1. פסק הדין ניתן בתביעה כספית על סך 83,830 ש"ח שהגישה התובעת נגד הנתבעים.
טענות התובעת בכתב התביעה
2. התובעת היא חברה המייבאת, משווקת ומפיצה מכשירים העובדים בשיטת לייזר/ פולסים של אור בתחום הקוסמטיקה והאסתטיקה בכלל, והסרת השיער בפרט (להלן "
המכשירים").
3. נתבעת 1 (להלן "
לריסה") היא אחות מוסמכת בבית חולים וקוסמטיקאית מוסמכת המנהלת מכון לקוסמטיקה ברח' מוהליבר 16 בפתח תקוה (להלן
"המכון"). נתבע 2 (להלן "
גינדי") היה בזמנים הרלוונטיים שותפה של לריסה.
4. ביום 10.11.09 הופיעו שני הנתבעים במשרד התובעת במטרה לרכוש מכשיר להסרת שיער. לאחר דין ודברים רכשו השניים מכשיר תמורת סך של 118,830 ש"ח, שמתוכו סך של 50,000 ש"ח שולם במזומן והיתרה ב-11 שיקים דחויים בסך של 68,830 ש"ח.
5. כמוסכם, המכשיר נמסר לכתובת המכון ברח' מוהליבר 16 בפתח תקוה, הותקן במקום והועברה הדרכה על השימוש בו. ביום 6.12.09 הגיעה לריסה למשרדי התובעת ורכשה מכשיר נוסף המשמש לטיפולי גוף. נערך הסכם רכישה ונמסרו שיקים שנפרעו במועדם. השיקים שנמסרו בגין המכשיר הראשון לא נפרעו, והתובעת פנתה בדרישה לקבלת הסך של 68,830 ש"ח הנ"ל. עמדתה של לריסה הייתה כי היא איננה שותפה של גינדי, ועל התובעת לפעול נגד גינדי בלבד, שכן הוא זה שרכש ממנה את המכשיר ואילו לריסה רכשה את המכשיר מגינדי שבועיים לאחר מכן. לריסה טענה כי בידיה קבלות וחשבוניות התומכות בטענתה בדבר רכישת המכשיר, אך לא הציגה אותן בפני התובעת.
6. לטענת התובעת הנתבעים רימו אותה, ביצעו כלפיה תרגיל "עוקץ", פעלו שלא בתום לב, ברשלנות ותוך עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן יש לחייב את לריסה במלוא סכום השיקים שלא נפרעו כנ"ל בסך של 68,830 ש"ח. עוד נטען כי יש לחייב את לריסה בסך של 15,000 ש"ח נוספים בגין נזק ישיר או עקיף שנגרם לתובעת - פגיעה בשם/ במוניטין בפני הבנק שבו מנהלת התובעת את חשבונה וכן תשלום שכר טרחת יועצים וכיו"ב, ובסה"כ 83,830 ש"ח.
פסק הדין שניתן נגד לריסה בהעדר הגנה וביטולו
7. לריסה לא הגישה כתב הגנה במועד ועל כן ניתן נגדה פסק דין. בהחלטה מיום 6.4.11 נקבע כי פסק הדין יבוטל כנגד תשלום 1,500 ש"ח לתובעת והפקדת סך של 10,000 ש"ח בנוסף ל- 10,000 ש"ח שהפקידה לריסה לתיק קודם לכן כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן נגדה. הסכומים הנ"ל שולמו והופקדו ופסק הדין בוטל בהחלטה מיום 18.5.11. כמו כן נקבע כי התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הביטול ישמש כתב ההגנה בתיק.
8. להלן טענותיה של לריסה בכתב ההגנה:
בנה של לריסה, ולאד פסיק (להלן "
ולאד"), הכיר את גינדי מעבודתם המשותפת. לאחר שגינדי ביצע התאמות במכון של לריסה, הוא רכש מהתובעת את המכשיר הראשון שהגיע למכון ביום 10.11.09. המכשיר עמד במכון של לריסה שבוע ללא לקוחות, ובעקבות זאת הציע גינדי לתובעת לרכוש את המכונה. מאחר שלא היה ללריסה מספיק כסף כדי לשלם לגינדי עבור המכונה, ולאחר התייעצות עם בנה ולאד, הוא זה שרכש את המכשיר מגינדי באמצעות חברה שבבעלותו של ולאד תמורת סך של 80,000 ש"ח. ללא כל קשר, ולאד רכש עבור לריסה מכשיר נוסף מהתובעת תמורת סך של 66,405 ש"ח, וביום 1.6.10 רכשה לריסה מבנה את שני המכשירים תמורת סך של 100,000 ש"ח שמימנה באמצעות הלוואה מבנק יהב, וכל חודש ירד מחשבונה סך של 1,500 ש"ח. ההסכם הנוגע למכשיר הראשון נחתם אך ורק עם גינדי, והתובעת שלא הצליחה לגבות ממנו דבר בהליכי הוצל"פ ניסתה לגבות את החוב מלריסה ללא כל בסיס, ואף שהמכשיר הראשון הוא בבעלותה של לריסה לפי סע' 33 לחוק המכר.
תצהירים, דיון הוכחות וסיכומים
9. מר יורם גלר, מנהל התובעת, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה שבו חזר על הטענות בכתב התביעה. מר רן טאוסי, טכנאי התקנת מכשירים של התובעת, הגיש אף הוא תצהיר שממנו עולה כי מסר את המכשיר לידיה של לריסה בלבד במכון ברח' מוהלבר 16 בפתח תקוה והוא זה שהתקין את המכונה.
10. לריסה הגישה תצהיר עדות ראשית שבו חזרה על טענותיה הנ"ל. כמו כן הצהירה לריסה כי בתחילה הציע לה גינדי באמצעות בנה הצעה עסקית שלפיה הוא יציב במכון מכונה להסרת שיער ולטיפול בכתמים וקמטים ובתמורה ייתן ללריסה אחוזים מהטיפולים. לפי תצהירה של לריסה, כדי לשקול את הצעתו של גינדי הגיעה יחד עם בנה לתובעת לצורך קבלת הדרכה. עוד עולה מהתצהיר כי גינדי ביצע התאמות במכון כדי לקלוט את המכשיר, המכשיר הגיע, ורק לאחר מכן הציע גינדי ללריסה לרכוש את המכשיר והיא עשתה זאת באמצעות בנה ולאד. בסעיף 9 לתצהיר ישנה התייחסות להעברת 70,000 ש"ח מכספי הלוואה שנטלה לריסה מהבנק לאביו של בנה, ולתשלום יתרת הסכום בגין רכישת המכשירים באמצעות כסף מזומן שהיה ברשותה של לריסה.
11. ולאד הגיש תצהיר מטעם לריסה שבו הצהיר כי רכש את המכשיר הראשון מגינדי ואת המכשיר השני מהתובעת, ולאחר מכן מכר את שני המכשירים לאמו. בתצהירו הסביר ולאד כי גינדי עבד כמנופאי אצל אביו, ושם הכיר אותו. כמו כן אישר ולאד בתצהירו כי אכן התלווה לאמו התובעת כדי לקבל הדרכה בקשר למכשיר הראשון. ולאד הצהיר כי לא היה כל תרגיל "עוקץ", ולו רצה לרמות מישהו, לא היה משלם את כל התשלומים ששילם עבור המכשיר השני. כן הוצהר כי התובעת נהגה ברשלנות בעת שמכרה את המכשיר מבלי לקבל בטוחות מספיקות מגינדי והסתפקה בשיקים מעותדים בלבד. גינדי אישר כי מכר לאמו את שני המכשירים תמורת סך של 124,120 ש"ח, שמתוכם 70,000 ש"ח שולמו לאביו של ולאד והיתרה הועברה במזומן לולאד עצמו.
12. במהלך דיון ההוכחות נחקרו המצהירים בחקירות נגדיות על תצהיריהם, ולאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.
דיון
התביעות בסעיפים 25-19 לכתב התביעה