אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בערעור על דחיית בקשה למתן צו הגנה

פס"ד בערעור על דחיית בקשה למתן צו הגנה

תאריך פרסום : 26/06/2016 | גרסת הדפסה

עמ"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
58533-05-16
31/05/2016
בפני השופטת:
גאולה לוין

- נגד -
המערערת:
א.ד.
עו"ד ליאת ביטון
המשיב:
ד.י.ד.
עו"ד אורן גולן
עו"ד הילה יחזקאל
פסק דין
 

 

  1. לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופט מ' הולצמן) מיום 26.5.2016. בהחלטה נדחתה בקשתה של המערערת למתן צו הגנה נגד המשיב אשר הינו בעלה. בני הזוג התחתנו בשנת 1998 ולהם שמונה ילדים קטינים, בגילאים שנתיים עד חמש-עשרה.

 

כפי שעולה מהחלטת בית המשפט, קדמה לבקשה הנוכחית לצו הגנה בקשה לצו הגנה מיום 15.3.2016 שנדונה גם היא בפני כב' השופט הולצמן. בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 20.3.2016 הגיעו הצדדים להסכמה, לפרק זמן מוגבל של 60 ימים, במהלכם לא ישהה המשיב בבית, אלא במועדים שהוסכמו מראש, וכן הוסכם לעניין הסדרי ראייה עם הקטינים.

 

עוד עולה מההחלטה, כי ביום 10.5.2016 הגישה המערערת בקשה להאריך את תוקפו של צו ההגנה, תוך שהיא מפנה לתסקיר בעניינם של הצדדים, ותוך התבססות על הטענה כי היא והילדים פוחדים מהמשיב, והמערערת החוששת לחייה ולחיי ילדיה, אינה יכולה להתגורר עמו באותה דירה. לאחר קבלת תגובת המשיב קבע בית המשפט כי לא מצא לנכון להיעתר לבקשה מבלי לערוך בירור במעמד הצדדים. בית המשפט הוסיף כי לא מצא כי המערערת העלתה טענה קונקרטית לנקיטת אלימות כלפיה וכלפי בני המשפחה על ידי המשיב. בית המשפט ציין כי המערערת יכולה להגיש בקשה מתאימה שתיקבע לדיון בפני המותב התורן.

 

            בעקבות זאת, הגישה המערערת בקשה חדשה לצו הגנה (ביום 20.3.2016). ניתן צו במעמד צד אחד על ידי כב' השופט ע' כפכפי, והדיון במעמד הצדדים התקיים ביום 25.5.2016 בפני כב' השופט מ' הולצמן.

 

  1. בהחלטה מיום 26.5.2016 – ההחלטה נשוא הערעור – עמד בית המשפט קמא על כך שרק במקרים בהם בית המשפט מגיע למסקנה ברורה וחד משמעית, שההתעללות או האלימות הננקטת היא אכן כזו המצדיקה נקיטת אמצעי מרחיק לכת של הרחקת אדם מביתו, יש מקום להיעתר לבקשה לצו הגנה.

בית המשפט קמא סבר כי במקרה דנן, העילות המנויות בסעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה אינן מתקיימות באופן המצדיק את המשך הרחקתו של המשיב מבית המגורים. בית המשפט קמא עמד על כך שהמערערת לא הצביעה על מקרה קונקרטי של נקיטת אלימות מצד המשיב, בתקופה הסמוכה למתן צו ההגנה. בית המשפט גם לא מצא כי התנהגותו של המשיב עולה כדי סכנה גופנית ממשית כלפי המבקשת או כלפי משפחתו, בציינו כי לא הונחו בפניו ראיות של ממש שיש בהן כדי להוות תימוכין לכך.

 

בית המשפט קמא גם לא מצא שהונחו בפניו ראיות של ממש המצביעות על כך שהמשיב התעלל במערערת, או בבני משפחתו, התעללות נפשית מתמשכת, או שהתנהג באופן שאינו מאפשר לבני משפחתו ניהול סביר ותקין של חייהם.

בהקשר זה ציין בית המשפט, כי יש להביא בחשבון שמצב היחסים בין בני הזוג אינו שפיר, אלא ששני הצדדים נושאים באחריות לכך, והוסיף כי המערערת נקטה בהליכים בבית הדין הרבני, שמטרתם להביא לסיום קשר הנישואין בין בני הזוג, והמשיב חויב בתשלום מזונות. צוין כי בין הצדדים שוררת מתיחות רבה, הוגשו על ידם תלונות הדדיות במשטרה, והדעת נותנת כי יש בכך כדי להשליך על מצבם הנפשי של הצדדים, ובמיוחד של הילדים הקטנים.

 

בית המשפט סבר, עם זאת, כי הדבר אינו מהווה טעם מספיק לצורך הרחקתו של המשיב מהבית, בשים לב לנסיבות העניין ולכך שמסר את הסכמתו להסדר שבמסגרתו הורחק באופן חלקי מהבית למשך 60 יום, ובית המשפט לא מצא שהתנהג באופן חריג בתקופה זו.

 

  1. בהחלטתו התייחס בית המשפט לאירוע מיום 19.5.2016, שבו הוציא המשיב ארבעה מילדי בני הזוג לסוף שבוע ארוך, חרף התנגדותה של המערערת.

על פי ההחלטה, המשטרה שהוזעקה למקום על ידי המערערת, לא מצאה לנכון להתערב בנעשה, והדעת נותנת שהשוטרים לא התרשמו שהמשיב נקט בכוח הזרוע כנגד הילדים, או שמצבם הצריך התייחסות מיוחדת.

בית המשפט העיר עם זאת, כי אין זה תקין שהילדים לא פקדו את מוסדות החינוך ביום שישי, בעת ששהו עם המשיב, והורה להקפיד על נוכחות רציפה של הילדים במוסדות החינוך.

 

ביחס לטענה שהעלתה המערערת בסיכומיה, בדבר האפשרות שהמשיב עשה מעשים בעלי אופי מיני כלפי הילדים, קבע בית המשפט כי מדובר בטענה בעלמא, שלא נתמכה בתשתית ראייתית כלשהי והוכחשה על ידי המשיב.

 

  1. ביחס לתסקיר של שירותי הרווחה מיום 19.3.2016, שממליץ על צו הגנה למערערת והרחקת המשיב מבית המשפחה, ציין בית המשפט קמא כי התסקיר עמד בפניו עובר לדיון ביום 20.3.2016, ולאחר הרחקה של המשיב לתקופה הקצובה שהייתה בבחינת מתן אזהרה למשיב, הרי שיש להתיר את חזרתו לבית. חזרתו של המשיב הוגבלה בצו הגנה מצומצם שאסר על הצדדים להטריד זה את זו וקבע כי יתנהלו בדרך ארץ, יתגוררו בחדרים נפרדים והמשיב לא ישהה עם הילדים, או מי מהם, בחדר נעול.

 

  1. בערעור לפני טוענת המערערת כי היא סובלת מהתעללות פיזית, נפשית וכלכלית קשה מאוד מצד המשיב במשך שנים רבות, ורק לאחרונה אזרה אומץ לספר על כך לרשויות ולא רק לרבנים. המערערת חוזרת וטוענת לאירוע מיום 19.5.2016, כאשר מיד לאחר שפג תוקפו של צו ההגנה, לקח המשיב ארבעה קטינים מהמסגרות לפני סיום הפעילות והביא אותם הביתה, תוך שמודיע שחזר "לנהל את העניינים בבית". לטענתה, הוא לקח את הילדים בחוזקה ובניגוד לרצונם. אחד הילדים נבהל מהתנהגות האב, ברח והסתתר, ואז נסע המשיב לקחת ילד אחר במקומו ממסגרת החינוך. המשיב נסע עם הילדים והחזירם לביתם רק במוצאי שבת, בסמוך לאחר חצות. לטענת המערערת, מעת שנעלם המשיב עם הילדים הוא מנע מהאם לשוחח איתם, למעט שיחה קצרה עם הבן י', שהתנתקה באמצע.

 

  1. עוד נטען בערעור כי המשיב עושה הכל כדי להסלים את האווירה, ולאחרונה גם אמר לבן א' שהאם הולכת "להוריק דם". הוא גם גרם, לטענתה, לבן א' להתלונן תלונות שווא במשטרה נגד המערערת, והוא מסית אותו בצורה קשה.

המערערת סבורה כי יש להגן על הילדים מפני המשיב, ובשלב זה לאפשר מפגשים רק בתנאים מוגנים ותחת השגחה.

 

  1. המערערת מוסיפה וטוענת כי כאשר המשיב התגורר בבית, הוא נהג לישון עם ילדיו, בכל פעם עם ילד אחר, בחדר סגור. היא גם מפנה לאירוע המתואר בתסקיר, במהלכו בתם של הצדדים, בת ה-10, ישבה על המשיב, דבר לגביו ציינה עורכת התסקיר כי הינו מטריד.

 

המערערת חוזרת בערעור גם על טענות שהועלו בבקשה הראשונה לצו הגנה, בדבר אירוע אלימות שהתרחש לפני כמה חודשים (אירוע "המגירה"), ובדבר הפחד והאימה שהמשיב משליט בבית. לטענתה, במצב המתואר לעיל, לא יכולה המשפחה לנהל אורח חיים תקין.

            המערערת מבקשת ליתן צו הגנה לה ולשמונת ילדיה. במידת הצורך, היא מבקשת להורות לגורמי הרווחה וכן לעו"ד גיל טבעון (היועץ והמטפל האחרון של בני הזוג) ליתן תסקיר שיוכיח את ההכרח בהארכת צו ההגנה.

 

  1. המשיב, בתשובתו לערעור, מבקש להותיר על כנה את החלטת בית המשפט קמא שלא להרחיק את המשיב מביתו. נטען כי המערערת מנצלת לרעה את ההליכים בערכאות קמא, הן בפנייתה ביום 19.5.2016 והן בפנייתה מיום 20.5.2016. מדובר, כך נטען, במתלוננת סדרתית שכל תלונותיה חסרות בסיס, והיא אינה בוחלת בשום אמצעי כדי להכפיש את המשיב.

 

לטענת המשיב, עצם הרחקתו מביתו, גם אם בהסכמה, פגעו בתדמיתו כרב היישוב. המערערת, כך נטען, לא הצביעה על שום אירוע במהלך 60 ימי ההרחקה, שיש בו כדי להוות עילה להרחקתו של המשיב מבית המגורים.

 

לגבי האירוע מיום 19.5.2016, המשיב מדגיש כי עת פג צו ההרחקה, הוא לקח ארבעה מילדיו מהמסגרת החינוכית, והלך לבית המגורים כדי לקחת את חפציהם לצורך סוף שבוע אצל המשיב. המערערת, בראותה את המשיב בבית המגורים, נתקפה חמת זעם והורתה לקטינים לא ללכת עם המשיב ואיימה כי תזמין משטרה. המשיב והילדים יצאו, לטענתו, מרצונם החופשי ונכנסו לרכבו של המשיב, למעט הקטין א' שנבהל מהתנהגות אמו וברח. המערערת הוציאה את הקטינים מהרכב בכוח הזרוע, והקטינים המתינו לבוא המשטרה. כשזו הגיעה, היא נוכחה לדעת כי הוזמנה לשווא. לטענת המשיב, עדות המערערת בבית המשפט מפריכה כל אלימות מצד המשיב במהלך האירוע האמור, והוא מדגיש את קביעת בית המשפט קמא כי לא היה כל אירוע אלימות מצד המשיב.

 

  1. לגבי טענת המערערת כי היא סבלה מאלימות שנים רבות, המשיב מביע פליאה על כך שהמערערת לא פנתה בתלונות למשטרה, או לערכאות. כך בפרט לגבי הטענה כי במהלך השנים, במספר אירועים שונים, המשיב הצמיד לגרונה סכין. מנגד מציין המשיב כי תלונתו כנגד המערערת בגין התעללות בקטין נמצאת בשלבי חקירה וטרם התקבלה החלטה ברשות החוקרת, לגבי העמדה לדין או אי העמדה לדין.

 

לגבי האירוע שאליו מתייחסת המערערת כאירוע חריג עם אופי מיני עם בתם בת העשר, טוען המשיב כי אין פסול בכך שילד יישב על ברכי אביו, ותיאורי המערערת כי הילדה ישבה ברגליים פשוקות וירכיים חשופות, הם דברים שלא היו ולא נבראו.

 

המשיב מדגיש כי בגין אירוע האלימות, שעל פי הנטען התרחש לפני כמה חודשים (אירוע "המגירה"), הוא נחקר במשטרה ובתוך 10 ימים המשטרה סגרה את התיק. המערערת לא  טרחה לפרט אירועי אלימות נוספים, אלא רק הודיעה כי הגישה תלונות במשטרה. המשיב מציין כי בגין אותן תלונות הוא לא הורחק מבית המגורים, וביחס לחלק מהתלונות כלל לא נחקר.

 

  1. המשיב צירף לתשובתו תצהירים של שני "מטפלים זוגיים" XXX.

לטענתו, תצהירו של XXX מוען לחוקרי המשטרה, לנוכח תלונות הסרק שהגישה המערערת. המשיב סבור כי דבריו של המטפל מלמדים על התנהלותה וקווי דמותה של המערערת.

 

  1. הערעור נדון בפני היום. מתוך הדיון עלה כי המשיב הגיש תביעה לבית הדין הרבני לשלום בית ולחלופין לגירושין, והוא כרך בה את כל ענייני המשפחה, לרבות מזונות קטינים, משמורת ורכוש. המשיב טען בדיון כי הוא מבקש למצות את נושא שלום הבית, שכן לא ראה את ילדיו תקופה ארוכה והוא רוצה לחזור הביתה.

 

המערערת, מצידה, הדגישה כי היא אינה מעוניינת בשלום בית. באת כוחה טענה בדיון כי המשיב פגש בקטינים במהלך תקופת ההרחקה, אך מאחר שהקטינים, או לפחות חלקם, מתקשים לקיים הסדרי ראייה עם המשיב, לא התקיימו הסדרי ראייה בחג הפסח. המערערת טענה כי ראוי לקבל תסקיר חדש שישקף את המצב הנוכחי של בני המשפחה, להוכיח את מצבם העגום של הילדים. המערערת ציינה כי גורמי הרווחה פגשו בילדים בתקופה האחרונה. עם חלקם הם נפגשו בבית הדין אצל העו"ס אלינור, ואת חלקם פגשה עו"ס המשפחה מעיין, בבית המשפחה.

המערערת ביקשה להדגיש כי לאחרונה המשיב העביר מסר, באמצעות הקטין XXX, שאמא שלו הולכת "להוריק דם".

 

  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, ושמעתי את השלמות הטיעון בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש להשיב את הדיון לבית המשפט קמא לצורך קבלת תסקיר עדכני, אשר לאחריו תיבחן ותוכרע השאלה האם יש מקום להרחיק את המשיב מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה.

 

  1. העילה המרכזית עליה מתבססת המערערת בדרישתה לצו הגנה כלפיה וכלפי ילדיהם הקטינים של הצדדים, היא זו המצויה בסעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה. המערערת טוענת כי התנהגות המשיב מהווה התעללות או התנהגות באופן שאינו מאפשר לה ולקטינים ניהול סביר ותקין של חייהם.

אכן, כאשר בקשת ההרחקה מבוססת באופן בלעדי על העילה שבסעיף 3(3) סיפא לחוק, מתחייב ריסון שיפוטי. בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי מתחייב איזון בין הפגיעה בבן משפחה אחד, כתוצאה מפגיעה ביכולתו לנהל חייו בצורה סבירה ותקינה, לבין הפגיעה בבן המשפחה האחר, כתוצאה מהרחקתו מביתו, על כל המשתמע מכך. יתרה מכך, יש לנקוט משנה זהירות בהרחקת אדם מביתו כאשר בני המשפחה מצויים בעיצומה של מערכה משפטית, וזאת כדי להבטיח שצו ההרחקה לא ישמש לשם השגת יתרון בהליכים המשפטיים או במשא ומתן המתנהל בין הצדדים. צו ההגנה אף אינו יכול להוות תחליף לבירור מחלוקות בשאלות ממוניות וקנייניות בין הצדדים, או בעניין משמורת והסדרי ראיה, שצריכות להתברר בהליכים המשפטיים המקובלים.

 

יש לזכור כי לא פעם, כאשר פורץ סכסוך בין בני זוג ומתנהלים הליכי גירושין, משתבשים בצורה קשה חייהם של בני הזוג ואף של ילדיהם. כאשר בני זוג מצויים בקונפליקט חריף, הדבר מונע כשלעצמו ניהול חיי משפחה תקינים. משבר בחיי הזוגיות והליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים גורמים לא פעם לשיבוש אורחות החיים בבית והופכים את החיים תחת קורת גג אחת קשים לכל בני המשפחה. תיאור זה מאפיין, כך נראה, משפחות רבות בהן התגלע סכסוך חריף בין בני הזוג. על פי רוב, השיבוש האינהרנטי באורחות החיים בתקופת משבר משפחתי אינו מצדיק, כשלעצמו, הרחקתו של בן משפחה מהבית, הרחקה שהיא צעד דרסטי, חריג וקיצוני, הפוגע פגיעה קשה בזכויות היסוד שלו.

 

  1. במקרה דנן, מתוך החומר שהביאו בפני בית המשפט שני הצדדים, עולה חשש כי לא מדובר אך בשיבוש אורחות החיים בשל עצם המשבר הזוגי. מתוך התשתית שנפרשה עולה חשש כי מדובר בדפוסי התנהגות של המשיב שאינם מאפשרים למערערת ולקטינים ניהול סביר ותקין של חייהם, מזה תקופה וכיום ביתר שאת.

 

התסקיר שנערך ביום 19.3.2016 מתאר מצב משפחתי מורכב וסבוך, כאשר כיום במלחמה בין הצדדים, נפגעים ילדי המשפחה. על פי הערכתה של עורכת התסקיר, רק הפרדה בין הבעל לאשה תביא לרגיעה ושלווה לילדי המשפחה. היא מוסיפה כי בשל ההחרפה ביחסים, החשדות והטענות הקשות של המערערת כלפי המשיב, היא חוששת להסלמה ביניהם. לאור האמור, ההמלצה החד משמעית בתסקיר היא לאשר צו הגנה ולהרחיק את המשיב מבית המשפחה.

 

בית המשפט קמא לא מצא לפעול בהתאם להמלצות התסקיר, בנימוק כי ההרחקה המוסכמת היתה בבחינת מתן אזהרה למשיב, ולכן יש להתיר לו לשוב הביתה בתנאים, אשר אם יפר אותם ניתן יהיה לפנות למשטרת ישראל או לבית המשפט.

בנסיבות המשפחתיות המורכבות, כפי שעולה מהתסקיר ויתר החומר שבתיק, ספק רב אם ההפרדה המוסכמת למשך 60 ימים, היה בה כדי לבטל את כל הטעמים שעמדו ביסוד המלצת התסקיר ליתן צו הגנה. למעשה, התנהלות המשיב ביום 19.5.2016, מיד עם תום תקופת ההפרדה המוסכמת והחלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה להאריך תוקפו של הצו, אינה מבשרת על השינוי המיוחל. המשיב פעל באופן חד צדדי וכוחני, בכך שהוציא את ארבעת הקטינים ממוסדות החינוך ללא תיאום עם האם ולקח אותם לסוף שבוע באופן חד צדדי, ללא כל תאום ובלא כל נסיון להידבר בעניין זה עם המערערת. הגעתו לבית המשפחה וההתנהלות המתוארת שם, עשויים ללמד גם הם כי החשש שהובע בתסקיר לשלומם ורווחתם הרגשית של הקטינים, והחשש מפני הסלמה בין הצדדים, נותרו בעינם. במסגרת בירור צו ההגנה, על בית המשפט להביא בחשבון גם את זכותם של הקטינים לנהל את חייהם בצורה סבירה ותקינה, בסביבה בטוחה ומוגנת, גם במצב המשברי בין הוריהם.

 

  1. לכך יש להוסיף כי טענות המערערת בדבר הסתת הקטינים או חלקם, לא הוכחשו על ידי המשיב. חמור מכך, הטענה כי המשיב אמר לבן XXX כי אמו עוד תוריק דם, גם היא לא הוכחשה, לא בתשובה בכתב לערעור ולא בדיון לפניי, הגם שהמערערת ציינה את הדברים החמורים גם בכתב הערעור וגם בהשלמת הטיעון בעל-פה. נוכח איומים נטענים אלה, שלא הוכחשו, אף לא מדובר בבקשה המושתתת באופן בלעדי על סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה.

 

  1. גם התנהלות המשיב במסגרת הערעור מחזקת את הרושם כי פניהם של הצדדים להסלמה וכי המשיב אינו בוחל באמצעים במלחמתו כלפי המערערת. כך, המשיב צירף לתשובתו לערעור מסמכים שנערכו על ידי מי שלכאורה העניקו טיפול זוגי לצדדים. במסמכים מפרטים המצהירים פרטים אישיים שמסרה להם המערערת מתוך יחסי האמון שנוצרו במסגרת הטיפול. דברים אלה מצויים, כך נראה, תחת חסיון ומכל מקום השימוש בהם בבית המשפט, כדי להתנגח במערערת, מדברת בעד עצמה.

            ביחס לתצהירו של הרב טבעון, יצוין כי בסוף התצהיר הוא מבקש כי התצהיר יישאר חסוי כדי לא לפגוע באמון אותו רוכשים כלפיו הצדדים, כדי שיוכלו להמשיך את הטיפול הנפשי ושיקום הבית. על פי הערעור, התצהיר נערך לצורך הגשתו למשטרה. לא ברור איפוא כיצד הגיע לידיו של המשיב. הגשת התצהיר לבית המשפט (שלא למטרה לשמה הוכן כביכול) והשימוש בו תוך רמיסת כבודה של המערערת, מוסיפים נדבך נוסף למורכבות של הסיטואציה המשפחתית. יש בכך גם כדי לעורר תהיות ביחס לכנות הצהרותיו של המשיב כי הוא מעוניין בטיפול זוגי ובשלום בית.

 

  1. לטעמי, נוכח כל האמור, הרי שבטרם תוכרע הבקשה לצו הגנה, היה על בית המשפט קמא לקבל תסקיר עדכני, אשר יבחן את התנהלות הצדדים בתקופת ההרחקה ויבוא בהמלצות בשאלה האם צו ההגנה נחוץ כדי לאפשר למערערת (ולקטינים) ניהול סביר ותקין של חייהם, כמו גם בשאלה אם נוכח האיומים הנטענים, המשיב מהווה סכנה למערערת. לטעמי, נוכח הדברים שתוארו בתסקיר והדברים שהתרחשו לאחריהם, מתחייבת בחינה יסודית של המערך המשפחתי, תוך מתן הדעת גם לעניין האיומים וההסתה הנטענת של הקטינים. יש לזכור כי לגורמי הרווחה כבר קיימת היכרות עם המשפחה, כך שהדעת נותנת כי ניתן לקבל תסקיר משלים ועדכני בתוך זמן קצר.

 

  1. בטרם סיום יוער כי לא ראיתי כל פסול בפנייתה של המבקשת בבקשה לצו הגנה ביום 20.5.2016. בהחלטת בית המשפט קמא מיום 19.5.2016 קבע בית המשפט שאין מקום להאריך את צו ההגנה ללא בירור מעמד הצדדים, וציין כי המבקשת יכולה להגיש בקשה מתאימה שתיקבע לדיון בפני המותב התורן. המבקשת פעלה ברוח החלטת בית המשפט, כשלכך התווסף האירוע שהתרחש ביום 19.5.2016, בו לקח המשיב מבית המשפחה ארבעה קטינים, באופן חד צדדי וללא הידברות עם המערערת.

 

 

החלטת בית המשפט מיום 26.5.2016 מבוטלת איפוא.

 

התיק מוחזר לבית המשפט קמא, למתן הוראות בעניין הגשת תסקיר מעודכן.

 

עד למתן החלטה אחרת, יעמוד על כנו צו ההגנה הזמני שניתן ביום 20.5.2016.

 

משלא התבקשו הוצאות – אין צו להוצאות. 

 

 

ניתן היום,  כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

                                                                                   

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ