|
|
חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963 1
פרק ראשון: פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ח, תשס"ג)
בחוק זה -
"עופות" - תרנגולים, אווזים, ברווזים, ברבורים, ברבורים מולרדים, יענים ותרנגולי הודו מכל גזע, מין וגיל;
"ביצי דגירה" - ביצי עופות המשמשות לדגירה;
"חומר רביה" - ביצי דגירה ואפרוחים בני יומם;
"ביצים" - ביצי עופות שאינן ביצי דגירה, לרבות מוקפאות בכל צורה שהיא;
"בשר עוף" - עוף שחוט וכל חלק או אבר ממנו בכל צורה של טיפול ושל התקנה, לרבות הקפאה ולרבות עוף חי;
"תוצרת הלול" - ביצים, בשר עוף וחומר רביה;
"מגדל" - העוסק בגידול עופות לצרכי טיפוח, רביה, הטלה או פיטום, לרבות העוסק בהדגרת עופות, ולמעט יחיד המגדל לא יותר מ-10 עופות לצורך עצמו ובני משפחתו בלבד;
"טיפוח" - השבחת תכונות תורשתיות של גזעי עופות;
"מדגרה" - מיתקן המשמש להדגרת ביצים;
"השר", "שר החקלאות" - שר החקלאות ופיתוח הכפר;
"השרים" - שר החקלאות ושר המסחר והתעשיה.
פרק שני : המועצה, תפקידיה ומוסדותיה
2. הקמת המועצה
מוקמת בזה מועצה לענף הלול (להלן - המועצה).
3. תפקידי המועצה (תיקון תשל"ה)
תפקידי המועצה הם:
(1) לתכנן את היקפו של גידול העופות להטלה, לפיטום ולהדגרה, בהתאם להנחיות שר החקלאות בדבר התכנון ולהסדירו בהתאם לתכנון;
(2) לפקח על הטיפוח;
(3) להסדיר את הייצור של חומר רביה ושיווקו בארץ ובחוץ-לארץ;
(4) להסדיר שיווק ביצים ובשר-עוף בארץ ובחוץ-לארץ;
(5) לעודד ולסייע -
(א) התקנת בשר-עוף לשיווק, לרבות הקפאה ושימור;
(ב) הקמת מחסני מיון ואריזה לביצים, לרבות מפעלים להקפאה;
(ג) מחקר השווקים ושיטות הייצור של ענף הלול ודרכי הטיפול בתוצרת;
(6) לתת שירותים בכל הנוגע לעופות ולתוצרת הלול, למעט שירותים בעת עיבוד של עופות שנעשה לאחר התקנתם; "התקנה", לענין פיסקה זו ופיסקה (7) - שחיטת עופות, הכשרתם, ביתורם, הקפאתם, החסנתם והטענתם לצורך הובלה;
(7) לפקח על תהליכי הטיפול בעופות ובתורת הלול כפי שיורה שר החקלאות או מי שהוא הסמיך, למעט פיקוח על עיבוד של עופות שנעשה לאחר התקנתם; אולם שר החקלאות רשאי להורות כי תפקיד זה יהיה בידי מי שיפורש בהוראה;
(8) לפעול להגברת הצריכה של תוצרת ענף הלול בארץ ובחוץ-לארץ.
4. המועצה
המועצה היא תאגיד, כשר לכל חובה וזכות ופעולה משפטית.
5. הרכב המועצה
מארבעת השרים יקבעו את מספר חברי המועצה, שלא יפחת מארבעים ולא יעלה על חמישים, בהם נציגי הממשלה, נציגי ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לא"י (להלן - הסוכנות) ונציגי הציבור.
6. נציגי הציבור (תיקון: תשס"ג)
נציגי הציבור יהיו מקרב המגדלים, מקרב העוסקים במסחר הסיטוני, מקרב העוסקים במסחר הקמעוני ומקרב הצרכנים.
7. נציגי הממשלה והסוכנות
מספר נציגי הממשלה עם נציגי הסוכנות יהיו כחמישית מספר חברי המועצה ודרך מינויים תיקבע על ידי השרים בתקנות. שר החקלאות ימנה מביניהם יושב-ראש המועצה ושר המסחר והתעשיה ימנה מביניהם סגן יושב-ראש המועצה.
8. נציגי הסוכנות
הסוכנות תיוצג על ידי שני נציגים לפחות; נציגיה יתמנו על ידי השרים לפי המלצת הסוכנות.
9. נציגי המגדלים (תיקון: תשס"ג)
(א) השרים ימנו למועצה חברים שהם נציגי המגדלים, מכל ענף משנה, שמספרם לא פחות ממחצית חברי המועצה, ובלבד שמספרם של החברים לפי סעיף זה מכל ענף משנה יהיה - שליש, לפי מספר המגדלים בענף המשנה ביחס למספר המגדלים הכולל בכל ענפי המשנה, ושני שלישים, לפי החלק היחסי של אותו ענף משנה במחזור הכספי השנתי הכולל של ענפי המשנה; לענין זה, "ענף משנה" - כל אחד מענפים אלה: גידול עופות להטלה, גידול עופות לרבייה, גידול תרנגולים לפיטום, גידול תרנגולי הודו, וגידול אווזים ומולרדים.
(ב) החברים האמורים בסעיף קטן (א) ייבחרו על ידי המגדלים מתוכם בבחירות כלליות וחשאיות, כפי שיקבעו השרים בכללים באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
10. נציגי המסחר הסיטוני (תיקון: תשס"ג)
השרים ימנו למועצה חברים מקרב העוסקים במסחר סיטוני בתוצרת הלול שמספרם כחמישית מספר חברי המועצה, אגב מתן ייצוג למסחר הסיטוני בבשר-עוף, בשיווק-ביצים ובחומר-רביה, לרבות העוסקים בהדגרה בלבד, אם, לדעת השרים, מן הראוי לתת להם ייצוג, בהתחשב עם משקלם בענף.
11. תיאום בייצוג המגדלים והייצוג הסיטוני (תיקון: תשס"ג)
השרים יקבעו את מספר החברים מקרב המגדלים ואת מספר החברים מקרב העוסקים במסחר הסיטוני, בהתחשב ככל האפשר במשקל שיש, לדעת השרים, לציבור המגדלים או לעוסקים במסחר סיטוני, בייצור תוצרת הלול או במסחר הסיטוני בה, הכל לפי הענין.
12. נציגי המסחר הקמעוני (תיקון: תשס"ג)
השרים ימנו למועצה שני חברים מקרב העוסקים במסחר הקמעוני בתוצרת הלול.
13. נציגי הצרכנים (תיקון: תשס"ג)
השרים ימנו למועצה שני חברים בעלי ניסיון וידע בתחום הגנת הצרכן כמייצגים, לדעת השרים, את הצרכנים.
14. (בוטל) (תיקון: תשס"ג)
15. מי לא יהא חבר המועצה
לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה מי שמועסק על ידיה כעובד בשכר; הוראה זו לא תחול על מנהל כללי שנתמנה לפי הוראות סעיף 26.
16. תקופת כהונה
תקופת כהונתם של נציגי הציבור היא שלוש שנים, אולם הם יוסיפו לכהן עד שיתמנו נציגי הציבור לתקופת הכהונה החדשה, ובלבד שלא יוסיפו לכהן כך לתקופה העולה על שלושה חדשים.
17. מינוי שנית
נציג הציבור יכול לשוב ולהתמנות בדרך הקבועה בסעיפים 14-9.
18. העברת נציג הציבור (תיקון: תשס"ג)
השרים יעבירו נציג הציבור מכהונתו אם -
(1) (בוטלה)
(2) נעדר, ללא סיבה מספקת, מחמש ישיבות רצופות של המועצה והמועצה המליצה לפני השרים על העברתו מכהונתו;
(3) פשט את הרגל או נתמנה עליו כונס-נכסים מטעם בית-המשפט;
(4) הורשע בדין על עבירה שיש עמה קלון.
19. ממלא מקום נציג הציבור (תיקון: תשס"ג)
(א) נציג הציבור שנפטר או שהתפטר או שהועבר מכהונתו, ימנו השרים אחר במקומו והוא יכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שבמקומו נתמנה.
(ב) נציג הציבור שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו, רשאים השרים למנות לו ממלא-מקום והוא יכהן עד שהחבר שבמקומו נתמנה יוכל למלא תפקידו ובלבד שממלא המקום של חבר המועצה יהיה מקרב אותה קבוצה שמתוכה נתמנה החבר שבמקומו הוא בא; היה חבר המועצה נציג המגדלים כאמור בסעיף 9, יתמנה לממלא מקום המועמד שקיבל בבחירות כאמור באותו סעיף את המספר הגדול ביותר הבא בתור של קולות המגדלים.
(ג) (בוטל)
20. מנין חוקי בישיבות המועצה
(א) מנין חוקי בישיבות המועצה הוא מחצית חבריה כשביניהם לפחות שניים מנציגי הממשלה.
(ב) לא היה מנין חוקי מחמת היעדרם של נציגי הממשלה, תידחה הישיבה שבוע ימים. היה המועד שנדחה חל ביום-מנוחה, כמשמעותו בפקודת ימי-מנוחה, תש"ח-1948, תקויים הישיבה למחרתו; בישיבה נדחית כאמור תהיה מחצית חברי המועצה מנין חוקי אף בהעדר נציגי הממשלה.
(ג) החלטת המועצה בישיבה נדחית כאמור בסעיף-קטן (ב), שנתקבלה שלא בהשתתפות לפחות שניים מנציגי הממשלה, תובא לידיעת השרים; הודיעו השרים למועצה על התנגדותם להחלטה תוך שבעה ימים מהיום שהובאה לידיעתם, לא תקבל ההחלטה תוקף אלא אם אושרה על ידי המועצה שנית ברוב של שני שלישים של הנוכחים. ובלבד שנכחו בה לפחות מחצית חברי המועצה, אף בהעדר נציג הממשלה. לא הודיעו השרים על התנגדותם תוך שבעה ימים כאמור, תיכנס ההחלטה לתקפה בתום תקופה זו.
21. יושב ראש בישיבות המועצה
בראש ישיבות המועצה ישב היושב-ראש או סגנו, ובהיעדרם יבחרו הנוכחים את היושב-ראש מבין נציגי הממשלה; בישיבה נדחית לפי סעיף 20(ב) שבה לא נוכח נציג ממשלה, או בישיבה נוספת לפי סעיף 20(ג) שבה לא נוכח יושב-ראש המועצה או סגנו - יבחרו הנוכחים את יושב-ראש הישיבה מביניהם.
22. קבלת החלטה
(א) החלטות המועצה מתקבלות ברוב דעות המצביעים. היו הדעות שקולות תהיה ליושב-ראש הישיבה דעה מכרעת.
(ב) היושב-ראש בישיבת המועצה רשאי לקבוע כי החלטה פלונית באותה ישיבה לא תקבל תוקף מיד כדי שהשרים יוכלו לחוות דעה עליה; הודיעו השרים למועצה על התנגדותם להחלטה תוך עשרה ימים מישיבה לא תקבל ההחלטה תוקף, אלא אם אושרה שנית על ידי המועצה ברוב של שני שלישים של הנוכחים; לא הודיעו השרים על התנגדותם תוך עשרה ימים כאמור, תקבל ההחלטה תוקף בתום תקופה זו. האמור בסעיף-קטן זה אינו בא לגרוע מסמכותם של השרים או אחד מהם לאשר החלטות המועצה אם ההחלטות טעונות אישורם לפי הוראות חוק זה.
23. הנוהל במועצה
המועצה תקבע סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
24. ועד פועל
(א) למועצה יהיה ועד פועל של לא יותר מעשרים, מהם יתמנו לא יותר מרבע על ידי השרים מבין נציגי הממשלה, ובהם יושב-ראש המועצה וסגנו שישמשו גם יושב-ראש וסגן יושב-ראש של הועד הפועל; יתר חברי הועד הפועל יתמנו על ידי המועצה מבין נציגי המגדלים והמסחר הסיטוני, ובלבד שמספר נציגי המגדלים יהיה כפליים ממספר נציגי המסחר הסיטוני.
(ב) הוראות סעיפים 23-20 יחולו על הועד הפועל, בתיאומים לפי הענין.
25. תפקידי הועד הפועל וסמכויותיו
(א) הועד הפועל יבצע החלטות המועצה, ינהל את עניניה על פיהן ויהא מוסמך בענין זה להשתמש בכל הסמכויות של המועצה, חוץ מן השמורות למועצה לפי סעיף 27.
(ב) הועד הפועל רשאי להטיל מפעם לפעם על אחד או אחדים מחבריו תפקידי-ביצוע בכפוף להחלטותיו.
(ג) המועצה רשאית לשלם לחברי הועד הפועל דמי-אבטלה בעד השתתפותם בישיבות הועד הפועל בשיעור שתקבע המועצה באישור השרים. כן רשאית המועצה, באישור השרים, לשלם לחברי הועד הפועל גמול סביר בעד מילוי תפקידי-ביצוע שיוטלו עליהם מזמן לזמן.
26. מנהל כללי
הועד הפועל רשאי למנות מנהל כללי של המועצה ולקבוע את תפקידו ושכרו, ובלבד שלא יתמנה למישרה זו חבר המועצה או עובד המדינה אלא על פי החלטה ברוב של שלושה רבעים, ולגבי עובד המדינה יכלול הרוב כאמור גם שלושה רבעים של נציגי הציבור, והוא לא יהיה זכאי לשכר מהמועצה.
27. סמכויות שמורות למועצה (תיקון: תשס"ג)
סמכויות שלהלן שמורות למועצה בלבד:
(1) החלטה בדבר תקציב המועצה;
(2) מינוי ועדת-ביקורת;
(3) (בוטלה)
(4) כל סמכות אחרת שהמועצה החליטה לשמור לעצמה בלבד.
28. ועדת בקורת
(א) המועצה, באישור השרים, תמנה ועדת-ביקורת שלא מבין חבריה שתפקח על ביצוע החלטות המועצה, תבצע תפקידי-ביקורת אחרים שהמועצה תטיל עליה ותמסור דין-וחשבון והמלצות לפני הועד הפועל ביזמת עצמה או לפי דרישתם.
(ב) ועדת-ביקורת תכהן עד עבור שלושה חדשים מתום כהונת המועצה שמינתה אותה.
29. ועדות שונות
המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מביניהם, שימליצו לפניה בענינים או בסוגי-ענינים שתקבע.
30. קיום סמכויות
קיומם של המועצה, של הועד הפועל או של ועדה מועדות המועצה, ותוקף החלטותיהם לא ייפגעו מחמת פינוי מקומו של חבר או ליקוי במינוי.
פרק שלישי: הסדר גידול עופות
31. מכסות ארציות ואישיות (תיקון: תשס"ג)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בכללים מדי שנה בשנה, ובהתחשב עם הנחיותיו בדבר התכנון החקלאי -
(1) גודל משק הלול בהיקף ארצי להטלה, להדגרה או לפיטום (להלן - המיכסה הארצית);
(2) עקרונות לקביעת מיכסות ייצור ושיווק אישיות לביצים, לביצי-דגירה או לבשר-עוף במסגרת המיכסה הארצית, ויכול שהמיכסות ייקבעו לפי קנה-מידה של גודל הלהקות או של מספר הביצים ושל משקל בשר-עוף, או לפי קנה-מידה אחיד (להלן - מיכסות אישיות).
32. ועדת מכסות
(א) המועצה תמנה מבין חבריה ועדת-מיכסות אחת או יותר, שתהא מוסמכת לקבוע מיכסות אישיות או לסרב לקבען בכפוף להוראות סעיף 31(2) ובלבד שהרוב בועדת-מיכסות יהיה מבין חברי המועצה שהם נציגי המגדלים.
(ב) החלטת ועדת-מיכסות בדבר קביעת מיכסה אישית או בדבר סירוב לקבעה, חתומה בידי יושב-ראש הועדה, תומצא למבקש, ואם נשלחה אליו בדואר רשום לפי מען מקום-מגוריו הרגיל או מקום-מגוריו האחרון או מקום-עסקו הרגיל או מקום-עסקו האחרון, יראוה כאילו הומצאה לו בתום שבעה ימים מהיום שנמסרה לדואר, זולת אם יוכיח שלא הומצאה.
33. ועדות ערר
(א) לענין סעיף 32 ימנו השרים ועדת-ערר אחת או יותר של חמישה חברים, מהם יהיו שלושה לפחות, לרבות היושב-ראש, שלא בין חברי המועצה, וחברי המועצה שיתמנו - יהיו שלא מבין חברי ועדת המכסות;
שלושה חברים, ובהם שניים שאינם חברי המועצה, יהיו מנין חוקי בישיבות ועדת-ערר.
(ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת ועדת-המיכסות רשאי לערור עליה, תוך חמישה-עשר יום מיום המצאת הצו, לפני ועדת-ערר.
(ג) החלטת ועדת-ערר היא סופית.
34. העברת מכסות (תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ח)4,3
(א) מכסה אישית ניתנת להעברה, כולה או מקצתה, בין בעל מכסה אישית אחד למשנהו בלבד.
(ב) שר החקלאות ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, בהודעה שתפורסם ברשומות, מכסה מרבית ומכסה מזערית לגבי כל מין של תוצרת הלול, ומשקבעו כך לא תהיה מכסה אישית ניתנת להעברה לפי סעיף קטן (א), אם יהיה בהעברה כדי להגדיל את מכסתו האישית של הנעבר מעל למכסה המרבית או להקטין את מכסתו האישית של המעביר מתחת למכסה המזערית שנקבעו כאמור.
(ג) דרכי העברת המכסה ורישום ההעברה יהיו בהתאם לנהלים שתקבע המועצה; נהלים כאמור יפורסמו ברשומות.
(ד) (1) בעל מכסה, שהודיע למועצה על ויתור על מכסתו, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה; גובה הפיצוי ואופן ביצועו ייקבעו בידי שר החקלאות ושר האוצר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(2) על פיצוי המתקבל לפי סעיף זה בשל ויתור על מכסה, החל בשנת 1995 ואילך, יחול מס בשיעור של 10%.
35. שיווק או גידול לפי מכסה (תיקון: תשנ"ד)3
(א) בתקופה שבה חלה מיכסה ארצית להטלה, להדגרה או לפיטום לפי סעיף 31(א) לא ייצר אדם ביצים, ביצי-דגירה או בשר-עוף ולא ישווקם, אלא אם נקבעה לו מיכסה אישית לייצור או לשיווק אותה תוצרת לפי הסעיפים 34-32 ולא מעל למיכסה כפי שנקבעה כאמור או כפי שהופחתה לפי סעיף 36.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמגדל לא יותר מ-10 עופות לצריכת עצמו ובני-משפחתו בלבד.
(ג) על אף האמור בפרק זה, רשאים השרים בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להתיר לכלל המגדלים בעלי מכסות אישיות לייצור ולשיווק של מין פלוני של תוצרת הלול, לייצר ולשווק מעל למכסתם; בצו כאמור ייקבעו השיעור או הכמות של התוצרת המותרת לשיווק מעל למכסה.
36. הפחתה כללית של מכסות (תיקון: תשס"ג)
(א) השר רשאי בכללים להקטין את המיכסה הארצית להטלה, להדגרה או לפיטום, שנקבעה לפי סעיף 31, אם נתגלה הצורך בכך עקב צמצום אפשרויות השיווק בארץ או בחוץ-לארץ.
(ב) הקטין השר את המיכסה הארצית כאמור, רשאי הוא בכללים ובהתחשב עם הנחיותיו בדבר התכנון החקלאי -
(1) להפחית באחוזים את המיכסות האישיות;
(2) לדרג את אחוזי ההפחתה בהתחשב במשקלו הכלכלי של הלול במשקו של המגדל ולקבוע הוראות-תיאום בקשר לכך;
(3) לפטור מהפחתה כאמור מיכסות שגדלן אינו עולה על מינימום שהשר יקבע באותם כללים.
37. הסדר הדגרה (תיקון: תשנ"ד3, תשס"ג)
השרים, באישור שר האוצר, רשאים בכללים להסדיר הדגרת-ביצים במדגרות ואספקת אפרוחים מהן, ולקבוע איסורים והגבלות בקשר לכך, לרבות השמדת אפרוחים ממין זכר של גזעים קלים.
פרק רביעי: הסדר טיפוח, ייצור ביצי-דגירה, הדגרה וסחר בחומר-רביה
38. כללים בדבר עיסוק בטיפוח, ברביה ובהדגרה (תיקון: תשס"ג)
השר רשאי לקבוע כללים בדבר עיסוק בטיפוח, בייצור ביצי-דגירה (להלן - רביה) ובהדגרה ולהתנותו על פי הכללים בקבלת רשיון בכתב מאת המועצה.
39. תנאי רשיונות (תיקון: תשס"ג)
קבע השר כללים לפי סעיף 38, יקבע כללים בדבר מתן הרשיונות, תנאיהם וביטולם, ובלבד שכללים אלה יהיו מכוונים לקיום הרמה המקצועית של טיפוח, רביה והדגרה ולהעלאתה; ויכול שכללים אלה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר -
(1) הגודל המינימלי של להקות-טיפוח או להקות-רביה;
(2) הרמה הממוצעת של התכונות בלהקות-הטיפוח או בלהקות-הרביה, המעידה על כשרן לשמש חומר-טיפוח או חומר-רביה, הכל לפי הענין;
(3) תנאי החזקה וטיפול, לרבות תנאים סניטריים;
(4) ניהול רישום ומסירת דינים-וחשבונות.
40. רכישת חמרי ייצור (תיקון: תשס"ג)
המועצה רשאית על פי כללים שקבע השר, ובכפוף להוראות סעיף 39, לאסור ייצור ביצי-דגירה שלא מחומר-טיפוח שנרכש מבעל רשיון לטיפוח, וכן לאסור הדגרת אפרוחים שלא מביצי-דגירה שנרכשו מבעל רשיון לרביה או מבעל רשיון לטיפוח, או שנרכשו מבעל רשיון לרביה בלבד, הכל כפי שיקבע השר.
41. מסחר בחומר רביה (תיקון: תשס"ג)
(א) השר רשאי לקבוע כללים בדבר המסחר בביצי-דגירה ולהתנותו, על פי הכללים, בקבלת רשיון בכתב מאת המועצה, לרבות קביעת תנאי הרשיון והוראות בדבר ביטולו.
(ב) הוראות סעיף-קטן (א) יחולו על יצרן ביצי-דגירה המוכר תוצרתו.
42. ערר
הרואה עצמו נפגע מסירוב המועצה ליתן רשיון לפי פרק זה, מתנאי שצירפה המועצה לרשיון או מביטולו, רשאי, תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו נמסר לו על כך, לערור לפני ועדה של שלושה מומחים בענף הלול שיתמנו על ידי השרים שלא מבין חברי המועצה.
43. פרסום ממציאים
השרים יקבעו תקנות בדבר פרסום ממצאים מדעיים של הטיפוח על ידי המועצה.
פרק חמישי : שיווק ביצים ועופות
44. קבלנים מורשים לשיווק (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד)3
(א) שר החקלאות יסמיך קבלנים מורשים לענין שיווק ביצים, בשר עוף וחומר רבייה.
(ב) שר החקלאות יקבע כללים בדבר הסמכת קבלנים מורשים, התנאים להסמכה ולביטולה, והכל מטעמים של שמירה על בריאות הציבור בלבד.
(ג) החלטת שר החקלאות בדבר ההסמכה לפי סעיף זה תימסר למי שההחלטה חלה עליו.
44א. (בוטל) (תיקון: תשנ"ד)3
45. ועדת ערר (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד)3
(א) תוקם ועדת-ערר של שלושה לענין סעיף 44; יושב-ראש הועדה יתמנה על ידי שר המשפטים מבין השופטים; יתר חברי הועדה יתמנו על ידי השרים שלא מבין עובדי המדינה.
(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר החקלאות שלא להסמיכו כקבלן מורשה או לבטל הסמכתו או מתנאי שהתנה להסמכה כאמור, רשאי לערור תוך חמישה-עשר יום מהיום שנמסר לו על כך.
(ג) החלטת ועדת-ערר היא סופית.
46. שיווק על ידי קבלנים מורשים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד)3
(א) מגדל לא ישווק ביצים, בשר-עוף או חומר-רביה אלא לקבלן מורשה שהוסמך לאותו מין של תוצרת הלול או באמצעותו.
(ב) שר החקלאות רשאי, במקרים מיוחדים, להתיר שיווק שלא לפי הוראות סעיף-קטן (א) ולצרף תנאים להיתר.
(ג) מקום שנקבעה מיכסה משותפת לאגודה שיתופית כאמור בסעיף 34, לא ישווק חבר אותה אגודה ביצים, בשר-עוף או חומר-רביה אלא לקבלן מורשה שנקבע על ידי האגודה או באמצעותו.
47. (בוטל) (תיקון: תשנ"ב)
48. היתרי יצוא (תיקון: תשס"ג5)
לא ייצא אדם, למעט המועצה, תוצרת לול אלא על פי היתר יצוא שנתנה לו המועצה, לפי הוראות סעיף 49 (בחוק זה - היתר יצוא); החלטת המועצה לפי סעיף זה תומצא בכתב למבקש היתר היצוא (בחוק זה - המבקש).
49. תנאים והגבלות לענין היתר יצוא (תיקון: תשס"ג5)
(א) שר החקלאות, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע הוראות, תנאים והגבלות לענין מתן היתר יצוא, והוראות שמקבל ההיתר יהיה חייב לקיימן, בהתחשב, בין השאר, במטרות ובשיקולים אלה:
(1) ביצוע יצוא ביעילות ובאופן תקין, תוך יצירת תנאים שיאפשרו הגדלת מספר היצואנים;
(2) הבטחת תמורה הוגנת למגדלים;
(3) כיבוד אמנות והסכמים בין-לאומיים, לרבות בתחומי החקלאות, המכס והקניין הרוחני שישראל צד להם;
(4) חלוקה צודקת ויעילה בין המגדלים של הטבות מכס, שתוצרת ישראלית זכאית להן בארצות היעד;
(5) הבטחת איכות היצוא;
(6) שמירה על המוניטין של היצוא הישראלי;
(7) אפשרות פיקוח על מקבלי היתר יצוא;
(8) קיום מכסות ייצור ושיווק אישיות שנקבעו לפי סעיף 31;
(9) קיום ההוראות על פי חוק זה.
(ב) שר החקלאות לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע, בין השאר, הוראות בענינים אלה:
(1) הכשירות הנדרשת ממבקש, לרבות ניסיון, היקף פעילות, מיתקנים, ציוד ואמצעים הולמים, לצורך ביצוע יצוא;
(2) נהלים להגשת בקשה להיתר יצוא וסדרי הדיון בה;
(3) אגרות שישולמו למועצה בעד בקשה להיתר יצוא, ובעד היתר היצוא, חידושו או הארכתו;
(4) איסור על העברתו של היתר היצוא לאחר, הגבלות ותנאים אחרים;
(5) תקופת היתר יצוא, שינויו, התלייתו או ביטולו;
(6) דוחות שעל מקבל היתר יצוא להגיש למועצה.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(3) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
49א. ערר לענין היתרי יצוא (תיקון: תשס"ג5)
(א) המבקש או מי שניתן לו היתר יצוא, הרואה עצמו נפגע מהחלטת המועצה לפי סעיף 48, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר, כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב) תוקם ועדת ערר לענין היתרי יצוא בת 3 חברים והם: מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש ושני חברים שימנה שר החקלאות מבין עובדי משרדו.
(ג) על ועדת הערר יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992.
50. היטלים (תיקון: תשס"ג)
(א) השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר שנתן הזדמנות למועצה להשמיע את עמדתה, רשאי בכללים לחייב מגדלים או קבלנים מורשים, לרבות משווקים שקיבלו היתר לפי סעיף 47(ב), בתשלום היטלים על כל מין של תוצרת הלול או על אמצעים המשמשים או המיועדים לשמש לייצור תוצרת הלול מאותו מין לסוגיהם, כולם או מקצתם, ובלבד שיקויימו שתי אלה:
(1) סך כל ההיטלים - בין המוטלים על כמות תוצרת הלול ממין פלוני, ובין המוטלים על כמות אמצעים, מכל הסוגים או מקצתם, המשמשים או המיועדים לשמש בדרך כלל לייצור אותה כמות תוצרת - לא יעלה על 4% מהמחיר הסיטוני של התוצרת;
(2) לא יחול היטל גם על תוצרת הלול ממין פלוני וגם על האמצעים המשמשים או המיועדים לשמש בדרך כלל לייצור אותה כמות תוצרת.
(ב) היו היטלים מוטלים על אמצעים לייצור תוצרת הלול ממין פלוני יראו כמחיר סיטוני לענין סעיף קטן (א) - המחיר הסיטוני הממוצע של אותו מין תוצרת בשנה הקודמת להטלת ההיטלים.
(ג) השר רשאי בכללים -
(1) לקבוע מועדים ודרכים לתשלום ההיטלים, לרבות ניכויים מהמגיע לחייבים בהיטלים תמורת תוצרת הלול;
(2) לחייב מגדלים, קבלנים מורשים ומשווקים שקיבלו היתר לפי סעיף 46(ב) לנהל רישום ולמסור דינים וחשבונות למטרת היטלים.
50א. אגרה ודיווח (תיקון: תשל"ה, תשס"ג)
(א) השר רשאי בכללים לקבוע -
(1) אגרה בעד מתן שירותים כאמור בסעיף 3(2), (6) ו- (7), למעט אגרה בעד שחיטה;
(2) מועדים ודרכים לתשלום האגרה, לרבות ניכויה מסכומים המגיעים לחייבים בה מהמועצה, וכן חיוב לנהל רישום ולמסור דינים וחשבונות לענין האגרה.
(ב) כללים מכוח סעיף קטן (א)(1) ייקבעו בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת.
51. קרנות (תיקון: תשס"ג)
(א) כספי ההיטלים על תוצרת של כל ענף משנה ועל אמצעים לייצור אותה תוצרת ייזקפו לחשבון קרן מיוחדת של אותו ענף משנה ויוצאו לפעולות המשמשות רק אותו ענף משנה, ובלבד שרשאית המועצה באישור השר -
(1) להעביר לא יותר מ-10% מכספי ההיטלים האמורים לחשבון קרן כללית לביצוע פעולות שאינן משמשות רק אותו ענף משנה;
(2) לחייב כל קרן מיוחדת בהוצאותיה למינהל לפי חלוקה בין קרנות אלה כפי שהמועצה תקבע.
(ב) לענין סעיף קטן (א) רשאית המועצה לאחד את ענפי המשנה לבשר עוף למיניהם בקרן מיוחדת אחת, וכן לפצל את ענף המשנה לחומר רביה לשתי קרנות מיוחדות אלה: קרן לחומר רביה מגזעים קלים וקרן לחומר רביה מגזעים כבדים.
52. תמיכה במחירי תוצרת
(א) המועצה רשאית, באישור השרים, להבטיח למגדלים תמורה הוגנת בעד תוצרת הלול, בהתחשב עם התנודות בהוצאות הייצור בענף ועם תנודות המחירים בשוק, באחת או יותר מדרכים אלה:
(1) קביעת מחירים מובטחים לפני העונה או בראשיתה או קביעת מחירי מינימום מפעם לפעם בתוך העונה;
(2) תמיכות כספיות;
(3) קניית עודפים.
(ב) המועצה רשאית להתנות הבטחת התמורה כאמור בסעיף-קטן (א) בקיום הוראות המועצה בדבר ייצור תוצרת הלול או שיווקה.
53. כללים בענין שיווק (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשס"ג)
(א) השר רשאי בכללים לקבוע -
(1) חובת הצמדה של כל מגדל לקבלן מורשה שיבחר בו לענין שיווק תוצרת הלול, דרכי ההצמדה ותקופותיה והוראות בדבר ביטולה, תנאי ההצמדה וזכויות וחובות הכרוכות בה, וכן הוראות בדבר יישוב סכסוכים הנובעים מכל אלה; ובלבד שמגדל או קבלן מורשה של תוצרת לול, למעט אווזים, יהיה רשאי להשתחרר מהצמדה כאמור ולהיצמד לקבלן מורשה אחר על ידי מתן הודעה למועצה ששים ימים מראש או בתום תקופת הצמדה כאמור שעליה הסכימו בכתב המגדל והקבלן המורשה אם אינה עולה על שנה אחת;
(2) סיווג תוצרת הלול לסוגים שונים, לפי המשקל, הטיב או לפי כל בחינה אחרת;
(3) דרכי הטיפול, המיון, האריזה והסימון של תוצרת הלול ופיקוח על פעולות אלה;
(4) (בוטלה)
(5) קביעת מיכסות לשיווק תוצרת הלול לפי מועדים, וכן חיוב איסומה והקפאתה;
(6) פיקוח על המסחר בתוצרת הלול ועל הובלתה.
(ב) נקבעה חובת-הצמדה כאמור בסעיף-קטן (א), חייב המגדל למסור את התוצרת לקבלן המורשה והקבלן המורשה חייב לקבל ממנו את התוצרת כל עוד ההצמדה ביניהם היא בתוקף; לא קויימה חובה זו, חייב הצד המפר, מבלי לגרוע מאחריותו בשל העבירה, בתשלום הנזק שנגרם לצד השני. לא קיים קבלן מורשה את החובה כאמור, רשאית המועצה לבטל הסמכתו כקבלן מורשה.
54. סמכויות המועצה לשיווק (תיקון: תשנ"ג)
(א) המועצה מוסמכת -
(1) (בוטלה)
(2) לשווק את התוצרת שקיבלה ליצוא לפי סעיף 49 בשוקי-חוץ-לארץ בתנאים ובדרכים שתמצא לנכון;
(3) לחלק את דמי-המכר של תוצרת הלול ששווקה על ידיה כאמור בהתאם לשיטה של סיבולת ושל הטבות שתקבע, באישור השרים.
(ב) האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל התחייבות בכתב של המועצה.
55. הוצאות השיווק (תיקון: תשנ"ג)
המועצה רשאית לגבות מדמי-המכר של תוצרת הלול שקיבלה לשיווק לפי סעיף 49 הוצאותיה בקשר לשיווק התוצרת.
פרק ששי : הוראות שונות
56. סמכויות המועצה לעסקאות ולמפעלים
המועצה מוסמכת לעשות כל פעולה לביצוע תפקידיה, לרבות -
(1) מקח וממכר של חמרים וציוד הדרושים לייצור בענף הלול; אין הוראה זו באה להקנות למועצה זכות יחודית למקח וממכר כאמור;
(2) השתתפות במפעלים והקמתם, על פי החלטת המועצה ברוב של שני שלישים ובאישור השרים, למיון ביצים ואריזתן;
(3) קבלת הלוואות, באישור כללי או מיוחד של השרים, למימון פעולות שבתחום תפקידיה, ושעבוד רכושה בשעבוד צף או קבוע לבטחון ההלוואה;
(4) מתן מקדמות למגדלים, וכן מתן הלוואות ממקורות שמחוץ לקרנותיה לפי סעיף 51.
57. המועצה - סוכן הממשלה
המועצה תשמש סוכן הממשלה למתן תמיכות כספיות לתוצרת ענף הלול, לייצואה, לאיסומה ולעיבודה התעשייתי או לכל פעולה להבטחת כל ענין מהענינים האמורים.
58. סמכויות
מי שיורשה לכך על ידי הועד הפועל יהיה רשאי לחתום בשם המועצה, בכפוף לכל סייג שבהרשאה, וחתימתו כאמור תחייב את המועצה.
59. תקציב (תיקון: תשנ"א, תשס"ג)
(א) שנת התקציב של המועצה היא מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר.
(ב) חדשיים לפחות לפני שנת התקציב תגיש המועצה לאישור השרים ושר האוצר הצעת-תקציב של אותה שנה; ורשאית היא באמצע שנת התקציב להגיש לאישורם תקציב נוסף; המועצה לא תוציא כספים מחוץ לתקציב שאושר.
60. קנס (תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס, תשס"ג, תש"ע)
המפר, בין בעצמו ובין על ידי הבאים מכוחו, הוראה של חוק זה או הוראה שניתנה מכוחו, רשאית ועדת הקנסות שנתמנתה לפי סעיף 61 להטיל עליו קנס כאמור להלן לזכות המועצה, ומשעשתה כן לא יועמד לדין על המעשה ששימש עילה להטלת הקנס:
(1) על מגדל שהוא יחיד - 4,700 שקלים חדשים;
(2) על מגדל שהוא חברה, אגודה שיתופית או חבר בני אדם אחר - 19,700 שקלים חדשים;
(3) על קבלן מורשה, בין שהוא יחיד ובין שהוא חברה, אגודה שיתופית או חבר בני אדם אחר - 19,700 שקלים חדשים;
(4) על אגודה שיתופית שהפרה את הוראות סעיף 34(ג) - 19,700 שקלים חדשים.
61. ועדת קנסות (תיקון: תשמ"א, תשס"ג)
(א) יוקמו ועדות קנסות.
(ב) ועדת קנסות תדון בשלושה, והם שופט בית משפט שלום או חבר לשכת עורכי הדין והוא כשיר לכהן כשופט בית משפט שלום, שמינה אותו שר המשפטים והוא ישמש יושב ראש הועדה, ושני נציגי ציבור.
(ג)2 השרים יקבעו שתי רשימות של נציגי ציבור, האחת מקרב המגדלים והשניה מקרב הקבלנים המורשים, ובלבד שחברי המועצה לא ייכללו ברשימות.
(ד) יושב ראש הועדה יקבע את שני נציגי הציבור מתוך רשימות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) אשר ידונו בענין פלוני, ובלבד שכאשר מואשם קבלן מורשה יקבע נציג מתוך הרשימה שקבעו השרים מבין הקבלנים המורשים.
(ה) הודעה על הקמת ועדות קנסות ועל מענן תפורסם ברשומות.
(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע את סדרי הדין של הועדות; כל עוד לא נקבעו סדרי דין כאמור רשאית ועדת קנסות לקבוע את סדרי הדין.
(ז) כתב אישום יוגש לועדת קנסות בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, על פי בקשת המועצה.
(ח) ועדת קנסות לא תהיה קשורה בדיני ראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.
(ט) על ועדת קנסות יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
(י) עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני ועדת קנסות, רשאי יושב ראש הועדה לפסוק לו דמי נסיעה ולינה או שכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד בפני בית משפט; סכום שנפסק לפי סעיף קטן זה ישולם מקופת המועצה.
62. שמיעת טענות
ועדת-קנסות לא תטיל קנס אלא לאחר שנתנה לנקנס הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו.
63. ועדת ערר
(א) תוקם ועדת-ערר לענין קנסות.
(ב) ועדת-ערר תדון בשלושה והם שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים, והוא יושב-ראש הועדה, ושני נציגי הציבור.
(ג) השרים יקבעו שתי רשימות של נציגי הציבור, אחת של מייצגים, לדעת השרים, את ציבור המגדלים (להלן - נציגי המגדלים) ואחת של מייצגים, לדעת השרים, את ציבור הקבלנים המורשים (להלן - נציגי הקבלנים המורשים), ובלבד שחברי המועצה לא ייכללו ברשימות.
(ד) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית-המשפט המחוזי שבאזור-שיפוטו מכהן השופט שהוא יושב-ראש הועדה, ובלבד שאם העומד לדין הוא מגדל ייקבע לפחות אחד מנציגי הציבור מתוך רשימת נציגי המגדלים, ואם העומד לדין הוא קבלן מורשה ייקבע לפחות אחד מנציגי הציבור מתוך רשימת נציגי הקבלנים המורשים.
(ה) הועדה על הקמת ועדת-ערר ועל מענה תפורסם ברשומות.
64. ערר (תיקון: תשמ"א)
על החלטה של ועדת קנסות ניתן לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה לפי סעיף 63, תוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה.
65. דיון בועדת ערר
ועדת-ערר תודיע למועצה ולעורר על המועד שבו תדון בערר וכל בעל-דין רשאי להתייצב לפניה ולטעון בעצמו או על ידי בא-כוחו.
66. דין החלטה בדבר הקנס
החלטת ועדת-קנסות בדבר חיוב בקנס שלא הוגש עליה ערר, וכן החלטת ועדת-ערר אם הוגש ערר, הן סופיות ודינן בכל הנוגע לביצוע כשל פסק-דין סופי של בית-משפט מוסמך במשפט אזרחי; המועצה רשאית לנכות את הקנס מדמי-המכר של תוצרת הלול המגיעים לנקנס.
66א. הפרשי הצמדה (תיקון: תשמ"א)
(א) לא שולם הקנס תוך חמישה עשר ימים מיום שהטילה אותו ועדת קנסות, יתווספו לקנס שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורש בסעיף קטן (ב).
(ב) עלה מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני מועד התשלום בפועל של הקנס, לעומת המדד שפורסם בסמוך לפני יום הטלת הקנס, יוגדל הקנס לפי שיעור עליית המדד כאמור.
(ג) דין הפרשי ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתם, כדין הקנס.
67. בקורת (תיקון: תשס"ג)
(א) המועצה רשאית למנות בכתב מבקר שיהא מוסמך כל אימת שיש לו יסוד להניח שהדבר דרוש כדי להבטיח ביצועו של החוק או התקנות או הכללים לפיו או כדי למנוע עבירה על הוראותיהם:
(1) להיכנס לכל מקום ולעצור כל כלי-הובלה ולערוך בהם חיפוש, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו-חיפוש מאת בית-משפט מוסמך, והוראות הסעיפים 22-19 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פיסקה זו;
(2) לדרוש מכל אדם המחזיק או המוביל תוצרת הלול - למעט תוצרת הלול בכמות המקובלת לתצרוכת עצמית כפי שקבע השר אותה בכללים - שיראה את התעודות בנוגע לאותה תוצרת וימסור פרטים ביחס אליה ולחקור אותו ביחס לאותם פרטים, אולם לא יידרש אדם למסור כל פרטים או ידיעות שיש בהם כדי להפלילו;
(3) לדרוש מכל אדם, שיש ברשותו מסמכים הנוגעים לחלוקת מיכסה משותפת לפי סעיף 34, להראות לו את המסמכים וכן לתפסם, אם לפי הנחתו הסבירה עשויים הם לשמש ראיה במשפט על עבירה לפי הסעיפים 34(ג) או 35(א).
(ב) המבקר רשאי לתפוס תוצרת הלול שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בה עבירה לפי חוק זה או התקנות או הכללים שניתנו לפיו, את חמרי אריזתם, או מסמכים הנוגעים לאותה תוצרת, שלפי הנחתו הסבירה עשויים הם לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.
68. טיפול בדברים שנתפסו (תיקון: תשמ"א)
(א) נתפס דבר לפי סעיף 67, רשאית המועצה לשמרו עד שבית המשפט או ועדת קנסות, שהוגש לפניהם כתב אישום נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ארבעים ימים מיום התפיסה - יוחזר הנתפס, ואם נתעורר ספק למי יש להחזירו יכריע יושב ראש הועדה לפי בקשת אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו, או לפי בקשת המועצה הטוענת שהנתפס מגיע לה או שיש לה טובת הנאה בו.
(ב) דבר שנתפס לפי סעיף 67 והוא נשמד או ניזוק או ערכו ירד, רשאים בית המשפט או ועדת קנסות, אם שוכנעו שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את המועצה בנזיקין בסכום שיקבעו.
(ג) דבר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א) והוא עלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, רשאית המועצה למכרו במחיר המקובל ביום המכירה; דמי המכר יופקדו במועצה ויחולו עליהם הוראות סעיף קטן (א) כאילו היו דבר שנתפס.
(ד) זוכה הנאשם, יוחזרו לו דמי המכר של הדבר שנתפס בתוספת הפרשי הצמדה כמפורש בסעיף קטן (ה).
(ה) עלה מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני מועד המכירה של הדבר שנתפס, לעומת המדד שפורסם בסמוך לפני יום החזרת המכר בפועל, יוגדלו דמי המכר בשיעור עליית המדד כאמור.
69. עונשין (תיקון : תש"ם)
מי שעבר על הוראה מהוראות חוק זה הוא תקנות או כללים לפיו, או הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה, או הפריע למבקר או מנע ממנו למלא תפקידו, או לא נתן פרטים נכונים ומלאים או תשובות נכונות ומלאות לפי דרישה או בחקירה בהתאם לסעיף 67, או סירב להראות את התעודות או המסמכים שהוא חייב להראות לפי חוק זה, דינו, ביחיד - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובתאגיד - כקבוע בסעיף 61(א) (3) לחוק האמור, או בכל אחד מהם - פי ארבעה מערך הדבר שבו נעברה העבירה, הכל לפי הקנס הגבוה שבהם; ורשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל, לצוות על חילוט התוצרת שבה נעברה העבירה וחמרי אריזתה או על חילוט דמי מכרם, לטובת המועצה, וחילוט כאמור יכול שיהיה מלא או חלקי.
70. - 71. (בוטלו) (תיקון: תשס"ג)
72. ביצוע ותקנות
השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
73. אצילת סמכויות (תיקון : תשל"ה)
(א) השרים רשאים לאצול מסמכויותיהם לפי חוק זה, חוץ מהסמכות להתקין תקנות ולאשר כללים ותקציב המועצה.
(ב) המועצה רשאית לאצול לועד הפועל מסמכויותיה לפי החוק חוץ מן הסמכויות השמורות לה לפי סעיף 27.
74. הוראות מעבר (תיקון: תשכ"ד)
(א) בסעיף זה -
"החברה הקיימת" - החברה המוגבלת במניות הרשומה בשם "המועצה לייצור ושיווק ביצים ועופות בע"מ";
"זכויות של חברה" - הנכסים שבבעלותה או שבחזקתה, מקרקעין ומיטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
"התחייבויות של חברה" - החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק.
(ב) ביום שבו תתכנס המועצה לישיבתה הראשונה יועברו אליה כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת, ושר החקלאות יפרסם ברשומות הודעה על היום האמור.
75. פרסום ברשומות
חוק זה יפורסם ברשומות תוך עשרים ואחד יום מיום קבלתו בכנסת.
76. מינוי מינהלה זמנית - הוראה מיוחדת (תיקון: תשס"ג)
בתוך 30 ימים מיום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) (בפרק זה - יום התחילה) ימנה השר מינהלה זמנית בת חמישה חברים שבה יכהנו השר או מי מטעמו והוא יהיה היושב ראש, חבר נוסף מבין עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושלושה חברים שהם מגדלים (בפרק זה - המינהלה הזמנית); המינהלה הזמנית תנהל את המועצה ויהיו נתונות לה הסמכויות הנתונות למועצה ולועד הפועל שלה.
77. מינוי חברי המועצה החדשים (תיקון: תשס"ג)
(א) חברי המועצה שכיהנו ערב המועד האמור בסעיף 76 יחדלו מלכהן ביום מינוי המינהלה הזמנית לפי הוראות סעיף 76 ובתוך שנה מהמועד האמור ימנה השר את חברי המועצה החדשים לפי הוראות חוק זה כנוסחו בפרק י"א בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (בסעיף זה ובסעיף 78 - חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל); לא מינה השר את חברי המועצה בתוך התקופה האמורה, תמשיך לפעול המינהלה הזמנית עד למינוים.
(ב) ביום מינוים של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א) תחדל מלפעול המינהלה הזמנית.
78. תוקף וביצוע (תיקון: תשס"ג, תשס"ה, תשס"ז)
(א) עד לכניסתם לתוקף של כללים ותקנות שיתקין השר לפי חוק זה כנוסחו בפרק י"א לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, ימשיכו לעמוד בתוקפם הכללים והתקנות שנקבעו על ידי המועצה לפי חוק זה כנוסחו ערב המועד האמור, בשינויים המחויבים לפי הענין.
(ב) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות נוספות לשם ביצוע הוראות סעיפים 76 ו-77.
_________________________________
1 ס"ח תשכ"ד, 37, 12; תשל"ה, 74; תש"ם, 229; תשמ"א, 179; תשמ"ג, 14; תשמ"ח, 180; תשנ"א, 31; תשנ"ב, 174; תשנ"ג, 19; תשנ"ד, 49; תשנ"ו, 27; תשנ"ח, 142; תשס"ג, 160, 453, 455; תשס"ה, 528; תשס"ז, 40.
ק"ת תשמ"ג, 675; תשמ"ד, 1500; תשמ"ה, 548; תשמ"ו, 502; תשמ"ז, 286; תשמ"ח, 504; תשמ"ט, 1235; תשנ"א, 780; תשנ"ג, 488; תשנ"ד, 1009; תשנ"ה, 1506; תשנ"ו, 1464; תשנ"ז, 918; תשנ"ח, 1305; תש"ס, 132; תשס"ג, 124; תש"ע, 949.
2 לפי סעיף קטן 61(ג) פורסמו (בי"פ תשמ"א, 2830) שתי רשימות של נציגי ציבור.
3 סעיף 17 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 50) קובע לענין תחילת סעיפים 34, 35, 37, 44 וביטול סעיף 44א, 45 ו-46:
"17. תחילה והוראות מעבר
(א) תחילתו של פרק זה ביום י"ח בטבת התשנ"ד (1 בינואר 1994).
(ב) (1) ועדת מכסות תקבע לחברי אגודה שיתופית שנקבעה לה מכסה משותפת לייצור ולשיווק של מין מסויים של תוצרת לול לפני תחילתו של פרק זה, מכסה אישית נפרדת לאותו מין, ומכסת האגודה תבוטל.
(2) קביעת המכסות האישיות למגדלים כאמור בפסקה (1), תיעשה לפי כללים שתקבע המועצה.
4 סעיף 2(1) לצו העונשין (שינוי שיעור קנסות בחוקי המועצות החקלאיות), התשנ"ה-1995 (ק"ת תשנ"ה, 1506) להלן - הצו המתקן) קובע:
"בחוק המועצה לענף הלול (ייצור לשיווק) התשכ"ד1946- בסעיף 34(ג) במקום "10,540" יבוא "11,700" בעוד שבסעיף 34(ג) לא מוזכר סכום כלשהו והכוונה היא כנראה לתיקון הסכום שבסעיף 60(4) שתוקן ע"י ס' 2(2) לצו המתקן.
5 סעיף 16 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (ס"ח תשס"ג, 164, 453) קובע:
"16. תחילה, הוראת מעבר ותקנות ראשונות
(א) תחילתו של פרק זה ביום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003) (בפרק זה - יום התחילה).
(ב) מי שערב תחילתו של פרק זה החזיק בהיתר לפי סעיף 48(ב) לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963, רשאי להמשיך ולייצא לפי ההיתר, ויראו אותו לענין החוק האמור כמי שקיבל היתר יצוא לפי הוראותיו כנוסחן לאחר תחילתו של פרק זה והכל עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן (ג).
(ג) תקנות ראשונות לפי סעיף 49 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, יותקנו בתוך שנה מיום התחילה.
|
חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
|