ב"ל
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
|
44655-09-12
02/03/2014
|
בפני השופטת :
איטה קציר סגנית נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
י' ר'
עו"ד יעקב פלדשטיין
|
המשיב :
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק-דין |
זוהי תביעה להכיר בפגיעה בעמוד שידרה צווארי, שכמות וכתפיים כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע .
להלן עובדות המקרה:
1. התובע, יליד 1967, עובד בנמל חיפה משנת 1991 ועד היום כנהג בעגורן.
2. בין השנים 1991 ועד שנת 2003 עבד התובע כבקר מחשוב מכולות. בכל עגורן יש מערכת מיחשוב והתובע היה מנוייד בהתאם לצורכי העבודה לתקן את המחשוב בעגורן בהתאם לצורך, וזאת ימים בודדים בחודש בלבד.
3. עבודתו העיקרית של התובע הינה נהיגה בעגורן.
4. בנמל חיפה ישנם שלושה סוגי עגורנים:
א) מנוף חוף - שהינו מנוף הפועל בעזרת כבל מתכתי עבה וזרוע אחת ומגיע עד לגובה של 21 מטר מקו הרציף. בדרך כלל לא עובדים עם המנוף הנ"ל בהעמסת והורדת מכולות מהאוניות. זהו המנוף הפשוט ביותר בנמל חיפה.
ב) עגורן שער - הינו השלב השני בעגורנים. הוא מתחיל מגובה 24 מטר ומגיע עד ל-47 מטר. גודל הקבינה של העגורן הנ"ל הוא 2.5X2.5 מטר.
ג) מנוף גשר - הינו המנוף הגבוה והגדול ביותר. הגובה הנמוך שלו הוא 47 מטר והוא מגיע עד לגובה של 74 מטר. הקבינה שלו היא בגודל של 3.5X3 מטר.
5. במסגרת עבודתו בעגורן שער, ובעיקר בעגורן גשר, התובע מעמיס ופורק מכולות כלי מיוחד, עגורן, במשמרת של שמונה שעות וכן בשעות נוספות (לפחות 6 שעות עבודה ושעתיים הפסקה).
6. בהיותו בתוך הכלי, בגובה 14-16 מטר (עגורן שער) ובגובה 46-74 מטר (עגורן גשר), יושב התובע שעות רבות בתנוחת כיפוף קדימה, כאשר הראש והגב מכופפים ופונים קדימה ולצדדים.
7. יש לציין, כי גם בעגורן שער וגם בעגורן גשר רצפת התא שקופה כדי לאפשר לנהג להסתכל כלפי מטה, בכדי להסתכל על זרועות העגורן בזמן העמסה ופריקת המכולות.
8. צורת העבודה של התובע כשהוא נוהג בעגורן מחייבת אותו לפסק את הידיים תוך מתיחת הכתפיים למרחק של חצי מטר האחת מהשניה מכל צד של הגוף, כדי להחזיק בידיות הנמצאות משני צידי המושב. התובע גם מפסק את הרגליים תוך כדי הישיבה הנ"ל ותנוחת הגוף שלו נמצאת בכיפוף קדימה של הגב והראש, כך שהוא יכול לסובב את הראש לצדדים תוך כדי הנהיגה בעגורן.
9. יש לציין, כי הקבינה של העגורן נוסעת על מסילות עליונות ומסילות תחתונות, כשגלגלי המתכת נוסעים על החלק התחתון של העגורן ולמעשה העגורן עובד בשיטת ההצלבה והתזוזה היא אנכית ואופקית.
10. היות ומדובר בגלגלי מתכת הנוסעים על מסילות ממתכת, הדבר גורם לרטט בלתי פוסק בכל זמן הנהיגה בעגורן. הרטט הנ"ל עולה למעשה מכפות הרגליים לכל הגוף עד הראש והידיים. כל הקבינה זזה בעגורן והתובע כל הזמן זז עם העוגרן על המסילות, על מנת לבדוק גם מצד ימין וגם מצד שמאל להסתכל כלפי מטה, שרכב לא נוסע על המסילה. למעשה, התובע חייב להעביר מבט מרחבי על כל השטח שמתחתיו לפני שהוא משחרר מכולה או מרים אותה.
11. כמו כן, העגורן אמור כאמור להרים מכולות ולהעמיסן על האוניות ו/או להוריד מכולות מהאוניות ולפרוק אותן בנקודות פריקה על הקרקע. כל התחברות של הזרוע למכולה גורמת לחבטה ברגע ההתחברות או ההתנתקות של הזרוע של העגורן מהמכולה. במשך יום עבודה אחד, בעגורן שער, למשל, יש בין 150 ל-300 חבטות בממוצע ליום. בעגורן גשר, לעומת זאת, שהזרוע מחלוקת לחלקים, החבטות הן חזקות יותר וגם בכמות גדולה יותר מזו של עגורן השער.
12. כל הזעזועים והתנודות של העגורנים והחבטות של ההתחברות וההתנתקות מהמכולות גורמות, כאמור, לרטט בכל הקבינה בעגורן, אשר מורגשת בכל הגוף של התובע בזמן העבודה והזעזועים האלה יוצרים לטענתו מאמץ יתר על עמוד השדרה הצווארי והכתף בגלל הזעזועים שהוא חוטף במסגרת עבודתו.
13. יש לציין, כי ביולי 2006, במלחמת לבנון השניה, נפגע התובע בראשו מפגיעת הדף של טיל שנפל בנמל חיפה, בזמן שעבד על עגורן שער, בהיותו בקבינה של העגורן והתובע "עף" מעוצמת ההדף בתוך הקבינה. הפגיעה הנ"ל הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה.
14. בתאריך 27/9/08 היתה לתובע תאונת דרכים כאשר רכב פגע ברכבו מאחור ולתובע נגרמה "צליפת שוט" בצוואר.