פסק-דין בתיק עמנ 19/04

ההליך

1.      זהו ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה, שמונתה על ידי מועצת המשיבה בקשר לנכס ריק וללא שימוש בגודל של 325 מ"ר, המצוי במרכז המסחרי ברחוב עזרא ונחמיה בדימונה ( להלן: "הנכס").

העובדות

2.      המערערת היא מוסד ללא כוונת רווח, מוכר על ידי רשויות המס, המאוגדת כחברה בע"מ בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים לניהול ולאישור קופות גמל), התשכ"ד-1964, והיא קרן ותיקה וגירעונית כמשמעותם בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 ( להלן: "חוק הפיקוח") בעלת רישיון מבטח.

3.      עניינו של הערעור הוא בנכס, העומד ריק וללא שימוש מאז מחצית 1997 לערך. לפני כן שימש הנכס כמשרדים של המערערת בדימונה.

4.      המשיבה חייבה את המערערת לאורך השנים בתשלום ארנונה בגין הנכס לפי סיווג "משרדים, שירותים ומסחר", בתעריף של 52.38 ש"ח למ"ר (בערכי חודש ינואר 2003), והיות שהנכס עמד ללא שימוש, אישרה לו המשיבה, במהלך שנת 1998, פטור מארנונה לתקופה של שישה חודשים, בהתאם לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה), התשנ"ג-1993.

5.      ביום 13.4.03 שלחה המשיבה למערערת שומת ארנונה כללית רטרואקטיבית בגין הנכס, לשנים 1996-2003, לפיה חויבה המערערת בתשלום ארנונה לפי הסיווג של "בנקים וחברות ביטוח" בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש"ס-2000 ( להלן: "תקנות הארנונה"), בתעריף של 326.22 ש"ח למ"ר (במקום התעריף של 52.38 ש"ח למ"ר ששולמו עד אז). הפרשי השומה לשנים אלה עמדו ע"ס של 905,932 ש"ח.

6.      ביום 8.7.03 הגישה המערערת השגה על חיובי הארנונה בגין הנכס, וביום 24.7.03 השיב מנהל הארנונה למערערת כי הוא דוחה את ההשגה.

7.      בחודש אוקטובר 2003 הגישה המערערת ערר על התשובה להשגה, וגם לגבי שנת הכספים 2004 התנהלו בין הצדדים הליכי השגה וערר, כאשר הנושא הועבר להכרעתה של ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית דימונה ( להלן: "ועדת הערר").

8.      בהחלטתה מיום 3.10.04 פסלה ועדת הערר את השומה הרטרואקטיבית ודחתה את טענתה המקדמית של המשיבה בדבר איחור המערערת בהגשת הערר, וקבעה כי המערערת היא "חברת ביטוח" וכי הנכס יחויב בסיווג זה חרף היותו ריק וללא שימוש.

9.      החלטתה של ועדת הערר בעניין הקביעה כי המערערת היא "חברת ביטוח" ובעניין הקביעה כי הנכס יחויב בסיווג זה חרף היותו ריק וללא שימוש היא נשוא ערעור מנהלי זה.

10. הצדדים אינם חלוקים בעובדות, והעובדות המפורטות לעיל הן עובדות מוסכמות.

השאלות שבמחלוקת

11. לאור האמור שתיים הן השאלות שבמחלוקת, כדלקמן:

א.                האם המערערת היא "חברת ביטוח" לצורך חיובה בתשלום בגין הנכס לפי תקנות הארנונה?

ב.                אם ייקבע כי המערערת היא "חברת ביטוח", האם יש לחייבה בתשלום ארנונה בגין הנכס לפי הסיווג של "חברות ביטוח", כטענת המשיבה, או לפי הסיווג של "משרדים, שירותים ומסחר", כטענת המערערת.

טענות הצדדים

טענות המערערת

א. אין לסווג את המערערת כ"חברת ביטוח"