1. זו תביעה שעניינה בהפרת זכויות היוצרים של התובעת, על ידי הנתבעת אשר שידרה בערוץ הייעודי בשפה הרוסית "ישראל פלוס" בטלוויזיה בכבלים ובלווין (
Yes) סדרת תכניות טלוויזיה, בלא שיש בידה, לטענת התובעת, אישור או רישיון לשידורן. עילות התביעה הן בהפרת זכויות יוצרים, גזל ועשיית עושר ולא במשפט לחיוב הנתבעת בסך 60,000 ש"ח. מנגד הגישה הנתבעת, תביעה שכנגד לחיוב התובעת בגין הפרת ההסכם לפיצוי נזקיה בסך של 53,197 ש"ח.
הרקע לתביעה
2. התובעת היא תאגיד אשר התאגד לפי חוקי פדרציית רוסיה, ומקום מושבה במוסקווה רוסיה. התובעת עוסקת בייצור, הפצת סרטים, ומכירת זכויות ביצוע בפומבי שלהם, הינה בעלת מלוא הזכויות בלעדיות בתכניות הטלוויזיה המפורטות כדלקמן:
President and his;
New Bremen Musicians ;
24 Hours ;
Reckless"
".
Admirer;
One should not offend women ;
grand - daughter
[להלן: "תכניות הטלוויזיה"].
3. התובעת רכשה את מלוא הזכויות בסדרת תוכניות הטלוויזיה, וזאת על פי הסכם בינה לבין חברת
Kinomost ZAO Kinolompanya , שאף היא תאגיד שמקום מושבו ברוסיה.
4. הנתבעת,
חברת וש טלקנל בע"מ, היא חברה הרשומה בפנקסי רשם החברות בישראל, הינה הבעלים והמפעיל של ערוץ 9 ישראל פלוס - ערוץ טלוויזיה הייעודי ברוסית. הערוץ פועל בהתאם לרישיון המועצה לשידורי כבלים ולווין.
5. כאמור, התובעת הינה בעלת מלוא הזכויות בסדרת תוכניות הטלוויזיה.
6. עם תחילת הפעלת ערוץ 9 בטלוויזיה הישראלית על ידי הנתבעת, לקראת סוף 2002, ביקשה הנתבעת לרכוש מהתובעת רישיון לשידור סידרת תכניות הטלוויזיה, במסגרת ערוץ 9 - ישראל פלוס. לאור פניית הנתבעת אל התובעת,ניהלו הצדדים מו"מ במהלכו ביקשה הנתבעת לרכוש רישיון לשידור תוכניות הטלוויזיה הנ"ל מאת התובעת, ולשדרן במסגרת שידורי ערוץ 9. המו"מ נוהל באמצעות טלפון ובאמצעות דואר אלקטרוני, בין נציגי התובעת ברוסיה לבין נציגי הנתבעת בישראל.
7. ליבה של המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם נכשל המו"מ או שמא הסתיים בהצלחה; האם נחתמה רק טיוטת הסכם או שמא נחתם הסכם המחייב לכל דבר ועניין; האם הייתה גמירות דעת של הצדדים בקשר להסכם ולתוקפו המחייב בין הצדדים.
8. התובעת טוענת כי לאחר תום שלב מו"מ, הנתבעת לא חתמה על טיוטת ההסכם, ולא השיבה העתק חתום של טיוטת ההסכם; משכך - לגרסתה - לא נכרת הסכם בין הצדדים. הנתבעת לא שילמה את התמורה על פי ההסכם, אולם שידרה את התוכנית
President and his grand - daughter (להלן: "התכנית") ביום 31.12.2002, ובכך הפרה את זכות היוצרים של התובעת. עוד טוענת התובעת כי לא זו בלבד שהנתבעת לא הוסיפה חתימת ידה על טיוטת ההסכם, אלא שאף לא פעלה על פיו ולא שילמה לתובעת את המגיע ממנה.
9. הגדילה הנתבעת, לטענת התובעת לעשות בכך ששבה ושידרה את התוכנית המפרה בשני מועדים נוספים, ביום 4.12.2004 וביום 5.12.2004. אי לכך - לטענת התובעת הפרה הנתבעת את זכויות התובעת בתכנית הטלוויזיה שלוש פעמים ביודעין ובכוונת מכוון.
מכאן תובעת התובעת, בעוולה של הפרת זכויות היוצרים, עוולת הגזל ועשיית עושר ולא במשפט.
10. הנתבעת מצידה - טוענת כי המו"מ לרכישת זכויות השידור בתוכניות הטלוויזיה, הסתיים בהצלחה, נחתם הסכם מחייב לכל דבר ועניין, נשלח חשבון לתשלום סך 1,400 $ על ידי התובעת, לאחר שהנתבעת, לטענתה, העבירה תשלום ראשון בהעברה בנקאית, וכי התובעת היא אשר הפרה את ההסכם בין הצדדים בסירובה הן לקבל את התשלום הראשון מן הנתבעת והן להעביר לידי הנתבעת את קלטות ה-BETA של כל תוכניות הטלוויזיה.
11. טוענת הנתבעת כי היא קיימה את הוראות ההסכם ככתבן וכלשונן, שילמה את התשלום הראשון על פי ההסכם במועד, ושידרה בהתאם לזכותה על פי הרישיון שרכשה מהתובעת, את התכנית המפרה ביום 31.12.2002.
12. לטענת הנתבעת, התובעת היא אשר סירבה לקבל את התשלומים האחרים ומנעה מן הנתבעת את ביצוע התשלומים ובכך הכשילה את ביצועו של ההסכם.
13. לפיכך, הוגשה כנגד התובעת על ידי הנתבעת בתיק זה, תביעה שכנגד, לחיוב התובעת בנזקיה של הנתבעת אשר הפרה עמה את ההסכם בהפרות יסודיות בכך שמנעה מן הנתבעת לבצע את התשלומים על פי ההסכם ולא העבירה לנתבעת כמתחייב על פי ההסכם את הקלטות לשידור כל התוכניות.
14. לטענת הנתבעת התוכניות נשוא ההסכם, היו אמורות להיות משולבות כעוגן מרכזי בשידורי הערוץ, במשך מספר רב של שבועות, ושולבו בלוח השידורים של ערוץ 9 בזמני שידור אטרקטיביים תוך שהנתבעת מתבססת על תוכניות אלה, ומתכננת את לוח השידור של הערוץ בהתאם לכך. שכן, לטענת הנתבעת התוכניות נחשבו בתקופה הרלבנטית לתוכניות בעלות מוניטין והיו אמורות לשמש מרכיב חשוב בלוח השידורים של ערוץ 9 באותה עת. לפיכך תובעת הנתבעת בתביעתה שכנגד את נזקיה שנגרמו לה מן הצורך לנהל מו"מ לרכישת תוכניות אחרות, בלחץ של זמן ומתוך נקודת מוצא נחותה, ובסה"כ אומדת הנתבעת את נזקיה על סך של 53,197 ש"ח.