ת"א 1316-10 פלנזר ואח' נ' יוסף ואח'

1. המחלוקת בתיק זה עיקרה בשאלה האם זכאים היו התובעים לבטל הסכם מכר בו התקשרו לרכישת דירתם של הנתבעים, לאחר שהנתבעים לא גילו להם לטענתם את עובדתם קיומן של חריגות בניה בדירה.

רקע

2. ביום 2.10.09, לאחר משא ומתן של כשבועיים, התקשרו התובעים בהסכם לרכישת דירתם של הנתבעים ברח' יוסי בן יועזר 2, בירושלים תמורת 1,660,000 ש"ח. ביום חתימת ההסכם העבירו התובעים לנתבעים סך של 550,000 ₪ על חשבון התמורה וביום 2.11.09 העבירו סך נוסף של 20,000 ₪.

בנסח הטאבו רשומה הדירה כבעלת שטח של 36.54 מ"ר ואולם הנתבעים בשנת 1990 הוסיפו, לאחר שקיבלו היתר בניה כדין, שטח של 50.45 מ"ר לשטחה של הדירה.

ביום 29.11.09 ביקר בדירה בהזמנת התובעים שמאי מטעם הבנק למשכנתאות לשם הערכת שוויה על פי דרישת הבנק, וזאת בטרם קבלת משכנתא. בעת ביקור השמאי התברר לתובעים כי בדירה קיימות שתי חריגות בנייה. האחת עניינה המרפסת המערבית אשר הבסיס לה נוצר בעקבות תוספת בנייה שהוסיף השכן מתחת לדירת הנתבעים. הנתבעים ריצפו את המשטח שנוצר, הקימו מעקה ופתחו פתח מדירתם לשטח שנוצר. חריגה נוספת נוגעת למרפסת המזרחית אשר חלק משטחה נבנה ללא היתר.

עוד יצויין כי השמאי מטעם הבנק למשכנתאות אמד את שווי הדירה לצורך קבלת המשכנתא בסך של 1,200,000 ₪.

3. ביום 30.11.09, למחרת ביקורו של השמאי, שלח בא כוחם של התובעים לב"כ הנתבעים "מכתב התראה טרם משלוח מכתב ביטול" ולפיו חריגות הבנייה סותרות את הצהרות המוכר בהתאם להסכם המכר ומהוות הפרה יסודית של ההסכם.

לאחר שהליכי משא ומתן לגישור המחלוקות לא צלחו, הודיעו התובעים ביום 24.12.09 על ביטול ההסכם.

ביום 7.4.11 השיבו הנתבעים לתובעים סך של 100,000 ₪ וביום 29.5.11 סך נוסף של 470,000 ₪ אשר מהווים את הסכום ששולם, נומינאלית, על ידי התובעים לנתבעים על חשבון התמורה.

בכתב התביעה עותרים התובעים לתשלום הפרשי הצמדה וריבית על התשלומים שהוחזרו להם וכן לפיצוי בגין נזקים שונים שנגרמו להם לטענתם עקב הפרת החוזה על ידי הנתבעים.