מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' ידעי

בפני

שופטת הדסה נאור

הכרעת דין

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 על זיכוי הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

להלן נימוקי:

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 27/9/2008 בשעה 20:30 במהלך משחק כדורגל באצטדיון בלומפילד ביפו, התבקש הנאשם על ידי השוטר אלכס פוטיארנסקי (להלן: השוטר), לרדת מעל גדר עליה עמד וממנה הושלכו חפצים שונים לעבר המגרש.

הנאשם סירב לבקשת השוטר ובנוכחות צופים שהיו במקום צעק לעבר השוטר, "השוטרים זונות, אתם סתם עושים בלגן" ובהמשך, "אני רוצה לדחוף שוטר לפסי הרכבת".

על כל אלה מבקשת המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות:

א. העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב. התנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 216 (א)(1) לחוק העונשין.

כבר בפתח הדברים יובהר כי לא רק שלא הוכחה העובדה הנטענת בכתב האישום ולפיה הושלכו חפצים שונים לעבר המגרש על ידי מי מיושבי הגדר, עליו עמד הנאשם, אלא יותר מכך עובדה זו נשללה במהלך עדותו של השוטר, שהינו עד התביעה היחיד לאירועים הנטענים בכתב האישום, בעת שאישר כי לא הושלכו, ממקום עמידתו של הנאשם, בכל שלב שהוא של האירוע, חפצים כלשהם לעבר המגרש, אלא שהתעורר החשש שדבר זה עלול להתרחש עם סיום מחצית המשחק, בעת ירידת השופטים לחדרי ההלבשה, בעקבות החלטת שופט המשחק שלא נשאה חן בעיניי האוהדים.

לגבי מרבית העובדות הנותרות לא הייתה מחלוקת – הנאשם, שאין חולק שמהווה דמות דומיננטית ומרכזית בין אוהדי קבוצת הכדורגל הפועל תל-אביב, שתפקידו, במהלך המשחק, להלהיב את הקהל לעודד את הקבוצה, כשגבו מופנה למגרש ופניו אל מול קהל האוהדים, הודה שסרב לבקשת השוטר לרדת מהגדר, כי הטיח בפניו שהשוטרים סתם עושים בלגן וששר יחד עם קהל האוהדים, שצפו במשחק משער 5, את השיר המכיל את המילים "אני רוצה לדחוף שוטר לפסי הרכבת".

במחלוקת עובדתית נותרה רק השאלה האם הנאשם גם הטיח בשוטר את המילים "השוטרים זונות".

המחלוקת הינה בעיקרה משפטית-פרשנית, האם גם בהנחה שהוכח שהנאשם הטיח בשוטר את המילים "השוטרים זונות" עבר את העבירה של העלבת עובד ציבור והאם בסירובו לבקשת השוטר לרדת מהגדר ובנותנו קולו בשיר, שעל חוסר מוסריותו וגסותו, לא יכולה להיות מחלוקת, עבר את העבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי.

לאור מסקנתי, בעניין מהותה של העבירה של העלבת עובד ציבור, לא מצאתי צורך להכריע במחלוקת העובדתית שהתעוררה, בין גרסת השוטר, שטען שהנאשם הטיח בו את הדברים האמורים, ובין הכחשתו הגורפת של הנאשם ולאור הודאתו של הנאשם בביצוע המעשים האחרים המיוחסים לו בעובדות כתב האישום נותר לדון רק אם הם ממלאים אחד יסודות העבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי.

העלבת עובד ציבור:

המסגרת הנורמטיבית לעבירת "העלבת עובד ציבור", נמצאת בסעיף 288 לחוק העונשין הקובע:

"המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור...כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים".

את סעיף 288, משלים סעיף 34 כד' לחוק העונשין, שמגדיר "עובד ציבור", בין היתר, כ"עובד מדינה".

שוטר נחשב כעובד מדינה גם בשעות פעילותו מחוץ למסגרת המשטרתית כמאבטח משחקי כדורגל בשבתות וזאת מכוח סעיף 5 לתקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל"ו-1975 הקובע ש- "ששוטר באירוע ייחשב לכל דבר ועניין כשוטר הממלא תפקיד" וככזה היה השוטר בבחינת "עובד ציבור" בעת שאבטח את משחק הכדורגל, נשוא תיק זה.