בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 על זיכוי נאשם 1 מעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ועל ביטול כתב האישום בגין העבירות הנוספות שיוחסו לו, כמו גם על ביטול כתב האישום נגד נאשם 2, מחמת הגנה מן הצדק, הכול כפי שיפורט להלן:
למשמע ולמקרא מקבץ הראיות שהוצגו בתיק זה, בו מיוחסים לנאשמים עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, על פי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, על פי סעיף 275 לחוק העונשין, ואיומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין, אפפה אותי תחושת אי נוחות והותירה אותי עם הרהורים נוגים על התנהלות המשטרה, במקרה זה.
על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 29.8.05 סמוך לשעה 10:45, במהלך נסיעה במכוניתו של נאשם 2 לכיוון ביתו ביהוד, איים הנאשם על השוטרים יוסי יחזקאל (להלן: השוטר יוסי") וקובי פרבדה (להלן: "השוטר קובי"), בעת שמילאו תפקידם על פי דין, בעודם נוסעים עמו ברכבו, בכך שאמר לשוטר יוסי "אתם בילוש בני זונות, קובי הוא בן זונה ומתנכל לי ואני עוד אגמור אותו היום, אתה עוד תראה את זה, אתם עוד לא מכירים אותי ואני עוד אפגע בו".
בהמשך לאותן נסיבות, נטען, בביתם של הנאשמים ביהוד הכשיל נאשם 2 ותקף את השוטר יוסי, בכך שנתן לו "בירכיות" לבטנו ובעט בו, כדי להתנגד למעצרו ונאשם 1, בניסיון למנוע את מעצרו של נאשם 2 ואת מעצרו הוא, תקף והכשיל את השוטרים בכך שדחף את השוטר יוסי ואיים על השוטר קובי "היום אתה מת, אני יורה בך כדור ומתאבד...עד שאני לא יהרוג אותך אני לא אירגע ואני מבטיח לך שאני יעשה את זה. אני יודע איפה אתה גר ואני אפגע בך ובמשפחה שלך".
מה הייתה תרומתם של השוטרים המעורבים להתרחשות האירוע ולהתפתחותו? על כך אין כתב האישום, בנוסחו, נותן תשובה, אך ניתן היה ללמוד זאת מהראיות, אשר נפרשו במהלך ניהול המשפט, בהן עדויות השוטרים המעורבים ועדות הנאשמים.
התברר, כי בידי השוטרים היה צו חיפוש כדין, לביצוע בביתו של נאשם 2, שניתן ונחתם בתאריך 1.8.05, על יסוד החשד כי הנאשם 2 החזיק בביתו רכוש החשוד כגנוב.
עוד התברר ואף על כך אין חולק כי נאשם 1 הינו אביו של נאשם 2 וכי בתקופה הרלוונטית התגוררו שני הנאשמים יחד בבית המשפחה ביהוד.
אין גם מחלוקת כי ביום ובשעה הנטענים, קרי: בתאריך 29.8.05, סמוך לשעה 10:45, בעת שנאשם 2 נהג ברכב משלוחים של הסופרמרקט, במסגרת עבודתו, ועסק בחלוקת מצרכים לצרכנים, התבקש על ידי השוטרים יוסי, קובי ושלומי בראונשטיין (להלן: "השוטר שלומי"), שאף הוא נמנה עם חברי צוות השוטרים שיצאו לבצע את צו החיפוש, להתלוות אליהם לצורך עריכת חיפוש בביתו.
ישנה גם הסכמה כי לנוכח תגובתו של נאשם 2 לבקשה, ולפיה אינו יכול לנטוש את הרכב, מאחר שיש לו מצרכים לחלוקה בתוכו, הציע השוטר יוסי להתלוות אליו לרכבו, והנאשם לא הביע התנגדות להצעה, כשזו לא הועמדה כאופציה בפניו.
לפיכך, עלה השוטר יוסי לרכב המשלוחים של נאשם 2 ויחד עימו הגיע לביתם של הנאשמים, כשהשוטרים קובי ושלומי הגיעו בעקבותיהם, ברכב המשטרה.
במאמר מוסגר יצוין כי לא הוברר עד תום האם במהלך החודש, מאז הוצאת צו החיפוש ועד יום האירוע, נעשה ניסיון כלשהו על ידי המשטרה לבצע את הצו, והאם ביום האירוע, בטרם התבקש נאשם 2 להתלוות לשוטרים, לצורך ביצוע החיפוש בביתו, הגיעו השוטרים לבית על מנת לבצע את החיפוש.
הדבר לא מצא ביטוי באף אחד מהדוחות שערכו השוטרים, בעקבות מה שאירע, ובחלוף כ-5 שנים, מיום האירוע עד יום מסירת עדותם, לא זכר איש מהם פרט זה.
השוטר יוסי אמנם טען, בשפה רפה, בתשובה לאחת משאלות ב"כ הנאשם 1, בחקירה הנגדית, ש"בהתחלה הלכנו הביתה", מבלי לפרט מה קרה שם ומדוע לא בוצע החיפוש, אך מהמשך עדותו ניתן להסיק כי אמר מה שאמר מתוך היכרותו את מדיניות ביצוע חיפוש על פי צו חיפוש כשציין כי "אם אני רואה מישהו ברחוב ויש אצלי צו חיפוש, אני אפנה לאדם, אני מעדיף שהוא יהיה עמי בחיפוש" ולמעשה אישר, במשתמע, בתשובותיו לשאלות ב"כ נאשם 2, כי קודם לפגישתם את נאשם 2 ברחוב, לא הגיעו לביתו.
גם מעדותו של שלומי, שטען, באופן כללי ומבלי להתייחס לאירוע הספציפי - שיש מצבים בהם אין צורך בנשוא הצו בבית, אך בסיטואציות מסוימות לעיתים צריך אותו - שבמקרה זה לא היה כל ניסיון מוקדם לבצע את החיפוש בבית הנאשמים, בטרם נתקלו השוטרים בנאשם 2.
רמז לכך שאולי בכל זאת ניסו השוטרים, באותו יום, לבצע את החיפוש בבית עלה דווקא מעדותה של אמו של נאשם 2, שלעניין זה דבריה לא היו יותר מעדות שמיעה, שסיפרה שבאותו בוקר, סמוך לשעה 11:00, התקשרה אליה בתה וביקשה ממנה לחזור הביתה כי "דופקים בדלת", כשלהערכתה היו אלה השוטרים.
למדנו גם שבחיפוש שנערך, בסופו של יום, בבית הנאשמים לא נמצא דבר והחשד, בגינו הוצא צו החיפוש, לא אומת.
נאשם 1, כבר בהודעתו במשטרה, ובהמשך בעדותו בבית המשפט, הודה שאמר לשוטרים "אני יזיין אתכם", אך לטענתו הדברים נאמרו על ידו בעת שהיה בסערת רגשות, כשהבחין בשוטרים קופצים ותוקפים את בנו, נאשם 2, שדם זב מאפו, במהלך ויכוח עם השוטרים ובתגובה לכך שהטיחו לעברו "אנחנו נזיין אותך".
הוא הודה גם שהטיח לעבר השוטרים את דברי האיום "אני רוצה לדקור אותם ולמות", אם כי לטענתו אמירה זו לא נאמרה על ידו, במהלך האירוע, אלא כבר בתחנת המשטרה, מתוך כעס "ראיתי את הבן שלי מקבל מכות וקשה לראות את זה", ומיד לאחר שנרגע התנצל על דבריו וביקש את סליחת השוטרים, כפי שעלה גם מדוח הפעולה ודוח המעצר שערך השוטר קובי.