אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי מזון), 1935

תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי מזון), 1935

תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי מזון), 1935 1
(עפ"י סעיף 3 מפקודת בריאות העם (תקנות בנידון צרכי מזון), 1935)
1. השם
תקנות אלה תיקראנה תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי מזון), 1935.
2. פירוש (תיקון: (1937, 1939, 1941, 1943)
(1) בתקנות אלה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן:
"גבינה" פירושה החומר שנוהגים לכנות בשם גבינה ואין בו כל שומן, זולת שומן הבא מן החלב.
"גבינת מרגרינה" פירושה כל חומר, בין שהוא מורכב ובין שאינו מורכב שהוכן מתוך חיקוי הגבינה, והמכיל שומן שלא נתקבל מן החלב.
"גלוקוזה" או "עסיס גלוקוזה" פירושו היסודות המתקבלים מן ההידרוליסיס (הפרדת המים) או ההידרוליסיס החלקי של עמילן בריא.
"דבש" פירושו הפרשת הצוף והנופת של צמחים הנאסף, משתנה ונאצר בחלות דבש ע"י דבורי-דבש, בלי תוספת של כל צבע, נותן טעם או חומר אחר.
"וויסקי" פירושו משקה המתקבל ע"י זיקוק מתוך בליל של גרעיני תבואות שסוכר ע"י תמיסת לתת.
"חומץ" פירושו אחד מהמינים דלקמן, ולא מין אחר זולתם:
(א) חומץ תפוחים או חומץ מיץ תפוחים, כלומר התוצרת הנעשית ע"י תסיסה אלכוהולית וע"י תסיסות חמיצות שלאחר כך של עסיס התפוחים, או
(ב) חומץ מזוקק, כלומר, הזיקוק של מיני חומץ שונים שפורטו בזה; או
(ג) חומץ פירות, כלומר, התוצרת הנעשית ע"י תמיסה אלכוהולית וע"י תסיסות חמיצות שלאחר כך של עסיס פירות, זולת תפוחים או ענבים, או
(ד) חומץ גלוקוזה, כלומר, התוצרת הנעשית ע"י תסיסה אלכוהולית וע"י תסיסות חמיצות שלאחר כך של תמיסות עמילן, סוכר או גלוקוזה, או
(ה) חומץ הדבש, כלומר, התוצרת הנעשית ע"י תסיסה אלכוהולית וע"י תסיסות חמיצות שלאחר כך של תמיסת הדבש, או
(ו) חומץ הלתת, כלומר, התוצרת הנעשית ע"י תסיסה אלכוהולית וע"י תסיסות חמיצות שלאחר כך של מזיגות לתת שיעורים ושל מיני תבואה (או של מיני תבואה) שהעמילן שלהם נהפך ללתת, או
(ז) חומץ הספירט או חומץ האלכוהול, כלומר, התוצרת הנעשית ע"י התסיסה החמיצה של אלכוהול מזוג מזוקק, או
(ח) חומץ הסוכר, כלומר, התוצרת הנעשית ע"י תסיסה אלכוהולית ותסיסות חמיצות שלאחר כך של תמיסות הסוכר, המיץ או מיץ המזקק, או
(ט) חומץ היין, כלומר, התוצרת הנעשית ע"י תסיסות אלכוהוליות או תסיסות חמיצות שלאחר כך של מיץ הענבים.
"חלב מיובש" פירושו חלב, חלב נטול שמנת במקצת, או חלב נטול שמנת אשר רוכז, אם בצורת אבקה או בצורת מקפא, ע"י הוצאת המים, לרבות כל אבקה או מקפא של פחות משבעים אחוזים שבהם הם חלב מיובש.
"חלב מפוסטר" פירושו חלב שהחזיקוהו לפחות שלושים רגע בטמפרטורה של לא פחות ממאה ארבעים וחמש מעלות פארנהייט (ששים ושלוש מעלות סנטיגרד) ולא יותר ממאה וחמישים מעלות פארנהייט (ששים וחמש מעלות וחצי המעלה סנטיגרד), ומיד לאחר כך ציננוהו לטמפרטורה של לא יותר מחמישים מעלות פארנהייט (עשר מעלות סנטיגרד).
"חלב משומר" פירושו חלב או חלב נטול שמנת (רזה) שרוכז ע"י שהוציאו הימנו חלק ממימיו, בין בתוספת ובין בלא תוספת סוכר, אך אין הוא כולל את המיצרך שנוהגים לכנותו "חלב מיובש" או "אבקת חלב".
"חלב נטול שמנת" פירושו חלב נטול שמנת שהוציאו את שמנתו ביד או במכונה.
"חמאה" פירושה החומר שנוהגים לכנותו בשם חמאה, הנעשה רק משמנת או חלב או משניהם כאחד, בין בתוספת מלח ובין בלא תוספת מלח.
"לחם" פירושו המיצרך המתקבל ע"י אפיית קמח בלתי מעורב בחמרים אחרים פרט למים, מלח ושמרים.
"מרגרינה" פירושה כל מיצרך מזון הדומה לחמאה אך אינו חמאה אמיתית כמוגדר בתקנות אלה.
"סוכר" פירושו היסוד המכונה בכימיה "סוקרוזה" או
"סכרוסה", לרבות קנה הסוכר וסלק הסוכר.
"סמנה" פירושו אותו שומן החמאה שנוהגים לכנותו בישראל בשם "סמנה".
"פירות משומרים" פירושם כל פרי בריא או חמר-פרי ששומר, אם בדרך ייבוש או בדרך טבילה בעסיס הפרי או במים או במיץ או בדרך ייבוש בגאז של דו-חמצן הגפרית.
"פקטין" פירושו חומר מקריש המצוי בפירות.
"קמח" פירושו קמח חיטה או קמח של דגנים אחרים.
"קפה" פירושו זרעי "קפה ערביקה" או "קפה ליבריקה" או "קפה רובוסטה".
"קפה טחון" פירושו קלי זרעי קפה ערביקה או קפה ליבריקה שכתשוהו או טחנוהו או שהכינוהו בדרך אחרת כדי לעשותו ראוי להכנת משקה או לנזיד.
"ריבה" פירושה יסוד המתקבל מהרתחת איזה מין פרי או פירות בסוכר, לרבות שימורי פירות ומרמלדה.
"שומן מאכל" פירושו כל שומן המיועד למאכל אדם ושאינו חמאה, מרגרינה או סמנה, והמונח כולל כל שמנים ושומנים מוקשים ותחליף של סמנה.
"שמן מאכל" פירושו כל שמן שנוהגים להכיר בו כצורך אוכל בריא להנאה, לרבות שמן-זית ושמן-שומשומין (סירג').
"שמן זית" פירושו השמן המתקבל מן הפרי הבשל הטוב של עץ-הזית הגדל בידי אדם.
"שמן-שומשומין" פירושו השמן המתקבל מזרעי צמח השומשום.
"שמנת" פירושה אותו חלק מן החלב שבו נעשה רובו של שומן החלב מרוכז, אם מפאת שהייה ואם ע"י פעולת הפרדה מיכאנית.
(2) כל מקום בתקנות אלה שבו מוזכר איזה צורך מזון מסויים, דינו כאילו כולל צורך מזון אחר שבעצם הוא מזדהה עם אותו צורך מזון שהוזכר, ואפשר להשתמש בו לאותה מטרה.
(3) כל תקנה מן התקנות האלה בענין סימון צרכי מזון מסויימים בפתקים הריהי באה להוסיף על התקנות הכלליות לבריאות העם (הדבקת פתקים לצרכי אוכל), ולא לגרוע מהן.
(4) המונח "אחוזים למאה" שבתקנות אלה פירושו מכסת האחוזים לפי המשקל, אלא אם פורש ההיפך.
3. איסור
אסור לשום אדם למכור צורך מזון שלא נתקיימה בו רמת האיכות שנקבעה בתקנות אלה לגבי אותו צורך מזון.
4. שמנים ושומנים למאכל (תיקון: 1935, תש"ך)
(1) שמנים ושומנים למאכל צריכים להיות נקיים מחמיצה יתרה ומחשש הרקבה, טעמם וריחם אינם צריכים להיות עכורים, אסור להם להכיל כל שמן-מחצב. שמני-מאכל אסור להם להכיל כל חומר נוסף נותן צבע.
(2) שמן-זית אסור לו להכיל כל שמן אחר או חומר נוסף, וחומצתו לפי חישוב חומצת השמן לא תעלה על עשרה אחוזים. שמן זה אסור לו להכיל יותר מאחוז אחד מים, ורמת איכותו צריכה להתאים לרמת האיכות הכללית של שמני מאכל ושומני מאכל.
(3) שמן שומשומין אסור לו להכיל כל שמן אחר או חומר נוסף, ולא יותר מאחוז אחד מים, ורמת איכותו צריכה להתאים לרמת האיכות הכללית של שמני מאכל ושומני מאכל.
(4) שומן מאכל לא יכיל כל שומן חמאה או יותר מאחוז אחד של מים.
(5) (א) יש לרשום על הפתק המצורף לכל צרור המכיל שמן לתצרוכת האדם או תערובת של שמנים ממין זה ממקורות שונים, את שמו המסויים והמפורט של כל שמן ושמן מן השמנים שבצרור.
(ב) ((I כל צרור בין שהוא סגור או פתוח, המכיל שומן מאכל צריך ליתן עליו סימן מדוייק, שיירשם מעל הצרור, מתחתיו ולצדדיו, במלים "שומן מאכל" או בשם אחר שיתאשר ע"י המנהל הכללי של משרד הבריאות.
((II בהעדר פתק כזה, מניחים כי שומן המאכל הוא חמאה, ומוכרה יאשם בעבירה עפ"י הפקודה.
((III המלים "חמאה" או "שמנת" או ביטויים הדומים לאלה או כוללים מלים אלה, אין לרשמן על כל צרור המכיל שומן מאכל, כפי שהוגדר בתקנה 2(1) מתקנות אלה, ואין לצרפן לו ולא לכל חומר שאינו חמאה או שמנת כפי שהוגדר בתקנה זו.
4א. מרגרינה (תיקון: 1943)
(1) מרגרינה לא תכיל כל שומן חמאה או יותר מחמישה עשר אחוזים של מים.
(2) (א) כל צרור, בין שהוא סגור או פתוח, המכיל מרגרינה יסומן באופן מדוייק במלה "מרגרינה", מלמעלה, מלמטה ומכל צדדיו.
(ב) בהעדר סימן כזה מניחים כי המרגרינה היא חמאה, ומוכרה יאשם בעבירה עפ"י הפקודה.
5. חמאה (תיקון: 1935, תש"ך)
(1) חמאה אסור לה להכיל יותר מששה עשר אחוזים מים או יותר משמונה אחוזים מלח.
(2) אסור להציע חמאה למכירה או למכרה אלא כשהיא נתונה בנייר עיטוף או בכיסוי שרשום עליו באותיות קבועות ונוחות לקריאה שמו וכתבתו של בעל בית העסק המוכר את החמאה, ואם יש לו סימן מסחרי, גם סימנו המסחרי, ונוסף לכך גם המלה "חמאה" באותיות שמידתן שלושת רבעי הסנטימטר, וכל האותיות תהיינה בנות גובה וצבע שווים. כל העיטופים והכיסויים האלה טעונים אישור מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות, ואסור להשתמש או להחזיק בכל כיסוי או עיטוף אחר.
6. שמנת
אסור לה לשמנת להכיל כל שומן זולת שומן החלב.
7. גבינת מרגרינה
כל צרור, בין שהוא סגור או פתוח, המכיל גבינת מרגרינה צריך לסמנו בדיוק בסימן מעל הצרור, מתחתיו ולצדדיו במלים "גבינת מרגרינה" באותיות רבתי שכל אחת מהן תהא במידה של ששה מילימטרים מרובעים.
8. חלב (תיקון: 1939)
(1) (א) חלב צריך להכיל לא פחות משמונה אחוזים יסודות מוצקים שבחלב, זולת שומן החלב, ולא פחות משלושה אחוזים שומן החלב. אסור לו להכיל מים נוספים או חומר נוסף אחר.
(ב) דוגמא של חלב (זולת חלב הנמכר כחלב נטול שמנת או חלב מובדל או חלב משומר) המכילה פחות משלושה אחוזים למאה של שומן חלב, מניחים לצורך פקודה זו, עד שלא יוכח ההיפך, שהחלב אינו טהור, מחמת שהוציאו הימנו שומן החלב או מחמת שהוסיפו לו מים.
(ג) דוגמה של חלב (זולת חלב שנמכר כחלב נטול שמנת או כחלב מובדל או כחלב משומר) המכילה פחות משמונה אחוזים מוצקים של חלב, זולת שומני החלב, מניחים לצורך פקודה זו, עד שלא יוכח ההיפך, כי החלב אינו טהור, מחמת שהוציאו הימנו את היסודות המוצקים שבחלב, זולת שומן החלב, או שהוסיפו לו מים.
(ד) דוגמה של חלב נטול שמנת או חלב מובדל (זולת חלב משומר) המכילה פחות משמונה אחוזים ועשירית האחוז של יסודות מוצקים של חלב, מניחים לצורך פקודה זו, עד שלא יוכיח ההיפך, שאין החלב טהור, מחמת שהוציאו הימנו את היסודות המוצקים של החלב, זולת שומן החלב, או שהוסיפו לו מים.
(2) שמנת צריכה להכיל לא פחות מעשרים ושנים אחוזים של שומן החלב, ואסור לה להכיל כל חומר נוסף אחר. שעור שומן החלב בשמנת שמכנים אותה "כפילה", "משולשת" או בכינוי דומה אחר לא יהא פחות משלושים וחמישה אחוזים.
(3) אסור לשום אדם למכור במכירה קמעונית חלב נטול שמנת או חלב מובדל או שמנת, אלא בכלי המסומן והנושא פתק שרשום עליו באותיות ברורות "חלב נטול שמנת", "חלב מובדל" או "שמנת", הכל לפי הענין.
9. חלב מפוסטר
(1) חלב מפוסטר אסור לחממו אלא לצורך הפיסטור, ואין מחממים אותו לצורך זה אלא פעם אחת ולא יותר. אסור לו להכיל יותר ממאה אלף בקטריות לכל סנטימטר מעוקב.
(2) כל כלי המכיל חלב מפוסטר צריך ליתן עליו פתק שעליו רשומות המלים "חלב מפוסטר".
10. חלב משומר (תיקון: 1938)
אסור לשום אדם להביא ארצה או למכור או להציג למכירה או להניח בכל מקום לצורך מכירה או לשלוח או למסור לקונה, לסרסור, או לסוכן, כל חלב משומר המיועד לתצרוכת האדם, אלא אם כן היה אותו חלב משומר -
(א) נתון בקופסת פח או בכלי קיבול אחר הנושא עליו פתק כפי שנקבע בתוספת הראשונה לתקנות אלה, וכן
(ב) מכיל לא פחות ממכסות האחוזים המתאימות של שומן החלב והיסודות המוצקים של החלב, כפי שפורש הדבר בתוספת השניה לתקנות אלה:
בתנאי שאם מוכרים חלב משומר לקונה או לאדם אחר לצורך שתייה במקום במזנון ציבורי, או במסעדה או בחנות או במקום ציבורי אחר, אין צורך שהכלי המכיל חלב משומר ישא פתק כפי הדרוש בתקנות אלה:
ובתנאי נוסף כי הוראות תקנה זו לא תחולנה על חלב משומר הנתון בכלי-קיבול בעל משקל ברוטו של יותר משני קילוגרמים ושלא נועד למכירה קמעונית לציבור.
11. חלב מיובש (תיקון: 1939)
אסור לשום אדם למכור חלב מיובש המיועד לשתייה לאדם או להציעו למכירה או להניחו בכל מקום לצרכי מכירה או למסרו או לשלחו לקונה, לסרסור או לסוכן, אלא אם כן היה אותו חלב מיובש -
(א) נתון בקופסת פח או בכלי קיבול אחר הנושא עליו פתק כפי שנקבע בתוספת השלישית לתקנות אלה, וכן
(ב) מכיל שומן החלב לא פחות מבשעורים דלקמן, דהיינו:
((I חלב המכונה "חלב מיובש - כולו שמנת" - לא פחות מעשרים וששה אחוזים;
((II חלב המכונה "חלב מיובש - שלושת רבעי שמנת" - לא פחות מעשרים אחוזים;
((III חלב המכונה "חלב מיובש - חצי שמנת" - לא פחות מארבעה עשר אחוזים;
((IV חלב המכונה "חלב מיובש - רבע שמנת" - לא פחות משמונה אחוזים;
בתנאי כי:
(א) הוראות התקנה הזאת לא תחולנה על חלב מיובש הנתון בקופסת פח או בכלי קיבול אחר שמשקלו ברוטו עולה על חמישה קילוגרם, וכן
(ב) כשהחלב נמכר במשקל ואינו נתון בקופסת פח או בכלי קיבול אחר אשר בו הוא נמסר לקונה סמוך לשעת המסירה, רואים את הוראות התקנה 1 עד תקנה 4, ועד בכלל, מן התוספת השלישית לתקנות אלה, כאילו נתקיימו, אם המלים שדרוש לרשמן על גבי הפתק המודבק לקופסת הפח או לכלי הקיבול האחר, מודפסות בפתק מיוחד או במודעה מיוחדת הנמסרת לקונה, וכן
(ג) הפסוק האחרון של ההצהרה הדרושה עפ"י תקנה 1 מן התוספת השלישית לתקנות אלה, מותר לשנותו לארבע מאות וחמישים וארבעה גרם, או למשקל מסויים אחר מן הסחורה הנמכרת במקום כמות החלב שבקופסת הפח או בכלי הקיבול האחר גופם.
12. פירות משומרים
(1) פירות משומרים אסור להם להכיל כל חומר נוסף אחר זולת סוכר:
בתנאי שאם נמצאה בפירות משומרים או בקליפת הפירות הבלתי מיובשת חומצת הגפרית לא יותר מבשעורים הרשומים בחלק א' מן התוספת הראשונה לתקנות בריאות העם (יסודות משמרים וכו' בצרכי אוכל), 1935, אין לראות את הדבר כהפרת התקנה הזאת.
(2) יש לרשום על גבי הפתק המצורף לכל צרור של פירות משומרים את שמו של הפרי או שמותיהם של הפירות שבצרור, באותיות רבתי שמידתן תהא לא פחות מארבעה מילימטרים.
13. ריבה (תיקון: 1940)
(1) ריבה אסור לה להכיל כל ג'לטינה נוספת או עמילן נוסף או חומר אחר זולת בשמים, מיץ פירות, פקטין וגלוקוזה, כשיש צורך בכך כדי ליתן טעם וריח לריבה ומידה מספקת של יסודות קשיות.
(2) ריבה צריכה להכיל לא פחות מ-68.5 אחוזים למאה חמרים מוצקים מסיסים.
(3) (א) על הפתק המצורף לכל צרור המכיל ריבה צריך לרשום באותיות רבתי שמידת גבהן לא תהא פחותה מארבעה מילימטרים, את המלים "ריבה", "שימורים" או "מרמלדה", הכל לפי הענין. כמו-כן צריך לרשום על אותו פתק באותיות רבתי באותו הגובה את שם הפרי או שמות הפירות שבהם הוכנה הריבה שבצרור.
(ב) על גבי הפתק המצורף לכל צרור שיש בו ריבה שעירבו אותה ביותר מעשרה אחוזים גלוקוזה צריך לרשום את המלים "מעורב בגלוקוזה" באותיות רבתי שמידתן לא תהא פחותה מארבעה מילימטרים. המלים הללו תופענה בשורה הראשונה בפתק ובאותה שורה אסור לרשום כל מלים אחרות.
14. קפה טחון
(1) קפה טחון אסור לו להכיל כל חומר נוסף.
(2) אסור לרשום את המלה "קפה" וביטויים המכילים את המלה "קפה" על פתק הכתוב על צרור או המצורף לצרור המכיל תערובת של קפה בכל חומר אחר או חמרים אחרים, אלא אם כן צירפו להן מלים באותו הגודל המציינות כי הצרור מכיל אותה תערובת.
15. חומץ
(1) (א) כל מין חומץ צריך להכיל לא פחות מארבעה גרם חומצת חומץ במאה סנטימטרים מעוקבים, ואסור לו להכיל כל חומר גפריתי או חומץ מחצבי אחר או עופרת או נחושת ולא יותר מארבעה עשר חלקי מאה של מיליגרם של ארסניק לכל ליטרה, ושום מין חומץ אסור לו להכיל כל חומר נוסף או יסוד נותן צבע זולת כרמל: בתנאי שחומץ מזוקק או ספירט או חומץ האלכוהול אסור להם להכיל כל כרמל.
(ב) סמים נותני טעם מותר להוסיפם לכל מין חומץ ובלבד שיציינו את מהותם על הפתק.
(2) אין מתירים תערובת של שני מיני חומץ או יותר.
(3) (א) יש לרשום באותיות אחידות על הפתק המצורף לכל צרור המכיל חומץ, באותיות שגבהן יהא לא פחות מששה מילימטרים, את המלים "חומץ התפוחים", "חומץ מיץ התפוחים", "חומץ מזוקק", "חומץ הפירות", "חומץ הגלוקוזקה", "חומץ הדבש", "חומץ הלתת", "חומץ הספירט", "חומץ האלכוהול" או "חומץ היין", הכל לפי הענין, המציינים את מינו של החומץ שבצרור.
(ב) אשר ל"חומץ מזוקק" יש לרשום באותיות רבתי בנות לא פחות משני מילימטרים בגובהן את המלים:
"מזוקק מ (כאן רשום את שם החומץ שממנו זוקק מה שבתוך הצרור)".
16. חיקוי של חומץ
(1) תערובת חומץ-חומצה הנמכרות לצורך שימוש כחומץ, או שאפשר להשתמש בהן כחומץ צריכות להיות תמיסות של חומץ-חומצה טהור במים, שתכלנה לא פחות מארבעה גרם חומץ-חומצה במאה סנטימטר מעוקבים. אסור להן להכיל כל חומץ גפריתי או חומץ מחצבי אחר, או עופרת או נחושת או יותר מארבעה עשר חלקי מאה של ארסניק לכל ליטרה, או כל חומץ או כל חומר נוסף אחר. אסור להם להכיל כל פורמאטים ולא יותר חומר אמפירומאטי בשני סנטימטרים מעוקבים של חומץ-חומצה אחרים מן השעור המותר ב"אצידום אציטיקום גלציאלה" עפ"י ההוצאה האחרונה של ספר המרקחת הבריטי.
(2) בפתק המצורף לכל צרור המכיל תערובת של חומצת חומץ הנמכרת לצורך שימוש כחומץ, או שאפשר להשתמש בה כך, צריך לרשום באותיות אחידות את המלים "חומץ מחוקה" באותיות רבתי שגובהן יהא לא פחות מחמישה מילימטרים, ומתחת להן באותיות רבתי שגובהן יהא לא פחות מחמישה מילימטרים את המלים:
"מכיל (כאן רשום בספרות את מכסת האחוזים של חומצת החומץ) אחוזים של חומצת חומץ".
(3) המלה "חומץ" וביטויים הכוללים את המלה "חומץ" אסור לרשמן או לצרפן לצרור המכיל תערובת של חומצת חומץ הנמכרת כדי לשמש כחומץ או שאפשר להשתמש בה כחומץ, אלא אם כן צורפה אליה המלה "חיקוי".
16א. דבש (תיקון: 1937)
(1) דבש צריך להיות בעל סיבוב שמאלי ועליו להכיל לא יותר מעשרים וחמישה אחוזים של מים ולא יותר מארבעה אחוזים של אפר ולא יותר משמונה אחוזים של סוכר קנים.
(2) המלה "דבש" או ביטויים הכוללים את המלה "דבש" או הדומים לה או כתובות המרמזות על דבש כמוגדר בתקנות אלה, לא ישתמשו בהן בפתקים המצורפים לכל צרור המכיל כל חומר שאינו דבש טבעי כמוגדר כן אלא שהוא דומה לדבש או שיכול לשמש כדבש מלאכותי או כתחליף לדבש.
16ב. וויסקי (תיקון: 1941)
(1) לא יכיל וויסקי כל חומר נוסף זולת כרמל.
(2) אין להשתמש במלה "וויסקי" או ביטויים הכוללים את השם "וויסקי" או ביטויים הדומים לו בפתקים המצורפים לכל צרור המכיל תערובת של וויסקי אמיתי, כפי שהוגדר בתקנות אלה, עם כל חומר אחר זולת כרמל.
16ג. פקטין (תיקון: 1943, תש"ך)
(1) פקטין יומס במים והוא מתהווה כמיקפה שקוף מתוך התמיסה המימית באמצעות אלכוהול או אציטון. ע"י סיבון בנתרן חמצמימי יופרד אלכוהול מתילי בנקל, וכשיוסיפו לתמיסה המתקבלת מזאת -
(א) חומצה הידרוכלורית, או
(ב) כלוריד הסידן לאחר החמצה מוקדמת בחומצת חומץ, יתהווה בכל מקרה משני המקרים האלה מישקע קרוש ושקוף.
(2) (א) על הפקטין ליצור מיקפה אם מוסיפים אותו לתמיסת סוכר המכילה חומצות אורגניות.
(ב) לצורך תקנה זו, כוח ההקרשה או שיעור ה"מעלות" של פקטין פירושו מספר חלקי הסוכר שע"י הוספתם מהווה חלק אחד של פקטין מיקפה מוצק לאחר ביצוע האבחנה הקבועה בתוספת הרביעית לתקנות אלה, או כל צורה מתוקנת של אבחנה כנ"ל שתאושר ע"י המנהל הכללי של משרד הבריאות.
(ג) בלי אישורו של המנהל הכללי של משרד הבריאות אסור לכוח ההקרשה של פקטין יבש או של תערובת פקטין להיות פחות מ-60 "מעלות" ואילו כוחה של תמיסת נוזלים של פקטין לא יהא פחות מ-6 "מעלות".
(3) (א) את הפקטין מותר למכור בין בצורת אבקה יבשה ובין בצורת תמיסת נוזלים.
(ב) את הפקטין יש למכור בלי לערבבו בשאר חמרים, פרט לאותם החמרים שיאושרו ע"י המנהל הכללי של משרד הבריאות.
(4) יש לכתוב על גבי פתק המצורף לכל חבילה המכילה פקטין את המלה "פקטין" באותיות גדולות שגובהן לא יהא פחות מארבעה מילימטרים, וכן יש לכתוב על אותו פתק את המלים "כוח ההקרשה לא פחות מ
מעלות", אף הן באותיות גדולות ובאותו גובה ולפרט במקום הנקודות את מספר המעלות כפי שנקבע בפסקה 2 (א) של תקנה זו.
(5) אסור לכתוב את המלה "פקטין" או ביטויים הכוללים את המלה הזאת או דומים לה על גבי חבילה המכילה כל חומר שאינו פקטין אמיתי בהתאם לרמות האיכות שנקבעו בהוראות הקודמות של תקנה זו או לפיהן.
17. תחילת תקפן של תקנות אלה והשימוש בהן
(1) פרט למותנה בתקנת-משנה 2 מתקנה זו, תקבלנה תקנות אלה תוקף עם פרסומן ותחולנה על ישראל כולה.
(2) תקנות 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16 מתקנות אלה תקבלנה תוקף ביום 1 ביולי 1935.
תוספת ראשונה (תיקון: 1939, תש"ך)
הדבקת פתקים לחלב משומר
(1) לצורך תוספת זו חלב פירושו חלב המכיל לא פחות משנים עשר אחוזים וארבע עשיריות האחוז של יסודות מוצקים של חלב (ובכללם לא פחות משלושה אחוזים ושש עשיריות האחוז שומן החלב), וחלב נטול שמנת פירושו חלב המכיל לא פחות מתשעה אחוזים יסודות של חלב, זולת שומן החלב.
(2) כל קופסת פח או כלי קיבול אחר המכיל חלב משומר צריך לתת עליו פתק שעליו תודפס כל הצהרה מן ההצהרות דלקמן, המתאימות לענין, או הצהרה אחרת שתהיה בעצם באותו התוכן, ככל אשר יתיר המנהל הכללי של משרד הבריאות.
((I אם החלב הוא חלב כולו-שמנת (בלתי מומתק):
"חלב משומר בלתי מומתק - כולו שמנת"
((II אם החלב הוא חלב כולו-שמנת (מומתק):
"חלב משומר מומתק - כולו שמנת".
"קופסה זו מכילה חלב בתוספת סוכר בשעור של (א) ליטרות".
((III אם החלב הוא נטול שמנת (בלתי מומתק):
"חלב משומר נטול שמנת במכונה (או חלב משומר נטול שמנת) בלתי מומתק. אינו ראוי לתינוקות. קופסה זו מכילה חלב נטול שמנת בשעור של (א) ליטרות, בלתי מומתק".
((IV אם החלב הוא נטול שמנת (מומתק):
"חלב משומר נטול שמנת במכונה (או חלב משומר נטול שמנת) מומתק. אינו ראוי לתינוקות. קופסה זו מכילה חלב נטול שמנת בשעור של (א) ליטרות, ממותק".
(3) יש לרשום בכל הצהרה במקום (א) את המספר המתאים של הליטרות השלמות ועשיריות הליטרה, הן במלים והן בספרות, כגון "ליטרה ושלוש עשיריות הליטרה (1.3 ליטרה)".
(4) ההצהרה הקבועה תהא מודפסת באותיות רבתי כהות על גבי נייר בצבע בהיר בתוך קו מקיף, ואסור להדפיס שום מלה אחרת בתוך ההיקף הזה. האותיות של הפסוק האחרון מן ההצהרות דלעיל תהיינה בגובה של לא פחות משלושה מילימטרים (ואם אין המשקל ברוטו של קופסת הפח או כלי הקיבול האחר עולה על שלוש מאות וארבעים גרם, גובהן של האותיות יהא שני מילימטרים) והאותיות של יתר המלים שבהצהרה הנ"ל תהיינה לא פחות מששה מילימטרים בגובהן (ואם המשקל ברוטו של קופסת הפח או כלי הקיבול האחר אינו יותר משלוש מאות וארבעים גרם - שלושה מילימטרים בגובה).
(5) מלבד זאת צריך לרשום על הפתק את שמו של יצרן החלב המשומר או של הסוחר בישראל שבשבילו מייצרים אותו.
(6) את הפתק צריך להדביק יפה על קופסת הפח או לכלי הקיבול האחר באופן שייראה ברור לעין. אם צירפו לקופסת הפח או לכלי הקיבול האחר פתק שרשום עליו השם, הסימן המסחרי או הציור המציינים את האיכות של החלב המשומר, תודפס ההצהרה הקבועה כחלק מהפתק.
(7) קופסת פח או כלי קיבול אחר המכילים חלב משומר אסור לקבוע בהם:
(א) פירוש או ביאור של ההודעה בדבר שעור החלב הנכללת בהצהרה הקבועה או של המלים "נטול שמנת במכונה", "נטול שמנת" או "אינו ראוי לתינוקות", או
(ב) כל הוראה בדבר מהילה, אלא אם כן:
((I הנוזל המתקבל בהתאם לאותן הוראות יכיל לא פחות שומן החלב ולא פחות יסודות מוצקים של חלב מזה שמכיל חלב או חלב נטול שמנת כמוגדר בסעיף 1 של תוספת זו, הכל לפי הענין, או
((II ההוראות מפרשות באופן ברור שהנוזל שנתקבל כך אין הרכבתו שווה לזו של חלב או של חלב נטול שמנת, הכל לפי הענין.
(8) כל מקום שהמלה "חלב" מופיעה על פני פתק שעל קופסת הפח או על כלי הקיבול האחר של חלב משומר נטול השמנת בתור תאור תוכן הקופסה, צריך שתקדמנה לאותה מלה או שתבואנה לאחריה המלים "נטול שמנת במכונה" או "נטול שמנת", הכל לפי הענין.
תוספת שניה (תיקון: 1939, 1941)
כל חלב משומר צריך להכיל לא פחות ממכסת האחוזים של שומן החלב ושל יסודות מוצקים של חלב כמפורט בלוח דלקמן:
תאור החלב מכסת האחוזים
המשומר מכסת האחוזים של כל היסודות
של שומן החלב המוצקים של חלב
לרבות שמן
1. כולו שמנת, בלתי מומתק 7.8 25.5
2. כולו שמנת, מומתק 7.8 25.5
3. נטול שמנת, בלתי מומתק - 20.0
4. נטול שמנת, מומתק - 26.0
תוספת שלישית (תיקון: 1939)
1. לצורך תוספת זו, המונחים "חלב", "חלב שלושת רבעי שמנת", "חלב חצי שמנת" ו"חלב רבע שמנת" - פירושם חלב המכיל לא פחות ממכסות האחוזים דלקמן של שומן ושל מוצקים של חלב, זאת אומרת:
שומן החלב יסודות מוצקים של
חלב (לרבות שומן)
חלב 3.6 12.4
חלב שלוש רבעי שמנת 0.9 9.9
חלב חצי שמנת 1.8 10.8
חלב רבע שמנת 2.7 11.6
ו"חלב נטול שמנת" פירושו חלב המכיל לא פחות מתשעה אחוזים למאה של יסודות מוצקים של חלב זולת שומן החלב.
2. (תיקון: תש"ך)
(1) כל קופסת פח או כלי קיבול אחר המכילים חלב מיובש (זולת חלב מיובש שהוסיפו עליו סוכר או איזה חומר אחר) צריך לתת עליה פתק שעליו תודפס אחת מההצהרות הבאות או הצהרה אחת הדומה לה בעצם, ככל אשר ירשה המנהל הכללי של משרד הבריאות:
((I אם היה זה חלב כולו שמנת, כלומר, חלב מיובש המכיל פחות מעשרים וששה אחוזים למאה של שומן החלב:
"חלב מיובש - כולו שמנת
קופסה זו מכילה חלב בשעור של (א) ליטרות".
((II אם היה זה חלב שניטלה מקצת משמנתו, כלומר, חלב מיובש המכיל לא פחות משמונה אחוזים למאה אך פחות מעשרים וששה אחוזים למאה של שומן החלב:
"חלב מיובש - נטול שמנת במקצת (ב) אין להשתמש בו לתינוקות אלא בעצת רופא. קופסת פח זו מכילה שעור של (א) ליטרות (ב) חלב-שמנת".
((III אם היה זה חלב נטול שמנת, כלומר, חלב מיובש המכיל פחות משמונה אחוזים למאה שומן החלב:
"חלב מיובש נטול שמנת במכונה (או חלב מיובש נטול שמנת) אינו ראוי לתינוקות.
קופסה זו מכילה חלב נטול שמנת בשעור של (א) ליטרות".
(2) הפתק שעל כל קופסת פח או כלי קיבול אחר המכילים חלב מיובש שהוסיפו עליו סוכר או איזה חומר אחר יהא בטופס שנקבע בפסקה (1) של סעיף קטן זה, בשינויים דלקמן:
(א) מוסיפים לשם את המלה "מומתק" אם החומר היחידי שהוסף לחלב הוא סוכר; המלים "בשינויים" אם החומר היחידי שהוסף הוא אחד מיסודות החלב; והמלה "מורכב" בכל מקרה אחר, וכן
(ב) המלים "שהוסף עליו (ג)" תוספנה לפסוק האחרון בכל מקרה ומקרה, והמלים שתבואנה במקום (ג) תפרשנה את החומר או את החמרים שהוסיפום.
(3) את ההצהרה יש למלא כדלקמן:
(א) יש למלא במקום (א) את המספר המתאים של ליטרות ועשיריות הליטרה, כגון "ליטרה ושלוש עשיריות הליטרה (1.3 ליטרות)".
(ב) יש למלא במקום (ב) המלים "שלושת רבעים" אם מכסת האחוזים של שומן החלב אינה פחות מעשרים; "חצי" אם מכסת האחוזים היא פחות מעשרים ואינה פחות מארבעה עשר; ו"רבע" אם מכסת האחוזים היא פחות מארבעה עשר ואינה פחות משמונה.
3. ההצהרה הקבועה תודפס באותיות רבתי כהות על גבי מצע מצבע בהיר ויקיפוהו בקו, ושום דבר אחר לא יודפס בתוך קו ההקפה.
האותיות שישתמשו בהן, לצורך השם והמילים "אינו ראוי לתינוקות" שבהצהרות שפורטו לעיל לא יהא גובהן פחות מששה מילימטרים (או, אם המשקל ברוטו של קופסת הפח או של כלי הקיבול האחר אינו יותר משלוש מאות וארבעים גרם - בגובה של שלושה מילימטרים), והאותיות שישתמשו בהן לשאר ההצהרות דלעיל אל יהא גובהן פחות משלושה מילימטרים (או, אם המשקל ברוטו של קופסת הפח או של כלי הקיבול האחר אינו יותר מחמש מאות וארבעים גרם - בגובה של שני מילימטרים).
4. מלבד זאת יהא רשום על פני הפתק השם והכתובת של ייצרן החלב המיובש או של הסוחר בישראל אשר בשבילו מייצרים אותו.
5. את הפתק צריך להדביק יפה לקופסת הפח או לכלי הקיבול האחר באופן שיהא נראה ברור לעין. אם צירפו לקופסת הפח או לכלי הקיבול האחר פתק שרשום עליו השם, הסימן המסחרי או הציור המציינים את האיכות של החלב המיובש תודפס ההצהרה הקבועה כחלק מהפתק.
6. קופסת פח או כלי קיבול אחר המכילים חלב מיובש אסור לקבוע בהם:
(א) פירוש או ביאור של ההודעה בדבר שעור החלב הנכללת בהצהרה הקבועה או של המלים "נטול שמנת במקצת", "נטול שמנת במכונה", "נטול שמנת" או "אינו ראוי לתינוקות", או
(ב) איזה הוראות בדבר מהילה, אלא אם כן:
((I הנוזל שיתקבל בהתאם לאותן הוראות יכיל לא פחות שומן החלב ולא פחות מיסודות מוצקים של חלב, חלב נטול שמנת במקצת, או חלב נטול שמנת, מזה שמכיל חלב או חלב נטול שמנת כמוגדר בסעיף 1 של תוספת זו, הכל לפי הענין, או
((II ההוראות מפרשות באופן ברור שהנוזל שנוצר כך אין תרכבתו שווה לתרכובת של חלב, חלב נטול שמנת במקצת, או חלב נטול שמנת, הכל לפי הענין.
7. כל מקום שהמלה "חלב" מופיעה על פני פתק שעל קופסת הפח או כלי הקיבול האחר של חלב מיובש נטול שמנת במקצת, או של חלב מיובש נטול שמנת, בתור תאור תוכן הקופסה, צריך שתקדם לאותה מלה או שתבואנה לאחריה המלים "נטול שמנת במקצת", "נטול שמנת במכונה" או "נטול שמנת", הכל לפי הענין.
התוספת הרביעית (תיקון: 1943)
אבחנת-הקרשה לפקטין
1. פקטין יבש
מרתיחים 30 גרם של תסס סוכר (סוכרוזה) בתוך גביע קטן ביחד עם 25 גרם של מים מזוקקים עד שמתקבלת תמיסה בהירה. מוסיפים את כמות הקפטין היבש הדרושה לאבחנה, כמפורט להלן, ומכסים אותה ע"י חימום אטי ובחישה טובה בשעת החימום. אח"כ מרתיחים את התמיסה עד שמתקבלת ממנה כמות שמשקלה 49 גרמים, ואח"כ מוסיפים ס"מ מעוקב אחד של תמיסה בת 25 אחוזים של חומצת לימון או ס"מ מעוקב אחד של תמיסה בת 12.5 אחוזים של חומצת חלב ובוחשים יפה את כל התמיסה. לאחר שיעמידו את התמיסה למשך 24 שעות בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס יתהווה מיקפה מוצק שלאחר שיוציאוהו מהגביע יוכלו לחתוך אותו לקוביות בעלות קצוות חדות המשתמרות בצורתן.
2. תמיסת פקטין
לשם הבחנה יש לקחת את כמות תמיסת הפקטין המפורטת להלן. התהליך דומה לאותו התהליך הדרוש לפקטין יבש, אולם יש לנכות משקל תמיסת הפקטין ממשקל המים המזוקקים המשמשים בהכנת התמיסה המקורית.
3. כמויות של פקטין יבש ושל תמיסת הפקטין הדרושות לשם הבחנה.
פקטין יבש תמיסת פקטין
מעלות הכמות בגרמים מעלות הכמות בגרמים
60 0.50 6 5.0
70 0.43 7 4.3
80 0.38 8 3.8
90 0.33 9 3.3
100 0.25 10 3.0
120 0.25 12 2.5
160 0.19 16 1.9
200 0.15 20 1.5
______________________________
1 ע"ר 1935, תוס' 2, (ע) 225, 697, (א) 696, 225; 1937, תוס' 2, (ע) 618, 679, (א) 740, 817; 1938, תוס' 2, (ע) 379, (א) 452; 1939, תוס' 2, (ע) 56, 158, 437, (א) 71, 195, 524; 1940, תוס' 2, (ע) 1372, (א) 1590; 1941, תוס' 2, (ע) 307, 1287, (א) 356, 1538; 1943, תוס' 2, (ע) 437, 765, (א) 544, 970; ק"ת תש"ך, 859.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ