ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2412-03-12
08/07/2015
|
בפני השופטת:
דגית ויסמן
|
- נגד - |
תובע:
אולג בנגייב עו"ד אורנה שמריהו
|
נתבע:
משה זבולני עו"ד עמליה בן חמו
|
פסק דין |
1.התובע עבד בחנות של הנתבע במשך כחמש שנים. המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא בשאלה אם התובע פוטר או התפטר ומתי. על רקע זה נתבעו פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש, וכן שכר בגין התקופה שבה לטענת התובע עדיין התקיימו בין הצדדים יחסי עובד – מעביד. בנוסף נתבעו פדיון חופשה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה והחזר סכומים שקוזזו משכרו של התובע.
2.רקע עובדתי
א. הנתבע הוא בעלים של חנות לספרי לימוד, כלי כתיבה ומתנות.
ב.התובע עבד בחנותו של הנתבע במשך כחמש שנים, מיום 17.12.06.
ג.עובר לסיום עבודתו של התובע, הוא השתכר כ- 5,000 ₪ ברוטו בחודש.
ד.התובע בוטח בביטוח פנסיוני החל מחודש ספטמבר 2009.
ה.התובע נעדר מהעבודה ממחצית חודש דצמבר 2012, כאשר הצדדים חלוקים בשאלה מהו היום בו החלה היעדרות התובע.
ו.אביו של התובע אושפז ביום 14.12.11 ונפטר ביום 27.12.11.
ז.התובע הציג אישורי מחלה מיום 19.12.11 ועד יום 23.12.11.
ח.התובע התייצב בחנות ביום 22.1.12 ומשסירב להתפנות מהמקום, הנתבע הזמין את המשטרה למקום.
3.להלן תמצית טענות התובע:
א. התובע פוטר מעבודתו בבושת פנים ביום 19.1.12, עם שובו מימי השבעה על אביו, לאחר שהנתבע הזמין לחנות משטרה שפינתה אותו מהמקום. על כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין עגמת נפש ופיטורים שלא כדין.
ב.לתובע לא שולם שכר בגין כל חודש דצמבר 2011 (אלא רק עבור מחציתו) וחודש ינואר 2012, עד פיטוריו. בכלל זה לא שולמו לתובע דמי מחלה וכן שכר בגין השבוע בו ישב שבעה על אביו.
ג.ביטוחו הפנסיוני של התובע החל רק בחודש ספטמבר 2009 ומשום כך הוא זכאי להפרשים. באותו נושא נטען כי הניכוי משכר חודש דצמבר 2011, בגין הפרשי פנסיה, היה שלא כדין והוא זכאי להשבת הסכום שנוכה.
ד. התובע זכאי לפדיון חופשה של 4.5 ימים כמפורט בתלושי השכר.
4. להלן תמצית טענות הנתבע:
א. התובע התפטר מעבודתו ביום 16.12.11 ומאז ניתק כל קשר עם הנתבע, ואף לא הודיע על פטירת אביו. בתחילת חודש ינואר 2012 התובע הגיע לחנות, על מנת ליטול את שכרו, אולם מאחר שלא היה שבע רצון מהשכר ששולם לו, סירב לעזוב את המקום. התובע שב לחנות והקים מהומה במקום עד שבשלב כלשהו, נאלץ הנתבע להזמין את משטרת ישראל ורק אז הסכים התובע לעזוב את המקום.