רמ"ש 2618-05-15 א.ג. נ' ב.צ.ג

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת מ.דהן) בת"ב 17985-01-15, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש ל"השהיית הליכי הבוררות" ובית המשפט קמא הורה על "סגירת התיק".

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה אני מחליט לדחותה אותה אף מבלי לבקש לה תשובה, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אני סבור כי בנסיבות שנוצרו, אין לבקשת רשות הערעור דנן , לרבות הסעדים שהתבקשו במסגרתה, עוד תוחלת . להלן אבהיר מסקנתי זו:

מעיון בתיק בית המשפט קמא (באמצעות מערכת נט המשפט) עולה כי ביום 11.1.15 הגיש המבקש לבית המשפט קמא "תביעה לפסילה של הליכי הבוררות (ו/או העברת בורר מתפקידו) ולחילופין מתן הוראות בעניין ניהולם של הליכי הבוררות". מדובר היה בתביעה עבת כרס המונה 453 עמודים בסה"כ ( מתוכם 36 עמודי תוכן והיתר נספחים).

זמן קצר לאחר הגשת התביעה, ביום 8.3.15, הגיש המבקש לבית המשפט קמא "בקשה לסעד זמני עד להכרעה בתביעה". הסעד שהתבקש : " צו מניעה זמני להשהות את הליכי הבוררות ולהימנע מלפסוק בסכסוך עד להכרעה בתובענה העיקרית שבתיק דנן". גם בקשה זו הייתה עבת כרס ומנתה 171 עמודים ( מתוכם 45 עמודי תוכן).

לבקשה האמורה לסעד זמני ביקש בית המשפט קמא את תגובת המשיבה (בהחלטה מיום 9.3.15). התגובה לבקשה הוגשה ביום 22.3.15, ובעקבותיה נתן בית המשפט קמא את החלטתו מיום 23.3.15, היא ההחלטה נושא הבר"ע.

בהחלטתו מיום 23.3.15 קבע בית המשפט קמא כי משהובהר כי הליכי הבוררות מתנהלים בפני כב' הבורר מצויים בישורת האחרונה, דיוני ההוכחות הסתיימו והוגשו סיכומים בתיקים השונים – אזי, חרף נימוקי הבקשה לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב הליכי הבוררות, ומשכך הורה על דחיית הבקשה לעיכוב הליכים. את החלטתו חתם בית המשפט קמא במילים "התיק ייסגר".

אודה ולא אבוש, לא מובן לי כיצד "סגר" בית המשפט קמא את ה"תיק" שלפניו, קרי את התובענה העיקרית שהונחה בפניו, משנדרש אך ורק לבקשה לסעד הזמני ( ורק לה התבקשה והוגשה תגובה מטעם המשיבה), משלא הוגש כתב הגנה לתביעה ומשלא התקיים כל דיון בהליך.

עם זה, גם אם לגישת המבקש, עסקינן בהחלטה שגויה, אין הדבר מצדיק לכשעצמו מתן רשות ערעור.