אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> תקנות כנסת ישראל

תקנות כנסת ישראל

תקנות כנסת ישראל 1
1. השם הקצר
תקנות אלו תיקראנה תקנות כנסת ישראל.
חלק א' - כללי
2. פירוש (תיקון: 1943)
בתקנות אלו, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר, יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם -
"בוגר" פירושו כל אדם, איש או אשה, אשר מלאו לו שמונה עשרה-שנה;
"צרכי צדקה" ו"הקדשות לצדקה" כוללים את כל הצרכים וההקדשות הנכללים בסוגים אלה -
(א) עזרה לעניים;
(ב) התקדמות החינוך או הדת;
(ג) הפצת התורה וקיום מצוות ומנהגים דתיים;
(ד) כל מטרה אחרת שיש בה ברכה או תועלת לכל האדם ושאינה נכללת בסוגים הנזכרים;
"כנסת ישראל" כוללת את כל היהודים הרשומים כחברים לה באופן המפורש בזה;
"עדה" פירושה כל ציבור של יהודים שהתאחדו כדי לסדר את עניניהם הדתיים;
"עיריה יהודית, כפר יהודי או רובע או אזור יהודי" פירושם כל עיריה, כפר, רובע או אזור שלא פחות משלושת רבעי תושביהם הם יהודים, ושהוכרזו כעיריה יהודית, כפר יהודי, רובע או אזור יהודי במודעה מאת הנציב העליון בעתון הרשמי.
3. אורגנים של כנסת ישראל
בישראל תהיה כנסת ישראל מוכרת, ותתכונינה קהילות כפי המפורש בתקנות אלו -
מוסדות כנסת ישראל יכללו -
(א) מועצת הרבנות הראשית;
(ב) לשכות-רבנות מקומיות;
(ג) אסיפת-נבחרים;
(ד) ועד לאומי;
(ה) ועדי-קהילות.
חלק ב' - מועצת הרבנות הראשית ולשכות-רבנות
4. הרכב מועצת הרבנות
(1) מועצת הרבנות הראשית שתתכונן באופן המפורש בזה תמלא תפקיד של פיקוח כללי על לשכות הרבנות ועל רבני הקהילות.
(2) במועצת הרבנות הראשית יהיו שני רבנים ראשיים:
האחד ספרדי והאחד אשכנזי, וששה חברים - שלושה ספרדים ושלושה אשכנזים.
(3) הרכבתה של המועצה תוכל להשתנות עפ"י אסיפה מיוחדת שתיקרא בהתאם לתקנה 9(2):
בתנאי שלא יביאו כל שינוי ביחס המספרי של הרבנים הראשיים ושל חברי מועצת הרבנות שבין הספרדים והאשכנזים.
5. הרכבן של לשכת הרבנות
(1) באותן הקהילות שתחליט עליהן מועצת הרבנות הראשית תוקם לשכת-רבנות או ימונה רב.
(2) מספר החברים בכל לשכת-רבנות ייקבע ע"י ועד הקהילה: בתנאי שבכל מקום שבו קיימת עדה ספרדית תהיה לעדה הנ"ל ביאת-כוח בלשכת הרבנות, ביחס למספר חברי העדה.
6. סמכותן המשפטית של לשכות הרבנות
(1) כל לשכת-רבנות תשמש בית-דין רבני ממדרגה ראשונה באותם המקומות שייקבעו ע"י מועצת הרבנות הראשית, ותהיה לה אותה הסמכות המסורה לבתי-הדין של כנסת ישראל בישראל עפ"י כל דבר-מלך במועצתו או עפ"י כל פקודה או עפ"י כל חוק אחר של מדינת ישראל. ורק לה לבד תהיה הסמכות לרשום הקדשות נכסים לצרכי צדקה שנעשו ע"י חברי כנסת ישראל עפ"י דיני ישראל.
(2) כל בית-דין כזה יהיה כוחו יפה, בהימלכו בדעת ועד הקהילה, ובהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר באופן חוקי, למנות אפוטרופסים על נכסי יתומים קטנים ונכסי אנשים נעדרים מן הארץ שהם חברים לקהילה.
7. סמכויות ערעור למועצת הרבנות
מועצת הרבנות הראשית תשמש בית-דין לערעורים בענינים המסורים לסמכותם של בתי-הדין הרבניים. בית-דין זה יתקין פעם בפעם תקנות בית-דין בנידון בירור ערעורים.
8. האופי המייצג של מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות
מועצת הרבנות הראשית תהא ביאת-הכוח הדתית המוכרת של כנסת ישראל כלפי ממשלת ישראל; ורב הקהילה או לשכת הרבנות המקומית ייחשבו לביאת-הכוח הדתית המוכרת של הקהילה כלפי שלטון המחוז.
9. תקנות לבחירת מועצת הרבנות וכו' (תיקון: 1938)
(1) לאחר שתקנות אלו תקבלנה תוקף, על מועצת הרבנות הראשית והועד הלאומי שישמשו באותה שעה, להתקין תקנות הקובעות את שיטת הבחירות או המינויים של מועצת הרבנות הראשית, לשכות הרבנות ורבני-הקהילות.
(2) אם בתוך ששה חדשים לתקנות אלו לא יבואו מועצת הרבנות הראשית והועד הלאומי לידי הסכם יובאו השאלות הנידונות ביניהם לפני מועצה שתתכונן מיושב-ראש שיתמנה מטעם הסוכנות היהודית, משני חברים שיתמנו מטעם הועד הלאומי שהאחד מהם יהיה ספרדי, ומשני חברים שיתמנו מטעם מועצת הרבנות הראשית שאחד מהם יהיה ספרדי. החלטת הרוב במועצה תהא מכרעת.
(3) התקנות שתותקנה כאמור תיקבענה גם הוראות בדבר כינוס אסיפה מיוחדת לבחירת מועצת-רבנות, שתהא לה הסמכות לשנות את הרכבה של מועצת הרבנות הראשית, בכפוף להוראות תקנה 4 לתקנות אלה.
(4) התקנות תוגשנה לאישור לפני אסיפת הנבחרים, אשר רשאית לעשות בהן את התיקונים שתמצא לנכון, ואחרי שתאושרנה ע"י האסיפה תוגשנה ע"י הועד הלאומי לפני הנציב העליון ותקבלנה תוקף בהודיעו שהוא מאשרן.
(5) מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות ורבני הקהילות ייבחרו או יתמנו לפי התקנות בתוך ששה חדשים למן היום שבו נתאשרו התקנות לחלוטין.
(6) למרות כל האמור בתקנה זו, תהא לשכת הרבנות של ירושלים מורכבת מאותם חברי מועצת הרבנות שיתמנו לצורך זה מטעם מועצת הרבנות.
10. סמכויות אחרות של מועצת הרבנות ולשכות הרבנות (תיקון: 1934)
מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות רשאיות -
(א) לסדר צוואות על פי דיני ישראל;
(ב) לפקח על הקדשות-צדקה יהודית שרוב מנהליהם או נאמניהם מבקשים פיקוח כזה או מסכימים לו, ולתכלית זו הרשות בידן למנות ועדות שחבריהן, כולם או מקצתם, יהיו אנשים שאינם רבנים;
(ג) למנות אותם הפקידים שיהיו נחוצים לשם מילויים הנכון של תפקידי מועצת הרבנות הראשית ולשכותיה, ולפטרם:
בתנאי שאין למנות כל פקיד אלא אם כן נכללה משכורתו בתקציב הנזכר בתקנה 11 של התקנות האלה;
(ד) ליישב עפ"י הוראות פקודת הבוררות הנוהגת מזמן לזמן, כל סכסוכים בין יהודים מקום שנכתב שטר-בוררין על ידי שני הצדדים.
11. תקציבה של מועצת הרבנות
(1) תקציבה של מועצת הרבנות הראשית ייקבע ע"י הועד הלאומי ומועצת הרבנות יחדיו. אם לא יבואו אלה לידי הסכם, תבואנה השאלות שיש עליהן סכסוך לפני מועצה שתהא מורכבת באופן שנקבע בתקנה 9(1).
(2) מחובתו של הועד הלאומי לדאוג להספקת הוצאות מועצת הרבנות הראשית בהתאם לתקציב.
(3) המסים שיתקבלו על ידי מועצת הרבנות הראשית במלאה את תפקידה המשפטי ישולמו לועד הלאומי, והוא יזקוף את המסים האלה בחשבון מיוחד יחד עם אותם הסכומים שישולמו על ידי הקהילות לצורך הוצאות מועצת הרבנות הראשית מתוך מסי השחיטה שיוטלו על פי תקנה 26.
(4) הסכום שייזקף בחשבון מיוחד ישמש לכיסוי תקציב מועצת הרבנות הראשית. אם כתום שנת-הכספים תישאר יתרה לזכות החשבון המיוחד תועבר מחצית היתרה לחשבון השנה הבאה ובמחצית הנותרת יוכל הועד הלאומי להשתמש לצרכיו הכלליים. אם כתום השנה יש גרעון בחשבון המיוחד תהא אסיפת הנבחרים רשאית להטיל מס מיוחד לצורך כיסוי הגרעון.
חלק ג' - אסיפת הנבחרים והועד הלאומי
2.18-12
חלק ד' - קהילות
19. הרכבה של הקהילה
(1) בכל מקום שבו יושבים לא פחות משלושים חברים לכנסת ישראל בארץ תתכונן קהילה.
(2) בכל מקום בו יושבים פחות משלושים חברים לכנסת ישראל יסתדרו חברים אלה לקהילה אם אישר הממונה על המחוז את סידורה של קהילה כזאת על יסוד בקשה מאת הועד הלאומי.
(3) אם לא פנה הועד הלאומי בבקשה לכונן קהילה במקום בו יושבים פחות משלושים חברים לכנסת ישראל, או, אם לא אישר הממונה על המחוז את הבקשה שהוגשה על ידי הועד הלאומי, הרי על חברי כנסת ישראל באותו מקום, על יסוד צו מאת הועד הלאומי, אם נתאשר על ידי הממונה על המחוז -
(א) להצטרף לקהילה הקרובה ביותר; או
(ב) להתאחד עם חברי כנסת ישראל היושבים במקום אחר או במקומות אחרים כדי להסתדר לקהילה שמספר חבריה אינו פחות משלושים.
20. סיפוק צרכי הדת או צרכי התרבות של חלק מן הקהילה
בכל עיר או כפר לא תהיה יותר מקהילה אחת. אפס כי כל חלק מקהילה כזאת הכולל לא פחות משלושים בוגרים רשאי לתבוע סיפוק צרכיו הדתיים והתרבותיים על פי עיקריו הוא. והקהילה או ועד הקהילה, כפ שיחייב הענין, בסדרם ובנהלם שירותים ציבוריים בעלי אופי דתי ותרבותי יתחשבו כיאות עם צרכיו של חלק כזה, ועל הקהילה או הועד שלה לחלק אותו חלק מהכנסות הקהילה המוקדש לצרכי דת ותרבות בין הקהילה ובין כל חלק כזה מהכנסת באופן יחסי למספר חבריהם.
21. עקירת דירה אינה פוגעת באחריות לשלם מסים
כל חבר מחברי כנסת ישראל העוקר את דירתו וחדל על ידי כך להיות חבר לקהילה לא יהא פטור מהאחריות לכל המסים או התשלומים המגיעים ממנו בעת צאתו מקהילה זאת.
22. הרכב הועד (תיקון: 1934, 1937, 1938, 1943)
(1) הקהילה תבחר ועד באופן המפורש בתקנות אלו:
ואולם בכל עיריה יהודית שנתכוננה בה מועצת-עיריה עפ"י פקודת העיריות, 1934, או בכל כפר יהודי או רובע או אזור יהודי שנתכוננה בהם מועצה מקומית עפ"י פקודת המועצות המקומיות, הרי האנשים שנבחרו כחברי העיריה או כחברי המועצה המקומית, כפי שיחייב הענין, הם שיהוו את ועד הקהילה, חוץ אם יצווה הממונה על המחוז לערוך בחירות מיוחדות על יסוד בקשה מצד חברים המהווים לא פחות משליש חברי הקהילה.
(2) תקופת כהונתו של ועד שנבחר או הורכב באופן הקבוע בתקנת-משנה (1) לתקנה זו תהא ארבע שנים.
(3) שום דבר האמור בתקנה זאת לא יפגע בזכויותיו של כל תושב מתושבי עיריה, כפר, רובע או אזור, שאינו חבר בקהילה, בתור משלם מסים, ולא יטיל עליו שום אחריות לשלם מס או תשלום שהקהילה מטילה אותם.
23. האסיפה השנתית של הקהילה (תיקון: 1937)
(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (2) וכשמספר חברי הקהילה אינו עולה על מאתיים, תיקרא מדי שנה בשנה אסיפה כללית של החברים לשם המטרות הבאות:
(א) לאשר את התקציב השנתי;
(ב) לבחור מתוכם פעם בכל ארבע שנים, את הועד שדובר עליו בתקנה הקודמת וכל ועד אחר או מועצה אחרת שיהיו דרושים להנהלת עניני הציבור;
(ג) למנות, אם תמצא האסיפה לנכון, בית-דין לבוררות שאליו יוכלו חברי הקהילה לפנות לשם יישוב סכסוכים אזרחיים בהתאם להוראות פקודת הבוררות הנוהגת מזמן לזמן;
(ד) לשמוע ולבחון את משאלותיהם של כל ועד כזה או מועצה כזאת.
(2) כשמספר חברי הקהילה עולה על מאתיים ובמקרים אחרים כשהועד הלאומי פונה בבקשה אל הממונה על המחוז והלה מאשרה, ייבחר הועד באופן שייקבע בתקנות שיתקין הועד הלאומי. והועד ישמש בכל התפקידים של אסיפה כללית של חברי הקהילה, לבד מבחירות ועד שדובר עליו בתקנה הקודמת.
24. תפקידי הועד
(1) ועד הקהילה:
(א) יוציא לפועל את הוראותיו של הועד הלאומי ואת החלטות האסיפה הכללית של הקהילה בענינים הנכנסים בגבול סמכותם;
(ב) ישמש ביאת-כוח מוכרת כלפי שלטון המחוז בענינים הנכנסים בגבול סמכותה של הקהילה;
(ג) יוציא לפועל כל צווים מינהליים שיינתנו על ידי הממשלה לקהילה או לועד שלה;
(ד) ימנה ויפטר כל פקיד מפקידי הקהילה לבד מפקידי לשכת הרבנות;
(ה) ישגיח על הנהלת כל הנכסים או המוסדות של הקהילה.
(2) הועד יהיה רשאי לרכוש בשם הקהילה בעלות על מטלטלין ומקרקעין מכל המינים, להתקשר בחוזים, לחתום על שטרות, להופיע בדין כתובע וכנתבע ולהופיע במשפטי-בוררות.
25. תקציב לשכת הרבנות או הרב
(1) תקציבה של לשכת הרבנות המקומית או של רב הקהילה, הכל לפי הענין, יוחלט על ידי לשכת הרבנות או הרב עם ועד הקהילה יחדיו, וחובתו של ועד הקהילה תהיה להספיק את הכספים הנחוצים להוצאותיה של לשכת הרבנות או של הרב בהתאם לתקציב.
(2) אגרות בית-דין שיתקבלו על ידי בתי-הדין הרבניים מערכאה ראשונה ייכנסו לקופת ועד הקהילה וזה יזקפם לחשבון מיוחד יחד עם אותן התרומות לחשבון ההוצאות של לשכת הרבנות או של הרב שועד הקהילה יהיה חייב לתרמן, בהתאם לשלוש התקנות הבאות מתוך אגרות שיוטלו על השחיטה, הקבורה, ועל אפיית מצות או מכירתן.
(3) הסכומים שייזקפו לחשבון המיוחד ישמשו לכיסוי תקציבה של לשכת הרבנות או רב הקהילה. אם כתום שנת הכספים תהיה יתרה לזכות החשבון המיוחד, תועבר מחצית היתרה הזאת לחשבון השנה הבאה ובמחצית השניה תוכל הקהילה להשתמש לצרכיה הכלליים. אם כתום השנה יהיה גרעון בחשבון המיוחד יהיה הועד רשאי להטיל מס מיוחד לצורך כיסוי הגרעון, אם ייפו את כוחו על פי תקנה 31 להטיל מס לשם לשכת הרבנות.
26. הפיקוח על ענייני השחיטה
(1) בכל קהילה וקהילה תתכונן מועצה שתשגיח על עניני השחיטה וכל השייך לה.
(2) הרכבתה של המועצה תיקבע על פי תקנות שתותקנה על ידי הועד הלאומי ומועצת הרבנות הראשית יחדיו:
בתנאי שבכל מקום בו ישנה עדה ספרדית שחבריה הנם חברים רשומים של כנסת ישראל, תינתן לעדה כזאת ביאת-כוח בהתאם למספר חבריה. אם לא יבואו הועד הלאומי ומועצת הרבנות לידי הסכם יובא הדבר בפני המועצה המורכבת באופן שנקבע בתקנה 9(1).
(3) התקנות תבטחנה לכל עדה מורכבת מאנשים שאינם רשומים כחברי כנסת ישראל ביאת-כוח במועצה באופן יחסי למספר חבריה, אם הם רוצים שתהיה להם ביאת-כוח כזאת.
(4) כל עדה כזאת רשאית למנות שוחטים שישחטו על פי מנהגיה המיוחדים לה בעד קצבי העדה ותחת השגחתם של משגיחים מטעם העדה.
(5) המועצה רשאית, אם תמצא לנכון, למנות מנהל שיקבל משכורת שתיקבע על ידי המועצה.
(6) המועצה תמלא תפקידיה באמצעות שתי ועדות -
(א) ועדה דתית (לעניני השחיטה גופא);
(ב) ועדה לענינים מינהליים.
(7) תפקידיה של הועדה הדתית יהיו, בכפוף להוראות הסעיפים-הקטנים (1) עד (4) -
(א) למנות ולפטר אנשים המשמשים בתפקידים דתיים בשחיטה ולחלק ביניהם את העבודה;
(ב) להתקין תקנות לסיפוק הדרישות הדתיות בבית-המטבחיים ובאטליזים.
(8) תפקידיה של הועדה לעניני הנהלה יהיו -
(א) לקבוע את משכורותיהם של כל פקידי המועצה;
(ב) למנות פקידים חילוניים ולחלק ביניהם את העבודה;
(ג) לדאוג לגביית המסים המוטלים על הבשר;
(ד) ליתן רשיונות לקצבים למכירת בשר בהמות שנשחטו על פי דיני ישראל.
(9) ההכנסות המתקבלות מאגרות השחיטה תשמשנה קודם כל לתשלום משכורות הפקידים המטפלים בשחיטה, לבד מהשוחטים והמפקחים. בכפוף לתנאי זה תחולק יתרת האגרות בין המועצה המקומית ובין כל עדה מורכבת מאנשים שאינם חברים לקהילה, אלא שיש לה ביאת-כוח במועצה באופן יחסי למספר חבריה הבוגרים. תשלום משכורות השוחטים והמפקחים של הקהילה יהיו חוב ראשון על החלק שיופרש לקהילה. כל יתרה עודפת תופרש על פי מכסה כזאת שיורה הועד הלאומי, על פי החלטת אסיפת הנבחרים, ובכפוף להוראות התקנות האלה, לצורך כלכלת מועצת הרבנות הראשית ולשכת הרבנות או רב הקהילה.
(10) על המועצה למלא בעניני דת אחרי כל תקנות שתותקנה או הוראות שתינתנה על ידי מועצת הרבנות הראשית מבלי שתיפגע על ידי כך סמכותן של העדות שדובר עליהן בסעיפים-הקטנים (2) עד (4) להשתמש באופן בלתי-מוגבל בזכויות הניתנות להן.
(11) שום דבר הנאמר בסעיף זה לא יגרע מזכויותיה של כל עדה המורכבת מאנשים שאינם רשומים כחברי כנסת ישראל לסדר שחיטה דתית באופן בלתי-תלוי במועצה:
בתנאי שתמיד תטיל כל עדה כזאת אגרות על בשר בהמות שנשחטו על ידי שוחטיה באותו השיעור שנקבע על ידי המועצה.
27. (בוטלה) (תיקון: תשי"ח)
28. מצות
(1) בכפוף לאישורה של הקהילה באסיפה הכללית יהא מותר לועד הקהילה לסדר יחד עם לשכת הרבנות או הרב דמתא מתן רשיונות לאופי-מצות או למוכרי-מצות שהנם חברי כנסת ישראל ולהטיל אגרות על רשיונות אלה לפי הוראות תקנה 13.
(2) ההכנסות הנקיות שתתקבלנה מאגרות אלה אחרי ניכוי כל ההוצאות שהוצאו במתן הרשיון תשמשנה לכיסוי הוצאות לשכת הרבנות או רב הקהילה באופן שנקבע בתקנה 25.
(3) על ועד הקהילה כשיבוא להשתמש בסמכות המסורה לו על פי תקנות אלו, למלא, בעניני דת, אחר כל התקנות או ההוראות של מועצת הרבנות הראשית, ובעניני הנהלה עליו למלא אחר כל התקנות או ההוראות שיתקין או שיוציא הועד הלאומי.
29. פרט לאגודות קיימות
שום דבר הנאמר בתקנות אלה לא יפגע -
(א) במצבה המשפטי ובסמכויותיה של כל עדה שחבריה הנם חברי כנסת ישראל, ואשר לפני תאריך תקנות אלה, היתה רשומה כאגודה או אשר היתה באופן אחר אישיות משפטית; או
(ב) בנכסי כל הקדש-צדקה שנעשה לטובת עדה כזאת.
______________________________
1 חא"י, כרך ג', (ע) 2221, (א) 2132; ע"ר 1934, תוס' 2, (ע) 210, (א) 218; ע"ר 1937, תוס' 2, (ע) 25, (א) 27; 1938; תוס' 2, (ע) 1275, 46; (א) 53, 1520; 1943, תוס' 2, (ע) 321, (א) 394; ק"ת תשי"ח, 158;
2 הנוסח אינו מובא כי הועד הלאומי התפרק עם הקמת המדינה ולא קיימת אסיפת נבחרים.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ