ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
|
2378-08
02/04/2009
|
בפני השופט:
גדעון ברק
|
- נגד - |
התובע:
פסטרנק אליחי
|
הנתבע:
סמייל מדיה בע"מ - 1000 P
|
פסק-דין |
1. א. הנתבעת הינה אתר מכירות באינטרנט וכחלק מדרכי הפרסום שלה, שולחת היא דואר המתקרא בידי התובע "דואר זבל" פרסומי לגולשים. (להלן:"הודעות")
לטענת התובע, נשלחו אליו - ללא הסכמתו - 60 הודעות ובעקבות כך, פנה התובע אל הנתבעת פעמים רבות, הן בכתב והן טלפונית בבקשה להפסיק לשלוח לו ההודעות.
למרות שנציגת הנתבעת אישרה את בקשתו להסרת כתובתו מרשימת התפוצה, הפרה הנתבעת את ההסכם והמשיכה לשלוח הודעות- ללא הסכמתו.
התובע שוב התקשר אל נציגת הנתבעת לשאול לפשר הדבר והיא ענתה שאין לה פתרון לבעיה.
לכן, לאור האמור לעיל, הגיש התובע תביעה זו נגד הנתבעת, בה ביקש לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי בסך 17,000 ש"ח עבור 60 ההודעות שנשלחו אליו ועוד 800 ש"ח עבור בזבוז זמן ועוגמת נפש שנגרמו לו עקב הפרת ההסכם.
ב. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, שהתובע הסכים בזמנו לקבל הודעות שיווקיות ודיוורים פרסומיים. במסגרת כל דיוור הוצגה בפני התובע אפשרות מפורשת להסרתו מרשימת תפוצת האתר, אך עד יום 7.12.08 לא מומשה אפשרות זו על ידי התובע .
עוד נטען על ידי הנתבעת, שבדיקותיה העלו, שלא נתקבלה מאת התובע כל תלונה ו/או פניה, מכל סוג שהוא אשר עניינה בדיוורי האתר.
עוד עולה מבדיקות הנתבעת, שהתובע נעזר לאחרונה בשירותי מכירות האתר ואף השתתף במגוון פעילויות מכירות במסגרת האתר.
לטענת הנתבעת, ניצל התובע את כניסתו לתוקף של תיקון מספר 40 לחוק התקשורת והתייחס בתביעה זו גם להודעות שנשלחו אליו לפני כניסת התיקון לתוקף.
לטענתה, ניתן לראות, שלכל היותר אפשר להתייחס לשתי הודעות בלבד שנשלחו לתובע לאחר כניסת התיקון לתוקף.
2. א. לאחר שעיינתי בעדויות התובע ונציגת הנתבעת הגב' פז פיסטינר (להלן:"הגב' פיסטינר") ולאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות ואשר הוגשו במהלך המשפט, הגעתי למסקנה, שלמעשה, אין חולק שהתובע קיבל הודעות בשנים 2008 - 2009, אך השאלה היא האם קבלת הודעות אלו מצדיקות תביעת סעד בסכום של 17,800 ש"ח.
התובע הגיש תביעה זו בטענה, שהנתבעת שיגרה אליו דואר אלקטרוני למטרות פרסום, שהוא מגדיר אותו "דואר זבל" לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, וזאת על אף שביקש להפסיק זאת.
כבר בראשית נימוקי בית המשפט, אפשר לומר שתביעת התובע הינה מוגזמת וללא כל יחס לנזק שנגרם לתובע - גם אם טענותיו נכונות.
הסכום הנתבע הוא לא מוצדק ולא מוכח.
לא מספיק שתובע טוען שפרסום ההודעות הפריעו לו בעבודתו - כפי שביטא זאת התובע בעדותו בבית המשפט- אלא שעל תובע הטוען כך להוכיח טענותיו. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 8- 9).
התובע גם לא הוכיח כי שלח מכתב לנתבעת להפסיק את פרסום ההודעות באתר שלו.
מכל מקום, התובע לא הוכיח כי במהלך שנת 2008 פנה אל הנתבעת להפסיק משלוח ההודעות.
ב. א) עלי לציין, שהתביעה נסבה סביב אירועים שקדמו לכניסתו לתוקף של חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40) תשס"ח-2008, אשר נכנס לתוקף רק ביום 1.12.08. (להלן:"התיקון הנ"ל").
מהמסמך ת/1 שהגיש התובע עולה, שלאחר כניסתו לתוקף של התיקון הנ"ל הועברו לאתר התובע שתי הודעות בלבד: אחת ביום 4.12.08 והשניה ביום 25.12.08. להודעה מיום 13.2.09 אין בדעתי להתייחס ואין בדעתי לקבוע אם הודעה זו היא בבחינת "דואר זבל" - אם לאו, משום שממילא הודעה זו הועברה לאחר מועד הגשת התביעה ולכן אין היא יכולה להוות חלק מעילת התביעה.