל"צ יהיה משמעותי ומרתיע יותר מאשר 70 שעות שהומלץ. זה נראה לנו עונש שאין בו אלמנט לא שלגמול ולא של הרתעה כשמדובר ב-70 שעות בלבד, ובתיק הקודם נדון ל-100 שעות.היינו מצפים שהעונש יהיה כפול ולא פחות מהעונש הקודם. הוא לא ביצע את ה-100 שעות משום שהוא ביצע את העבירות המיוחסות לו בתיק זה ונעצר ב-11.11. להבהיר טעות שעורכת התסקיר וחברי נתפסו אליה, הוא לא ביצע את השעות בגלל שהוא נעצר, המעצר תוצאה של העובדה שהוא ביצע את העבירות. היקף השל"צ צריך להיות כפול מהתיק הקודם.
אתייחס לכתב האישום שמונח לפני בית המשפט בו הודו הנאשמים. לפי עובדות האישום הראשון, הנ' 1 דרור איים על המתלונן בעל פה ובהתנהגות בפגיעה שלא כדין ברכושו ובפרנסתו כדי לגרום לו לשלם כספים שלא היו מגיעים לו. וכתוצאה ממעשיו אלו המתלונן שילם לדרור 5,000 ש"ח. הקטין נ' 2 איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין ברכושו ובפרנסתו בכוונה להפחידו ולהקניטו.
כתב האישום מתאר מסכת שהחלה עובר ליום 26.8.08 שאז נפגשו לראשונה הנאשמים ואחרים ביחד עם המתלונן ודרור ביקש מהמתלונן "לפרגן" לו מהכנסותיו כתוצאה מארגון מסיבות ואחרי שהמתלונן הסביר לו שאם יצטרך לשלם על כל מסיבה 1,500 שקלים לא יהיה רווחי מבחינתו לערוך את המסיבות, דרור אמר לו אם אתה לא משלם לי אל תעשה מסיבות. וכך קרה שלאחר המסיבה הראשונה שהיתה ב-26.8.08 יום למחרת שילם לו המתלונן 1,500 שקלים לאחר שדרור כמובן הזכיר לו מה עם ה-1,500 שקלים אתה מכין לי אותם היום. מספר ימים מאוחר יותר ערך המתלונן מסיבה נוספת במועדון אחר וספג בעטיה הפסדים ובשיחה שלו עם דרור הוא ביקש שדרור יתן לו "הנחה" בגלל ההפסדים ודרור עמד על כך שעל המתלונן לשלם לו 1,500 שקלים והמתלונן מסר לו אותם. בשלב כלשהו המתלונן נקלע למצוקה כלכלית ולא יכל לארגן מסיבות נוספות, דרור הלווה לו 6,000 שקלים. במהלך ספטמבר המתלונן ערך מסיבה במועד נוסף הרוויח 16,500 אלף שקלים ומסר לאדם אחר שגם ממנו הלווה כספים, דבר שהכעיס מאוד את דרור הוא עמד על כך שצריך להיפגש עם בעל המועדון, ואחרי הפגישה עם בעל המועדון הודיע למתלונן שעליו לשלם לו 4,000 שקלים על המסיבה הזו.
כחודש מאוחר יותר ערך המתלונן מסיבה נוספת בגינה לא נותרו בידיו רווחים ויום למחרת ב-13.10 דרור התקשר אליו ואמר לו לא משנה אם הרווחת או לא אתה צריך להביא לי לפחות 3,000 שקלים, לאחר שהמתלונן הסביר שאין לו כסף דרור הפחית את הסכום ל-1,500 שקלים. ב-14.10 יום למחרת בזמן שהמתלונן ערך מסיבה במועדון נוסף הגיע דרור ואחר וביקש 15,000 שקלים מקופת המועדון והמתלונן סרב, הוא אמר שזה לא אפשרי והוא הבטיח שישלם לו אחרי המסיבה. ואכן למחרת ב-15.10 התקשר דרור למתלונן ושאל מה קורה עם הכסף, המתלונן השיב שאין לו כסף רק 2,000 שקלים ודרור אמר לו שהוא מגיע לקחת את מה שיש ודרור הגיע ולקח את ה-2,000 שקלים. 4 ימים מאוחר יותר ב-19.10 התקשר דרור ודרש תשלום על המסיבות שהיו ואמר בין היתר במשכית בלעת את כל הקופה עשית מעשה שלא יעשה ודרש ממנו 14.500 שקלים באותה שיחה חזר ואיים עליו ואמר כך אתה רוצה לדבר, כך אתה רוצה להתנהג, תקבל את מה שאתה צריך לקבל וכשהמתלונן ביקש מדרור שיבוא לקראתו סוכם בסופו של יום שהמתלונן ישלם לדרור 13,500 שקלים ב-3 תשלומים, התשלום הראשון היה אמור להשתלם ב-26.10 ודרור התרה במתלונן שאם לא יקבל את התשלום הראשון יתווסף לחוב שיעמוד על 18 אלף שקלים. באותו יום בלילה שבין ה-19 ל-20.10 כשהמתלונן ערך מסיבה במועדון ה-טי.אל.וי. הופיע הקטין על דעתו של דרור ואיים על המתלונן בפגיעה שלא כדין ברכושו ובפרנסתו, בכוונה להפחידו ולהקניטו ושאל מה עם ההסכם שלנו שאני בקופה. המתלונן השיב שהכל בסדר והוא לא צריך לעמוד בקופה ואחרי מספר דקות הקטין הלך. ב-26.10 התקשר המתלונן אל דרור ואמר שיש לו את התשלום הראשון דרור אמר שישלח מישהו לקח את הכסף. המישהו ביקש מאחר להגיע ובמפגש בסיני ספיד בפתח תקוה מסר המתלונן 5,000 שקלים לשליח עבור דרור. המפגש הזה היה מפגש מבוקר ומשטרת ישראל עצרה את האחר כשהכסף ברשותו והוא הוחזר למשטרה.
על פי עובדות האישום השני שמיוחס לדרור בלבד ב-11.11.08 הודיע יוני חגג השוטר לדרור שהוא עצור ובמהלך החיפוש בחפציו דרור החזיק ביד מספר חולצות, השוטר ביקש למסור לו את החולצות ודרור ענה זה ייעשה בזמן שלי גם אם זה יקח שעה השוטר הסביר לוש הוא עצור ועליו להישמע להוראות והוא סרב למסור את החולצות, אמר פרצוף חדש אותן בדיחות, במעשים אלה הפריע לשוטר שלא כדין במילוי תפקידו.
לגבי התסקירים שמונחים לפני בימ"ש נתחיל עם דרור. התסקיר סותר את נסיבות חייו מציין כי בהיותו הבכור מבין 7 הילדים חש צורך לשמש דוגמא לאחיו הצעירים. זו נקודה חשובה לאור העובדה שהנ' 2 הקטין הוא אחיו הצעיר ולמעשה ביצע את העבירה שהוא ביצע בתיק הזה על דעתו של דרור. נאמר בתסקיר על מורכבות חייו לאור הרקע המשפחתי שלו לצד עידוד הורי לתפקוד תקין ונסיון לנהל אורח חיים נורמטיבי מדובר בהצלחה בלימודים ובצבא. בעת מעצרו בתיק הזה הוא שירת 32 חודשים בצנחנים הוא גם הביע את רצונו לסיים את ארבעת החודשים שנותרו לו לאחר שחרורו מהכלא. מה שמענין בתסקיר זה ההסברים שנותן הנאשם לביצוע העבירות בתיק, מפנה לעמוד שני לפסקה השניה. למעשה אנחנו לומדים שהמניע לעבירות של דרור כלפי המתלונן הוא בכך שדרור נפגע מרתיעתו של המתלונן ממנו. כך גם לגבי השוטר הוא חש שמדובר ביחס קפקאי ומזלזל מצד השוטר ולכן הגיב כמו שהגיב. הגורמים שהניעו אותו לבצע עבירות מלמד מספר דברים, לומדים מהאישום השני שמורא החוק לא חל עליו ומהדברים שהוא אומר אנחנו לומדים שהתגובה "הרגילה" שלו למצב שלא מוצא חן בעיניו היא אלימות לאו דווקא פיזית, תגובה של איומים, התנהגות לא ראויה כלפי אנשי החוק. תגובה כזאת, התנהגות כזו מחייבת ענישה ממשית ומשמעותית שתהווה עבורו גם גמול למעשים וגם הרתעה אישית כמו גם הרתעת הרבים. לזכותו ייאמר שהמתסקיר עולה שהוא מבין את חומרת מעשיו הוא מבטע צער על הפגיעה ונכונות לשאת בעונש על מה שהוא עשה.
לזכותו העובדה שהודה מיד וחסך עדות המתלונן ואת העדויות וזמן שיפוטי יקר מאוד. אולם אנחנו חוזרים לתסקיר לשורה האחרונה שלו. השורה האחרונה שעורך התסקיר מתקשה להעריך מהם הגורמים שמשפיעים על דרור כלומר האם מדובר בנטיה לעבריינות או האם מדובר בנטיה לאותם חיים נורמטיבים כפי שהנחתה אותו אמו כפי שלמדתי מהסתקיר השני בעניינו של הקטין. למעשה שרות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית כלשהי בעניינו.
חשוב לציין בהקשר התסקיר שאנחנו לומדים ממנו שדרור מבין שהוא צריך לשאת בעונש על המעשים בתיק.
לגבי הקטין באופן כללי מדובר בתסקיר נוטה לחיובי שמפרט את קשייו האוביקטיביים השונים. אם יעסוק הקטין בלימודיו ובשל"צ יכול להיות שיוכל לעמוד בהבטחתו לאביו המנוח ולא לעסוק בפעילות עבריינית נוספת. אני לא מבקשת שהוא יעזוב את הלימודים, מדובר ב-100 שעות ועוד 200 בתיק הזה, מדובר ב-300 שעות, אם יעשה שעה ביום או שעתיים ביום יכול לסיים בחצי שנה. פרק זמן של שנה מספיק לביצוע 300 שעות אם אדם נכון לכך. העונש צריך להיות סוג של גמול והתרעה וצריך להבין שבימ"ש מתייחס לעבירות שביצע. עונש של 70 שעות לא הולם במקרה הזה.
מגישה 3 פסקי דין. פסק הדין הראשון בעניינו של זיקרי מדובר באירוע אחד של נוכחות מאיימת שבגינו נדון הנאשם ל-15 חודשי מאסר בפועל. בעניין אלי פהימה מדובר בגביה של חוב לגיטימי בדרך מאוד לא לגיטימית ושם למרות שהוא נדון בבימ"ש מחוזי ל-8 חודשי מאסר בפועל בימ"ש העליון החמיר את העונש ל-12 חודשים מבלי למצות את הדין. והתיק האחרון בעניין אבו חצירא, שם הוחמר העונש אבל מדובר היה בעבירות חמורות יותר. בענין אבו חצירא אני מפנה בעיקר לאמור בע' 8 לפסק הדין בסעיף 9 באשר לחומרתן של עבירות הסחיטה ולנפיצותן של עבירות הסחיטה באיומים שקשה לחשוף אותן בגלל החשש של הקורבנות לפנות לרשויות.
דברים דומים נאמרו גם בענין אלי פהימה בע' 2 לפסק הדין תוך שבית המשפט קובע כי באותם מקרים שבהם מתגלית התופעה מצווה בית המשפט להחמיר בעונש העבריין. קיימת גם פסיקה מחמירה יותר וגם מקלה שחברי יציג אותה, ואלם אני חושב שראוי לאבחן את פסקי הדין ולהתאים לענין שלפני בימ"ש ולנסיבות האישיות לקולא ולחומרה שיש בענין הנ'.
מאחר שאני צופה לאור ההתנהלות לטענות לגבי ההקשר המשפחתי של דרור אבקש לציין שמעבר לעובדה שדרור השתמש בתיק הזה בהקשר המשפחתי שלו במסגרת ביצוע הסחיטה ובעניינו של הקטין נאמר שהוא גם נוהג להשתמש בהקשר המשפחתי שלו כדי לתפוס את מקומו החברתי מעבר לכך הוא לא נותן את הדין בגלל שם משפחתו, הוא נותן את הדין בגלל המעשים שביצע בתיק והוא צריך לקבל את העונש בגלל העבירות שהוא ביצע. נקודה נוספת לגבי המתלונן, במסגרת הסדר הטיעון אנחנו לקחנו בחשבון את המורכבות של דבריו של המתלונן, ולכן הגענו להסדר של 10 חודשי מאסר בפועל ולא יותר מזה. נכון שנחסכה העדת המתלונן אבל גם נחסכה מהנאשם התמודדות עם העבירה המפלילה הזו, לכן לא נכון להתייחס לטענות סותרות או מוסיפות לאמור בכתב האישום שנכתב לאחר שקידה מרובה ותוקן לאחר שבדקנו את כל חומר הראיות והגענו ביחד עם ההגנה לנוסח שמונח לפני בימ"ש. אבקש להשית 10 חודשי מאסר בפועל , מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס לנ/ 1, ולנאשם 2 מצטרפת להמלצה לסיים את התיק ללא הרשעה, להחמיר בהיקף שעות של"צ לפחות ל-200 שעות ולחייב אותו לפיקוח שרות מבחן ולהתחייבות כספית כפי שהמליץ שרות המבחן.
עו"ד אלי כהן: מגיש מסמכים במקום עדויות אופי, היו אמורים לבוא להעיד מפקדיו של דרור מהצבא, הם יצרו איתי קשר עד השעות המאוחרות בלילה, ונוכח פעילות מבצעים שהם מבצעים, חלק בשכם ובאשקלון הם כתבו מכתבים שאגיש מכתב מד"ר עופר אלמוג, סגן מפקד מחלקת רפואה גדוד 202, מכתב ממוטי בוסקילה ועמנואל קיינר שהם מפקדיו של דרור, תעודה המעידה על הצטיינותו של דרור בלימודים בתיכון וגליון ציונים, מכתב ממורה ומחנכת אודות שיחותיה עם דרור וכוונותיו בעתיד. ומכתב מדרור שמופנה לבימ"ש שבו הוא לוקח אחריות על מעשה ומגולל לפני בימ"ש את תנאי המעצר הקשים שהוא נתון בהם, שגם הקשוחים בעבריינים יהיה להם קשה לשאת אותם.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון לאחר פגישות ובחינת מכלול חומר הראיות והתאמתו לכתב אישום מתוקן שבמסגרתו הנאשם הודה. והגענו לענישה כפי שהוצגה, כאשר התביעה טוענת למאסר בן 10 חודשים וההגנה תטען כפי שהיא מוצאת לנכון. אני חייב לציין שפרקליטת המחוז המליצה לבקש תסקיר לגבי דרור נוכח נסיבות חייו, העובדה שהוא חסר עבר פלילי, גילו הצעיר, המסמכים שהוגשו לבימ"ש שמעידים על בחור עם פוטנציאל גדול מאוד גם מבחינת הלימודים וגם מבחינת רוח ההתנדבות, עשה אימונים למעלה משנה כדי להתקבל וסופו של דבר התקבל למרות הקשיים. לכן הגיע התסקיר וחברתי בהגינותה ציינה חלקים ממנו הוא חיובי. מעיד על כך ששרות המבחן התרשם בצעיר נבון ובעל יכולות. לוקח אחריות למעשיו ומביע חרטה, הקטע האחרון לא תואם את האמור בתסקיר היה צריך להמליץ על העמדת דרור במבחן תחת פיקוח, אלא שבגלל הייחוס המשפחתי כנראה שזה נמנע ממנו. מה הקשר ללחצים שמופנים כלפיו מהמשפחה. הוא צעיר ושרות המבחן המיומן צריך לקחת את הבחור ולנסות לטפל בו. צריכים לתת לו הזמדמנות. אבקש להורות להעמיד אותו לפיקוח שרות המבחן. זה המקרה המתאים ביותר לכך. לטובתו ולטובת כלל הציבור. הסדר הטיעון הושג לאחר בחינת מכלול הראיות והיו קשיים בראיות. והמתלונן שאמור היה להעיד מסר גרסאות שונות. והעובדה שהנ' הודה חסכה מהמתלונן וגם מעדים אחרים חקירה לא נוחה נוכח השינוי בגרסאות. מה שחשוב זה פחות הזמן של החסכון בזמן השיפוטי אלא ההודיה שלו ולקיחת האחריות. כתב האישום אם קיימת סקלה של מעשים חמורים יותר או פחות,כתב האישום הזה במדרג התחתון של הסקלה. אין בו תקיפה ואלימות פיזית ואין בו אלימות כלפי הגוף. האמירה הקשה ביותר זה לא תעשה מסיבות. והאמירה הקשה כאשר הקטין הגיע למועדון כדי לשבת על הקופה ואז המתלונן אמר לו אין צורך והקטין הלך ולא אמר מילה, הואלא ישב בקופה, קם והלך כאילו לא קרה כלום. דרור עסק בארגון מסיבות קודם לכן, ורצה להיות שותף של המתלונן, והמתלונן לא רצה אותו. נכון דרור קיבל כתוצאה מהסחיטה באיומים 5 אלפים שקל מהמתלונן, אבל המתלונן קיבל 6 אלפים שקל מדרור הלוואה, הדברים מצויינים בכתב האישום שעד היום לא הוחזרה ואין כוונה לבקש חזרה, זה אומר שיש יחסים קצת שונים מיחסים של סוחט נסחט, נסחט מבקש הלוואה והסוחט נותן הלוואה בגובה גדול יותר מהסחיטה.
כשבועיים לאחר מעצרו של דרור בפרשה הזו, קרה לו אסון גדול מאוד, אביו נרצח, ונוכח החשש הקיים שמא ירצו לפגוע בו הוא לא זכה להשתתף בשבעה והוא הבן הבכור, לא זכה ללכת לקבר בתוך ה-30 יום, נמצא בתנאי מעצר מ-11.11.08. בתנאי המעצר הקשים ביותר הקיימים בבתי הסוהר, זה לא בגלל מי שהוא אלא בגלל ייחוסו, בתא צר צמוד לשירותים כשנמצאים שם אסירים בטחוניים, כשיש לו שעה בחצר והוא לבד בתא והתנאים האלה קשים לבחור צעיר שנושא מאסר ראשון. הם קשים שבעתיים מתנאי מעצר של עצור אחר, ואבקש לתת לזה משקל. הוא מרצה עד היום כמעט 5 חודשים גם אם בימ"ש יגזור את הדין ויכבד את העסקה ויגזור את הדין בטווח הגבוה שלה, דרור אם ינכו לו את תקופת השליש והמנהלי צריך להשתחרר קרוב מאוד. יכול להיות ששב"ס ובמשטרת ישראל כדי להגן על דרור לא ימליצו לשחרר אות ולפני ועדת השחרורים שמע יפגע בעודו אסיר, והוא ישאר בכלא למשך מלוא המאסר, דבר שאם השיוך המשפחתי שלו לא היה קורה. לכן מה שאני מבקש זה לתת הזדמנות לבחור הזה, אולי הבחור הזה לא יכזיב, בית משפט יטיל עליו מאסר על תנאי משמעותי שאם יכשל לא יחוסו עליו יותר, אבל יהום לתת לו הזדמנות להסתפק בתקופ תהמעצר, ואני מציע לבית המשפט לא להטיל עליו מאסר בתיק, הוא מרצה 5 חודשים מעצר לא להטיל מאסר כדי שיוכל להיות במבחן במשך שנה , שנה וחצי, יהיה בקשר עם שרות המבחן, ששרות המבחן ידווח לבימ"ש על הקשר הזה. יכול להיות שזה יעזור לו ולכל הציבור, יש לו נתונים טובים, כולם מתרשמים ממנו לחיוב, גם המפקדים והד"ר בצבא, הוא מכעט השלים את השרות הצבאי, נותרו לו 4 חודשים והוא משתוקק להשלים אותם למרות הקושי הקיים, הוא יצטרך יחד עם האמא להוביל את האחים להוביל בפרנסה, גם בלימודים ובצרכים האחרים של המשפחה.
חברתי הגישה פסיקה אני סבור שכשהתביעה מסכמת על הסדר טיעון הוא צריכה להגיש פסיקה של 10 חודשים ולא יותר. הפסיקה לא מתאימה למקרה שלנו, רפרפתי בפסיקה וראיתי שמדובר באלימות פיזית קשה, אגרופים לפנים, סטירות, וכאן אין דבר כזה, לא צריך לעשות מעבר למה שיש. כמשודבר בעבירות שכאלה בנאשם חר עבר פלילי צעיר עם הרקע שלו בדרך כלל בתי המשפט לא מטילים מאסר בפועל. זה יכול להסתיים בעונש מרתיע, עבודות שרות. לכן לא הסכמנו לעונש לכוד.
בהתחשב במכלול הנתונים האלה, באמור במכתבים שנמסרו ובעובדה שמדוברבחסר עבר פלילי, הוגדר כתלמיד מצטיין בבי"ס תיכון ויש לו כוונה להמשיך בלימודים גבוהים. מצבו המשפחתי הקשה היום בכל המערך הזה, המארג הזה, ללא ספק שיש בו הרבה נקודות זכות, אבל לא להחמיר ולהכביד איתו להסתפק בתקופת המעצר, להטיל עליו מבחן בתוספת למאסר על תנאי, קנס סימלי שלא דובר עליו אבל הוא חייל ואמא שלו אלמנה עם 7 ילדים ולא פשוט לשלם קנס בנתונים האלה. ענישה מתחשבת בנסיבות ובמצב הקשה הזה יכול בסופו של דבר תיתן לנאשם פתח של אור, דרך חיובית ללכת בה שהרי בכל זאת לא מיצו איתו עד תום את מלוא החומרה.
מגיש פסיקה שעניינה בעבירות דומות ששם הסתיימו בענישה מאוד מקלה. בימ"ש מחליט לפי הנתונים המונחים לפניו.