ת"א 9414-09 בנימין נ' זהר ואח'

התובע, מר עמרם בנימין, הוא בעל זכויות החכירה מינהל מקרקעי ישראל במגרש ברXXX הידע כחלקה 106 גוש 30367 (להלן : "מגרש 107"). התובע חוכר את המגרש על פי הסכם שנחתם מול המנהל בשנת 1975 לערך.

הנתבעים 1 עד 3 הם בעלי זכויות החכירה ממינהל מקרקעי במגרש השכן למגרש התובע הידוע החלקה 106 א גוש 30367 (להלן: "מגרש 106א") .סבם של הנתבעים חכר את המגרש בשנות ה-50 והנתבעים חתמו על הסכם החכירה מול המינהל בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כעשרים שנה לאחר התובע. הנתבע 2 הלך לעולמו במהלך ניהול התיק, ונמחק מהתביעה.

המקרקעין של שני המגרשים הם מסודרים במפת גוש 30367.

כיום לאחר שההליכים והבירורים בתיק זה התנהלו במשך שנים רבות, וזאת במקביל להליכים במינהל, לא ניתן עוד לחלוק על כך שבשנת 1985 טעה המינהל בעת ששרטט את קו הגבול שעובר בין המגרשים ולא שרטט אותו על פי מפת הגוש המחייבת. כך יצא למעשה שקו הגבול ששרטט המינהל גרע ממגרש 107 שטחים ניכרים וחלק משטחים אלו הוספו למגרש 106 ובעיקר לחלקה 106א. כפועל יוצא מכך כאשר התובע וסבם של הנתבעים חתמו על הסכמי החכירה היו המגרשים מסומנים כראוי בהתאם למפת הגוש. לעומת זאת כאשר הנתבעים 1 ו-3 חתמו על ההסכם מול המינהל הם חתמו על פי המפה השגויה.

בשנת 2006 ביקש התובע לבנות יחידת דיור נוספת במגרש 107 וביום 8.11.06 אושרה בקשתו על ידי הוועדה המקומית הראל. עם אישור זה פנה התובע למינהל ושילם על פי דרישתו ביוני ויולי 2006 דמי הסכמה בסכום כולל שעולה על 380,000 ₪.

ביום 16.4.07 פנו הנתבעים 1 עד 3 לוועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים, וטענו כי התובע מבקש לבנות בשטח של מגרש 106א שבו אין לו זכויות קנייניות, ותוך פגיעה בזכויותיהם. הנתבעים תמכו טענותיהם במפה של מודד מטעמם, אשר הסתמך על המפה השגויה של המינהל.