משחק הפוקר "טקסס הולדם" הינו משחק מזל

1. כנגד הנאשמים ערן רוק - נאשם מס 2 (להלן "הנאשם") ועמוס חלפון- נאשם מס' 1, נגדו נמחק כתב האישום מחוסר איתורו, הוגש כתב אישום המייחס לנאשם 2 ארגון ועריכת משחק אסור- ראה עובדה מס' 2 לעובדות, ולנאשם השני, החזקת המקום בו נערך המשחק, ביידעו שמתנהל בו משחק אסור- ראה עובדות 1 ו-4 לכתב האישום.

   אין חולק שבמועד המצויין בכתב האישום, התנהל בדירה בבניין הסיטי טאוור בר-ג (להלן הדירה או המקום) המוחזקת ע"י חלפון, משחק קלפים: פוקר טקסס הולדם (להלן המשחק או טקסס הולדם),  המכונה בכתב האישום "גולדן טקסס פוקר" וכן אין חולק כי חלפון לא היה בדירה בעת פשיטת המשטרה במועד הנ"ל, ונכח בה נאשם 2, אשר לפי הנטען שימש כדילר במשחק וכמנהל פעיל במקום: קיבל כסף מהשחקנים וחילק להם ז'יטונים וקלפים.

העבירות המיוחסות לנאשמים כמפורט לעיל, עולות מניסוח העובדות ומלשון הוראות החוק. דא עקא, בסעיפי החוק שנרשמו בשתי הוראות החיקוק, חל היפוך; לנאשם 1 יוחסה עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 (להלן החוק) - ארגון ועריכת משחק אסור, ולנאשם 2 עבירה לפי סעיף 228 לחוק- החזקת מקום משחקים אסורים. נראה שמדובר בטעות קולמוס של התובעת מנסחת כתב האישום והסעיף הנכון לגבי נאשם 2 הוא 225 ולא 228. התביעה לא ביקשה בשום שלב לתקן טעותה.

   המשפט התנהל כאמור נגד נאשם 2 בלבד, ונקודת המוצא של התביעה, ולמעשה גם של ההגנה, היתה שהוא מואשם בארגון/ניהול המשחק ולא בהחזקת המקום. בנסיבות אלה, אני מקבלת טענתו שאינו המחזיק במקום ועל כן לא ראיתי צורך לדון בטענותיו בנקודה זו.

2. תמצית עובדות כתב האישום:

   ביום 24.11.05 ארגן וערך הנאשם בדירה הנ"ל משחק פוקר - "גולדן טקסס פוקר" בשמשו כדילר.

   וכך מתואר המשחק: "כל שחקן מפקיד כסף אצל הדילר, מחולקים לו קלפים וז'יטונים בתחילת המשחק. הדילר פותח 5 קלפים וכל שחקן אשר קיבל לפני כן 2 קלפים ביד והדילר פתח 5 קלפים, השחקן מחליט או לזרוק או להשתתף, ומשהחל להשתתף מכניס ז'יטון- וזה תלוי במזל ולא בהבנה או ביכולת. הזוכה משיוצא לו רצף קלפים יותר גבוה." (ניסוח כתב האישום בלתי מוקפד בלשון המעטה ולשם הבנת הכתוב, תיקנתי מעט את הניסוח והוספתי פיסוק מבלי לשנות את התוכן).

3. העבירה בה הואשם הנאשם היא אפוא לפי סעיף 225:

   "איסור הגרלות והימורים

    המארגן או עורך משחק אסור...דינו..."

  "משחק אסור" מוגדר בסעיף 224:

  "משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת."

   אין חולק כי המשחק מניב רווח כספי למנצח או לזוכים במקומות הראשונים בטורניר וכפועל יוצא הפסד כספי לאחרים.

   בהתייחס לטענות מסויימות שהעלה הנאשם בעדותו, יודגש כבר עתה כי ההגנה לא טענה לתחולתן של "נסיבות מיוחדות" כלשון סעיף 230, המוציאות מכלל האיסור שבחוק קיומו ועריכתו של משחק, אשר אלמלא אותן נסיבות היה נחשב כמשחק אסור. סעיף 230 הנ"ל קובע שלושה תנאים מצטברים: (1) המשחק נועד לחוג אנשים מסויים; (2) אינו חורג  מגדר שעשוע או בידור; (3) לא נערך במקום משחקים אסורים.

4. הנאשם מודה שהיה במקום וארגן מבחינה מנהלית את המשחק, אך כופר בביצוע העבירה המיוחסת לו בטענה שהמשחק אינו "משחק אסור". בתום פרשת התביעה טען שאין עליו להשיב לאשמה, טענתו נדחתה והנימוקים יובאו בהכרעת הדין.  ואלה עיקרי טענות ההגנה:

א.     הטענה המרכזית היא כי משחק הפוקר טקסס הולדם אינו משחק אסור שכן תוצאותיו אינן תלויות בגורל אלא  בהבנה ויכולת.

ב.  המאשימה לא הוכיחה קיומו של קשר כלשהו בין אקראיות חלוקת הקלפים- עליה אין מחלוקת- לבין השגת התוצאה במשחק, שהיא לשיטת ההגנה, ניצחון בטורניר ולא במשחק בודד או במשחקונים במהלך הטורניר. מרכיב המזל אינו הגורם המכריע בהשגת התוצאה והיא תלויה בכישוריו של השחקן המיומן, עליהם נמנים: ידע בסיסי בחישובים סטטיסטיים והסתברויות, חישובי תוחלת רווח והפסד, יכולת לפענח אסטרטגיה של היריב, יכולת "לבלף" ולזהות את הבלוף אצל היריב ועוד.

ג.       המשחק המתואר בכתב האישום אינו טקסס הולדם. החוקר שחקר את הנאשם לא פרט את כללי המשחק במלואם כפי שמסר לו הנאשם. ההגנה טוענת, כי ההשמטה היתה במכוון וביודעין כדי לא לתת ביטוי לרכיבי ההבנה והיכולת הנדרשים משחקני המשחק.

ד.  ולבסוף טוען הנאשם לפטור מאחריות פלילית מכוח סייג "טעות במצב משפטי" לפי סעיף 34 י"ט לחוק, וזאת לאור העובדה כי השתתף בשלושה טורנירים שנערכו אחת לשנה בת"א וקיבלו את אישור המשטרה, ולפיכך סבר שהמשחק אינו אסור לפי החוק. לחיזוק הטענה  מדגיש ב"כ הנאשם, כי חוקיותו של משחק הטקסס הולדם טרם נדונה בבימ"ש בארץ, כתב האישום הנוכחי הוא תקדימי, ולכן "הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר"- ראה הסעיף הנ"ל.