תא"מ 34680-01-13 גויטע גבעתי נ' כצרסקי

1.תביעה לתשלום סך של 34,884 ₪, בגין הלוואה שנטלה הנתבעת כפי הנטען מהתובע, ביום 20.8.09, בסך של 25,000 ₪, ואשר לא נפרעה.

תמצית טענות התובע הינה כי המדובר בהלוואה שניה שנטלה ממנו הנתבעת, כאשר הלוואה קודמת שנטלה נפרעה על ידה בחודש פברואר שנת 2009, ולאחר פרעון ההלוואה הראשונה פנתה כאמור ונטלה ביום 20.8.09 הלוואה נוספת.

התובע מצרף לתמיכה בטענותיו מסמך שכותרתו "הסכם הלוואה" והנושא תאריך 20.8.09, וכן תצלום שטרי חוב שנחתמו ע"י הנתבעת וע"י בנה באותו מעמד.

2.תמצית טענות הנתבעת הינה כי מסמך ההלוואה המצורף הינו מסמך מזויף שנחתם על ידה עת נטלה מהתובע הלוואה אחת ויחידה בסכום של 5,000 ₪ בלבד בסוף שנת 2007 או תחילת 2008, ואשר לנוכח דרישת התובע ומתוך חשש ולחץ שהופעל עליה בעניין זה נפרעה על ידה בראשית שנת 2009 ע"י תשלום סכום מופקע של 36,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי בשל מצב כלכלי קשה אליו נקלעה בשל פגיעתו של בנה בתאונת דרכים והזדקקותו לקבלת טיפולים, פנתה כאמור בסוף שנת 2007, תחילת 2008, אל התובע ונטלה הלוואה בסכום של 5,000 ₪, כאשר לא סוכם מועד השבה סופי אלא ריבית חודשית של 500 ₪ עד להשבת סכום ההלוואה.

במעמד זה, חתמו הנתבעת ובנה על מסמך ריק לגמרי ועל שני מסמכים נוספים מודפסים בעברית אך לא מלאים (אלה הם שטרי החוב), כאשר אף לא אחד מהמסמכים נושא תאריך, וכן מסרה בהתאם לדרישת התובע שיק מחשבון הבנק שלה ושל בעלה, ריק לחלוטין למעט חתימתה.

בראשית שנת 2009 משביקשה לסלק את ההלוואה, הודיע לה התובע לתדהמתה כי החוב עומד על סכום של 36,000 ₪, וזאת על אף ששילמה לו על חשבון הפירעון סכום מצטבר של 3,000 ₪ לפחות. לטענת הנתבעת לנוכח דברים אלה ומשחששה מהסלמת המצב, לרבות תפיחת החוב לממדים עצומים, ובצר לה שכן סכום זה לא היה בידה, נאלצה לנקוט בצעד קיצוני ולפעול למכירת דירתה, לכיסוי החוב.

הנתבעת פעלה מידית למכירת דירתה ומסכום המכירה, בגובה 160,000 ₪, שילמה לתובע סכום של 36,000 ₪. הנתבעת מצרפת מסמך מיום 1.2.09 במסגרתו מאשר התובע קבלת הכספים, ואשר נערך בנוכחות רוכש הדירה, אשר העיד בפני.

כן, צירפה הנתבעת חוות דעת מומחה למדע פורנזי אשר בחן את המסמכים שבמחלוקת וקבע על פי ממצאיו כי מסמך ההלוואה עליו נסמך התובע לא נכתב ברצף וכי אינו יכול להיחשב מסמך מהימן.