בג"ץ 1751/97 שקיב עלי נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל

המשנה לנשיא ש' לוין:

1.           בעתירתו המתוקנת, עליה ניתן לו צו על-תנאי, השיג העותר על כללי לשכת עורכי הדין (בחירת נציגי לשכה בועדות בחירה ובועדות מינויים), התשנ"ז1997- (להלן - הכללים) ועתר למתן הצהרה על ביטולן וקביעת כללים חדשים שיוסיפו ויפרטו "אמות מידה שוויוניות וכן קריטריונים מנחים" שיידרשו מכל מועמד בועדת המינויים. המדובר בתהליכים לבחירת מועמדי לשכת עורכי הדין, בין השאר, לועדת המינויים לקאדי מד'הב על פי חוק בתי הדין  הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג1963-. לעניינם טען העותר שניים אלה: שיש לפסול את דרישת המינימום של ששה מציעים לפחות, המנויה בכלל 3; ושיש לכלול בכללים אמות מבחן לכשירותם של נציגי הלשכה המועמדים להבחר.

2.           העניין הראשון בא על תקנו בהודעת המשיבה מס' 1 מיום 3.12.98. נאמר בה שהמועצה הארצית של לשכת עורכי הדין החליטה לקבל את ההצעה להקטין את מספר החברים הנזכר בכלל 3 מששה לשלושה ושההחלטה האמורה "תועבר בימים אלה" לשר המשפטים לקבלת אישורו ולאחר מכן לשם פרסומו ברשומות. אנו מקווים שאפשר יהיה לסיים הליכים אלה בהקדם כדי שאפשר יהיה ליישם את ההחלטה כבר לקראת כינוסה של ועדת הבחירה לישיבתה הבאה.

             לגבי העניין השני הניחו המשיבים את דעתנו שאין קיימת עילה שבדין לחייב את המשיבה מס' 1 לקבוע למועמדים תנאי כשירות מעבר לתנאים שנקבעו בדין. כמו שכתב המשיב מס' 2 בתשובתו - תנאי הכשירות נדרשים מהקאדים הנבחרים ולא מבוחריהם. מהחומר המשווה שהומצא לנו לא ניתן להעלות קיומו של כלל המצדיק קביעת כישורים מיוחדים לנציגים בועדת בחירה ואם יתברר בדיעבד שקיימת עילה המונעת נציג פלוני של המשיבה מס' 1 שנבחר מליטול חלק בפעולתה של ועדת הבחירה, יוכלו העותר ואחרים לנקוט בכל ההליכים המתאימים, כפי שימצאו לנכון.

             בנסיבות אלה אנו דוחים את העתירה, אך לא ראינו לעשות צו להוצאות.

             ניתן היום כד בכסלו תשנ"ט (14.12.98).

המשנה לנשיא                                          ש ו פ ט              ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

1. B08