עזבון זהרוני נ' ה פניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע

בפני תביעה לתגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח תאונות אישיות על פיה היה מבוטח המנוח, יליד 1949, שרברב במקצועו, אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לתקופה שבין 1.8.98 ועד 31.7.99. הפוליסה כוללת פיצוי בגין מקרה מוות, נכות תמידית ואי כושר. בהתאם לאמור בכתב התביעה, ביום 24.12.98, במסגרת עבודתו בבית לקוח, נחבט המנוח בראשו חבטה עזה. בעקבות חבטה זו, נטען, ולאחר ברור רפואי, נמצא כי נגרמה לו מפרצת (אנוריזמה) בעורק המקשר הקדמי במוחו. הוא עבר ניתוח לסגירת המפרצת. מאז, נטען, איבד כליל את כושר עבודתו ונגרמה לו נכות צמיתה. המנוח נפטר ביום 6.5.02 עקב מחלה ממאירה במוח. המנוח, ולאחר מכן אלמנתו, פנו לנתבעת בדרישה לתגמולי ביטוח אך נדחו, תחילה בטענה כי לא התקיים מקרה ביטוח ולאחר מכן בטענת התיישנות. לאור כך הוגשה התביעה דנן. במסגרת כתב התביעה, שהוגש ביום 2.3.04, תובע עיזבון המנוח באמצעות היורשת היחידה, היא האלמנה, תגמולי ביטוח בגין אבדן כושר מלא עבור 104 שבועות ובגין נכות מלאה וצמיתה בת 100%. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הוא סוכן הביטוח של הנתבעת אשר טיפל בפוליסה מטעמה. העילה כנגדו היא עילה נזיקית, בטענה להתרשלות ולמצגי שווא.

השאלות שבמחלוקת

השאלה הבסיסית בה יש לדון ולהכריע היא האם התקיים בענייננו מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה. ההגדרה הרלוונטית בפוליסה היא כדלקמן:

"מקרה הביטוח הוא: חבלה גופנית כתוצאה מארוע פתאומי בלתי צפוי מראש, אשר נגרמה למבוטח במישרין מהפעלת כוח פיזי, על ידי גורם חיצוני גלוי לעין – ובתנאי שהסיבה היחידה, הישירה והמיידית לחבלה הגופנית האמורה היא עצם הפעלת הכח האמור ולא כל סיבה אחרת, לרבות פסיכולוגית וגם או אמוציונלית אשר בלי תלות בגורם אחר, היוותה הסיבה הבלעדית לאחד מאלה:

א. מותו של המבוטח או נכותו – בתנאי שהמוות או הנכות נגרמו תוך שנים עשר חודשים מתאריך קרות מקרה הביטוח. או

ב. אי כושרו הזמני של המבוטח לעסוק בעבודתו, במקצועו או במשלח ידו המפורט ברשימה, או להתמסר להם בצורה כלשהי, באורח מלא או באורח חלקי, וזאת בשיעור של 25% לפחות".

הכרעה בשאלת התקיימות מקרה ביטוח כרוכה, למעשה, בהכרעה בשתי שאלות. השאלה הראשונה היא, האם אכן ארע ארוע תאונתי של חבלת ראש ביום 24.12.98, כנטען בכתב התביעה, שאז מדובר בארוע פתאומי אשר נגרם למנוח כתוצאה מהפעלת כוח על ידי גורם חיצוני. זוהי שאלה עובדתית בעיקרה. השאלה השניה היא, האם, בהנחה שאכן היה ארוע תאונתי של חבלת ראש, המפרצת שנגרמה למנוח ומצבו הרפואי בעקבותיה הם כתוצאה מהחבלה, ואם כן, האם הם תוצאה יחידה, ישירה ובלעדית ממנה. שאלה זו מערבת שאלות שבמומחיות רפואית. שני נושאים נוספים בהם יש לדון הם שאלת ההתיישנות ואחריות הנתבע בנזיקין.

זהות התובע

טרם דיון בשאלות האמורות יש לדון בקצרה בטענה אותה העלו הנתבעים לראשונה בסיכומיהם. לטענת הנתבעים עיזבון אינו אישיות משפטית הכשירה לתבוע ולהיתבע ולכן דין תביעת התובע, הוא העיזבון בלבד, ללא ציון שם היורשת כתובעת באופן נפרד, להימחק על הסף. התובע טוען בסיכומיו כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, כיון שטענה זו לא נטענה מעולם, במהלך כל שנות ניהול המשפט. נטען כי בהתאם לצו קיום הצוואה הרי שהאלמנה היא היורשת היחידה של המנוח וכי לבית המשפט סמכות לתקן כל פגם בהליך, ככל שמדובר בפגם.

דין טענת הנתבעים להידחות ויש להצטער על כך שבחרו להעלות הטענה באופן זה, לראשונה בסיכומיהם. אכן, עיזבון אינו אישיות משפטית ועל היורשים להירשם כבעלי דין באופן נפרד ולא כפי שנרשם בכתב התביעה ("עיזבון המנוח...באמצעות אלמנתו... ") אך, בענייננו, אין חולק כי מדובר ביורשת יחידה והטענה היא טענה טכנית – פורמלית בלבד, שהרי אין בכך שהעזבון צוין כתובע במקום היורשת כדי להשפיע על זכויות צדדים שלישיים כלשהם, שלא צורפו להליך. בעניין זה יש להזכיר כי תקנה 27 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת כי "לא תיפגע תובענה בשל כך בלבד שבעלי דין צורפו בה שלא כדין או שלא צורפו"; תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי לבית המשפט סמכות לצרף בעלי דין חיוניים כדי לאפשר לו לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, גם מיוזמתו, בכל שלב משלבי הדיון, ותקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת החלפת בעל דין. הלכה היא שאין דוחים תובענה על הסף מקום בו ניתן לתקן הפגם. במקרה דומה נקבע כי לבית המשפט נתונה סמכות להורות על צירוף היורשים לכתב התביעה ואכן כך נעשה (ראה: ע"א (ת"א) 1898/07 יצהר רמי ואח' נ' עזבון המנוח בניימין אברהם ז"ל ואח', 9.2.99 והחלטת בית המשפט העליון בערעור על אותה החלטה, רע"א 2208/09 מיום 26.1.10). כאמור, בענייננו, מדובר ביורשת יחידה ואין חשש כי קיימים יורשים נוספים אשר יש צורך בהסכמתם להגשת התביעה. מדובר בפגם טכני בלבד, אותו אני מורה לתקן, על מנת שניתן יהיה לדון בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת במסגרת התובענה. לאור כך, כנתבעת מס' 2 לכתב התביעה תצורף הגב' ענת זהרוני אשר פרטיה רשומים גם בכתב התביעה המקורי.

ניתן כעת, אם כן, לדון בשאלות השנויות במחלוקת.

ארוע תאונתי

הראיות

הנתבעים מכחישים התקיימותו של ארוע תאונתי בו נפגע המנוח בראשו. נבחן את הראיות בנושא זה ותחילה, את הראיות התומכות בקיומו של ארוע כאמור.

בתצהיר האלמנה נרשם כך: "עוד באותו יום של קרות התאונה סיפר לי אודותיה המנוח. המנוח סיפר לי כי באותו היום, היינו ביום 24.12.98, ביצע עבודה בדירה של לקוח, בזמן שעבד בצנרת בחדר הכביסה הוא התרומם ואז קיבל מכה בראש מהארון שעמד מעליו. ראיתי שהמכה בראשו גרמה לו לנפיחות...מאז התאונה ועד לפנייתו לביה"ח "שיבא" סבל המנוח מכאבי ראש מתמידים ולא מרפים ובעצמה חדה מתחילתם מלווים בבחילות והקאות. כאבים אלה הגיעו לשיאם ביום בו לא היה מנוס אלא לפנות לחדר המיון ביום 29.12.98". האלמנה מוסיפה ומציינת בתצהירה כי "מייד לאחר שחרורו של המנוח מביה"ח ביום 4.1.99 הודעתי לסוכן הביטוח גבאי עזרא על התאונה. כעבור תקופה נתן לי מר עזרא למלא טופס "הודעת מבוטח" שמופיע עליה "מעוז חברה לביטוח בע"מ" אותה מלאתי וציינתי בכותרת "בהמשך להודעה לסוכן הביטוח" ובו פרטתי את דבר החבטה בראשו בתאונה. מסרתי טופס זה לאחר שמולא על ידי למר עזרא והוא אמר לי שהטופס שונה ולכן ישלח לנתבעת במקום טופס זה שמלאתי טופס אחר אותו מלא שלא בנוכחותי ושלא בידיעתי....לא ברור לי כלל מדוע מר עזרא בטופס שמלא, הוא או מי מטעמו, והעביר לנתבעת השמיט הוא דבר חבלתו של המנוח בראש מהתאונה כפי שפרטתי בהודעה שמסרתי לו. מה שברור לי זה שדיווחו זה גרם לדחיית התביעה בפעם הראשונה ושלא כדין...".

בין מוצגי התביעה הוגש טופס הודעה על פגיעה בעבודה שהוגש למוסד לביטוח לאומי – ביטוח נפגעי עבודה. מועד הגשת הטופס למוסד לביטוח לאומי (ולהלן גם: "המוסד") אינו ברור על גבי הצילום שהוגש וניתן רק להבין מהמסמך כי הוגש בשנת 1999 בתאריך 5 לחודש שאינו ידוע, אם כי נראה שהספרה הראשונה של החודש אינה 1 אלא 0, כך שסביר שהתביעה הוגשה בין החודשים ינואר – ספטמבר 1999. בידי מי מהצדדים לא היה עותק קריא יותר כך שהמועד המדויק של הגשת הטופס נותר לא ברור. האלמנה העידה כי הטופס הוגש מספר חודשים לאחר הארוע (עמ' 43 שורה 4). היא אישרה כי הטופס מולא בכתב ידה (עמ' 45 שורה 28). בתיאור הפגיעה נרשם כך: "התאונה קרתה עקב מכה חזקה בראש ומאמץ קשה בזמן פתיחת צינור". כעדים לארוע נרשמו אמיר שרון ועמוס זהרוני. בסוף הטופס מופיעה חתימת המנוח. הוגש גם טופס תביעה לקצבת נכות כללית מיום 19.10.99 שם נרשם כי הוגשה תביעה לגבי פגיעה בעבודה אך לא התקבלה עדיין תשובה. גם ממסמך זה ניתן ללמוד כי טופס ההודעה על פגיעה בעבודה הוגש לפני חודש אוקטובר 1999.

מסמכים נוספים שהוגשו במסגרת מוצגי התביעה הם שני טפסי התביעה בקשר לפוליסה הנדונה שמולאו בגין הארוע ואשר צוינו בתצהיר האלמנה. האחד, טופס "הודעת המבוטח-התובע" כאשר שם חברת הביטוח הרשום על גבי הטופס הוא "מעוז חברה לביטוח בע"מ". טופס זה מולא בכתב ידה של האלמנה, כפי שהיא ציינה בתצהירה, ולהלן יקרא טופס זה גם "טופס ההודעה הראשון". בטופס צוין מספר הפוליסה נשוא התובענה אצל הנתבעת – 025710 ובראשו נרשם: "בהמשך להודעה לסוכן הביטוח". בקשר לתאור הארוע נרשם כך: "התאונה קרתה עקב מכה בראש ומאמץ קשה בזמן פתיחת צינור. נגרמה לי התפרצות של כלי דם במח". וכן: "ביום התאונה קבלתי מכה חזקה מאד בראש בזמן העבודה והתאמצתי מאמץ קשה בזמן פתיחת צינור". בסעיף ד(1) לאותו טופס נרשם: "הודעתי לסוכן הביטוח מיד לאחר שחרורי מבית החולים". טופס זה אינו חתום. הטופס השני הוא טופס המופנה לנתבעת וכותרתו "טופס תביעה לתאונות אישיות". טופס זה יקרא להלן גם: "טופס ההודעה השני". בטופס זה מופיע אותו מספר הפוליסה אצל הנתבעת. טופס זה מולא על ידי הנתבע או מי מטעמו, כפי שציין הנתבע בתצהירו. בתאור התאונה נרשם כך: "עקב (מילה מחוקה, א.ל.) מאמץ פיסי בעבודה נגרם לנ"ל כאבי ראש ועבר ניתוח רצ"ב מסמכים רפואיים". לאחר המילה "עקב" מופיעה מילה אשר נמחקה, אך מעיון במסמך נראה שהמילה המחוקה דומה ביותר למילה "תאונה". התאריך המופיע על גבי הטופס הוא 26.7.98 אך נראה כי נפלה טעות ברישום השנה ומדובר בשנת 1999, שהרי הארוע היה בדצמבר 1998. נרשם עליו כי הוא התקבל אצל הנתבעת ביום 6.9.99. יצויין, כי בעקבות טופס זה הוצא מכתב הדחיה הראשון של הנתבעת מיום 18.10.99 בו נרשם כי "עפ"י תיאור נסיבות הארוע, עולה כי אין הארוע עונה על הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה אלא בכאבי ראש שהופיעו לאחר מאמץ פיזי".

במסגרת פרשת התביעה העיד מר שרון אמיר, מהנדס בניין במקצועו, המתגורר בגבעתיים, אשר בביתו עבד התובע באותו היום. בתצהירו ציין כך: "המנוח זקי זהרוני ז"ל עשה אצלי עבודת שרברבות...ביום 24.12.98 נכחתי בארוע התאונתי שארע למנוח עת עבד אצלי בבית. הזמנתי את המנוח לעבודה אצלי בעקבות נזילה בקיר בה הבחנתי בין חדר האמבטיה לחדר ילדים. יום קודם למועד הארוע, היינו 23.12.98, הגיע לביתנו המנוח לראות במה המדובר וסיכמנו על כך שלמחרת הוא יבוא לבצע את העבודה. לצורך ביצוע העבודה היה צריך לבטל צינור אספקת מים חמים אנכי...ולהעביר את נקודת חיבור אספקת המים החמים מהדוד"ש למקום אחר...ראיתי את המנוח מנסר בדיסק פתח בגב הארון ודרכו סיתת את קיר הבלוקים עד לחשיפת הצינור הנוזל, הוא איתר את הנזילה, הוריד קטע צינור וסגר את הקו...המנוח עבד במרפסת בפינת מכונת הכביסה וקדח בקיר החיצוני כשמעליו ארון לחמרי ניקוי. מבלי משים ותוך כדי שהתובע ביקש להתיישר הוא חטף מכה בראשו מארון חמרי הניקוי. זה היה בערך בשעה 13:00...אני שמעתי וראיתי את החבטה של ראשו בארון חמרי הניקוי. אני התרשמתי באופן בלתי אמצעי שהחבטה שספג מהארון הייתה חזקה. מהמנוח שמעתי שאת המכה קיבל מבליטת הדלת 1.5 ס"מ כלפי מטה מהארון. הדלת עשויה MDF ועובייה 18 מ"מ. נבהלתי מהחבטה והצעתי לו את עזרתי, המנוח הפסיק את העבודה למספר דקות, עזב את מרפסת הכביסה תוך שהוא אוחז בידיו את ראשו, אמר שיש לו כאבים אך הוא יתגבר ואח"כ שב לעבודתו. המנוח לא נשאר בביתי לסיים את כל העבודות שנותרו לו, אלא השאיר זאת לעוזר שעבד עמו אשר היה אחיו או קרוב משפחה אחר. בשעה 16:00 לערך חזר המנוח לאסוף את קרוב משפחתו משזה סיים את עבודתו ואז שילמתי לו ובמקום קיבלתי ממנו קבלה בעבור התשלום...מאז התאונה לא שמעתי מהמנוח אלא כעבור מספר חודשים עת התקשר אלי ואמר לי שהוא עומד להגיש תביעה לביטוח לאומי בגין המקרה ושאל אותי אם אני זוכר את המקרה ואולי יפנו אלי בעניין. אני אמרתי לו שוודאי שזכור לי מה שהיה ואם תהיה פנייה אלי אשמח לספר את מה שקרה. באותה שיחת טלפון יידע אותי לראשונה שעקב החבטה היו לו כאבי ראש ממושכים וחזקים בגינם שכב בביתו ימים ספורים ולאחר שמצבו החמיר מאד כולל הקאות, נעתר לבקשת אשתו (הוא אמר לי שאז היה חסר אונים ואפטי ולכן החליטו בשבילו) והתפנה לבי"ח". לתצהיר מר שרון צורף צילום חשבונית של המנוח מס' 0314 מיום 24.12.98 בגין "החלפת קו הספקה למים חמים" על סך 1170 ₪.