אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 49537-12-14 עירית ירושלים נ' ג'האד

תא"מ 49537-12-14 עירית ירושלים נ' ג'האד

תאריך פרסום : 24/07/2016 | גרסת הדפסה

תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
49537-12-14
11/07/2016
בפני השופט:
גד ארנברג-סגן הנשיא

- נגד -
תובעת:
עירית ירושלים
נתבעת:
קוטינה ג'האד
פסק דין

 

 

בפני תביעה כספית על סך 73,210.29 שהגישה עיריית ירושלים (להלן: "התובעת") כנגד גב' קוטינה ג'יהאד (להלן: "הנתבעת") בדרישה לתשלום חוב ארנונה, בגין נכס המופיע ברישומי הארנונה כנכס מס' 308140290000062, הנמצא ברחוב קנטר חדאיר 11, בירושלים,  עבור השנים 31.03.91  (ואף קודם לכן) ועד ליום 31.12.14. התובעת טוענת כי הנתבעת חבה בתשלום החוב מכיוון שהיא החזיקה וגרה בנכס במועדים הרלוונטיים של החוב . מנגד, הנתבעת טוענת כי אינה חבה בתשלומו, משום שלא החזיקה בנכס, ולא גרה בו מעולם. עיקר המחלוקת העיקרית בתיק זה ממוקדת בשאלה אחת, והיא האם הנתבעת החזיקה בנכס הנטען, בתקופת החוב הרלוונטית? והאם חבה בתשלומו?

 

רקע וטענות הצדדים

הנתבעת גרה בעיר העתיקה, ברובע המוסלמי ברחוב קנטר חדאיר 11, בבניין המורכב משתי קומות, כאשר הקומה מושא המחלוקת שלפנינו היא הקומה הראשונה, ואליה מתייחס חוב הארנונה הנטען על ידי התובעת. ביום 23.12.14 הגיש התובעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת בטענה שלא שילמה חוב ארנונה עבור הנכס שמספרו לצורך חיובי ארנונה כנכס מס' 308140290000062, מס חשבון תושב 1444611002, הנמצא ברח' ברחוב קנטר חדאיר 11, בירושלים (להלן: "הנכס, נכס מספר 062"). לטענתה גובה החוב עד למועד הגשת התביעה (21.12.14) הינו 73,210.29 ₪. בבקשה למתן רשות להתגונן טענה הנתבעת כי אין לה כל חוב ארנונה. לטענתה, היא אכן גרה ברחוב חדאיר 11, בבניין המורכב משתי קומות, כאשר דירתה ממוקמת בקומה השנייה ומשתרעת אך ורק על פני קומה זו. לטענתה היא רשומה כמחזיקה של הקומה זו מאז שנת 1975, ומשלמת באופן שוטף את חובות הארנונה מאז. עוד טענה כי הדירה שבבעלותה רשומה ברישומי ארנונה כנכס מס' 30814-029-000-0047, מס' חשבון תושב 1444603 (להלן: "נכס מספר 047"). הנתבעת הדגישה כי מלבד נכס זה, אין בבעלותה ובחזקתה נכס נוסף, וכי אינה יודעת היכן מצוי נכס 062 שבגינו טוענת התובעת לתשלום החוב.  

 

לאור תשובת הנתבעת לפיה הגם שגרה בכתובת מושא התביעה אין לה כל חוב ארנונה וכי היא אינה הבעלים של נכס 062, אלא של נכס 047. נדרשה התובעת, ביום 28.01.15,  ליתן הסבר כמה נכסים נמצאים ברחוב קנטר חדאיר 11, ומי הבעלים. ביום 15.02.15, הודיע התובעת כי ברחוב קנטר חדאיר 11, נמצאים שני נכסים נכס מס' 062 ונכס מס' 047.  כאשר נכס מס' 062, מתייחס לקומה הראשונה של הבניין בו מתגוררת הנתבעת, ואילו נכס מס' 047 מתייחס לקומה השנייה של הבניין בו מתגוררת הנתבעת. לטענתה על פי רישומיה על אף שהנתבעת מחזיקה בשני הנכסים ועושה שימוש בשתי הקומות, הנתבעת לא משלמת את הארנונה לגבי הנכס בקומה הראשונה - מס' 062. מנגד, הנתבעת טענה כי מאז שנת 1968, היא מתגוררת בקומה השנייה של הבניין בלבד, ואינה גרה בקומה הראשונה. עוד טענה כי גודל דירתה בקומה השנייה הינו 43 מ"ר, ובגין דירה זו משלמת את חוב הארנונה כנדרש. יוער כי הנתבעת הציגה לבית המשפט אישור ארנונה המעיד על כך שאין לה כל חוב עבור נכס מס' 047. בשל תשובת הנתבעת ולאור אישור הארנונה המאשר שאין לה כל חוב לנתבעת עבור נכס 047, ביום 19.02.15 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן במסגרת ההחלטה הציע בית המשפט לצדדים לתאם מפגש בכתובת מושא התביעה בנוכחות הנתבעת ומפקח מטעם התובעת על מנת לבדוק את הטענות. ביום 21.05.15, הודיעה התובעת כי בהתאם לסקר נכסים שבוצע על ידה ביום 03.03.15, נמצא כי החל מיום 1.1.15 בנה של הנתבעת באסל קונטינה (להלן: "באסל, בנה של התובעת") - "הוא המחזיק בנכס בנושא התביעה". עוד ציינה כנראה בטעות כי "הנכס נשוא התביעה, הינו הקומה השנייה בבית המגורים בו מתגוררת הנתבעת, יחד עם בני משפחתה (מבחינת רישומי הארנונה, מפוצלת שתי קומות בית המגורים, לשני הנכסים). (ההדגשות אינן במקור – ג' א'). העתק דו"ח ביקורת בנכס של מיום 26.02.15  צורף כנספח 6, לתצהירה של גב' דדון. (להלן: "דו"ח ביקורת בנכס מיום 26.02.15").  בתגובה לדו"ח ביקורת בנכס מיום 26.02.15, הנתבעת ציינה בין היתר בתצהיר שהוגש מטעמה כי בעשרות שנים האחרונות היא מתגוררת בקומה השנייה בלבד, ובגין דירה זו היא משלמת ארנונה באופן מסודר. עוד הצהירה כי הקומה הראשונה של הבניין עד לא מזמן הייתה הרוסה ולא ראויה למגורים. לטענתה, בנה – באסל, עבר להתגורר בקומה הראשונה החל מיום  1.1.15, וזאת לאחר ששכר את הקומה הראשונה מנאמן  ההקדש של משפחת קונטינה  מר סלים ג'מאל קוטינה (להלן: "נאמן ההקדש, מר סלים ג'מאל קוטינה"). עוד הצהירה כי באסל הציג את חוזה השכירות שחתם עם הוואקף למחלקת הארנונה והוא הרשום ברישומי הארנונה כמחזיק של הקומה הראשונה החל מיום 01.01.2015. חוזה השכירות של באסל עם ההקדש מיום 01.01.15, צורף לתצהיר הנתבעת. (להלן: "חוזה השכירות").

 

ראיות הצדדים:

מטעם התובעת הוגשו תצהירה של גב' אסנת דדון ונשמעה עדותה, וכן עדותו של החוקר מר רמי דר:

 

גב' אסנת דדון- שהינה מורשת חתימה אצל התובעת (להלן: "גב' דדון").  הצהירה כי הנתבעת רשומה כמחזיקה בנכס 062. עוד הצהירה כי במסגרת חקירה שבוצעה בנכס בשנת 2013, עלה כי בעבר הבעלים של הנכס היה אדם בשם מנצור אליאס  (להלן: "מנצור") וכי הנכס היה גם בבעלותו של אנטון עמאר (להלן: "עמאר"). כן הצהירה כי לאחר שנשלחו לנתבעת שני מכתבי דרישה לתשלום החוב, ומשלא נתקבלה כל תגובה מצדה, הושת החוב על הנתבעת. עוד הצהירה כי במסגרת סקר נכסים שעשה סוקר מטעמה בנכס ביום 31.03.15 נמצא כי בנה של התובעת- באסל,  מתגורר בנכס, ולאחר שמסר באסל חוזה שכירות (מיום 1.1.15) בוצע שינוי מחזיקים בנכס.

וכן העיד מר רמי דר- שהינו חוקר פרטי מטעם חברת "אתגר חקירות פרטיות וביטחון". ("החוקר"). החוקר ביקר בנכס ביום 28.04.13. דו"ח החקירה צורף כנספח 3 לתצהירה של גב' דדון (להלן: "דו"ח החקירה מיום 29.04.13"). החוקר מציין כי במהלך הביקור פגש את עמאר הלה ידע אותו כי הוא אינו מחזיק בנכס הנטען 062. החוקר מציין כי עמאר ציין בפניו כי בבעלותו חמישה נכסים וכי כל הנכסים שבבעלותו נמצאים בסמוך לבניין מושא התביעה, ברחוב קנטר חדאיר 13+ 15, ולא במספר 11. עוד ציין החוקר כי עמאר ידע אותו כי בעבר בטעות הצהיר בפני התובעת כי הוא הבעלים של הנכס 062, חרף כך שמעולם לא היה הבעלים של הנכס. בנוסף מציין החוקר כי בזמן ביקורו הבחין כי הבניין שבו גרה הנתבעת נמצא בשיפוץ מקיף, ושהנתבעת או מי מטעמה לא היו בבית. החוקר מציין כי הוא עודכן על ידי אדם שהיה במקום בזמן ביקורו שהנתבעת ובני משפחתו עברו לגור אצל בנה המתגורר בבית בחנינה עד לסיום השיפוץ. בדו"ח החקירה מציין החוקר כי משפחת קונטינה רשומה בארנונה כמחזיקה בנכס מס' 047 שגודלה 43 מ"ר, וכי בבדיקה שערך נמצא שבפועל משפחת קונטינה עושה שימוש בשטח נרחב יותר מ- 43 מ"ר.  עוד מציין כי הנכס 062, נמצא בתוך הדירה של משפחת קונטינה, ושעל פי מספר זיהוי של הנכס, הנכס אמור להיות צמוד לנכס של משפחת קונטינה במס' 11.  בסוף הדו"ח כותב החוקר כי

 

             "למרות האמור, ממולץ לשלוח מודד לדירה של משפחת קונטינה שכן כיום אין מדובר בדירה נפרדת, אלא באיחוד של 2 נכסים לדירה אחת (ייתכן שבגמר השיפוצים יתברר כי שיפצו והכינו 2 יחידות דיור)".

 

מטעם הנתבעת העידה הנתבעת וכן הוגשו תצהירים ונשמעה עדותם של העדים הבאים:

 

מר סלים ג'מאל קוטינה–  שכאמור, הינו נאמן ההקדש של משפחת קוטינה. הלה  הצהיר בתצהירו וסיפר בעדותו כי הבעלים של הבניין בו גרה הנתבעת הינו הוואקף של משפחת קוטינה, וכי הוא האחראי על הוואקף ביחד עם שני אנשים נוספים. הנ"ל הציג אישור מבית הדין השרעי המעיד על כך כי הוא ביחד עם אחרים נציג הוואקף. מר סלים ג'מאל הצהיר כי הוא קרוב משפחה רחוק של הנתבעת. מר סלים ג'מאל ציין כי הנכס מורכב מקומת קרקע ומקומה עליונה. לדבריו, הנתבעת ובעלה המנוח וילדיהם התגורר מאז ומתמיד רק בקומה השנייה של הבניין ( בנכס מס' 047),  וכי הקומה הראשונה של הבניין הייתה ריקה והרוסה לחלוטין וזאת עד לסוף שנת 2014, שאז פנה באסל, לוואקף, וביקש לשכור את הקומה הראשונה ולשפצה, הואיל וכך חתמו עמו על חוזה שכירות של הקומה הראשונה. לטענתו, הוואקף מעולם לא שילם ארנונה על הקומה הראשונה משום שקומה זו לא הייתה בשימוש למעלה מ- 40 שנה, וכי לאחר שהנכס הושכר לבאסל בסוף שנת 2014, האחרון החל לשלם ארנונה. מר סלים ג'מאל הדגיש בעדותו כי הוא אינו מכיר את הבעלים הקודמים שלגביהם טענה התובעת שהם החזיקו בנכס- עמאר ומנצור, וכי הם מעולם לא גרו בנכס. לדבריו, מאז היותו ילד ולמעלה מ- 40 שנה זוכר שרק הנתבעת ובני משפחתה גרו בנכס בקומה השנייה. עוד סיפר כי הוא מכיר את הנתבעת ובני משפחתה עוד שהיה צעיר, מגיל 7- 8.

 

וכן העיד באסל - שהינו בנה של הנתבעת מסר בעדותו לפני ובתצהירו כי אמו גרה תמיד בקומה השנייה של הבניין, וכי הקומה הראשונה הייתה הרוסה לחלוטין ושאיש לא גר בה. לדבריו, הקומה הראשונה של המבנה שימשה רק כמעבר לקומה השנייה של הבית, ורק כשעמד להתחתן, הודיע לוואקף כי הוא מעוניין לשכור את הקומה הראשונה וכי הוא חפץ לעשות שיפוץ בקומה הראשונה. באסל סיפר כי לאחר שחתם על חוזה שכירות עם הוואקף, שיפץ את הקומה הראשונה. בתום השיפוץ, החל מיום 1.1.15, הוא גר בקומה הראשונה. לדבריו, הציג את החוזה לתובעת ואכן מיום 1.1.15 משלם ארנונה עבור הקומה הראשונה.

 

דיון

כאמור, השאלה הטעונה הכרעה במקרה זה שבפני היא, האם הנתבעת הייתה המחזיקה בנכס מס' 062 וגרה בנכס זה, בתקופה הרלוונטית למועדים הנטענים בכתב התביעה (בין השנים 31.03.91 ואף קודם לכן, ועד ליום 31.12.14) ואם לאו?

 

 

לאחר ששמעתי את הצדדים, העדים ועיינתי במסמכים ובראיות שהוגשו לפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, זאת מהטעם שהתובעת לא הוכיחה כי הנתבעת החזיקה בנכס 062, במועדים הרלוונטיים לתביעה. והכל כפי שיפורט.

 

בראשית הדברים נציין כי מהמוצגים שהוגשו לבית המשפט במהלך דיון ההוכחות עלה כי התובעת סברה בראשית הדרך כי הנכס 062, היה בעבר בבעלותם ובהחזקתם של מנצור ועמאר (אף צורפו מוצגים המעידים על כך), ורק מאוחר יותר עלה כי ייתכן כי הללו לא היו הבעלים של הנכס.

 

עדותו של החוקר הפרטי דר

כאמור, התובעת שלחה את החוקר הפרטי דר על מנת שיאתר את הנכס ויבדוק פרטים אודותיו. כבר כעת יצוין כי מדו"ח החקירה ומעדותו של דר לא ניתן ללמוד כלל כי הנתבעת החזיקה בנכס שכן חוקר זה לא בדק את המבנה כיאות, ובביקורו לא מצא את הנתבעת ואף לא מדד את שטח המבנה הנטען. עוד נציין כי החוקר ציין בחקירתו כי מלכתחילה נשלח לאתר נכס אחר, ודרך אגב נדרש לבדוק את הנכס שבעניינו. (פרו' עמ' 5, ש' 10- 12). ניתן לומר כי קביעתו של החוקר לפיה הנתבעת מחזיקה בנכס מבוססת רובה ככולה על סמך הקביעה שמסרה לו התובעת לפיה הנתבעת גרה בנכס, ולא על סמך בדיקה מקצועית שלו. (פרו' עמ' 8, ש' 1- 2).  עוד נציין כפי שיובא למרות שהחוקר מצא את הבניין הוא לא ידע לומר באיזה קומה נמצא נכס 062 ואף לא נכנס לתוך הבניין.  כפי שיוסבר להלן:

 

מעיון בדו"ח החקירה של דר עולה כי היסוד לחקירתו היה בהתאם למידע מוטעה קודם שקיבל מהתובעת. כך החוקר מציין בחוות דעתו, כי בהתאם למידע שקיבל מהתובעת המחזיק הרשום על הנכס 062 החל מתאריך 01.04.1968  הינו מנצור ובהמשך הבעלים של הנכס היה עמאר. אלא שבמהלך ביקורו בנכס פגש את עמאר, וזה ציין בפניו באופן חד משמעי כי הוא אינו הבעלים של נכס 062, וכי בעבר בטעות הצהיר בפני התובעת כי הנכס 062 הינו בבעלותו, וטעות זו לא תוקנה על ידי התובעת. עמאר הסביר לחוקר כי מקור הטעות נבעה בשל כמות הנכסים שבבעלותו. עמאר ציין בפני החוקר כי בחזקתו חמישה נכסים וכי כל הנכסים נמצאים ברח' קנטר חדאיר 13+15, ולא ברח' קנטר חדאיר 11.

 

לא זו אף זו, במהלך עדותו לפני אמר החוקר על אף שאיתר ברח' קנטר חדאיר 11, בניין בין שתי קומות, הוא אינו ידוע אם הנכס מושא התביעה נמצא בקומה הראשונה או השנייה של הבניין.  (פרו' עמ' 3, ש' 30- 31).  כמו גם, אישר החוקר כי הוא אינו יודע אם בבניין בו גרה הנתבעת יש שתי חשבונות ארנונה, וכי הוא עצמו מצא רק חשבון אחד- 047. (פרו' עמ' 8, ש' 7- 8, 23- 24 ). זאת ועוד, כשנשאל החוקר כיצד הגיע למסקנה כי הנתבעת היא המחזיקה בנכס ולא אדם אחר? השיב כי במהלך ביקורו בנכס, לא מצא את הנתבעת או מי מטעמה וכי הבניין כולו היה מצוי בשיפוצים, וכי אחד האנשים שהיה במקום עדכנו שבנכס מתגוררת אלמנה, וכי לאחרונה עברה להתגורר אצל בנה בבית חנינה עד לגמר השיפוץ.  (פרו' עמ' 3, ש' 32- 34, עמ' 4, ש' 1- 2). כשנשאל לגבי זהותו של אותו אדם שמסר לו המידע, השיב החוקר שהוא אינו יודע את זהות וכי לא רשם שמות.  יתרה מזאת, החוקר ציין בעדותו לפני ובדו"ח החקירה, כי הוא לא בדק את הנכס ולא מדד אותו ואף לא נכנס לתוכו מאחר שהנכס היה בשיפוצים מקיפים, ועל כן המליץ לתובעת לשלוח מודד כדי שזה ימדוד את הנכס ויראה כיצד בנוי הנכס. וכך מציין בחוות דעתו

 

"...מומלץ לשלוח מודד לדירה של משפחת קוטינה שכן כיום אין מדובר בדירה נפרדת, אלא באיחוד של 2 נכסים (יתכן שבגמר השיפוצים יתברר כי שיפצו והכינו 2 יחידות דיור)".

(סעיף 4(ג) לדו"ח החקירה מיום 29.04.13).

וכך העיד

 

"המלצתי לעירייה שישלחו מודד וימדדו את כל הנכס יראו כמה מ"ר הוא ואיך הוא בנוי. אני לא ראיתי אף אחד גר שם כי הנכס היה בשיפוצים"

(פרו' עמ' 4, ש' 6- 7).

בהמשך

 

"..שאני הולך לאתר נכסים אין מס' זיהוי נכס על כל בית, יש קצה חוט שאנחנו יודעים שזה נמצא שם, הנכס היחידי שנמצא במס' 11 ולא התאים לגודל כפי שמצאתי, זה מה שהעברתי לעיריה שהנכס נמצא באיזור הזה ושהעירייה תבדוק באמצעות מודד או סוקר את הנכס".

(פרו' עמ' 7, ש' 24- 27).

 

ובהמשך כשנשאל מי הבעלים הרשום בעיריה של הנכס שמסתיים בספרות 062, השיב

     "העיריה לא יודעת מי הבעלים, אני התבקשתי לאתר את המחזיק והבעלים".

      (פרו' עמ' 7, ש' 28- 29).

 

כששוב נשאל מי הבעלים של הנכס בהתאם לממצאיו, השיב

 

" אני הפניתי את העיריה לבית משפ' קוטינה ושימשיכו את הבדיקה. אני לא כתבתי בסיום הדו"ח מי הבעלים של הנכס, כתבתי מי המחזיק בנכס וזה משפ' קוטינה". (פרו' עמ' 7, ש' 30- 32). 

 

עיננו הרואות כי עדותו של החוקר שהיה אמור לבדוק האם הנתבעת מחזיקה בנכס, מדברת בעד עצמה, ואין בה כלל לתמוך בטענת התובעת.

יתר על כן, חרף המלצתו הברורה של החוקר, התובעת לא ראתה לנכון לשלוח למקום חוקר נוסף או מודד על מנת שיבדוק את מכלול הנתונים הרלוונטיים בסוגיה או ישלים את החסר. אין זה מתקבל על הדעת שמחד התובעת מתעלמת לחלוטין מהמלצתו של החוקר, ומאידך מסתמכת על ממצא חקירה חלקי וטוענת מכוחו כי הנתבעת היא המחזיקה בנכס הנטען. הינה כי כן, ניתן לראות כי קביעתו של החוקר לפיה הנתבעת מחזיקה בנכס 062, התבססה רק על סמך קביעתה של התובעת,  ועל סמך דבריו של אותו אדם עלום שם שאותו פגש במהלך ביקורו, שלגביו אין לנו כל מידע, ולא על סמך בדיקה מעמיקה עצמאית, מקצועית ואמינה כנדרש וכמתחייב בנסיבות העניין. לאמור יש להוסיף, כפי שצוין למעלה כי מעיון בדו"ח החקירה עולה כי הנכס שבעניינו נבדק כדרך אגב, במהלך בדיקה של נכס אחר, כך שהדו"ח הבדיקה של דר, ברובו הגדול מתייחס לנכסים אחרים שאינם רלוונטיים לעניינו. וכך העיד החוקר בעניין זה:

 

"ש. החקירה שלך מלכתחילה לא היתה קשורה למשפ' קוטינה אלא למנצור אליאס ו...

ת. נכון."

(פרו' עמ' 5, ש' 10- 12, ראו גם את המוצג שהוגש במהלך דיון ההוכחות וסומן

כמוצג א).

 

עיננו הראות כי מדו"ח החקירה שעליו נשענת עיקר התביעה, לא ניתן ללמוד ממנו דבר וחצי דבר על אודות הנכס, ובודאי  שלא ניתן ללמוד ממנו כלל לגבי החזקה הנטענת בנכס הן למועדים הנטענים בכתב התביעה והן למועדים שקדמו לה.  נהפוך הוא, דו"ח החקירה הנ"ל מחזק את טענת הנתבעת, הואיל והחוקר ציין בעדותו לפניי ובדו"ח החקירה, כי הנכס היחיד שמצא ורשום בחזקת הנתבעת הינו נכס מס' 047. (פרו' עמ' 8, ש' 8).

 

 

 

דו"ח ביקורת בנכס מיום 26.02.15 ומסמך סקר הנכסים

כאמור שני המסמכים צורפו לתצהיריה של גב' דדון כנספח 6.

מעיון באמור בדו"ח ומעדותה של גב' דדון עולה כי התובעת ביצעה את החלפת המחזיקים בנכס כך שהחל מיום 1.1.15 יהיה המחזיק בנכס 062 באסל ולא הנתבעת, וזאת עשתה בין היתר בהסתמך על האמור במסמך סקר נכסים ובהסתמך על דו"ח ביקורת בנכס מיום 26.02.15. כך נכתב בדו"ח בסעיף ההמלצות של דו"ח ביקורת בנכס מיום 26.02.15:

 

 "בהתאם לדו"ח סוקר מיום 3.3.15 המחזיק בנכס האמור הינו בן של המשיבה ג'יהאד קוטינה באסל ת.ז. ...החל מיום 1.1.15 בהתאם לחוזה שכירות שהועבר אלינו. הבעלים לנכס הינו מחולי הוואקף של משפחת קוטינה...לגבי נכס 0047- המחזיקה בנכס הינה ג'יאד קוטינה..".

 

הגם שהתובעת ביצעה את החלפת המחזיקים בנכס, לאור קביעתו של סוקר הנכסים בדו"ח הביקורת בנכס,  התובעת לא מצאה לנכון להביא לעדות את הסוקר, וכך גם לא הוגש כל תצהיר מטעמו, וזאת למרות החשיבות הברורה והמכריעה שהייתה לעדות של הסוקר בסוגיה שבפנינו.   התנהלותה זו של התובעת מעידה על חוסר תום לב שנפל בהתנהגותה ובהתנהלותה כלפי הנתבעת, ולא אוסיף בכך. ככלל נציין כי גם מעדותה של גב' דדון, לא ניתן להסיק  כלל כי הנתבעת היא זו שהחזיקה בנכס 062 במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, הואיל ועדותה של גב' דדון, הסתמכה על האמור בדו"ח הביקורת ובמסכים שצוינו לעיל. למעלה מן הצורך נציין כי בעדותה גב' דדון לא ידעה להשיב על שאלות אלמנטריות ואקוטיות הנוגעות לנכס שבגינו הוגשה התביעה דנא, משכך הרי שלא ניתן להסתמך על עדותה בכל הנוגע לחזקה הנטענת על ידי התובעת. לעומת זאת, הנתבעת העידה את מר סלים ג'מאל קוטינה שכאמור הינו נאמן ההקדש של משפחת קוטינה, שמכיר היטב את הנכס מושא התביעה. מר סלים ג'מאל קוטינה סיפר בעדותו בצורה אמינה וקוהרנטית, כי הבניין שבו גרה הנתבעת שייך לוואקף, ומאחר שלבעלה המנוח של הנתבעת היה זכות בוואקף קיבל זכות לגור בקומה השנייה של הבניין בלבד, ואילו קומת הקרקע נשארה בידי הוואקף ולא הייתה בשימוש קרוב לארבעים שנה וכי קומה זו הייתה עזובה ולא ראויה לשימוש אדם, ועל כן הוואקף לא שילם ארנונה על קומה זו.

 

עוד הדגיש כי הוואקף מנהל רישום פנימי בכל הנוגע לזכויות בנכסים הנמצאים ברובע המוסלמי, למעלה מ- 90 שנה, וברישומים מצא כי בעלה המנוח של הנתבעת קיבל שימוש רק לגבי הקומה העליונה של הבניין. (פרו' עמ' 25- 30).  בנוסף ציין כי לא היו בעלים קודמים לנכס להוציא משפחת הנתבעת שגרה בקומה השנייה של הבניין. עוד הדגיש כי מאז שהיה ילד הוא זוכר כי הנתבעת ובני משפחתה גרו בקומה השנייה של הבניין, ושהקומה הראשונה הייתה ריקה ועזובה.

 

מר סלים ג'מאל קוטינה סיפר כי רק לאחרונה בשנים 2013- 2014, פנה בנה של הנתבעת באסל לוואקף, וביקש לעשות שיפוץ בקומה הראשונה ולשכור את הנכס מהוואקף. על כן, ביום 1.1.15, חתם הוואקף על חוזה שכירות עם באסל, וכי מאז באסל משלם לוואקף דמי שכירות בסך 1,200 דינר לשנה, וכן משלם ארנונה כדין. (פרו' עמ' 19, ש' 7- 11). לנוכח כל האמור לעיל, ומשמצאתי את עדותו של מר סלים ג'מאל קוטינה כעדות מהימנה ועקבית, נחה דעתי כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת החזיקה בנכס מס' 062, במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה. ככלל נעיר כי במקרה זה שלפנינו התנהלותה של התובעת אינה עולה בקנה אחד עם אמת מידה של תקינות מנהלית, זאת כפי שניתן היה לצפות מרשות מנהלית לנהוג. כך למשל, הגם שהחובות הנטענים הינם משנות ה- 90, מעיון במכתבי הדרישה לתשלום ארנונה שצירפה התובעת עולה כי התובעת החלה לשלוח את מכתבי הדרישה החל משנת 2013, ולא קודם לכן. יתרה על כן, הגם שבמהלך דיון ההוכחות ובמוצגים שנמסרו לבית המשפט עלה כי מר עמאר הודיע לתובעת עוד ביום 29.03.12 כי מעולם לא החזיק בנכס 062, התובעת לא הודתה בטעותה ולא תקינה את כתב תביעתה בהתאם, והמשיכה לעמוד על שלה, כאילו לא אירע דבר. 

 

 

סוף דבר

לנוכח האמור לעיל התביעה נידחת.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחה עו"ד והוצאות משפט בסך של 10,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

 

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

ניתן היום,  ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

קלדנית: כרמלה עובדיה


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ