גמ"ר
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
|
5395-12-12
10/09/2015
|
בפני השופטת:
דלית ורד
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
ח.ע.
|
| הכרעת דין |
החלטתי היא זיכויו של הנאשם מחמת הספק.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחד עם סעיפים 64 ו - 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-פקודת התעבורה).
בכתב האישום נטען כי ביום 7.10.12, סמוך לשעה 05:45, הנאשם בהיותו בתפקיד, נהג באוטובוס של חברת דן, מ.ר. 91-198-01 (להלן-האוטובוס), ברחוב הירקון בתל אביב, מכיוון דרום לצפון, בנתיב הימני, והתקרב לצומת הירקון-גאולה (להלן-הצומת). אותה עת עבדו הרמזורים בצומת באופן תקין וללא תקלה, ובכיוון נסיעתו של הנאשם דלק אור אדום. במקום שררו תנאי מזג אויר נאה, אור יום, ראות טובה, וכביש האספלט היה נקי, יבש ותקין. אותה עת, חנה ברחוב גאולה רכב מסוג פורד מ.ר. 85-805-59 (להלן-רכב הפורד) בצדו הימני של הרחוב, לאחר מעבר החצייה (לכיוון מערב), בחנייה כפולה. הדלתות האחוריות של רכב הפורד היו פתוחות וסמוך לחלקו האחורי עמד מ' ק' (להלן- המנוח), אשר פרק סחורה מהרכב. לפני רכב הפורד עמד רכב נוסף מסוג יונדאי.
במקביל למתואר לעיל, הגיע לצומת מרחוב גאולה משה קלמי (להלן- הנהג המעורב או משה) כשהוא נוהג ברכב מסוג פורד מ.ר. 51-900-59 (להלן –הרכב המעורב או הטנדר), ולצדו יושבת אשתו רוחמה קלמי (להלן- רוחמה). משה נהג ברכב המעורב מכיוון מזרח למערב וחצה את הצומת מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת הנאשם, שעה שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק. הנאשם נכנס לצומת ברשלנות ובחוסר זהירות, בניגוד לאור אדום שדלק בכיוון נסיעתו. כתוצאה מכך פגע האוטובוס בחלק האחורי שמאלי של הרכב המעורב, אשר הוסט ונהדף בעקבות החבטה לכיוון ימינה וקדימה ופגע במנוח, אשר עמד מאחורי רכב הפורד. כתוצאה מהתאונה נגרמו למנוח נזק חמור בריאה השמאלית, שברים בצלעות,בחוליות עמוד השדרה ובעצם האגן בשילוב עם שברים בעצמות השוקיים. המנוח נפטר בבית החולים איכילוב עם הגיעו לחדר מיון. בנוסף, כתוצאה מהתאונה נגרמו לרוחמה כאבי ראש וגב, ורכב הפורד של המנוח נדחף ופגע ברכב היונדאי.
לאור כך, נטען כי התאונה נגרמה עקב רשלונותו החמורה של הנאשם, אשר נהג בחוסר מיומנות מבלי ששם ליבו אל הדרך, הנעשה בה ושלומם של המשתמשים האחרים בדרך, וכן לא ציית לאור אדום, ולא נתן למשה, אשר חצה את הצומת באור ירוק, להשלים את חציית הצומת באופן המתחייב מהתמרורים.
אין חולק אודות אופן התרחשות התאונה וקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה, ובפרט גרם מותו של המנוח. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אם הנאשם נכנס לצומת בשעה שדלק אור אדום בכיוון נסיעתו.
התביעה טענה כי הוכחת אשמתו של הנאשם מבוססת על עדי ראיה וכן על סתירות שהתגלו בגרסת הנאשם. ההגנה מצידה טענה כי שני עדי ראיה מטעם התביעה הם "בעלי ענין",והתגלו סתירות בין עדויותיהם, וכי העד הנוסף אינו ניטראלי ואינו מהימן, ואף התגלו סתירות בין גרסתו לבין גרסת שני עדי הראיה שהם בגדר בעלי ענין. לטענת ההגנה, בוח. התנועה שטיפל באירוע התאונה הסתפק בעדותו של העד "הניטאלי", ולא מיצה את כישוריו המקצועיים כבוח., ולכן אין במסקנותיו כדי לאושש את גרסת התביעה. לפיכך, טענה ההגנה כי התביעה לא הוכיחה את גרסתה מעבר לספק סביר.
מחלוקת נוספת שהתגלתה בין הצדדים נוגעת לטענת ההגנה לפיה נסיעתו של הנאשם ברחוב הירקון לכיוון צפון בוצעה בשעה שבכיוון נסיעתו היה קיים "גל ירוק". ההגנה הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, אשר טען כי שחזור נסיעתו של הנאשם על פי פענוח ממצאי הטכוגרף שהותקן באוטובוס, מביא מסקנה כי לאחר צומת הירקון- דניאל, דלק אור ירוק בכל הצמתים בדרכו של הנאשם לכיוון צפון ברחוב הירקון, והוא אף הגיע לצומת הנדון בשעה שאור ירוק דלק בכיוון נסיעתו.
התביעה מצידה טענה כי אין במקרה דנן ראיות מדעיות או טכנולוגיות העשויות להכריע את המחלוקת שבין הצדדים. לדידה, התרחיש שתואר בחוות הדעת מטעם ההגנה אינו מתיישב עם עדויות המומחים מטעמה בנוגע לפענוח נתוני הטכוגרף, נתוני מערכות הרמזורים שפעלו בעת האירוע, וזאת בהתייחס לנסיעתו של הנאשם ברחוב הירקון לכיוון צפון.
מטעם התביעה העידו העדים הבאים:
אינג' שמעון קסילביץ, מנהל מרכז בקרת הרמזורים, אגף התנועה, עיריית תל אביב,