עת"מ 41136-12-15 אחמד אלדין נ' משרד הפנים

אתמול ניתנה על ידי בית המשפט החלטה המורה על הגשת כתבי טענות מתוקנים. זאת לאחר שבמקור הוגשו כתבי טענות שיועדו, ככל הנראה, להגשה בבית דין לעררים.

ב"כ המבקש שלח הודעה על הגשת כתבי טענות מתוקנים ולהודעה צורפו כתבי הטענות המתוקנים, לכאורה.

מעיון בכתב הטענות עולה כי הוא נושא כותרת "ערר" ולא עתירה מנהלית. עיון מהיר בעמוד הראשון מגלה גם שכתב הטענות לא עבר הגהה.

יודגש כי לא בכדי מקפיד בית המשפט עם מגישי העתירות. הניסיון מראה כי חלק מעורכי הדין העוסקים במלאכת ייצוגם של המוזמנים למתקן חולות מעתיקים כתבי טענות מתיק אחד לאחר בשיטת "העתק-הדבק" בלא הקפדה על פרטיהם של העותרים הרלוונטיים לכל הליך. בית המשפט כבר נתקל בסדרות עתירות של כאלו שקורות חייהם זהים במדויק, לרבות תאריכי לידה, אירועים אחרים בחייהם וכד'. בנסיבות אלו וכל עוד לא ברור, לפחות לכאורה, שכתב הטענות נבדק כראוי ע"י עורך הדין בטרם הגשתו לבית המשפט, נראה שאין מקום לדון בו.

נזכיר כי אוכלוסיית אלו המופנים למתקן חולות היא אוכלוסייה מוחלשת, דלת אמצעים וחסרת שליטה בשפה העברית, אשר אינה עונה גם על הכללים המקנים ייצוג באמצעות גופי סיוע כגון היחידה לסיוע משפטי שבמשרד המשפטים או הסניגוריה הציבורית. מכאן גם חובתו של בית המשפט להקפיד עם אלו שנטלו על עצמם לייצג את כל אותם נזקקים רבים בתמורה לשכר ראוי ולעיתים, כך לכאורה, אינם מקפידים בחובתם המקצועית.

יתכבדו כותבי העתירות ויקפידו במסמכים המוגשים לבית המשפט, אם לא מחמת כיבוד סדרי הדין וההליך השיפוטי אז לפחות מחמת חובתם המקצועית והנאמנות בה הם מחויבים כלפי שולחיהם. כתב טענות אינו מסמך של מה בכך, אלא מסגרת דיונית הגודרת את המחלוקת וסדרי הדיון שיתקיים בפני בית המשפט. משאין מקפידים בתוכנו ובנוסחו, נפגעים סיכויי העותר לשכנע את בית המשפט בטענותיו, ונפגעות זכויותיו. מכאן החובה להקפיד בבדיקת ובכתיבת טענות באופן שבו מיוצגים אלו, ששכרו את שרותיו של עורך דין, יזכו לייצוג נאות.

אשר על כן, ובנסיבות העניין, אני מורה כדלקמן:

בהתאם לסמכותי לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א – 2000 אני מורה על מחיקת כתבי הטענות וההליך כולו, כפי שהוגש.

העותר רשאי להגיש עתירה חדשה, ערוכה כחוק על כל נספחיה, ולבקש סעדים כפי שימצא לנכון.