פסק-דין בתיק א 3153/98

א.         מהות התביעה ועובדותיה

בתאריך 5/5/05 פסק ביהמ"ש העליון, שפסה"ד של בימ"ש זה טעון השלמה, לפי הפרמטרים שנימנו בפסה"ד של ביהמ"ש העליון.

ביום 5.1.06 הודיעו הצדדים לבימ"ש זה כי הם מסכימים שפסק הדין בתיק יינתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי משפט, כשגבולות הפסיקה ינועו בין סכום של 500,000 ש"ח לבין סכום של 3,100,000 ש"ח.

על מנת להכריע בעניין נסקור בקצרה את השתלשלות העניינים הרלבנטיים:

ביום 10/10/02 ניתן בבית משפט זה פסק דין בעניינה של הגב' שרה דאנה (להלן: "התובעת") אשר תבעה לקבלת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית הנה המעסיקה והאחראית של הרופאים אשר אחראיים לטענת התובעת לנזקיה (להלן: "הנתבעת").

התובעת ילידת 1949 סובלת משנת 1984 מכאבים בגב תחתון.

בשנת 1987 המשיכה התובעת להתלונן על כאבי גב וקיבלה טיפול במשככי כאבים, מצבה המשיך להידרדר כאשר לאורך התקופה נעשו לה בדיקות שונות אשר לא הובילו למציאת פתרון לבעייתה.

ביום 18.8.95 בוצעה לה בדיקת M.I.R אשר איבחנה מחלת סורינגומליה (להלן: "המחלה").

אבחון המחלה הביא לניתוח לניקוז הנוזלים. בהמשך נפלה התובעת שברה את רגלה השמאלית ומאז היא סובלת מנכות גופנית ומכאבים מתמידים.

בית משפט זה קבע כי רשלנות הנתבעת הוכחה והתבטאה בשלושה:

-          אי שליחת התובעת במועד לבדיקת M.I.R.

-          היעדר מעקב וטיפול, אחר תוצאות בדיקות רפואיות שהגיעו.

-          אי שמירת רשומות רפואיות מלאות.

כמו כן קבע ביהמ"ש כי נכותה הרפואית של התובעת עומדת על 75% ונכותה התפקודית על 70%.

בהתאם לקביעות אלו פסק בימ"ש זה פיצויים לתובעת בגין מספר ראשי נזק.

על פסיקת בימ"ש זה הוגש ערעור, והחלטה בו ניתנה ביום 5.5.05, ביהמ"ש העליון קיבל את טענות הנתבעת ב - 3 נושאים כדלקמן:

א.      לא נידונה שאלת הקשר הסיבתי בין מועד הניתוח ב - 1995 שבוצע במשיבה לאחר האבחנה של מחלתה לבין הנזק שנגרם לה מן המחלה; לא התבררה השאלה באיזו מידה למועד האבחנה והניתוח היתה השלכה על הנזק האמור, והאם איתור מוקדם יותר של המחלה בעקבותיו היו מונעים את הנזק או מקטינים אותו; על פי הטענה, בקביעת בית המשפט כי המערערת התרשלה אין די לצורך קישורה של ההתרשלות עם נכותה של המשיבה, ויש הכרח בקביעה לגבי הקשר הסיבתי ובענין זה לא נקבע ממצא כלשהו בפסק הדין של הערכאה הדיונית;

ב.      לא נקבע ממצא כלשהו גם בדבר קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין ניזקה של המשיבה מן המחלה לבין נפילתה ושבירת רגלה ב - 1998; ממילא, לא הוברר מה מתוך אחוזי נכותה של המשיבה יש לזקוף לפגיעה מהמחלה ומה נבע ממגבלות התפקוד כתוצאה מהנפילה ושבירת הרגל.

ג.        משלא נדונה שאלת הקשר הסיבתי בין נזקי המחלה לבין הנפילה ושבירת הרגל והיחס ביניהם מבחינת אחוזי הנכות, ממילא לא נשקל הדבר ביחס להיקף הפיצוי המגיע למשיבה וזאת גם בהנחה כי ימצא בסופו של יום כי המערערת התרשלה כלפי המשיבה והוכח קשר סיבתי בין האיחור באיבחון המחלה ובביצוע הניתוח לבין הנזק שנגרם בגינה.