ע"פ
בית המשפט המחוזי בירושלים
|
40085-07
08/07/2007
|
בפני השופט:
עזרא קמא
|
| - נגד - |
התובע:
איתן חסידים ת.ז. 034203992
עו"ד דוד גולן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
|
| פסק-דין |
רקע
1. זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופט א' טננבוים בתיק 11079/06), לפיו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, והושת עליו עונש של קנס - 4,000 ש"ח ופסילה מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 27 חודשים בניכוי פסילה מינהלית של חודש אחד, ללא רכיבי עונש אחרים.
האישום והכרעת הדין
2. לפי כתב האישום, נהג המערער ברכב, ביום 14 באפריל 2006, סמוך למגרש הרוסים בירושלים (מתחם הפאבים), כשהוא שיכור. במדידת אחוז האלכוהול באויר נשוף נמצאו 380 מיקרוגרם אלכוהול בליטר של אויר נשוף, כאשר המידה המירבית המותרת על פי הדין, היא 240 מיקרוגרם.
- בית המשפט קמא, התייחס בהכרעת הדין לטענות ההגנה ודחה אותן - אחת לאחת:
א. בדיקת המערער במכשיר יסודה בטעות, מתחילתה, בשל כך שלא עלה כל חשד שהוא נהג כשיכור.
לשון אחרת, כך לטענת ההגנה בבית המשפט קמא, אין מקום לדרוש מנוהג ברכב, להיבדק במכשיר נשיפה, כל עוד לא הראתה נהיגתו סימנים מחשידים של נהיגה בשכרות.
ב. אין זה ברור, שנתקיים התנאי, שלפיו יש צורך בהמתנה של 15 דקות שבהן יודא הבודק שהנבדק לא אכל, לא שתה ולא עישן. מבדיקת הזמנים לא דייקה השוטרת שרשמה את המסמכים בזמנים, ונקבה זמנים שונים. דבר זה מעיד, לדברי ההגנה, על מחדל ראייתי.
ג. המכשיר לא כויל כיאות, לפי גירסת ההגנה, ולדידה יש צורך בכיול המכשיר מחדש, כל אימת שנזדמנה קבוצת נבדקים, ובדרך מחמירה אף לפני כל בדיקה של נבדק יחיד.
הטענות בערעור
4. בערעור, חזר המערער על כל טענותיו בבית המשפט קמא, וריכז את טענותיו על כך שהבדיקה במכשיר "הינשוף" לא היתה תקינה בשל חוסר- מיומנותה של הבודקת, ובשל סתירה בין שעת עצירת רכבו של המערער, לשעה הנקובה ב"טופס המאפיינים", וסתירה זו היא הנותנת שלא נתקיים התנאי בעניין שמירת הזמן של 15 דקות למן עיכוב הנבדק ועד לתחילת ביצוע הבדיקה.
5. לחלופין, טוען המערער, שבית המשפט החמיר עמו בענישה מכבידה במיוחד, וראוי שהעונש יאוזן וימותן בהליך זה. בעניין זה, נזקק בא -כוח המלומד של המערער, לדבריו של חכם המשפט רודוף יירינג על האיזון הדרוש בין חרב המשפט לצורך בהפעלתה, בספרו "המאבק למשפט".
6. ועוד זאת, ב"כ המערער שזר בהודעת הערעור "פניני לשון", שאף שלא התכוון בהן לפגוע בבית המשפט יש בהן, לכאורה, פגיעה.
בפסק דין זה לא אתייחס לפשט המילים או לדרשן, אך הן מעלות שאלות נוספות שאתייחס אליהן: ההתייחסות לשרירות שבקביעת מידות לבדיקת שכרות, הצורך להתחשב במידת החריגה, כמו בעבירות מהירות והעונש בהתאמה למידות האמורות (סעיפים 15-19 להודעת הערעור).
דיון והכרעה
הדרישה להיבדק במכשיר
7. 7. בתיקון מספר 72 לפקודת התעבורה, התשס"ו - 2005 (פורסם בספר החוקים 2040, התשס"ו, עמוד 91), תוקן סעיף 64 לפקודת התעבורה. התיקון קבע את השימוש במכשיר הנשיפה, המכונה "ינשוף" וידוע בהגדרתו המקצועית כמד אלכוהול מסוג: Drager Alcotest 7110 Mk iii - IL .
כפי שאמרתי בענין קודם (ע"פ (ירושלים) 40230/07,
מדינת ישראל נ' יהודה שלמה), הלכה למעשה, נקבעה "חזקת אמינות" של המכשיר האמור, ומי שטוען לסתירת החזקה - עליו הראיה.
עוד נאמר, כי מי שמסרב להיבדק וליתן דגימת אויר נשוף מפיו, יראוהו "שיכור" לעניין הוראת הדין, וזו לעצמה היא עבריה שעונשה בצדה.