כתב-האישום
1. ענייננו בנאשם, יליד 1965, אשר לפי החלק הכללי לכתב-האישום, יצר קשר עם 1059 (!) קטינות בצ'אטים במהלך שנת 2010 - 2011, תוך בחירת שמות משתמש שונים (בין השאר, "אוהבת שדיים", "סקס בלי מצלמה") ובאמצעות תוכנת אינטרנט המאפשרת למשתמשים, בין השאר, לערוך שיחות וידאו ולצפות זה בזה באמצעות מצלמת אינטרנט. במהלך השימוש בתוכנה, ובמועדים שונים, הציע הנאשם לחלק מהקטינות הצעות מיניות שונות, וכן גרם לחלק מהקטינות לבצע מעשה מגונה בעצמן, תוך שהן מתעדות עצמן במצלמה והנאשם צופה בהן, מצלם אותן ושומר את תמונותיהן במחשב.
על-פי המפורט באישום הראשון, בין המועדים 7.11.10 - 4.12.10, שוחח הנאשם במספר הזדמנויות עם הקטינה ש.ר., ילידת 1999. תוך כדי צ'אט, הציע לה הנאשם להתפשט ולאונן מולו, תוך שהיא מתעדת פעולותיה באמצעות מצלמת אינטרנט והנאשם צופה בה. ש.ר. ביצעה את שביקש ממנה הנאשם, והוא צילם את חזה ואת איבר מינה ביודעו כי הינה מתחת לגיל 14. בהמשך, שמר הנאשם את הצילומים במחשבו.
בנוסף, על-פי המפורט באישום השני, במהלך התקופה הרלבנטית, איתר הנאשם בתוכנת האינטרנט 11 קטינות ילידות 1996 - 2000, פנה אליהן בצ'אט, הציג עצמו בפניהן במרמה כקטין בן 12 - 16, והציע להן ללבוש גופיה תוך שהן מתעדות עצמן במצלמת האינטרנט. במהלך השיחות אמר לקטינות מיני אמירות מיניות, בין השאר: "אני משוגע עליך ועל הגוף היפה שלך", "יש לי מצלמה ואת תראי את הזין שלי", "חולה על התחת שלך ועל השדיים שלך".
2. בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן, במסגרת הסדר חלקי, הורשע הנאשם בביצוע עבירות של גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים לפי סעיף 348 (א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) וסעיף 350 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [להלן: חוק העונשין] ובהטרדה מינית (ריבוי מקרים) לפי סעיף 3(א)(6)(א) ביחד עם סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 [להלן: חוק למניעת הטרדה מינית].
ההסדר ותמצית המלצות הערכת מסוכנות ותסקירי שירות מבחן
3. במסגרת ההסדר, הבהירה ב"כ המאשימה, כי עמדת המדינה היא להשתת עונש של שנת מאסר בפועל, כשהסניגור חופשי בטיעוניו - אם כי הוצהר, כי התביעה תשקול עמדתה לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן והערכת מסוכנות.
הערכת המסוכנות בעניינו של הנאשם מעידה על רמת מסוכנות בינונית לביצוע פגיעות מיניות חוזרות בעתיד אשר עשויה לפחות במידה וישולב בטיפול ייעודי לעברייני מין.
ייאמר כבר, כי שני תסקירים הוגשו בעניינו של הנאשם, בסופם הוברר כי אין ביכולת שירות המבחן להביא הצעה טיפולית - בעיקר על רקע עמדותיו של הנאשם אשר סבור כי אינו זקוק לטיפול - ועל כן נמנעת קצינת המבחן מהמלצה כלשהי בעניינו.
טיעוני הצדדים
4. ב"כ המאשימה הציגה את מדיניות הענישה המחמירה שיש להטיל על עברייני מין בכלל - וכלפי עברייני מין בקטינים בפרט, כשעל בית-המשפט להעדיף את הצורך בהגנה על קטינים על-פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, גם אם אינו בעל עבר פלילי. הדברים נכונים במציאות הנוכחית, לפיה רשת האינטרנט הינה כר פורה לביצוע עבירות באשר היא מאפשרת אנונימיות לגולשים, תוך אפשרות להתחזות לאחר והסתרת הזהות, בין השאר על-מנת לנצל קטינות, כפי שעשה הנאשם.
ב"כ המאשימה פירטה את הנסיבות לחומרה הכוללות: פער הגילאים בין הנאשם לקטינות, משך הזמן שבוצעו העבירות - על פני כשנתיים, והעובדה שמדובר במספר עצום של קרבנות. כמו-כן, פירטה את עמדותיו של הנאשם העולות מהמסמכים של הגורמים המטפלים, לפיהן לוקח אחריות חלקית על מעשיו, התקשה להתייחס למתלוננות, למצבן הרגשי והנזק שנגרם להן, אינו מגלה אמפתיה כלפי המתלוננות ומשליך במידה מסויימת עליהן את האחריות למעשים שביצע. עוד הדגישה, כי עמדותיו לצד המעשים מעלים חשד להפרעה פדופילית, כשאין כל המלצה לטיפול בעניינו שכן אינו סבור שסובל מסטייה כלשהי או בעיה בתחום המיני.
עם זאת הבהירה, כי המדינה הגבילה את עצמה לרף ענישה ראוי, תוך שנשקלו נסיבות לקולא הכוללות את הודאתו של הנאשם שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי, היותו ללא עבר פלילי וקיומם של קשיים ראייתיים לרבות קושי בהבאת המתלוננות. לאור המכלול, עותרת היא להשית על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
לתמיכה בעתירתה לעונש הגישה ב"כ המאשימה פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה (בעפ"ג 14738-03-10, 26282-02-10), אשר החמיר בעונשו של נאשם שהטריד קטינה וכן תחקירניות "כלבוטק" שהתחזו לקטינות, ברשת האינטרנט, והעמידו על 24 חודשי מאסר בפועל. היא ציינה, כי אכן מדובר בנסיבות חמורות יותר בשל תדירות ואופי האישומים, ועתרה לאבחן את פסק-הדין בהתאם, לביסוס העתירה של שנת מאסר בפועל.
5. במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה, העידו אחיו של הנאשם אשר הדגישו את תמיכתם בו, את אמונתם כי לא יחזור על מעשיו ואת הקשיים עימם התמודד במעצר, שהביאו לנסיון התאבדות. הסניגור הגיש תעודת חדר מיון (נ/1) מיום 29.6.11 לצורך ביסוס טענותיו סביב מצבו הנפשי הקשה של הנאשם בתקופת המעצר.
הסניגור הדגיש, כי המדובר במקרה ראשון המובא בפני בית-המשפט, של עבירות מין המבוצעות באופן וירטואלי, מבלי שהנאשם נראה, וללא כל מגע, קירבה פיסית, או יוזמה לפגישה מצד הנאשם. הנאשם נחזה להיות ילד בן 14, והקטינות מן העבר השני אכן סברו שכך הם פני הדברים. הנאשם לא חשף עצמו בפני הקטינות, לא איים עליהן, לא כפה עצמו ולא אילצן לבצע דבר, כשאפילו קולו לא נשמע. האינטרנט, לשיטתו, מהווה "נשף מסכות", שבו כל אדם לובש ופושט זהויות.
עוד הדגיש, כי מדובר בנאשם לא צעיר, בן 46 שנים, ללא עבר פלילי, אשר אם אכן היה סובל מ"הפרעה פדופילית", מעשיו היו גולשים מעבר לעולם הוירטואלי. תיאר את דלותו, בדידותו וחריגותו של הנאשם, הסובל מהפרעה חברתית - כשלטענתו, נתונים אלו מסבירים את התנהגותו של הנאשם. עוד פירט, כי הנאשם עבד באופן יציב במהלך תשע שנים כמלווה הסעות, מטפל באביו העיוור ונתמך על-ידי אחיו. הזכיר, כי הנאשם שהה במעצר כחודשיים (מיום 29.6.11 - 22.8.11), סבל מהשפלות והצקות, ומאז לא דווח על כל הפרה ו/או שימוש במחשב לצרכיו המיניים.
מסוכנותו הבינונית, אם כן, אינה לביצוע מעשים פיזיים, אלא אך ורק למשלוח צ'טים בעלי גוון מיני - כשבפועל הורתע בעצם ההליכים המשפטיים והתחייב בפני כל גורם מקצועי שלא לחזור על מעשיו.
בסופו של יום, לאור נסיבות המעשים שבוצעו בד' אמות, חריגותו ודלותו של הנאשם, תקופת המעצר והתקופה הממושכת בה שוהה בתנאים מגבילים לצד לקיחת האחריות על המעשים, עותר הסניגור להסתפק בהטלת עונש של מאסר על תנאי משמעותי; לחילופין, עותר הוא להסתפק בתקופת מעצרו כעונש מאסר ראוי; לחילופי חילופין, עותר הוא להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות.