שחות נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 10,000 ₪ בגין הפרת הסכם שנכרת בין התובע לבין הנתבעת, פלאפון תקשורת בע"מ, אשר מספקת שירותי טלפון רדיופוני.

על פי הנטען בכתב התביעה ביום 13/6/09 או בסמוך לכך ביקר נציג הנתבעת, מר בולוס פאר, בביתו של התובע, וניסה לשכנעו לנייד את מספר הפלאפון שלו מחברת סלקום לפלאפון תקשורת בע"מ. מר פאר התחייב בפני התובע, כך נטען, כי חברת פלאפון תשא בכל הקנסות, התשלומים והחובות הנובעים ממעברו מחברת סלקום לחברת פלאפון. על בסיס התחייבות זו הסכים התובע לעבור לחברת פלאפון. לטענתו, באותו יום ביקר יחד עם מר פאר במשרדי חברת סלקום על מנת לברר את גובה החוב. לאחר מכן ביקש מר פאר את פרטיו של התובע, שם ומספר תעודת זהות ושוחח טלפונים עם חברת סלקום לאחר שהזדהה בשמו של התובע. בסיום השיחה טען מר פאר בפניו כי סכום החוב בגין מעברו לחברת פלאפון מסתכם ב-10,000 ₪. עוד התחייב מר פאר כי חברת פלאפון תשא במלוא סכום זה.

מאוחר יותר בעקבות בדיקה שהוא ביצע הסתבר כי גובה החוב עולה על 20,000 ₪ ולא כפי שנטען על ידי מר פאר, ובשל כך הוא ביקש לבטל את העסקה. לטענתו, נציגי פלאפון לא הסכימו לדון בעניין זה והפנו אותו למר פאר אשר התחמק מלהיפגש איתו.

הנתבעת טענה מנגד כי התחייבה לשאת בסכום הקנסות והחובות בשל מעברו של התובע לחברת פלאפון עד סכום של 10,000 ₪ ולא מעבר לכך. היא הכחישה את הטענה כי התחייבה לשאת במלוא סכום הקנסות, ולטענתה ההסכמים החתומים תומכים בעמדתה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם, ולאחר ששמעתי את עדי הצדדים נחה דעתי כי הדין עם התובע. עיון בנספח ב' לכתב ההגנה – תשלום בגין מעבר לרשת פלאפון – ושעל פיו טוענת הנתבעת כי התחייבה לשלם את החובות עד לסך של 10,000 ₪, אינו חתום על ידי התובע. לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת מדוע מסמך זה, שהוא המסמך המהותי בהתקשרות, לא נחתם על ידי התובע, ומדוע יתר המסמכים שאין בהם התייחסות לנושא גובה הקנס כן נחתמו על ידו. עובדה זו מלמדת כי מר פאר לא הביא מסמך זה לידיעתו של התובע, לא ביקש ממנו לחתום עליו ולא הסביר לו כי התחייבות הנתבעת מוגבלת לסכום של 10,000 ₪.

זאת ועוד, התנהגותו של התובע מייד לאחר החתימה על העסקה מלמדת כי הוא אכן סבר, כפי שהוסכם בינו לבין מר פאר, כי הנתבעת תשא בכל הקנסות הנובעים ממעברו מחברת סלקום לחברת פלאפון. כפי שצויין לעיל מייד לאחר החתימה על ההסכם בירר התובע את גובה החוב בעצמו, אז הסתבר לו כי החוב הוא 20,000 ₪ ולא כפי שנטען על ידי מר פאר. מייד הוא פנה לנתבעת, ביקש לבטל את העסקה ולהחזיר את המכשיר שנמסר לו. התנהגות זו מלמדת כי אכן הוא סבר בעת החתימה על ההסכם כי הנתבעת תשא במלוא סכום הקנסות.

מעבר לכך אציין כי עדותו של התובע היתה אמינה והוא עשה עלי רושם מהימן. לעומת זאת לא ראיתי לנכון לקבל את עדותו של מר פאר שלא ידע לתת הסבר לעניין אי חתימתו של התובע על נספח ב' לכתב ההגנה כפי שצויין לעיל.

מאחר שהנתבעת הטעתה את התובע באשר לגובה החוב בחברת סלקום ומאחר שהיא לא עמדה בהתחייבותה לשאת במלוא סכום החוב עקב המעבר מסלקום לפלאפון, זכאי התובע לפיצויים בגין הפרת ההסכם. עקב הפרת ההסכם נגרם לתובע נזק בגובה ההפרש בין הסכום שהנתבעת שילמה עבור המעבר (10,000 ₪) לבין סכום החוב אשר עומד על כ-20,000 ₪.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13/8/09 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו המועד ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן והודע היום ל' שבט תש"ע, 14/02/2010 במעמד הנוכחים.

ערפאת טאהא, שופט

הוקלד על ידי: גיל שדמי