הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
באשר לטענת הסנגור כי עבירה של נהיגה רשלנית אשר יוחסה לנאשם אינה מתקיימת, אין בידי לקבלה.
סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה קובע: "העובר אחת מעבירות אלה, דינו מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף... : נוהג רכב בדרך בקלות ראש או ברשלנות או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מהמהירות המקסימאלית שנקבעה" .
אין חולק כי הנאשם נהג את רכבו והחנה אותו במקום תוך שהוא אינו נוקט באמצעי זהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז בהעדרו, מבלי להטות את הגלגלים הקדמיים לעבר אבני השפה של המדרכה ובשל כך, לאחר מספר דקות, רכבו התדרדר, תוך סטייה שמאלה ופגע בכלי רכב אחרים. בעובדות כאלה, הודה כאמור הסנגור המלומד.
נהיגה כשלעצמה אינה מצומצמת אך ורק למצב בו הרכב בתנועה. חלק מהנהיגה והזהירות שיש להקפיד חלה גם כאשר הרכב עומד וגם כאשר מעמידים את הרכב ומחנים אותו. רשלנותו של הנאשם לגבי רכיב הנהיגה התבטאה, כאמור, באי נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים בעת חניית הרכב. אמת, כאשר ירד הנאשם מן הרכב, אכן הסתיימה פעולת הנהיגה, אך ירידתו מן הרכב היא לאחר שהחנה את הרכב, ואם התרשל בעת שהחנה את הרכב, התרשל בעת "הנהיגה" בו, ומכאן, שמתקיימים יסודות עבירת הרשלנות הקבועים בסעיף 62 (2) לפקודה, ועל כן אני דוחה את טענת הסנגור.
הנאשם מורשע בזה בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.
שלמה בנג'ו, שופט
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של התנהגות שגרמה נזק לרכוש, נהיגה רשלנית והחניית רכב בצורה לא בטוחה בדרך שיש בה שיפוע.
מהעובדות בהן הודה, עולה כי הנאשם החנה את רכב המסע בו נהג, תוך שהוא לא נוקט אמצעי בטיחות דרושים על מנת להבטיח שהרכב לא יזוז בהעדרו. הרכב התדרדר, פגע ברכבים אחרים וגרם נזק.
דווקא עיון במסמך נ/1 שהגיש לי הסנגור, מלמד כי הבוחן בדק את הרכב וכאשר הרים את בלם היד, הרכב לא המשיך בתנועה. גם כאשר הכניס את הרכב להילוך ראשון על מנת להתחיל בנסיעה, כאשר בלם היד משוך, הרכב לא זז מהמקום. דברים אלה מחזקים את המסקנה כי התרשלות הנאשם הייתה כי הוא כלל לא משך את בלם היד ולא דאג שהרכב יהיה בהילוך מנוגד לכיוון חניית הרכב על מנת לוודא שהרכב לא יזוז בהעדרו ובכך הפגין רשלנות בדרגה גבוהה, שכן מדובר ברכב משא, אשר נקל לשער שאם היה פוגע באדם שעבר במקום, היה יכל לגרום לאבדות בנפש.
עם זאת, מדובר בנהג המחזיק ברישיון משנת 1990, צבר לחובתו 11 עבירות קודמות, עבירה אחרונה הרשומה לחובתו היא משנת 2002.
בנסיבות אלה, לא ימוצה עימו הדין מעבר לפסילת המינימום הקבועה בחוק, אך אציין כי לא מצאתי בנסיבות העניין, נסיבות מיוחדות המקימות עילה לחרוג מפסילת המינימום הקבועה בחוק נוכח דרגת הרשלנות שהפגין הנאשם.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1.פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים. רישיון הנהיגה יופקד בתיק ביהמ"ש עד ולא יאוחר מ-15.1.12 בשעה 09:00. מובהר לנאשם כי גם אם לא יפקיד את רישיון הנהיגה, הוא פסול מנהיגה אך הפסילה תחושב אך ורק מיום הפקדתו.
2.פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
3.דן את הנאשם לקנס בסך 1,500 ₪ או 15 יום מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים, פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפרעון מיידי.
זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי בחיפה.
ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.