אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> פקודת פיצויים לעובדים, 1947

פקודת פיצויים לעובדים, 1947

פקודת פיצויים לעובדים, 1947 1
פקודה הבאה ללכד ולתקן את החוק המתייחס לפיצויים לעובדים על חבלות שנחבלו במהלך העבדתם.
חלק א' - אקדמות
1. שם קצר
הפקודה הזאת תיקרא פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.
2. פירוש (תיקון: תשכ"ד)
(1) בפקודה הזאת -
"אוביל" מובנו כל אדם שאינו שייך לאנייה, והנהגתה בידו;
"אווירון ישראלי" מובנו אווירון, אשר -
(א) נדרש להיות רשום בישראל לפי כל חוק המתייחס לרישום אוירונים, או
(ב) בעליו או שוכרו הוא אדם, שמשרדו העיקרי או מקום עסקיו העיקרי נמצאים בישראל, או אדם היושב בישראל;
"אנייה" מובנה כמובן הנודע לביטוי "ספינה" בפקודת החופים ו"אנייה ישראלית" מובנה אנייה, אשר -
(א) נדרשת להיות רשומה כאנייה ישראלית לפי כל חוק המתייחס לרישום אניות; או
(ב) בעליה או שוכרה בכתב-שכירות הוא אדם, שמשרדו העיקרי או מקום עסקיו העיקרי נמצאים בישראל, או אדם היושב בישראל;
"בית-חרושת" מובנו כמובן הנודע לו בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-21970, והוא כולל כל פעולת בנייה וכל עבודה של בנייה הנדסית, שעליהן חלה הפקודה האמורה;
"בן-משפחה" מובנו אשה או בעל, אב, אם, סב, סבה, אב חורג, אם חורגת, בן, בת, נכד, נכדה, בן חורג, בת חורגת, בן או בת מאומצים, אח, אחות, אח חורג או אחות חורגת;
"ועדת בוררות" - מובנו ועד או גוף שנתכונן לפי סעיף 16;
"חילות הוד רוממותו" מובנם כל חיל מחילות הים, היבשה והאוויר של ישראל-3; ובכל חילות מזויינים אחרים הפועלים בישראל יחד עם כל חיל מאותם חילות, והם כוללים כל חלק שלא אותם חילות;
"טייס" מובנו עובד המועבד בתפקיד כל שהוא באווירון.
"מכרה" מובנו כמובן שנודע לו בפקודת המכרות;
"מלח" מובנו עובד, שאותו מעביד הבעל או רבהחובל בתפקיד כל-שהוא באנייה;
"המנהל" מובנו מנהל מחלקת העבודה;
"מעביד" כולל כל חבר בני-אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, ואת בא-כוחו האישי החוקי של מעביד שנפטר, וכן - מקום ששירותיו של עובד מושאלים או מושכרים בשכירות באופן זמני לאדם אחר ביד האדם, שאתו התקשר העובד בחוזה שירות או שווליאות - יהיו רואים את האחרון, לצרכי הפקודה הזאת, כאילו הוא ממשיך להיות מעבידו של העובד בשעה שהוא עובד למען אותו אדם אחר:
בתנאי כי -
(א) ביחס לאדם העסוק בהסעת כלי-רכב או אנייה כל-שהם, הלוך וחזור כרגיל, למען קבל שכר על ההובלה בהם, ואת השימוש בהם קיבל אותו אדם לפי חוזה של הפקדה - ייחשב, לצרכי הפקודה הזאת, האדם, שממנו הושג כן השימוש בכלי-הרכב או באנייה, למעביד;
(ב) ביחס לאדם, המועבד לצרכי כל משחק או נופש, והוא מועסק או מקבל תשלום באמצעות קלוב - ייחשבו, לצרכי הפקודה הזאת, המנהל או חברי הוועד המנהל של הקלוב למעביד;
(ג) ביחס לחברי אגודה שיתופית רשומה, המועבדים בידי אותה אגודה - תיחשב, לצרכי הפקודה הזאת, האגודה למעביד אף-על-פי שהחברים מקבלים תגמולים מלאים או חלקיים במנות ברווחים או בהשתכרויות ברוטו של האגודה;
"מפקח עבודה" מובנו פקיד של מחלקת העבודה, שאותו מינה שר העבודה והרווחה להיות מפקח עבודה ראשי, מפקח עבודה, או סגן מפקח עבודה;
"מקום עבודה" מובנו כל מקום עבודה (להבדיל מבית-חרושת או ממכרה), שבו מועבדים לא פחות מחמישה בני-אדם בדרך עבודת-כפיים;
"עובד" מובנו אדם כל-שהוא, שהתקשר בחוזה - או עובד לפי חוזה - של שירות או שווליאות עם מעביד, בין בדרך עבודת-כפיים ובין בדרך עבודת לבלרות או בדרך אחרת, ובין שהחוזה מפורש ובין שהוא למד מעניינו, בין שהוא בעל-פה ובין שהוא בכתב; והוא כולל -
(א) אדם, העסוק בהסעת כלי-רכב או אנייה כל-שהם, הלוך וחזור כרגיל, למען קבל שכר על ההובלה בהם, ואת השימוש בהם קיבל אותו אדם לפי חוזה של הפקדה (להבדיל מהסכם שכירה-קנייה) תמורת תשלום סך קבוע או חלק בהשתכרויות או דברים אחרים, או
(ב) אדם, שהוא חבר של אגודה שיתופית רשומה והמועסק בעבודה והוא עוסק בעבודה, שאותה מבצעת האגודה השיתופית, אף-על-פי שאותו אדם מקבל תגמולים מלאים או חלקיים במנות ברווחים או בהשתכרויות ברוטו של אותה אגודה שיתופית;
אולם אין הוא כולל:
((I כל אדם המועבד שלא בדרך עבודת-כפיים ושכרו עולה על שלושת אלפים לירות לשנה; או
((II אדם, שהעבדתו מקרית מטבעה, והוא מועבד שלא לתכליות מלאכתו או מסחרו או עסקו של המעביד, ואינו אדם המועבד לצרכי כל משחק או נופש ומועסק או מקבל תשלום באמצעות קלוב; או
((III עובד-חוץ, דהיינו אדם שלו ניתנים (החוצה) חפצים או חמרים כדי להכינם, לנקותם, לכבסם, לשנותם, לעטרם, למרקם או לתקנם, או להסגילם למכירה בביתו הוא או במקום אחר, שאינו בשליטתו או הנהלתו של האדם שנתן (החוצה) את החפצים או החמרים;
((IV אדם המועבד בעבודה חקלאית המקבל את תגמוליו במנה מן התוצרת או מן ההשתכרויות ברוטו של העבודה שנעשתה בידי אותו אדם;
((V אחד מבני משפחתו של המעביד, הגר עם המעביד בביתו.
כל רימוז על עובד שנחבל יכלול - מקום שמת העובד - רימוז על בא-כוחו האישי החוקי, או על התלויים בו אם על אדם אחר שלו או שלטובתו עשויים הפיצויים להשתלם.
"שבוע" מובנו תקופה של שבעה ימים רצופים;
"תלויים" מובנם אותם מבני-משפחתו של העובד, שהיו בזמן פטירתו תלויים - בשלמות או במקצת - בהשתכרויותיו של העובד, או שהיו תלויים בו כן אילו לא הינטל יכלתו של העובד מחמת התאונה, ומקום שהיה העובד אביו או אמו או סבו או סבתו של ילד בלתי-חוקי, והניח אחריו ילד כזה התלוי כן בהשתכרויותיו, או - בהיותו ילד בלתי-חוקי - הוא מניח אחריו אב או אם או סב או סבה התלויים כן בהשתכרויותיו, יכלול ילד בלתי-חוקי כזה, אב או אם או סב או סבה כאלה כסידרם.
לא יהיו רואים אדם כתלוי במקצת באדם אחר, אלא-אם-כן היה תלוי במקצת בתרומותיו של אותו אדם אחר לשם סיפוק צרכי מחייתו הרגילים, כדי מידה ההולמת בני-אדם שבמעמדו ובמצבו.
(2) אם במשא-ומתן משפטי כל-שהוא לשם היפרעות פיצויים לפי הפקודה הזאת מתלבן לבית משפט השלום, או לאדם אחר הצריך ליישב תביעת פיצויים, כי חוזה השירות או השווליאות, שלפיו היה עובד האדם הנחבל בזמן שאירעה התאונה שנגרמה לחבלה, היה בלתי-חוקי, יהיה רשאי - אם יהיה סבור בהתחשב בכל מסיבותיו של המקרה כי מן הנאות לעשות כן - לטפל בעניין, כאילו היה האדם הנחבל בזמן האמור אדם העובד לפי חוזה שירות או שווליאות בר-תוקף.
(3) השתמשותה של רשות מקומית בכוחותיה וחובותיה וביצועם, יטופל בהם - לצרכי הפקודה הזאת - כבמלאכה או מסחר או כבעסק של הרשות.
חלק ב' - חלות על סוגי בני-אדם מסויימים
3. חלות על עובדים בהעבדה של ממשלת ישראל
הפקודה הזאת לא תחול על חברים לחילות צבא ההגנה לישראל-4, על בניאדם המועבדים בישראל בידי ממשלת ישראל או על חברים לחיל המשטרה של ממשלת ישראל אולם חוץ מאלה תחול על בני-אדם, המועבדים בידי ממשלת ישראל או במרותה, באותו אופן עצמו וכדי אותה מידה עצמה, כאילו היה המעביד אדם פרטי:
בתנאי כי מקום שבתוצאת כל חבלת גוף, שאירעה לעובד תוך כדי אותה העבדה הנזכרת לעיל, תהיינה מגיעות לו או לתלויים בו - עקב פעולתם של כל תקנה או חוק המתייחסים לבני-אדם באותה העבדה - כל פנסייה או התפצות, או תהיה מגעת לו - בהתאם לתקנה כל-שהיא של הממשלה - תקופה כל-שהיא של פגרת מחלה בשכר, ואותה חבלת גוף מקנה גם זכות פיצויים לפי הפקודה הזאת, לא יקבל אדם הזכאי באלה את שתי טובות-ההנאה גם יחד, אולם יהיה רשאי - בכל זמן - לבחור ולקחת את טובת-ההנאה הגדולה ביותר.
4. חלות הפקודה על בני-אדם המועבדים מחוץ לישראל
(1) מקום שעובד, היושב כרגיל בישראל, מועבד מחוץ לישראל לפי חוזה שידוע שנתקשר בישראל, ואירעה לעובד תאונה בשעה שהוא מועבד כן בידי המעביד, יהיה העובד זכאי בפיצויים באותו אופן עצמו, כאילו אירעה התאונה בישראל.
(2) מקום שלפי חוק-הארץ, שבה אירעה התאונה, זכאי עובד - במסיבות המתוארות בסעיף-קטן (1) - בפיצויים בגין אותה תאונה, רשאי העובד - לפי בחירתו - לתבוע פיצויים לפי הפקודה או לפי חק-הארץ האחרת, אולם המעביד לא יהיה צפוי לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת וגם לפי חק-הארץ האחרת גם יחד:
בתנאי שאם במשך הזמן, שהוגבל לשם נקיטה במשא-ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת ננקט משא-ומתן משפטי לפי חק-הארץ האחרת, ובאותו משא-ומתן משפטי הוכרע לבסוף כי העובד אינו זכאי בפיצויים לפי חק-הארץ האחרת, יהיה הוא רשאי לנקוט - במשך תקופה שלא תעלה על שישה חדשים למן תאריכה של אותה הכרעה סופית - במשא-ומתן משפטי לשם היפרעות פיצויים לפי הפקודה הזאת.
5. חלות הפקודה על מלחים וטייסים (תיקון: תשי"ב)
(1) מתוך כפיפות לאותם יוצאים-מן הכלל, שאותם יהיה שר העבודה והרווחה עשוי להורות בצו, תחול הפקודה הזאת בגין תאונה למלח או טייס -
(א) בשעה שהם מועבדים בכל אנייה או אוירון השייכים לממשלה או בכל אנייה או אווירון ישראליים:
בתנאי שאם אירעה התאונה מחוץ לישראל, לא תחולנה קביעותיה של הפקודה הזאת, אלא-אם כן יושב העובד ברגיל בישראל.
(ב) בשעה שהם מועבדים בישראל באנייה או אווירון אחרים כל-שהם מתוך כפיפות לשינויים הבאים: -
((I במקרה של מלח מותר לתת את ההודעה על התאונה ותביעות-הפיצויים - פרט למקרה שבו האדם הנחבל, הוא רב-חובל - לרב-החובל של האנייה, כאילו היה הוא המעביד, אולם מקום שאירעה התאונה והינטל-היכולת החל בהיות האדם באנייה, לא יהיה צורך למסור כל הודעה על התאונה.
((II במקרה של תאונת מוות למלח או טייס תיערך תביעת-הפיצויים במשך שישה חדשים למן התאריך שבו קיבל התובע ידיעה על מקרה המוות.
((III התשלום השבועי לא יהיה עשוי להשתלם בגין התקופה, שבמשכה צפוי בעל האנייה - לפי כל חיקוק, העומד בתקפו באותה שעה ומתייחס להעבדתם של מלחים, או בדרך אחרת - להוציא מכיסו את הוצאת החזקתו של האדם הנחבל ללא כל ניכוי משכרו על החשבון ההוא.
(IV) כל סכום, העשוי להשתלם בדרך פיצויים בידי בעליה של אנייה, לפי הפקודה הזאת, ישולם בשלמותו למרות כל דבר שבכל חיקוק אחר העומד אותה שעה בתקפו ומגביל את אחריות בעליה של אנייה בכל מקרה של אבדן חיים, חבלה, או נזק, אולם כל הגבלה של אחריות הבעל, שיהיה אותו חיקוק עשוי להטילה, תחול על הסכום העשוי להתפרע בדרך התפצות לפי סעיף 14 של הפקודה הזאת (המתייחס לתקנות גם כנגד מעביד וגם כנגד זר אחד), כאילו היו דמי-ההתפצות דמי-נזק על אבדן חיים או חבלת-גוף.
((V קביעותיו של סעיף קטן (1) מסעיף 11 של הפקודה הזאת תחולנה על אניות ועל רבי-חובליהן באותו האופן, שבו הן חלות על בתי-חרושת ועל המחזיקים בהם.
(2) הסעיף הזה יהיה חל על כל אדם, המועבד כאוביל בכל אנייה, כאילו היה מלח.
(3) הפקודה הזאת לא תחול על אותם חברים לחבר-אנייה באניית-דייג, שאינם חברים לאגודה שיתופית רשומה שעליהם חל תנאי (ג) של ההגדרה "מעביד" בסעיף קטן (1) של סעיף 2 מן הפקודה הזאת, המקבלים תגמולים בשלמות או בעיקר מנות ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו מעבודת אותה אנייה, להוציא אותם מקרים ומתוך כפיפות לאותם שינויים, שאותם יהיה הנציב העליון עשוי להורות בצו.
(4) בסעיף הזה -
(א) יתבארו רימוזים על בעליה של אנייה - ביחס לאנייה שהושכרה בהשכרת רכוש העובר בירושה - כמרמזים על האדם, הזכאי באותה שעה - כשוכר אוניות - באחיזה ובשליטה באנייה מכוח תקפה של ההשכרה כנ"ל או כל השכרת-משנה כנ"ל;
(ב) ייחשבו רימוזים על בעליו של אווירון - ביחס לאווירון שנשכר - למרמזים על האדם, הזכאי אותה שעה - כשוכר - באחיזה ובשליטה באווירון מכוח תקפה של השכירה או כל שכירה הכפופה לזו.
חלק ג' - זכות בפיצויים
6. אחריותם של מעבידים כלפי עובדים על חבלות (תיקון: תש"ט)
(1) אם נגרמת בהעבדה כל-שהיא לעובד חבלת-גוף בתאונה, הנובעת מן ההעבדה ובמהלך ההעבדה, יהיה מעביד, צפוי - מתוך כפיפות למה שנזכר בזה להלן - לשלם פיצויים ולקיים את יתר החובות בהתאם לתוספת הראשונה: בתנאי כי -
(א) (בוטל).
(ב) (בוטל).
אם הוכח, כי החבלה לעובד עשוייה להיות מיוחסת להתנהגות בלתי-הוגנת - רצינית ושבמזיד - של אותו עובד, לא יותרו כל פיצויים, הנתבעים בגין אותה חבלה, אלא - אם-כן תהיה תוצאת החבלה מוות או פסלות רצינית ולתמיד.
(2) לצרכי הפקודה הזאת יהיו רואים תאונה, שתוצאתה לעובד מוות או פסלות רצינית ולתמיד, כאילו היא נובעת מהעבדתו ובמהלך העבדתו אף-על-פי שהיה העובד - בזמן קרות התאונה - פועל מתוך הפרת תקנה שבחוק או תקנה אחרת כל-שהן, העשויות לחול על העבדתו, או כל פקודה שניתנה בידי מעבידו או מטעמו, או שהיה פועל בלא הוראות ממעבידו, אם עשה העובד אותו פעל לצרכי מלאכתו או מסחרו או עסקו של המעביד ובזיקה אליהם.
(3) הפקודה הזאת תחול למרות כל חוזה סותר, בין שנעשה לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת ובין לאחריה: בתנאי כי שום דבר שבסעיף הקטן הזה לא יהיו רואים אותו -
(א) כמשפיע על כל הסכם, שערכו כל מעביד לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת, המתקין סולמות פיצויים, שיהיו טובים יותר לכל עובד מעובדיו או לתלויים בו, מן הסולמות המתאימים הכלולים בפקודה הזאת.
(ב) כשולל את זכותו של כל מעביד מלערוך כל הסכם, אשר יתקין סולמות פיצויים, שיהיו טובים יותר לכל עובד מעובדיו או לתלויים בו, מן הסולמות המתאימים הכלולים בפקודה הזאת,
וכל-עוד עומד כל הסכם כזה כאמור לעיל בתקפו, תבואנה קביעותיו של ההסכם המתייחסות לסולמות הפיצויים במקומן של קביעותיה המתאימות של הפקודה הזאת, והמעביד יהיה צפוי לשלם פיצויים בגין העובדים, שאליהם מתייחס ההסכם, בהתאם לאותו הסכם, ואילו בכל דבר אחר תחולנה קביעותיה של הפקודה הזאת על אותם עובדים, וכל מחלוקת או סכסוך, המתעוררים בזיקה אל הסכם כזה כאמור לעיל, ייושבו - אם לא יגיעו הצדדים ביניהם לידי הסכמה - באמצעות בוררות לפי הפקודה הזאת.
7. בני-אדם הזכאים בפיצויים
(1) הפיצויים יהיו משתלמים לעובד, או לטובתו, או - מקום שתוצאת החבלה היא מוות - לתלויים בו, או לטובתם, כפי שהותקן בפקודה הזאת.
(2) מקום שישנם תלויים גמורים ותלויים חלקיים לא יהיה שוב דבר הכלול בפקודה הזאת מתבאר, כאילו הוא מונע מלהקצות את הפיצויים בחלקם לתלויים הגמורים ובחלקם לתלויים החלקיים.
(3) מקום שמת תלוי לפי שנערכה תביעה לפי הפקודה הזאת, או - אם נערכה תביעה - לפי שהגיעו לכלל - או נערכו - הסכם או גמילה, לא תהיה נודעת לבא-כוחו החוקי האישי של התלוי שום זכות בתשלום פיצויים, וסכום הפיצויים יחושב ויוקצה כאילו מת תלוי לפני העובד.
8. אחריות במקרה של עובדים המועבדים בידי קבלנים
(1) מקום שאדם כל-שהוא (הקרוי בסעיף הזה בשם "הראש") עורך - במהלך מלאכתו או מסחרו או עסקו, או לצרכיהם - חוזה עם אדם אחר כל-שהוא (הקרוי בסעיף הזה בשם "הקבלן") על ביצועה - בידי הקבלן או במרותו - של עבודה כל-שהיא, בין בשלמותה ובין בחלקה, שאותה קיבל על עצמו הראש, יהיה הראש צפוי לשלם לכל עובד, המועבד בביצוע העבודה, כל פיצויים לפי הפקודה הזאת, שאותם היה צפוי לשלם אילו היה אותו עובד מועבד על-ידו במישרים; ומקום שנתבעים פיצויים מן הראש או שננקט משא-ומתן משפטי נגדו, יוחלפו עם הטלת הפקודה רימוזים על המעביד ברימוזים על הראש, פרט לכך, שסכום הפיצויים יחושב בזיקה אל השתכרויותיו של העובד במרותו של המעביד, שעל-ידו הוא מועבד במישרים:
בתנאי כי מקום שמתייחס החוזה לדיש, חרישה או עבודה חקלאית אחרת, והקבלן מספק לצורך אותה עבודה מכונות, המונעות בכוח מיכאני, ומשתמש בהן, יהיה הוא ורק הוא לבדו צפוי לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת לכל עובד, המועבד על-ידו באותה עבודה.
(2) מקום שהראש צפוי לשלם פיצויים לפי הסעיף הזה, יהיה זכאי להתפצות בידי כל אדם, שהיה עלול להיות צפוי לשלם פיצויים לעובד ללא תלות בסעיף הזה.
(3) שום דבר שבסעיף הזה לא יתבאר כאילו הוא מונע עובד מלהיפרע פיצויים לפי הפקודה הזאת מאת הקבלן במקום הראש.
(4) סעיף זה לא יחול בשום מקרה, שבו אירעה התאונה במקום אחר ולא במקום שבו, או עליו, או בקרבו, קיבל על עצמו הראש לבצע את העבודה, או הנמצא - בדרך אחרת - בשליטתו או בהנהלתו.
9. קביעות למקרי פשיטת-רגל של מעביד
(1) מקום שהתקשר מעביד כל-שהוא בחוזה עם מבטחים כל-שהם, בגין כל אחריות בפני עובד כל-שהוא, לפי הפקודה הזאת, כי אז במקרה שנעשה המעביד פושט רגל, או שהוא מגיע לכלל פשרה או סידור עם נושיו, או - אם המעביד הוא גוף בני אדם מאוגד או בלתי מאוגד - במקרה שהגוף הזה מתחיל מתפרק או מתפרד, תועברנה (ותוקנינה) לעובד זכויותיו של המעביד כלפי המבטחים בגין אותה אחריות, למרות כל דבר שבחוק המתייחס לפשיטת-רגל או פירוק או התפרדות של גוף בני-אדם מאוגד או בלתי-מאוגד, ולאחר כל העברה כזאת תהיינה נודעות למבטחים אותן הזכויות והתקנות עצמן, והם יהיו כפופים לאותן ההתחייבויות עצמן, כאילו היו הם המעביד:
בתנאי שלא תהיה מוטלת על המבטחים התחייבות גדולה יותר כלפי העובד מזו שהיתה מוטלת עליהם כלפי המעביד.
(2) אם התחייבותם של המבטחים כלפי העובד פחותה מהתחייבותו של המעביד כלפי העובד, רשאי העובד להביא הוכחות על היתרה בפשיטת-הרגל או בחיסול.
(3) למרות כל דבר הכלול בכל חוק, העובד אותה שעה בתקפו, יוכלל בין החובות, הטעונים תשלום בדין-קדימה לכל חובות אחרים במקרה של פשיטת-רגל או פירוק או התפרדות של גוף בני-אדם מאוגד או בלתי מאוגד, הסכום המגיע בגין כל פיצויים או אחריות לפיצויים לפי הפקודה הזאת, שנתרבה לפני תאריכה של פסיקת פשיטת-רגל, או - במקרה של גוף בני-אדם מאוגד או בלתי מאוגד - לפני התאריך שאותו רואים כתאריך תחילת פירוק או התפרדות לפי קביעותיה של כל פקודה, העומדת בתקפה, והנוגעת בפירוקו או התפרדותו של גוף בני אדם מאוגד או בלתי מאוגד.
מקום שהפיצויים הם תשלומים שבועיים, ייחשב - לצורך הקביעה הזאת - לסכום, המגיע בגין אותם פיצויים, הסכום שהיה קונה - אילו הושקע בקניית תשלום-שנתי לכל ימי-החיים מחברת ביטוח רשומה בישראל - תשלום-שנתי למען העובד, השווה לשבעים וחמישה אחוזים מן המאה בשוויו השנתי של התשלום השבועי.
(4) מקום שנתמנה נקוט מטעם המחזיקים בתעודות-חוב של חברה או של אגודה שיתופית, המובטחות בשעבוד עולה ויורד, או שננקטה אחיזה - בכל רכוש הכלול בשעבוד או כפוף לו - בידי המחזיקים ההם בתעודות - חוב או מטעמם, כי אז -
(א) אם התקשרו החברה או האגודה בחוזה עם מבטחים כל-שהם בגין כל אחריות - לפי הפקודה הזאת - כלפי כל עובד (ובכלל זה חבר האגודה), תועברנה ותוקנינה זכויות החברה או האגודה על המבטחים בגין האחריות ההיא לעובד (ובכלל זה חבר האגודה) באותו האופן, כאילו ניתן צו לפירוק החברה או האגודה;
(ב) אם לא נתקשר כל חוזה כזה, יהיה נודע לסכום, המגיע בגין כל פיצויים - לפי הפקודה הזאת - שעליו נתרבתה התחייבות לפני תאריך מינוי הנקוט או נקיטת האחיזה כאמור לעיל, הכל לפי העניין, דין-קדימה בהתאם לקביעותיו הקודמות של הסעיף הזה.
(5) הסעיף הזה לא יחול מקום שחברה או אגודה שיתופית מפורקות מרצון רק לצורך הקמתן מחדש, או במקרה חברה - לצורך התמזגותה עם חברה אחרת, או במקרה של אגודה שיתופית - לצורך התמזגותה עם אגודה שיתופית אחרת או רישומה כחברה.
(6) קביעותיו של הסעיף הזה בגין (זכויות) בכורה ודיני-קדימה לא תחולנה מקום שפושט הרגל, או חברה או אגודה שיתופית המתפרקות, התקשרו בחוזה כזה כאמור לעיל עם מבטחים:
בתנאי שאם המבטחים אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם, או שהתחייבותם של המבטחים פחותה מהתחייבותו של המעביד כלפי העובד, יהיה העובד זכאי - בגין כל חסר שסבל על-ידי-כך - באותם זכויות בכורה ודיני-קדימה, כאילו לא התקשר המעביד בחוזה עם מבטחים כל-שהם.
חלק ד' - תנאי פיצויים
10. הודעה על תאונה ותביעת פיצויים
(1) משא-ומתן משפטי בדבר היפרעות פיצויים - לפי הפקודה הזאת - על חבלה לא יהיה עשוי להיות מקויים, אלא-אם נמסרה הודעה על התאונה בהקדם, העשוי להיות מעשי לאחר שאירעה התאונה, ולפני שעזב העובד מרצונו את ההעבדה שבה נחבל, ואלא-אם נערכה תביעת הפיצויים בגין אותה תאונה במשך שישה חדשים מאז אירעה התאונה שגרמה לחבלה, או - במקרה מוות - במשך שישה חדשים מזמן המיתה:
בתנאי כי -
(א) היעדר אותה הודעה או כל ליקוי או אי-דיוק בה לא ישמשו מחסום בפני קיומו של אותו משא-ומתן משפטי, אם הוכח כי המעביד ידע את דבר התאונה מכל מקור אחר בזמן התאונה או בסמוך לו, או אם נמצא במשא-ובמתן המשפטי על יישוב התביעה, כי המעביד אינו נפגע - או לא יהיה נפגע - לרעה בלמדו זכות על עצמו, אם תינתן אז הודעה או הודעה מתוקנת והדיון במשפט יידחה, בגלל ההיעדר, הליקוי או אי-הדיוק, או שאותם היעדר, ליקוי או אי-דיוק נגרמו מתוך שגיאה, היעדרות מישראל או סיבה מסתברת אחרת; וכן
(ב) חדלון עריכת תביעה במשך התקופה הנקובה לעיל לא ישמש מחסום בפני קיומו של אותו משא-ומתן משפטי, אם נמצא שהחדלון נגרם מתוך שגיאה, היעדרות מישראל או סיבה מסתברת אחרת.
(2) הודעה בגין חבלה לפי הפקודה הזאת מותר למסרה למעביד בכתב או בעל-פה (או - אם יש יותר ממעביד אחד - לאחד מאותם המעבידים) או לכל קמאי (מנהל עבודה) או פקיד אחר, שבהשגחתם מועבר העובד, או לכל אדם שאותו ייעד המעביד לתכלית זו, והיא תפרש את שמו וכתובתו של האדם שנחבל ותציין בשפה רגילה את סיבת החבלה והתאריך שבו אירעה התאונה.
(3) אם ההודעה היא בכתב מותר לתיתה מתוך מסירה למקום מושבו או מקום עיסוקו של האדם, שלו יש לתיתה, או מתוך משלוח בדואר במכתב רשום הערוך לכתובתו של האדם האמור.
(4) מקום שהמעביד הוא גוף בני-אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, מותר לתת את ההודעה - אם היא בכתב - גם מתוך מסירה למעביד, או משלוח בדואר במכתב רשום הערוך לפי כתובתו של המעביד, במשרדו, או - אם יש בנמצא יותר ממשרד אחד - במשרד ממשרדיו של אותו גוף.
11. קביעות מיוחדות בדבר הודעה על תאונה במכרות, בתי-חרושת ומקומות עבודה
(1) שמור יישמר בקביעות, מתוך הצגה במקום ניכר לעין בכל מכרה, בית-חרושת או מקום עבודה, או בקרבתם, ושבו יוכלו לקראו בנוחות בני-האדם המועבדים, סיכום - באותו טופס, שיהיה המנהל עשוי לקבעו - של דרישותיה של הפקודה הזאת, בדבר מתן הודעה על התאונות ועריכת תביעות והפרוצידורה שלפיה יש לנהוג במקרה של מחלות תעשייתיות, ובמקרה שאותו סיכום מיטשטש, נמחק או נשמד יחודש בכל המהירות המסתברת. במקרה של אי-מילוי אחר קביעותיו של הסעיף-הקטן הזה יאשם הבעל, הסוכן או המנהל של המכרה, או המחזיק או המנהל של בית-החרושת או מקום העבודה, בעבירה, ויהיה צפוי - משיתחייב בדין - לקנס של חמש לירות, וכל משא-ומתן משפטי כזה רשאי מפקח עבודה לכוננו ולנהלו.
(2) היעדר הודעה - או כל ליקוי או אי-דיוק שבהודעה - על תאונה, הנדרשת לפי סעיף 10, לא ישמשו מחסום בפני קיומו של משא-ומתן משפטי על היפרעות פיצויים לפי הפקודה הזאת, מקום שהמעביד הוא בעליו של מכרה או מחזיקו או מנהלו של בית-חרושת או מקום עבודה -
(א) אם לא הוצג סיכום כזה כאמור לעיל בהתאם לקביעותיו של הסעיף הזה, או
(ב) אם הודע על התאונה בידי המעביד או בשמו לפי פקודת התאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945, או
(ג) אם נרשמה התאונה בפנקס תאונות כל-שהוא, המוחזק בידי המעביד או מטעמו במכרה, בבית-החרושת או במקום העבודה, או
(ד) אם טופל בחבלה בחדר לעזרה-ראשונה במכרה, בבית-החרושת או במקום העבודה.
(3) כדי להקל את מתן ההודעה על תאונות לצורך הפקודה הזאת, יישמר בכל מכרה, בית-חרושת או מקום עבודה פנקס, בטופס כפי שיקבענו המנהל, ובו יהיה רשאי העובד שנחבל, או אדם אחר הפועל מטעמו, לרשום את הפרטים - כפי שיקבעם המנהל - של תאונות הקורות לבני-אדם המועבדים במכרה, בבית-החרושת או במקום העבודה, ורשומה באותו פנקס, אם נערכה בהקדם, העשוי להיות מעשי, לאחר קרות התאונה, תהיה הודעה מספקת על התאונה לצרכי הפקודה הזאת. הפנקס יישמר במקום כזה, שבו יהיו כל עובד נחבל, המועבד במכרה. בבית-החרושת או במקום העבודה, או כל אדם, הפועל מטעמו בתום לבב, עשויים לגשת אליו על-נקלה בכל זמנים מסתברים.
חלק ה' - פרוצידורה ליישוב שאלות
12. פרוצידורה ליישוב שאלות
נתעוררה שאלה כל-שהיא בכל משא-ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת בדבר אחריות לתשלום פיצויים לפי הפקודה הזאת (ובכלל זה כל שאלה אם האדם הנחבל הוא עובד שעליו חלה הפקודה), או בדבר סכום הפיצויים או מישכם לפי הפקודה הזאת, או (פרט למה שהותקן במפורש שלא-כן בפקודה הזאת) בדבר זכות בכל דמי-התפצות או סכומם לפי הפקודה הזאת, כי אז, אם לא יושבה השאלה מתוך הסכם, תיושב - מתוך כפיפות לקביעותיה של הפקודה הזאת - בבוררות בהתאם לתוספת השנייה.
חלק ו' - תקנות אלטירנאטיביות
13. תקנות כנגד המעביד ללא-תלות בפקודה
(1) כשנגרמה החבלה מתוך רשלנותם האישית או פעלם במזיד של המעביד או של איזה אדם, שלפעלו או אי-עשייתו אחראי המעביד, לא ישפיע שום דבר שבפקודה הזאת על כל אחריות אזרחית של המעביד, אולם במקרה ההוא רשאי העובד - לפי בחירתו - לתבוע פיצויים לפי הפקודה הזאת או לנקוט במשא-ומתן משפטי ללא-תלות בפקודה הזאת, אך המעביד לא יהיה צפוי לשלם לעובד פיצויים על חבלה בתאונה, שמקורה בהעבדה או במהלכה, גם ללא תלות בפקודה הזאת וגם לפיה כאחת, ולא יהיה צפוי לכל משא-ומתן משפטי ללא-תלות בפקודה הזאת, אלא במקרה אותם רשלנות אישית או פעל במזיד האמורים לעיל.
(2) אם הוגשה - במשך הזמן שהוגבל בזה לעיל לשם נקיטת משא-ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת - תביעה משפטית לשם היפרעות נזקים, ללא-תלות בפקודה הזאת, על חבלה שנגרמה בתאונה, ובאותה תביעה משפטית או לאחר ערעור הוכרע כי החבלה היא חבלה, שלה אין המעביד אחראי בתביעה משפטית כזאת, אך הוא היה צפוי לשלם פיצויים לפי קביעותיה של הפקודה הזאת, תידחה התביעה המשפטית; אולם בית-המשפט שבפניו נדונה התביעה המשפטית, או - אם ניתנה ההכרעה בערעור - בית הדין היושב לערעור, יגש, אם בוחר בזאת הטוען, לשום אותה הפיצויים, אך רשאי הוא לנכות מהם את כל היציאות, או חלקן, אשר - לפי שיקול דעתו - גרמן הטוען מתוך שכונן את התביעה המשפטית במקום לנהוג לפי הפקודה הזאת. בכל משא-ומתן משפטי לפי הסעיף-הקטן הזה, כששם בית-המשפט - או בית-הדין היושב לערעור - את הפיצויים, יתן תעודת-אישור על הפיצויים שגמל ועל ההוראות שנתן בדבר ניכויין של הוצאות, ולאותה תעודת-אישור יהיו נודעים כוחו ונפקותו של פסק-דין של בית-המשפט או של בית-הדין היושב לערעור לפי הפקודה הזאת.
14. תקנות כנגד מעביד וזר כאחד
מקום שנגמרה החבלה, אשר עליה עשויים פיצויים להשתלם לפי הפקודה הזאת, במסיבות, היוצרות התחייבות חוקית באיזה אדם, שאינו המעביד, לשלם נזקים, דייה או פיצויים במקום דייה, בגינה -
(א) רשאי העובד לנקוט במשא-ומתן משפטי הן על האדם ההוא כדי להיפרע (ממנו) נזקים, דייה או פיצויים במקום דייה, וכן על כל אדם, הצפוי לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת, על אותם פיצויים - כאחד, אולם לא יהיה זכאי להיפרע גם נזקים או דייה או פיצויים במקום דייה וגם פיצויים לפי הפקודה הזאת - כאחד; וכן
(ב) אם נפרע העובד פיצויים לפי הפקודה הזאת, יהיו האדם, ששילם את הפיצויים, וכל אדם, שנקרא לשלם דמי-התפצות לפי סעיף 8, זכאים להתפצות מידי האדם הצפוי כך לשלם נזקים, דייה או פיצויים במקום דייה; וכל שאלות בדבר הזכות בכל דמי-התפצות כאלה וסכומם תיושבנה - באין הסכם-בבוררות בהתאם לקביעותיה של התוספת השנייה.
חלק ז' - קביעות אדמיניסטראטיביות
15. מינויים ותגמולים של מחווי-דעה רפואיים
(1) שר העבודה והרווחה רשאי למנות אותם רופאים מוסמכים להיות מחווי-דעה רפואיים לצרכי הפקודה הזאת, ככל אשר יהיה עשוי לקבוע, ותגמוליהם של מחווי-הדעה הרפואיים, וההוצאות האחרות שבהן יעמדו לפי הפקודה הזאת, ישולמו בהתאם לכללים שיתקינם.
(2) מקום שהועבד מחווה-דעה רפואי כרופא בזיקה לכל מקרה בידי מעביד או עובד או בשמם או בידי כל מבטחים, המעוניינים בדבר, לא יפעול כמחווה-דעה רפואי במקרה ההוא.
16. ועדי בוררות
(1) שר העבודה והרווחה רשאי להרשות - בצו - כל ועד, המייצג מעביד ועובדיו, או כל ועד או גוף אחרים, לפעול כוועד בוררות בהתאם לקביעותיה של התוספת השנייה.
(2) כוחותיו של ועד בוררות יהיו ניתנים להשתמש בהם רק בנוגע לעניינים שיתעוררו בזיקה אל מעבידים הנקובים בצו.
(3) כל צו כזה יתקין קביעה על התכוננותו של ועד הבוררות.
17. דו"חות על תאונות ופיצויים
(1) כל מעביד בהעבדות שלגביהן רשאי המנהל להורות בהודעה בעיתון כי עליהן יחול הסעיף-הקטן הזה, ימציא - באותו תאריך שיהיה המנהל עשוי לקבעו או לפניו - למנהל דין-וחשבון נכון, בטופס שיקבעהו המנהל, על תאונות ומחלות משלח-יד, שקרו את העובדים אשר העבידם במשך השנה הקודמת, סכומי הפיצויים ששולמו וכל תשלומים אחרים, ובכלל זה אלה ששולמו בדרך ביטוח בגין תאונות ומחלות משלח-יד, במשך השנה הקודמת, וכל פרטים אחרים, שיהיה המנהל עשוי לקבעם.
(2) כל אדם, המפר כל קביעה מקביעותיו של הסעיף הזה, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי - משיתחייב בדין - לקנס של חמש לירות.
17א. הצהרות של שכר העבודה (תיקון: תש"ט)
(1) מעביד שהתקשר עם מבטחים בחוזה אשר לפיו מתחיבים לפצות את המעביד על חובותיו לפי פקודה זאת, כולן או חלק מהן, חייב למסור למבטחים הצהרה בכתב על שכר העבודה המלא המשתלם בתקופת הביטוח לעובדים שעליהם חל החוזה.
(2) ההצהרה בהתאם לסעיף קטן (1) תימסר לא יאוחר מאשר חודש ימים לאחר תום תקופת הביטוח.
(3) מעביד שלא מסר הצהרה בהתאם לסעיף קטן (1) או מסר הצהרה אשר לא כללה פרטים מלאים ומדוייקים, ייאשם בעבירה ובצאתו חייב בדין יהיה צפוי לקנס שלא יעלה על מאה לירות.
למרות סעיף זה המושג "מבטחים" כולל מוסד רפואי מוסמך כמוגדר בפסקה 3א שבתוספת הראשונה.
חלק ח' - חלות על מחלות תעשייתיות מסויימות
18. חלות הפקודה על מחלות תעשייתיות
(1) מקום -
(א) שהעיד מחווה-דעה רפואי, שנתמנה לפי הפקודה הזאת, כי עובד חולה במחלה, הנזכרת בתוספת השלישית, עקב זאת נפסל מלהשתכר שכר מלא בהעבדה שהיה מועבד בה; או
(ב) שהותלה עובד, בהתאם לכל חיקוק העומד בתקפו אותה שעה, מהעבדתו הרגילה בגלל שדבקה או מחלה כזאת; או
(ג) שגרמה כל מחלה כזאת למותו של עובד; והמחלה באה בגלל טיבה של כל העבדה, שבה היה העובד מועבד - בזמן כל-שהוא במשך שנים-עשר חודש שלפני תאריך הפסלות או ההתלייה - בין במרות מעביד אחד ובין במרותם של יותר ממעביד אחד, יהיו הוא או התלויים בו זכאים הפיצויים לפי הפקודה הזאת, כאילו היו המחלה או אותה התלייה, כאמור לעיל, חבלת-גוף בתאונה שמקורה באותה העבדה ובמהלכה, מתוך כפיפות לשינויים הבאים:
((I הפסלות או ההתלייה יטופל בהן כבקרות תאונה;
((II אם הוכח כי בזמן היכנסו להעבדה היציג העובד את עצמו בכתב במזיד ובשקר כאדם שלא היה חולה לפני-כן במחלה, לא יהיו פיצויים עשויים להשתלם;
((III הפיצויים יהיו עשויים להיפרע מן המעביד שהעביד את העובד לאחרונה - במשך שנים-עשר החדשים האמורים - בהעבדה שבגלל טיבה באה המחלה:
בתנאי כי -
(א) העובד או התלויים בו - אם יידרשו לעשות כן - ימציאו למעביד ההוא אותן ידיעות בדבר שמותיהם וכתובותיהם של כל המעבידים האחרים, שהעבידו אותו בהעבדה במשך שנים-עשר החדשים האמורים, העשויות להיות באחיזתו או באחיזתם, ואם לא תומצאנה אותן ידיעות, או לא תהיינה מספיקות כדי לאפשר למעביד ההוא לנקוט במשא-ומתן משפטי לפי התנאי הבא מיד לאחר זה, לא יהיה המעביד ההוא צפוי - לאחר שיוכיח כי המחלה לא דבקה בעובד בשעה שהיה בהעבדתו - לשלם פיצויים; וכן
(ב) אם מתיימר המעביד ההוא, כי המחלה דבקה בעצם בעובד בשעה שהיה בהעבדתו של איזה מעביד אחר, ולא בשעה שהיה בהעבדתו, רשאי הוא להצטרף אל אותו מעביד אחר כצד בבוררות, ואם הוכחה ההתיימרות, יהיה המעביד האחר ההוא אותו המעביד שממנו יהיו הפיצויים עשויים להיפרע; וכן
(ג) אם טיבה של המחלה הוא כזה, שהיא דבקה באדם בתהליך הדרגי, יהיו כל מעבידים אחרים, שהעבידו את העובד במשך שנים-עשר החדשים האמורים בהעבדה שבגלל טיבה באה המחלה, צפויים לתרום למעביד, שממנו עשויים אותם פיצויים להיות נפרעים, אותן תרומות, אשר תהיינה - באין הסכם - נתונות להכרעה בבוררות, לפי הפקודה הזאת, לשם יישוב סכום הפיצויים, או - אם אין סכום הפיצויים שנוי במחלוקת - נתונות להכרעה בבוררות לפי הפקודה הזאת;
((IV סכום הפיצויים יחושב מתוך זיקה אל השתכרויותיו של העובד במרותו של המעביד, שממנו עשויים הפיצויים להיות נפרעים;
((V המעביד, שלו יש ליתן הודעה על מקרה המוות, הפסלות או ההתלייה, יהיה המעביד, שהעביד את העובד לאחרונה במשך שנים-עשר החדשים האמורים בהעבדה שבגלל טיבה באה המחלה, ומותר ליתן את ההודעה, אף-על-פי שהעובד עזב מרצונו את העבדתו;
((VI מוצאים מעביד או עובד את עצמם מקופחים בפעולתו של מחווה-דעה רפואי בתיתו או בסרבו מלתת תעודת-אישור של פסלות, או בהתלותו או בסרבו מלהתלות עובד לצרכי הסעיף הזה, יעביר המנהל - לאחר שתוגש אליו בקשה (בעניין זה) - את העניין למותב של שלושה מחווי-דעה רפואיים, שהכרעתו תהיה סופית, ובשעה שיכריע מותב מחווי-הדעה הרפואיים בעניין, יאשר בתעודה גם את מצבו של העובד בזמן שבדקו אותו, ואותה תעודת-אישור מאת מותב מחווי-הדעה הרפואיים תהיה מכרעת.
(2) לצרכי הסעיף הזה יהיה תאריך הפסלות אותו תאריך, שאותו יאשר מחווה-הדעה הרפואי בתעודה בתאריך שבו החלה הפסלות, או - אם אין הוא יכול לאשר בתעודה תאריך כזה - התאריך, שבו ניתנה תעודת-האישור:
בתנאי כי -
(א) מקום שמתיר מותב מחווי-הדעה הרפואיים לערער על סירובו של מחווה-דעה רפואי מלתת תעודת-אישור של פסלות - יהיה תאריך הפסלות אותו תאריך שאותו עשוי המותב לקבוע;
(ב) מקום שמת עובד ללא השגת תעודת-אישור של פסלות, או אינו מקבל בזמן מותו תשלום שבועי על חשבון פסלות - יהיה זה תאריך המיתה.
(3) שר העבודה והרווחה רשאי לתת לפי המלצת המנהל - לאחר התייעצות עם מנהל שירותי-הרפואה - צווים בדבר הרחבת קביעותיו של הסעיף הזה על מחלות אחרות ותהליכים אחרים ועל חבלות הבאות בגלל טיבה של העבדה כל-שהיא, הנקובה בצו, שאינן חבלות בתאונה, בין ללא שינויים ובין מתוך כפיפות לאותם שינויים, העשויים להיות כלולים בצו.
(4) שום דבר שבסעיף הזה לא יפגע בזכויותיו של עובד להיפרע פיצויים בגין מחלה, שעליה אין הסעיף זה חל, אם המחלה היא חבלת-גוף בתאונה בגדר מובנה של הפקודה הזאת.
19. קביעות משלימות בדבר מחלות תעשייתיות
(1) אם היה העובד מועבד - בתאריכן של אותן פסלות או התלייה כאמורות לעיל, או עובד לו - בכל תהליך הנזכר בטור השני של התוספת השלישית, והמחלה שדבקה בו היא המחלה הרשומה בטור הראשון של אותה תוספת בצד תיאורו של התהליך, יהיו רואים את המחלה - להוציא מקום שמאשר מחוות-הדעה הרפואי בתעודה כי לדעתו לא באה המחלה בגלל טיב ההעבדה - כאילו באה בגלל טיבה של אותה העבדה, אלא-אם יוכיח המעביד את היפוכו של הדבר.
(2) מקום שטוען עובד שהוא חולה במחלה, שעליה חלות קביעותיו של סעיף 18, ופסול בגללה, רשאי המעביד להסכים עם העובד שהוא צפוי לשלם פיצויים בלא לדרוש מן העובד כי ישיג תעודת-אישור מאת מחווה-הדעה הרפואי הנזכר בקביעות ההן, ולאחר-מכן יהיה העובד זכאי בפיצויים כמו על חבלה בתאונה למן תאריך ההסכם, או למן אותו תאריך אחר, שעליו עשויים הם להסכים ביניהם. מותר לרשום כל הסכם כזה באופן שהותקן בתוספת השנייה, והלה יהיה ניתן להיכפות על המעביד באופן דומה, ומתוך כפיפות לאותן קביעות עצמן, שבהם ניתן להיכפות על מעביד הסכם לשלם פיצויים במקרה של חבלה בתאונה.
חלק ט' - כלליות
20. כללים
שר העבודה והרווחה רשאי להתקין כללים בדבר כל עניין, שמקורו-בפקודה הזאת או בכל תוספת שעליה, ובדבר דמים העשויים להשתלם בגינו:
בתנאי כי הכללים, הכלולים בתוספת הרביעית, יעמדו בתקפם, עד-אשר ישונו או יופקעו בכללים שהותקנו לפי הסעיף הזה.
21. הפקעה וסייג
(1) פקודת הפיצויים לעובדים ופקודת הפיצויים לעובדים (הגדלות זמניות), 1945, תופקענה:
בתנאי כי פקודת הפיצויים לעובדים (תיקון), 1943,
ופקודת הפיצויים לעובדים (הגדלות זמניות), 1945, תוספנה לחול על מקרים הנקובים בסעיפים 5 ו-3 של הפקודות האמורות כסידרן.
(2) מתוך כפיפות לקביעותיו של הסעיף-הקטן הקודם, תחול הפקודה הזאת - החל למן תאריך תחילת תקפה של הפקודה הזאת - על כל מקרה, בין שאירעה התאונה, שבה מקורו, לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת, ובין שאירעה לאחריה.
תוספת ראשונה
(תיקון: תש"ט, תשי"ב, תשל"ד, תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ז, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ח)
(סעיף 6(1))
סולמות ותנאי הפיצויים
1. סכום פיצויים המשתלמים במקרי מוות (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ח)
(1) מקום שתוצאת חבלה היא מוות, יהיו הפיצויים לפי הפקודה הזאת סך מוכלל של סכום, שיחושב בהתאם לקביעות הכלולות בזה להלן, ואם העובד מניח אחריו מי-שהוא מבני משפחתו (שאינו ילד שלא הגיע לגיל של שש-עשרה שנה), התלוי לגמרי בהשתכרויותיו, ובנוסף על-כך הוא מניח אחריו ילד אחד או ילדים שלא הגיעו לגיל של ארבעה-עשרה שנה, התלויים בו באופן כזה, גם סך נוסף (הנקרא להלן "קצובת הילדים") של סכום, שיחושב בהתאם לקביעות הכלולות בזה להלן.
(2) הסך המוכלל יחושב בהתאם לקביעות הבאות: -
(א) הניח אחריו העובד תלויים כל-שהם, התלויים לגמרי בהשתכרויותיו, יהיה הסך המוכלל סך השווה להשתכרויותיו בהעבדתו של אותו מעביד עצמו במשך שלוש השנים שקדמו לחבלה בסמוך לה, או סך של 165,389 שקלים חדשים הכל לפי הסך הגדול יותר, אבל לא יעלה בשום מקרה על 491,293 שקלים חדשים.
(ב) היתה תקופת העבדתו של העובד אצל המעביד האמור פחותה משלוש השנים האמורות, יהיו רואים את סכום השתכרויותיו במשך שלוש השנים האמורות - לצרכי סעיף קטן (א) הקודם - כשווה לסכום שהוא גדול פי מאה וחמישים ושישה בהשתכרויותיו השבועיות הממוצעות במשך תקופת העבדתו למעשה במרותו של המעביד האמור;
(ג) מהסכום שיש לשלמו לפי הנאמר לעיל אין לנכות תשלומים שבועיים ששולמו בקשר לאותה חבלה או תשלומים בתוקף הוראות פסקה 3א, אך מותר לנכות כל סכום חד פעמי ששולם לפדיון התשלומים השבועיים;
(ד) אין העובד מניח אחריו כל תלויים בו, התלויים לגמרי בהשתכרויותיו, אבל מניח הוא כל תלויים בו, התלויים כך לחלקים, יהיה הסך המוכלל אותו סך, שלא יעלה על-כל-פנים על הסכום המשתלם לפי הקביעות הקודמות, אשר עליו אפשר יהיה לבוא לכלל הסכם, או אשר - בהעדר הסכם - יהיה עשוי להיקבע-בבוררות-בסך מסתבר ומתכונתי למידת הפגיעה בתלויים האמורים;
(ה) אין העובד מניח אחריו כל תלויים בו, יהיה הסך המוכלל סכום השווה להוצאות המסתברות שהוצאו לקבורתו, ולא יעלה על מאה לירות.
(3) סכום קצובת הילדים יחושב בהתאם לקביעות הבאות:
(א) מניח העובד אחריו ילדים התלויים בשכרו, בין לחלוטין ובין במקצת ולא הגיעו לגיל של שש-עשרה שנה, תהיה קצובת הילדים בגין כל ילד כזה סך השווה לסכום שיתקבל משיוכפלו 331 שקלים חדשים במספר החדשים שבין מות העובד ובין היום שבו תימלאנה לילד שש עשרה שנה, ודין חלקי של חודש כדין חודש.
(ב) לא ינוכה שום ניכוי מקצובת הילדים בגין סכומם של תשלומים שבועיים כל-שהם או תשלומים בתוקף הוראות פסקה 3א שהיו עשויים להשתלם לעובד לפי הפקודה הזאת על אותה חבלה עצמה, ואילו אם נפדו אותם תשלומים שבועיים לפי הפקודה הזאת, ינוכה הסכום ששולם בפדייתם, אם ובמידה שהוא עולה על הסך המוכלל העשוי להשתלם מקצובת הילדים שנתבררה לפי הקביעות הקודמות.
(ג) (בוטל).
2. סכום פיצויים המשתלם במקרי הינטל-יכולת גמור או חלקי (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ח)
(1) מקום שנגמר הינטל יכולת-עבודה גמור בתוצאת החבלה, יהיו הפיצויים לפי הפקודה הזאת תשלום שבועי, במשך הינטל-היכולת, שלא יעלה על שלושה רבעים בהשתכרויותיו השבועיות הממוצעות של העובד במשך ששה החדשים הקודמים. אם הועבר זמן ממושך כזה אצל אותו מעביד עצמו, ולא-במשך כל תקופה קצרה יותר שבהמשכה העובד אצל אותו מעביד עצמו, ואותו תשלום שבועי אינו צריך לעלות על 1,328 שקלים חדשים בתנאי כי - אם התשלום השבועי כשהוא מחושב כדלעיל הוא קטן מעשר לירות, יהיו הפיצויים לפי פקודה זו תשלום שבועי בסכום השווה לשכר השבועי הממוצע, לפי הקבוע לעיל, בתנאי שלא יעלה על 1,108 שקלים חדשים.
(2) במקרה שחבלה גורמת אי כושר עבודה חלקי, ישולם תשלום שבועי כל ימי אי כושר העבודה החלקי של העובד, בסכום שלא למעלה מן ההפרש המלא שבין שכרו השבועי הממוצע לפני החבלה, לפי הקבוע בפסקת משנה (1) ובין השכר השבועי הממוצע שהעובד משתכר או שיש ביכלתו להשתכר אחרי החבלה, ולא פחות משלושה רבעים של אותו הפרש, הכל לפי מסיבות הענין; תשלום שבועי זה לא יעלה על התשלום השבועי במקרה של אי כושר עבודה מלא.
3. כללים לקביעת השתכרויות (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ז)
(1) לצרכי קביעותיה של התוספת הזאת המתייחסות ל"השתכרויות" ו"השתכרויות שבועיות ממוצעות" של עובד יישמרו הכללים הבאים: -
(א) השתכרויות שבועיות ממוצעות תחושבנה באותו אופן, שיהיה מכוון באופן הטוב ביותר לתת את השיעור לשבוע, שלפיו גומלים לעובד:
בתנאי כי מקום שבגלל קוצר הזמן שבו שהה העובד בהעבדתו של מעבידו או בגלל תנאי ההעבדה, לא יהיה בדבר משום מעשיות - בתאריך התאונה - לחשב את שיעור התגמולים, מותר לתת את הדעת על הסכום השבועי הממוצע שאותו היה משתכר - במשך שנים-עשר החדשים שקדמו לתאונה - אדם באותה דרגה עצמה המועבד באותו עבודה עצמה אצל אותו מעביד עצמו, או - באין אדם המועבד כן - אדם באותה דרגה עצמה המועבד באותו סוג עצמו של העבדה ובאותו מחוז עצמו;
(ב) מקום שהתקשר עובדי בחוזי-שירות, ההולכים כאחד, עם שני מעבידים או יותר שלפיהם עבד פעם אצל מעביד אחד ופעם אחרת אצל מעביד אחר, תחושבנה ההשתכרויות השבועיות הממוצעות כאילו היו השתכרויותיו - לפי כל אותם החוזים - השתכרויות בהעבדתו של המעביד, שאצלו עבד בזמן התאונה;
(ג) העבדה אצל אותו מעביד עצמו יהיה מובנה העבדה אצל אותו מעביד עצמו בדרגה שבה היה העובד מועבד בזמן התאונה, ללא-הפסקה עקב היעדרות מעבודה בגלל מחלה או בגלל כל סיבה אחרת שאין להימנע ממנה;
(ד) מקום שהיה המעביד רגיל לשלם לעובד סך לכיסוי כל הוצאות מיוחדות, שנשתרגו עליו בגלל טיב העבדתו, לא יחושב הסך, ששולם כן, כחלק מהשתכרויותיו;
(ה) לצורך הפסקה הזאת ייחשב להשתכרויותיו השנתיות של חבר לאגודה שיתופית, שלו גומלים מנה ברווחים או בהשתכרויות ברוטו, הסך שנזקף לזכותו בספרי האגודה - במשך שנים-עשר החדשים הקודמים - כמנתו באותם רווחים או השתכרויות; והשתכרויותיו השבועיות הממוצעות תהיינה ממוצעה של אותה מנה לשבוע במשך תקופת חברות, שלא תעלה על חמישים ושניים שבועות עובד לאותה תאונה.
(2) לאחר שיבקש זאת ממעבידו עובד שנחבל, ימציא אותו מעביד בכתב רשימה של השתכרויותיו של העובד, שלפיה אפשר יהיה לחשב את סכומן של השתכרויות שבועיות ממוצעות לצורך קביעת סכומו של כל תשלום שבועי לפי הפקודה הזאת.
3א. עזרה וטיפול רפואי (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ח)
(1) נגרמה לעובד חבלה גוף בתאונה הנובעת מן העבודה ובמהלך העבודה והחבלה מצריכה את העברתו של העובד למקום מגוריו, או לרופא או לבית חולים, יספק המעביד מיד, על חשבונו, את אמצעי התחבורה הדרושים, ואם לא סיפק, ישלם מיד לפי דרישה את הוצאות ההעברה שהוציא העובד או האדם שפעל למענו.
(2) נוסף לפיצויים שיש לשלם לפי פסקאות 1 ו-2, ישלם המעביד לאדם שלו משתלמים הפיצויים, את ההוצאות שנגרמו לעובד בקשר לעזרה וטיפול רפואי, לרבות עזרה כירורגית, אישפוז ורפואות עד לסכום של 33,264 שקלים חדשים, המנהל רשאי, לאחר חוות דעת מאת פוסק רפואי מוסכם על ידי העובד והמעביד, ובאין הסכם, מאת פוסק רפואי שימונה על ידי המנהל, להגדיל את הסכום שיש לשלמו לפי פסקת משנה זאת עד לסכום של 55,151 שקלים חדשים.
(3) המעביד יספק על חשבונות אבזרים כירוגיים ואברים מלאכותיים הנחוצים לעובד עקב החבלה, ויחדשם מזמן לזמן לפי הצורך.
(4) כל חילוקי דעות בדבר הצורך בעזרה רפואית לרבות עזרה כירורגית, אישפוז ורפואות, בין שכבר הוגשה ובין שעומדים להגישה, או בדבר הצורך באבזר כירורגי או אבר מלאכותי או בדבר חידושו יימסרו להחלטת פוסק רפואי בהתאם להוראות פסקת משנה (2); הפוסק הרפואי רשאי לקבוע בהחלטתו זמן לקיומה.
(5) (א) החלטת פוסק רפואי בענינים המפורטים בפסקות משנה (2) ו-(3) תהיה סופית, אולם אם אחד מבעלי הדין ראה את עצמו מקופח בהחלטת הפוסק הרפואי, רשאי הוא להגיש, תוך 14 יום מיום שנמסר לו העתק ההחלטה, בקשה למנהל להעביר את הענין לועדה של שלושה פוסקים רפואיים שתמונה על ידי המנהל; המנהל יעביר את הבקשה לועדה והחלטתה ברוב דעות תהיה סופית.
(ב) לא קיים המעביד את ההחלטה תוך הזמן שקבע לו הפוסק הרפואי, יהיה העובד רשאי להוציא את הסכומים הדרושים לקיום ההחלטה שהוצאתם אושרה על ידי הפוסק הרפואי.
(ג) הוראות פסקה 12 שבתוספת השניה בדבר רישום פסק דין של בוררים, כוחן יפה לגבי רישום החלטת פוסק רפואי לפי פסקה זאת, ולאחר שהחלטת הפוסק הרפואי נרשמה על ידי המנהל, אפשר יהיה לגבות כל סכום בדרך שגובים סכום המגיע בתוך פיצויים על סמך הסכם או פסק דין של בוררים שנרשם על ידי המנהל.
(ד) הוראות פסקות משנה (ב) ו-(ג) בדבר החלטת פוסק רפואי, כוחן יפה גם ביחס להחלטות ועדה של שלושה פוסקים רפואיים הפועלת בתוקף פסקת משנה (א).
(6) השר רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבריאות ועם מוסדות רפואיים ציבוריים, להתקין תקנות בדבר תעריף העזרה והטיפול הרפואי לרבות עזרה כירוגית ואישפוז, בקשר לחבלות גוף בתאונה הנובעת מן העבודה ובמהלך העבודה.
משהתקין השר תקנות בהתאם לפסקת משנה זאת ופרסמן בעתון הרשמי, יהיה התעריף שייקבע בהן חובה על כל מוסד רפואי ועל כל רופא. תשלומי המעביד לפי פסקת משנה (2) יהיו רק לפי אותו התעריף ועובד שישלם למוסד רפואי או לרופא סכום העולה על הקבוע בתעריף, יהיה רשאי לגבותו חזרה בכל עת.
(7) (א) מעביד רשאי לבוא לידי הסכם מאושר עם מוסד רפואי מוסמך שלפיו יקבל על עצמו המוסד הרפואי המוסמך את כל החובות המוטלות על המעביד לפי פסקה זאת.
(ב) כל עוד מעביד ממלא אחרי תנאי הסכם כזה ומקיים כל הדרוש לשמירת תקפו, חובותיו וזכויותיו לפי פסקה זאת עוברות למוסד הרפואי המוסמך.
(8) למטרות פסקה זאת:
"מוסד רפואי מוסמך" פירושו מוסד שהשר הסמיכו למטרת פקודה זו על ידי פרסום הודעה בעתון הרשמי לאחר התיעצות עם שר הבריאות, ולאחר שנוכח כי יש בכוחו של המוסד הרפואי לעמוד בהתחיבויות שקיבל על עצמו בקשר לפקודה.
"הסכם מאושר" פירושו הסכם בין מעביד ובין מוסד רפואי מוסמך שאושר במיוחד על ידי השר או נערך לפי טופס שנקבע ע"י השר ופורסם בעתון הרשמי.
4. השלשת פיצויים בבית-משפט במקרה של מוות
(1) במקרה מוות, יושלש התשלום בבית-המשפט המחוזי, אלא - אם שולם בדרך אחרת כאשר נקבע בזה להלן, וקבלת הרשם של בית-המשפט תהיה פטר מספיק על כל סכום שהושלש כן בבית-המשפט. כל כספים שהושלשו כן בבית-המשפט יופקדו או יושקעו באופן שאותו אישר בדרך-כלל מזכיר הכספים של הממשלה, ויוצאו מקופת בית-המשפט כפי שיהיה בית-המשפט עשוי להורות מתוך כפיפות לקביעותיהם של כללי בית-משפט כל-שהם.
(2) למרות כל דבר שבפסקה-משנה (1) של הפסקה הזאת ישולם התשלום - אם יוסכם כן - במקרה של מוות, מקום שאין העובד מניח כל תלויים בו, לנציגו האישי החוקי, או - באין נציג כזה - לאדם שלו מגיעות יציאות הטיפול הרפואי והקבורה.
(3) מקום שהושלשו - לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת הפיצויים לעובדים (תיקון), 1940 - סכומים כל-שהם בבית-המשפט המחוזי בזיקה אל מותו של עובד, ואותם סכומים שולמו ליחיד או למוסד לפי צו מאת בית-המשפט, רשאי רשם בית-המשפט לקרוא לאותם יחיד או מוסד ליתן דין-וחשבון על אותם ספים; ולאחר שמיעת המשיב רשאי בית-המשפט להפקיע - על דעת עצמו - את צוו הקודם וליתן אותו צו, אשר ימצאהו לצודק על תשלומם - לבית-המשפט - של כל סכומים, ששולמו כן למשיב, וכן רשאי הוא לצוות על הפקדתם או השקעתם של אותם סכומים באופן שנקבע בפסקת-משנה (1) של הפסקה הזאת. כל אדם החדל מליתן דין-וחשבון על כל ספים, משנדרש לעשות כן כאמור לעיל, מותר לראותו כאשם בבזיון בית-המשפט.
5. אופן יישוב שאלות בדבר תלויים
כל שאלה בדבר מי הוא תלוי או בדבר הסכום העשוי להשתלם לכל תלוי תיושב - באין הסכם - בבוררות, או - אם לא יושבה כן לפני ההשלשה בבית-המשפט לפי התוספת הזאת - תיושב בבית-המשפט המחוזי.
6. כוח לשנות הקצאת פיצויים בין תלויים
מקום שלאחר אשר מוגשת בקשה לבית המשפט המחוזי, מתלבן, כי בגלל הזנחת ילדים מצדה של אלמנה, או בגלל שינוי במסיבותיהם של התלויים השונים, או בגלל כל סיבה מספקת אחרת, יש צורך לשנות צו של בית-משפט או גמילות בדבר הקצאתו של כל סך ששולם כפיצויים בין התלויים האחדים או בדבר האופן שבו יושקע כל סך, העשוי להשתלם לכל תלוי כזה, או למה יינתן, או איך יטופל בו בדרך אחרת, רשאי בית-המשפט לתת אותו צו על שינויים של הצו או הגמילות הקודמים, ככל אפשר יהיה בית-המשפט עשוי לראות לנכון במסיבות המקרה.
7. השלשה בבית-משפט של תשלומים שבועיים העשויים להשתלם לבני-אדם השרויים בפסלות
מקום שעשוי להשתלם תשלום שבועי לאדם השרוי בפסלות חוקית, רשאי בית-משפט מחוזי לצוות לאחר שמוגשת בקשה לבית-המשפט כי התשלום השבועי יושלש בבית-המשפט במשך הפסלות, וקביעותיה של התוספת הזאת בגין סכים, שבתוספת הזאת נדרש להשלישם בבית-משפט, תחולנה על סכים שיושלשו בבית-משפט בהמשך לכל צו כזה.
8. תנאים בדבר עמידה לבדיקה רפואית בפעם ראשונה
מקום שמסר עובד הודעה על תאונה, או מקום שאירעה תאונה שבגינה וותר על הצורך למסור הודעה לפי הפקודה הזאת, יעמיד את עצמו - אם ידרוש ממנו זאת המעביד - לבדיקה בידי רופא מוסמך, שאותו ימציא ולו ישלם המעביד, ואם מסרב הוא מלהעמיד את עצמו לאותה בדיקה או הוא מפריע אותה בדרך כל-שהיא, תותלה זכותו בפיצויים, ובנקיטת משא-ומתן משפטי או בהמשכתו לפי הפקודה הזאת ביחס לפיצויים, עד שתתקיים אותה בדיקה.
9. עמידה לבדיקה רפואית מתקופה לתקופה
כל עובד, המקבל תשלומים שבועיים לפי הפקודה הזאת, יעמיד את עצמו - אם ידרוש ממנו זאת המעביד - מזמן לזמן לבדיקה בידי רופא מוסמך, שאותו ימציא ולו ישלם המעביד, ואם העובד מסרב מלהעמיד את עצמו לאותה בדיקה, או מפריע את הבדיקה בדרך כל-שהיא, תותלה זכותו באותם תשלומים שבועיים עד שתתקיים אותה בדיקה.
10. קביעות בדבר עמידה לבדיקה רפואית
(1) עובד לא יהיה נדרש להעמיד את עצמו לבדיקה בידי רופא, בין לפי פסקה 8 ובין לפי פסקה 9, אלא בהתאם לכללים שהתקינם שר העבודה והרווחה, ולא בהפסקות תכופות יותר מאלה העשויות להיקבע באותם כללים.
(2) מקום שהעמיד עובד את עצמו כן לבדיקה בידי רופא, או שנבדק בידי רופא, שהוא עצמו בחר בו, והמעביד או העובד - הכל לפי העניין - המציאו האחד למשנהו, במשך שישה ימים לאחר אותה בדיקה, העתק של הדין-וחשבון של אותו רופא על מצבו של העובד, כי אז - במקרה שלא באו המעביד והעובד לידי הסכם בדבר מצבו של העובד או היותו ראוי להעבדה - יהיה רשם בית-המשפט המחוזי רשאי, לאחר שתוגש בקשה בידי שני הצדדים ולאחר שישלמו המבקשים את הדמים שנקבעו, להעביר את העניין למחווה-דעת רפואי.
(3) מחווה-הדעה הרפואי, שלו הועבר העניין כן, יתן תעודת-אישור בדבר מצבו של העובד והיותו ראוי להעבדה, בנקבו - מקום שנחוץ הדבר - את סוג ההעבדה שהוא ראוי לה, ואותה תעודת-אישור תהיה ראייה מכרעת לעניינים שאותם היא מאשרת.
(4) מקום שאין המעביד והעובד יכולים להגיע לידי הסכם אם באה הינטל-יכלתו של העובד עקב התאונה, או באיזו מידה באה, תחולנה קביעותיה של הפסקה הזאת כאילו היתה השאלה שאלה בדבר מצבו של העובד.
(5) אם - לאחר שנדרש לעשות כן - מסרב עובד מלהעמיד את עצמו לבדיקה בידי מחווה-דעה רפואי, שאליו הועבר העניין כן כאמור לעיל, או מפריע את הבדיקה בדרך כל-שהיא, תותלה זכותו בפיצויים, ובנקיטת משא-ומתן משפטי כל-שהוא או בהמשכו לפי הפקודה הזאת ביחס לפיצויים, או - במקרה של עובד המקבל תשלום שבועי - זכותו בתשלום השבועי ההוא, עד שתתקיים אותה בדיקה.
11. התליית זכות בפיצויים
מקום שהותלתה לפי התוספת הזאת זכות בפיצויים, לא יהיו כל פיצויים עשויים להשתלם בגין תקופה ההתלייה.
12. שוב ובחון תשלומים שבועיים
(1) כל תשלום שבועי עשוי להיות שב ונבחן לפי בקשתו של המעביד או של העובד, ולאחר ששב ונבחן הוא עשוי להיות מסתיים, מופחת או מוגדל - מתוך כפיפות למאכסימום שנקבע לעיל - ובאין הסכם ייושב סכום התשלום בבוררות לפי הפקודה הזאת:
בתנאי כי מקום שהיה גילו של עובד בתאריך התאונה פחות מעשרים שנה, והבחינה מחדש נערכת יותר משישה חדשים לאחר התאונה, והבקשה על הבחינה מחדש נערכה לפני עבור שנים-עשר חדש מאז היה העובד לבן עשרים שנה או בהמשכם, מותר להגדיל את סכום התשלום השבועי כדי אותו סכום, שהיה נגמל (לעובד), לא היה העובד משתכר בזמן התאונה את הסכום השבועי שאותו היה משתכר ככל-הנראה בתאריך שבו שב ונבחן, אילו לא היה נחבל.
(2) מקום שהבחינה מחדש נערכת יותר משישה חדשים לאחר התאונה, ונטען והוכח כי אילו לא היה העובד נחבל והיה ממשיך באותו סוג עצמו של העבדה, שבו היה מועבד בתאריך התאונה, היו השתכרויותיו השבועיות הממוצעות - במשך שנים-עשר החדשים עובר לבחינה מחדש - גדלות או פוחתות בתוצאת תנודותיהם של שיעורי תגמולים, כדי יותר מעשרים אחוזים מן המאה בהשתכרויותיו השבועיות הממוצעות במשך שנים-עשר החדשים שקדמו לתאונה (או - אם כבר שונה התשלום השבועי לפני-כן לאחר בחינה מחדש - במשך שנים-עשר החדשים שקדמו לבחינה ההיא מחדש או לאחרונה באותן בחינות מחדש), ישונה התשלום השבועי כדי-כך, שייעשה אותו (תשלום שבועי) שהיה צריך להיעשות, אילו היו שיעורי התגמולים, שנהגו במשך שנים-עשר החדשים אשר קדמו לבחינה מחדש, נוהגים במשך שנים-עשר החדשים אשר קדמו לתאונה.
13. הגבלת כוחו של מעביד לסיים או להפחית תשלומים שבועיים
שלא בהמשך להסכם או בוררות לא יהיה מעביד זכאי לסיים או להפחית תשלום שבועי, אלא במקרים הבאים: -
(1) מקום שחזר למעשה עובד, המקבל תשלום שבועי בגין הינטל-יכולת גמור, לעבודה ומשתכר את הסכום, שהיה משתכרו אילו לא נחבל, מותר להפסיק את התשלום השבועי של פיצויים;
(2) מקום שהשתכרויותיו השבועיות של עובד, המקבל תשלום שבועי, יחד עם אותו תשלום שבועי עולות על סכום השתכרויותיו לפני התאונה, רשאי המעביד להפחית את התשלום השבועי בסכום השווה להפרש שבין השתכרויותיו השבועיות לאחר התאונה והתשלום השבועי;
(3) מקום שאישר רופא, שבדק עובד לפי פסקה 9 של התוספת הזאת, כי העובד החלים לגמרי או לחלקים, או כי אין הינטל-היכולת בא עוד בכללו את בחלקו עקב התאונה, והעתק של תעודת-האישור (שתציין את נימוקיה של דעת הרופא) יחד עם הודעה על כוונתו של המעביד לסיים את התשלום השבועי או להפחיתו באותו סכום האמור בהודעה - כתום עשרה ימים תמימים מתאריך מסירת ההודעה - נמסרו מידי המעביד לעובד, מותר לסיים או להפחית את התשלום השבועי בהתאם לכך:
בתנאי כי -
(א) במקרה הנזכר לאחרונה - אם לפני תום עשרת הימים התמימים האמורים שולח העובד למעביד דין-וחשבון של רופא מוסמך (ואותו דין-וחשבון ירשום את נימוקי דעתו) שאינו מסכים אל תעודת-אישור, שאותה מסר כן המעביד, לא יסויים ולא יופחת התשלום השבועי, אלא בהתאם לאותו דין-וחשבון, או - אם חולק המעביד על אותו דין-וחשבון ובמידה שהוא חולק עליו - אלא בהתאם לתעודת-האישור, שיתננה מחווה-דעה רפואי בהתאם לפסקה 10 של התוספת הזאת; וכן
(ב) מקום שהוגשה בקשה בהמשך לפסקה 10 של התוספת הזאת להעביר את הסכסוך למחווה-דעה רפואי, יהיה מותר למעביד להשליש בבית-המשפט - עד שייושב הסכסוך -
(I) מקום שהיתה ההודעה הודעה לסיים את התשלום השבועי - את כללו של תשלום שבועי, שיהיה נעשה - עשוי להשתלם בינתיים;
(II) מקום שהיתה ההודעה הודעה להפחית את התשלום השבועי - אותה כמות מכל תשלום שבועי, המשתלם כן, השנוייה במחלוקת;
והסכים שהושלשו כן בבית-המשפט ישולמו - לאחר יישובו של הסכסוך - למעביד או לעובד בהתאם לנפקות תעודת-אישורו של מחווה-הדעת הרפואי, כאשר יהיה רשם בית-המשפט המחוזי - באין הסכם - עשוי להכריע.
(ג) שום דבר שבקביעותיה הקודמות של הפסקה הזאת לא יתבאר כאילו הוא מרשה את המעביד לסיים תשלום במקרה כל-שהוא, שבו לא היה זכאי לעשות כן, מלבד לפי הקביעות ההן, או להפחיתו כדי מידה שעדיה לא היה זכאי לעשות כן מלבד לפי הקביעות ההן.
14. פדייתם של תשלומים שבועיים
מקום שנמשך תשלום שבועי כל-שהוא לא פחות משישה חדשים, מותר לפדות את ההתחייבות לאותו תשלום - משהוגשה בקשה בידי המעביד או בשמו - בתשלום סך מוכלל כדי אותו סכום, אשר - מקום שהינטל-היכולת הוא מתמיד - היה קונה, אילו הושקע בקניית תשלום שנתי מידי לכל ימי-החיים מחברת ביטוח הרשומה בישראל, למען העובד תשלום שנתי השווה לשבעים וחמישה אחוזים מן המאה בשוויו השנתי של התשלום השבועי, ובכל מקרה אחר - עשוי להתיישב בבוררות לפי הפקודה הזאת, וועד הבוררים או בורר שהוסכם עליו או בית משפט שלום רשאים לצוות שאותו סך מוכלל יושקע או ישמש באופן אחד לטובת האדם הזכאי בו:
בתנאי כי -
(א) שום דבר שבפסקה הזאת לא יתבאר כאילו הוא מונע עריכת הסכמים לפדיית תשלום שבועי בסך מוכלל, וכן
(ב) קביעותיה של הפסקה הזאת, הקובעות את סכום הסך המוכלל, שבו מותר לפדות תשלום שבועי מקום שהינטל-היכולת הוא מתמיד, לא תחולנה במקרה שבו לא מלאו עדיין לעובד הנחבל בתאריך הבקשה עשרים שנה, ומקום - במקרהו על עובד שנחבל הצעיר מגיל עשרים שנה - שנקבע הסך המוכלל, שבו מותר לפדות תשלום שבועי, בבוררות, תובא בחשבון הזכות - שהיתה נודעת לעובד - בהגדלת התשלום השבועי לאחר בחינה מחדש, לפי פסקת-משנה (1) של פסקה 12 מן התוספת הזאת, לולי התקיימה הפדייה.
15. תנאים בדבר עובד היושב מחוצה-לארץ
חדל עובד, המקבל תשלום שבועי, מלשכת בישראל, יחדל - לאחר-מכן - מלהיות זכאי בקבלת כל תשלום שבועי, אלא אם יאשר מחווה-דעה רפואי בכתב כי הינטל-היכולת שבא בתוצאת החבלה עלול להיות מתמיד מטיבו, ואם מאשר כן מחווה-הדעה רפואי בכתב, יהיה העובד זכאי לקבל מיד רבע שנה ברבע שנה את סכומם של התשלומים השבועיים המתרבים לפרעון במשך רבע-השנה הקודם, כל-זמן שהוא מוכיח - באותו אופן שיהיה שר העבודה והרווחה עשוי לקבעו בכללים - את זהותו ואת הימשכו של הינטל-היכולת שבגינו משתלם התשלום השבועי.
16. הגנת פיצויים
כל סכום, המשתלם כפיצויים לפי הפקודה הזאת, לא יהיה עשוי להינתן לייעוד, שעבוד או עיקול ולא יעבור בפעולת-חוק לאדם כל-שהוא, שאינו העובד, וכן לא תעומת כל תביעה לעומת אותו סכום.
תוספת שניה (תיקון: תשכ"ד)
(סעיף 12)
בוררות, פרוצידורה וכו'
1. יישוב שאלות בידי ועד בוררות
אם קיים ועד בוררות כל-שהוא, ולו כוח ליישב ענינים לפי הפקודה הזאת במקרה של מעביד ועובדו, ייושב העניין, שבין אותם מעביד ועובדו, בבוררותו של אותו ועד, או יועבר על-ידיו - לפי שיקול דעתו - לבוררות כנקבע להלן.
2. יישוב שאלות בידי בורר מוסכם או בית משפט שלום
(1) אם אין ועד כזה בנמצא, או אם הוועד מעביר כך את העניין לבוררות, או אם חדל הוועד מליישב את הענין משך שלושה חדשים למן תאריך התביעה, ייושב העניין בידי בורר יחיד, שעליו הסכימו הצדדים, או - בהיעדר הסכם - בידי בית משפט שלום, שלו נודע כוח שיפוט בשטח שבו התעוררה התביעה, לאחר שיגיש בקשה (על-כך) כל צד מן הצדדים בבוררות; ומשהוגשה אותה בקשה, יפעל אותו בית משפט שלום כבורר, כנקבע בפקודה הזאת.
(2) במקרה מותו או סירובו, או אי-יכולתו לפעול, של בורר, שעליו הסכימו הצדדים, רשאי כל צד כזה להגיש בקשה, כי העניין ייושב בידי בית משפט השלום, שלא נודע כוח שיפוט בשטח שבו התעוררה התביעה; ומשהוגשה אותה בקשה, יפעל בית משפט השלום כבורר, כנקבע בפקודה הזאת.
3. פקודת בוררות לא תחול על משא-ומתן משפטי בבוררות לפי הפקודה הזאת
פקודת הבוררות לא תחול על משא-ומתן משפטי בבוררות לפי הפקודה הזאת.
4. כוחותיהם של ועד בוררות, בורר מוסכם ובית משפט שלום, הפועלים לפי הפקודה הזאת
(1) לצורך משא-ומתן משפטי כזה יהיו נודעים לוועד בוררות, לבורר מוסכם או לבית משפט שלום, הפועלים לפי הפקודה הזאת, אותם הכוחות עצמם להשגת נוכחותם של עדים והראיית תעודות והשבעתם של הצדדים והעדים המתייצבים לפניהם, או קבלת הצהרתם בהן-צדק, כאילו היה המשא-והמתן המשפטי תביעה משפטית בבית-משפט מחוזי; ורשאים הם, או רשאי הוא, כפי שהם רואים - או הוא רואה - לנאות, להזמין מחווה-דעה רפואי לשבת יחד אתם או אתו כחבר-מומחה.
(2) כדי לכפות על בני-אדם את נוכחותם, לשם מתן עדות, ולהעניש בני-אדם, החדלים מלהיוכח - כשהם מוזמנים - או המסרבים מלהעיד או להראות תעודות שבאחיזתם או בכוחם, יהיו נודעים לוועד בוררות, לבורר מוסכם או לשופט של בית משפט שלום, הפועלים לפי הפקודה הזאת, כל הכוחות שבידי בית-משפט מחוזי.
5. גמילת-ביניים במקרה שמעביד מסיים או מפחית תשלום שבועי שלא כשורה
מסיים או מפחית מעביד תשלום שבועי, שלא בהתאם לקביעותיה של הפסקה 13 מן התוספת הראשונה על הפקודה הזאת, רשאי העובד לתייק בקשה על בוררות (אם אין משא-ומתן משפטי בבוררות כבר תלוי ועומד בינו ובין מעבידו), וכן רשאי הוא לפנות בבקשה - במשא-ובמתן המשפטי שנתכונן כן או במשא-ומתן המשפטי התלוי ועומד - הכל לפי העניין - על גמילת-ביניים, המצווה על המעביד לשלם לעובד אותו סך-מוכלל, שייצג את התשלום השבועי שסויים או את הסכום שבו הופחת התשלום השבועי, שיחושבו למן התאריך שבו סויים או הופחת התשלום השבועי ועד לתאריך שמיעתה של הבקשה או קרוב לאותו תאריך ככל שתרשינה המסיבות, ולשלם את סכומו של התשלום השבועי לעובד מדי שבוע בשבועו למן גמר התקופה, שהתשלומים עליה נכללו באותו סך-מוכלל, ועד לתאריך שמיעת הבוררות או עד לצו נוסף, וועד הבוררות או הבורר המוסכם או בית משפט השלום רשאית לתת גמילת-ביניים בהתאם לכך, אולם אותה גמילה תינתן בלי לפגוע בכל צו שיהיו הוועד, הבורר או בית משפט השלום עשויים לתיתו לאחר שמיעת הבוררות, ובכלל זה צו על כך שהעובד יחזיר את הכספים, או כל חלק מהם, שציוותה גמילת-הביניים לשלמם לו.
6. פרוצידורה של ועד בוררות ובורר מוסכם
מתוך כפיפות לקביעותיהם של הפקודה הזאת ושל כללים או כללי בית-המשפט כל-שהם, שהותקנו לפי הפקודה, לא יתחשבו ועד בוררות או בורר מוסכם, הפועלים לפי הפקודה הזאת, בצדדים הטכניים או בצורות המשפטיות או בנוהג של בתי-המשפט, ולא יהיו קשורים בכללי עדות וראייה, אלא יסדירו את הפרוצידורה ואת המשא-והמתן המשפטי שלהם כפי שהם חושבים - או הוא חושב - לנאות לתכלית הכרעה מהירה בשאלות הממשיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולתכלית מתן גמילה ללא שהייה.
7. הגשת שאלת-חוק על-ידי ועד בוררות או בורר מוסכם והעבר של גמילתם של אותם ועד או בורר, שהושגה בשקר או שלא כשורה
(1) ועד בוררות או בורר מוסכם רשאים להגיש - אם הם רואים, או הוא רואה, זאת לנכון - כל שאלת-חוק להכרעתו של בית-המשפט המחוזי, אולם חוץ מזאת יהיו כל גמילה, הכרעה או צו של ועד בוררות או בורר סופיים, ולא יהיו נתונים להקשייה בכל בית-משפט שהוא:
בתנאי שיהיה בית-משפט מחוזי רשאי - לאחר שיגישו בקשה צד כל-שהוא, או אדם כל-שהוא, שעליו משפיעה גמילתם של ועד בוררות או בורר מוסכם, ומשנוכח לדעת כי אותה גמילה הושגה מתוך מרמה או השפעה שלא-כהלכה או באמצעים בלתי-נאותים אחרים - לעביר את הגמילה, וכן יהיה רשאי לתת אותו צו (ובכלל זה צו בדבר כל סכום שכבר שולם לפי הגמילה), שיהיה בית-המשפט עשוי לחשבו לצודק לפי המסיבות.
בקשה על העבר של גמילה, לפי פסקת-המשנה הזאת, לא תיערך לאחר תום שישה חדשים למן תאריך הגמילה, אלא ברשותו של בית-המשפט; ואותה רשות לא תוענק, אלא-אם נוכח בית המשפט לדעת כי החדלון מלערוך את הבקשה במשך אותה תקופה אירע בגלל שגיאה, היעדר מישראל, או סיבה מסתברת אחרת.
(2) קביעותיו של חלק כ"ב מתקנות הפרוצידורה האזרחית, 1938 (הדנות בהרצאות ענייני משפטים בשאלות חוק), לא תחולנה על הגשת כל שאלת-חוק לפי פסקת-המשנה הקודמת. במקומן תהיה נודעת נפקות לקביעות הבאות:
(א) בכתב המוגש תורצינה בקיצור אותן עובדות וירומז על אותן תעודות, העשויות להיות נחוצות כדי לאפשר לבית-המשפט להכריע בשאלות-החוק שנתעוררו בו.
בשנת הדיון בעניין יהיו בית-המשפט והצדדים חפשיים להיזקק לכלל תכנון של אותן תעודות, ובית-המשפט יהיה חפשי להקיש מן העובדות והתעודות, שהורצו בכתב המוגש, כל היקש בין עובדתי ובין חוקתי, שהיה יכול להיות מוקש מהן, אילו הוכח בשעת שמיעת הבוררות.
(ב) הכתב המוגש ייחתם בידי היושב ראש והמזכיר - אם יש בנמצא - של ועד הבוררות, או בידי הבורר, ויישלח לרשם בית-המשפט המחוזי בצירוף אותו מספר של העתקים ממנו כמספר הצדדים שבבוררות, ואז יקבע הרשם יום ושעה לשמיעת המשפט, ויגרום לכך כי העתק של הכתב המוגש יימסר לכל צד וצד בבוררות, וכל אדם אחר, ככל אשר יהיה בית-המשפט עשוי להורות, ויודיע לצדדים ולכל אדם כזה כנזכר לעיל את היום והשעה שנקבעו לשמיעת העניין בבית-המשפט.
(ג) לאחר שמיעת המשפט רשאי בית-המשפט - לאחר שיכריע בשאלה שהוגשה לו - להחזיר את המשפט, יחד עם המזכיר על הכרעתו, לוועד או לבורר, כדי שימשיכו בו בהתאם להכרעה; או אם מסיימת הכרעת בית-המשפט - בשאלה שהוגשה בפניו - את כל העניין, רשאי בית-המשפט ליתן גמילה בבוררות בהתאם לאותה הכרעה.
(ד) בית-המשפט רשאי להחזיר את המשפט לוועד או לבורר, כדי שירצו את העניין מחדש או כדי שיערכו הרצאה נוספת.
8. פרוצידורה בפני בית משפט שלום הפועל לפי הפקודה הזאת
הקביעות הבאות תחולנה בגין משא-ומתן משפטי בפני בית משפט שלום הפועל לפי הפקודה הזאת : -
(1) בקשה כל-שהיא, הערוכה אל בית משפט שלום לפי הפקודה הזאת, תיערך בכתב, ותתוייק בבית-משפט השלום יחד עם מספר מספיק של העתקים מאותה בקשה לשם מסירתם לכל משיב הניקב בה בשמו:
בתנאי כי מקום שהמבקש הוא עובד, ואינו מיוצג על ידי עורך-דין, רשאי אותו מבקש להרצות את בקשתו בעל-פה בפני בית משפט שלום, שירשום אותה ברשומה, ולאחר-מכן יכין בקשה בכתב למען אותו עובד, ואם יש צורך בכך, יעביר אותה בקשה, יחד עם מספר ההעתקים הדרוש, לבית המשפט שלו שיפוט בעניין.
(2) הבקשה תכלול את הפרטים הבאים:-
(א) שם בית-המשפט, שבו תעמוד לבירור;
(ב) שמותיהם וכתובותיהם המלאים של המבקש והמשיבים;
(ג) מקום שהמבקש, או משיב כל-שהוא, הוא אדם השרוי בפסלות - הרצאת-דברים על-כך; וכן
(ד) הרצאת-דברים קצרה על המסיבות, שלפיהן נערכת הבקשה, וההנחה או הצו, שאותם תובע המבקש.
(3) משתוייקה בקשה כזאת כאמור לעיל, יקבע הלבלר הראשי של בית המשפט, שבו תעמוד להתברר הבקשה, יום לשמיעת הבקשה, ויגרום לכך שהעתקה יימסור לכל משיב, ויודיע לצדדים על היום והשעה שנקבעו לשמיעת הבקשה.
(4) במשך עשרה ימים מתאריך מסירת העתק הבקשה לו - או במשך אותו הזמן פחות או מוארך, שיהיה בית משפט השלום עשוי להורות בכל זמן - יתייק המשיב תשובה בכתב על אותה בקשה, ומתוך כפיפות לכל תשובה שתוייקה כן ולתנאים הבאים, ייחשב הדבר כי הודה בפרטים (שמסרם) המבקש, ובמקרה של תביעת-פיצויים - בצפיות לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת:
בתנאי כי במקרה של אי-מילוי אחר פסקת-המשנה הזאת, רשאי בית משפט השלום - באותם תנאים שיראם לנכונים - בין להמשיך בבירור הבקשה ולהתיר למשיב להפיק תועלת מכל עניין שהיה יכול לעוררו אילו תייק תשובה בכתב, או לדחות את המשא-והמתן המשפטי כדי לאפשר למשיב לתייק תשובה כזאת:
ועוד בתנאי כי משיב החדל מלתייק תשובה לא ייחשב לו הדבר בשום פנים כי הודה באמיתותה של הרצאת-דברים כל-שהיא בבקשה, שבה מוכחשת התחייבות לשלם פיצויים, בכללה או במקצתה.
(5) המשיב יתייק - יחד אם תשובתו לפי פסקת-המשנה הקודמת - העתקים של אותה תשובה בשביל המבקש ובשביל כל אחד מן המשיבים האחרים, אם יש כאלה בנמצא, והלבלר הראשי של בית-המשפט יגרום לכך - בהקדם האפשרי לאחר קבלו אותם העתקים - כי אלה יימסרו למבקש ולמשיבים האחרים, אם יש כאלה בנמצא.
(6) תקנות הפרוצידורה בבתי-משפט שלום, 1940, לא תחולנה על כל משא-ומתן משפטי בפני בית משפט שלום, לפי הפקודה הזאת, אלא - מתוך כפיפות לקביעותיהם של הפקודה הזאת ושל כללים או כללי בית-משפט כל-שהם שהותקנו לפי הפקודה הזאת - לא יתחשב בית משפט
השלום, הפועל לפי הפקודה הזאת, בצדדים הטכניים או בצורות המשפטיות או בנוהג בבתי-המשפט, ולא יהיה קשור בכללי עדות וראייה, אלא יסדיר את הפרוצידורה ואת המשא-והמתן המשפטי שבפניו, ככל אשר יראה לנכון, לתכלית הכרעה מהירה בשאלות הממשיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולתכלית מתן גמילה ללא השהייה.
9. ערעור בפני בית-משפט מחוזי על גמילה סופית של בית משפט שלום
(1) היה יהיה ערעור בפני בית-המשפט המחוזי, היושב לדין בבית-משפט לערעורים, על גמילה סופית של בית משפט שלום הפועל כבורר לפי הפקודה הזאת.
(2) כללי בית-המשפט והנוהג, המסדירים ערעורים בפני בית-המשפט המחוזי, לא יחולו על ערעור לפי הפסקה הזאת, אך הודעה על ערעור, הרושמת את הנימוקים לכך, תוגש במשך שלושים יום למן מתן הגמילה, אם ניתנה בנוכחותו של המערער, או מיום מסירת הודעה בכתב לו, אם ניתנה בהיעדרו;
בתנאי כי מערער רשאי להגיש ערעור לפני שתימסר אותה הודעה.
10. ערעור ברשות בפני בית-משפט עליון על הכרעותיו של בית-משפט מחוזי
(1) הכרעת בית-המשפט המחוזי בשאלת חוק לפי פסקה 7, או בערעור לפי פסקה 9, תהיה סופית, אלא-אם יעניק בית-המשפט רשות לערער בפני בית-המשפט העליון, היושב לדין כבית-משפט לערעורים אזרחיים. אם מסרב בית-המשפט המחוזי מלהעניק רשות כזאת, מותר להגיש בקשה לשר המשפטים, הרשאי להעניק אותה רשות או לסרב מלהעניקה.
(2) בקשה לבית-המשפט המחוזי על רשות לערער לפי פסקת-משנה (1), מותר לערכה בין בעל-פה מיד לאחר הוצאת הכרעתו של בית-המשפט המחוזי ובין בכתב במשך שלושים יום למן הוצאת ההכרעה, אם הוצאה בנוכחותו של המבקש, או במשך שלושים יום למן מסירת ההכרעה למבקש, אם הוצאה בהיעדרו; ובקשה לבית המשפט העליון5 על רשות לערער לפי פסקת-משנה (1) תיערך במשך שלושים יום למן סירובו של בית-המשפט המחוזי מלהעניק רשות לערער, אם (ניתן הסירוב) בנוכחותו (של המבקש) או למן תאריך ההודעה - למבקש - בדבר הסירוב, אם ניתן (הסירוב) בהיעדרו: בתנאי כי מבקש רשאי להגיש בקשה לפני שתימסרנה לו אותן הודעות כסידרן.
(3) אם תוענק רשות לערער, יירשם אותו ערעור במשך חמישה-עשר יום למן תאריך הצו, המעניק רשות, אם ניתן בנוכחותו של המערער, או במשך חמישה-עשר יום למן מסירת ההודעה על הצו לו, אם ניתן בהיעדרו:
בתנאי כי מערער רשאי להגיש ערעור לפני שתימסר לו אותה הודעה.
(4) הודעה על ערעור תציין את נימוקי הערעור, אולם חוץ מזאת לא יחולו כללי בית-המשפט והנוהג, המסדירים ערעורים בפני בית-המשפט העליון, על ערעור לפי הפסקה הזאת.
(5) בית-המשפט או בית משפט שלום, שלהם יש להגיש את הערעור או את הבקשה על רשות לערער, רשאים להאריך כל תקופה, שנקבעה להגשת ערעור או בקשה על רשות לערער לפי פסקה 9 או 10, ואותה הארכה מותר להעניקה בכל זמן, אפילו אם תם המועד שנקבע.
11. סופיותם של הכרעות וצווים מסויימים של בית משפט שלום או בית-משפט מחוזי
פרט למה שהותקן באופן אחר בתוספת הזאת - מקום שמכריעים בית משפט שלום או בית משפט מחוזי בכל שאלה או עניין, שהועברו או הוגשו להם לפי הפקודה הזאת, או מקום שהם פוסקים כל הכרעה או נותנים כל צו לפי הפקודה הזאת, יהיו אותם הכרעה או צו סופיים ולא יהיו כפופים לערעור.
12. רשימת הסכמים וגמילות
(1) מקום שנתברר סכומם של פיצויים, או שונה תשלום שבועי כל-שהוא, או מקום שחולק אדם, אשר עליו מוגשת תביעת-פיצויים לפי הפקודה הזאת, על התחייבותו לשלם פיצויים, אולם עורך הסכם (הקרוי להלן הסכם של פשרה) - שלפיו מיומר כי התביעה על אותם פיצויים מוצאת מגדר אפשרות תמורת תשלומו של סך-מוכלל, או מקום שמוכרע כל עניין אחר לפי הפקודה הזאת בין בידי ועד בוררות ובין בידי בורר ובין בהסכם, ישלחו הוועד או הבורר, או צד מעוניין כל-שהוא, למנהל תזכיר על-כך, באופן שנקבע בפסקת-משנה (2) של הפסקה הזאת, והמנהל ירשום אותו תזכיר - מתוך כפיפות לקביעות הכלולות להלן, לאחר שתנוח דעתי בדבר אמיתות (של התזכיר) - בפנקס מיוחד, ללא (גביית) דמים, ולאחר-מכן יהיה התזכיר עשוי להיכפות לכל הצרכים כפסק-דין סופי של בית-משפט שלום:
בתנאי כי -
(א) שום תזכיר כזה לא יירשם לפני (עבור) עשרה ימים מאז שלח המנהל הודעה לצדדים המעוניינים.
(ב) מקום שמבקש עובד לרשום תזכיר של הסכם בין מעבידו ובינו על תשלום פיצויים לפי הפקודה הזאת, והמעביד מוכיח כי העובד חזר בעצם לעבודה ומשתכר אותו שכר שהיה משתכרו לפני התאונה, והוא מתנגד לרשימת אותו תזכיר, יירשם אותו תזכיר, אם יירשם בכלל, רק באותם תנאים, שיהיה בית משפט שלום, שלו יגיש המנהל את העניין, עשוי לראותם צודקים במסיבות (הנדונות).
(ג) המנהל רשאי בכל זמן ליישר כל טעות סופר או פליטת קולמוס בפנקס.
(ד) מקום שנשלח כן לרישום תזכיר של הסכם על תשלום סך-מוכלל, יהיה כוחו של המנהל יפה -
((I לדרוש מכל צד וצד בהסכם להמציא - בין בעל פה ובין בכתב - לו או לנציגו, שאותו הרשה על-כך בכתב, אותן ידיעות, שיהיה עשוי לראותן נחוצות, או לדרוש את נוכחותו של צד כל-שהוא מן הצדדים בהסכם בפניו או בפני נציגו, כאמור:
((II לדרוש - שעה שהידיעות על מצבו של העובד נראות לו בלתי-מספיקות או סותרות זו את זו - דין-וחשבון על מצבו של העובד, שאותו יש להשיג ממחווה-דעה רפואי; ובמקרה שחדלו אחד מן הצדדים מלמלא אחר כל דרישה כזאת של המנהל, יהיה הלה רשאי לסרב מלרשום את התזכיר, אולם יהיה רשאי להעביר את העניין לבית משפט שלום, שכוחו יהיה יפה לתת אותו צו, שיהיה עשוי לראותו נכון במסיבות (הנדונות).
(ה) מקום שנראה מכל דין-וחשבון כזה של מחווה-דעה רפואי כי עדיין אי אפשר לקבוע במקורב את סיכויי החלמתו של העובד מהינטל-יכולתו, רשאי המנהל לסרב מלרשום את התזכיר.
(ו) מקום שמתלבן למנהל - על יסוד ידיעות כל-שהן שהוא חושבן למספיקות - כי הסכם, שעליו חלה הפסקה הזאת, אינו צריך להירשם, בגלל אי-דיותם של הסך או הסכום שיש לשלמם, רשאי הוא לסרב מלרשום את תזכיר ההסכם: בתנאי כי במקרה של הסכם פשרה יתחשב המנהל - בבואו להכריע אם הסך, שעליו הוסכם כי יש לשלמו, די בו או אין די בו - בשאלה אם הצפיות לשלם פיצויים לפי הפקודה הזאת מוטלת בספק או לא.
(ז) לאחר שהגישו צד מעוניין או המנהל בקשה - במשך שנים-עשר חודש מאז נרשם בפנקס תזכיר של הסכם, שעליו חלה הפסקה הזאת - רשאי בית-המשפט המחוזי לצוות כי הרשומה תוסר מן הפנקס, לאחר שיוכח כדי הנחת דעתו כי ההסכם הושג במרמה או בהשפעה שלא-כהלכה או באמצעים בלתי-כשרים אחרים, והוא רשאי לתת אותו צו (ובכלל זה צו בדבר כל סך שכבר שולם לפי ההסכם), שיהיה עשוי לראותו צודק במסיבות (הנדונות). היה יהיה ערעור על הכרעת בית-משפט מחוזי לפי הפסקה הזאת, בפני בית-המשפט העליון, היושב לדין כבית-משפט לערעורים אזרחיים.
(2) ועד בוררות, בורר מוסכם, בית משפט שלום, או כל צד המעוניין בתביעה על פיצויים, הרוצים לרשום תזכיר בהתאם לפסקת-משנה (1) של הפסקה הזאת, יגישו בקשה למנהל בטופס הנקוב בנספח לתוספת הזאת.
13. אי-תקפם של הסכמים מסויימים אלא אם נרשמו
(1) הסכם בדבר פדייתו של תשלום שבועי בסך-מוכלל, אם לא נרשם בהתאם לפקודה הזאת, לא יפטור את האדם, העשוי לשלם את התשלום השבועי, מן ההתחייבות להמשיך לשלם את התשלום השבועי ההוא, וכן לא יפטור אותו מזאת תשלום הסכום המשתלם לפי ההסכם; והסכם של פשרה, אם לא נרשם בהתאם לפקודה הזאת, לא יפטור את המעביד מהתחייבות לפי הפקודה הזאת, וכן לא יפטור אותו מזאת תשלום סך כל-שהוא המשתלם לפי ההסכם; והסכם בדבר סכומם של פיצויים, שיש לשלמם לאדם השרוי בפסלות חוקית או לתלויים, אם לא נרשם כן, לא יפטור את האדם, העשוי לשלם פיצויים, מאחריות לשלם פיצויים וכל לא יפטור אותו מזאת תשלום הסך המשתלם לפי ההסכם.
(2) מעביד, שהוא צד בהסכם, שעליו מרומז בפסקת-משנה (1) של הפסקה הזאת, ישלח, או יגרום כי יישלח, לרשימה - במשך שלושים יום למן עריכתו של אותו הסכם - העתק שלו, בהתאם לקביעותיה של הפקודה הזאת, ומעביד החדל מלמלא אחר הקביעה הזאת או השולח או הגורם כי יישלח - לרשימה כל הסכם כזה, שהוא כוזב בפרט ממשי כל-שהוא, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי - משיתחייב בדין - לקנס של חמישים לירות, אלא-אם יניח המעביד את דעתו של בית-המשפט, כי החידלון הזה - מלשלוח, או לגרום כי יישלח, כן העתק של הסכם כזה לרשימה - לא אירע בגלל כל הזנחה או אי-עשייה מצדו.
14. קביעות בדבר יציאות ששילמן, או עשוי לשלמן, מעביד לעורך-דין של עובד בגין הסכם של סך-מוכלל
כל הסכם על תשלום סך-מוכלל יגלה את הסכום (אם יש כזה בנמצא), ששילמו או עשוי לשלמו כיציאות - לפי ההסכם או בגינו - המעביד לעורך-דין של העובד או של התלויים בו, ואם נראה למנהל כי הסכום יתר על המידה, יהיה המנהל רשאי להורות כי העורך-דין של העובד יגיש לו חשבון-יציאות, ולאחר-מכן יקבע המנהל - לאחר התייעצות עם הרשם הראשי של בית-המשפט העליון - אותן יציאות; ואם הפחית המנהל את היציאות, ישומש בסכומה של אותה הפחתה, או יטופל בו, לטובתם של העובד או של התלויים בו, או ישולם למעביד, או יטופל בו בדרך אחרת, ככל אשר יהיה המנהל עשוי להורות.
15. תשלום פיצויים והגנתם
כל סך, המשתלם כפיצויים, ישולם - אלא-אם הושלש בבית-המשפט - כנגד קבלה את האדם שלו הוא עשוי להשתלם לפי כל הסכם או גמילה, וסוכנו של אדם, התובע פיצויים לפי הפקודה הזאת, לא יהיה זכאי להיפרע ממנו או לעכב כל יציאות בגין כל משא-ומתן בבוררות לפי הפקודה הזאת, או לנכות אותן יציאות מן הסך שנגמל - או הוסכם עליו - כפיצויים, או לתבוע שעבוד של ערובה בגין אותן יציאות, להוציא סך כזה, שאותו עשויים לגמול או לקבוע ועד הבוררות, הבורר המוסכם, בית משפט השלום או בית-המשפט, משיגישו בקשה - בין האדם התובע פיצויים ובין סוכנו - לקבוע את סכומן של יציאות שיש לשלמן לסוכן.
16. פעולה משפטית והתיצבותם של צדדים במשא-ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת
צד בכל משא-ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת רשאי לפעול ולהתייצב באותו משא-ומתן משפטי -
(א) הוא עצמו;
(ב) באמצעות עורך-דין;
(ג) באמצעות אדם הנמצא בהעבדתו של אותו צד המיוחדת רק לו בלבד;
(ד) במקרה של חברה, אגודה שיתופית, או איגוד אחר - באמצעות כל מנהל של החברה, האגודה והאיגוד, או באמצעות המזכיר או כל פקיד אחר או כל אדם, הנמצא בהעבדתם התמידית של החברה, האגודה או האיגוד, המיוחדת רק להם בלבד;
(ה) באמצעות כל פקיד או חבר של כל אגודה מקצועית או ארגון פועלים, שאותו צד חבר להם, או - מקום שאירע מקרה מוות בתוצאת החבלה - באמצעות כל פקיד או חבר של כל אגודה מקצועית או ארגון פועלים, שלהם היה העובד הנפטר חבר;
(ו) באמצעות בן משפחתו, או - במסיבות מיוחדות - באמצעות כל אדם אחר, שאותו אישר בית-הדין אשר בפניו מתקיים המשא-והמתן.
17. הגשת העניין לפי מחווה-דעה רפואי
ועד בוררות, בורר מוסכם, בית משפט שלום או בית משפט רשאים להגיש למחווה-דעה רפואי - לשם מסירת דין-וחשבון - כל עניין הנראה לממשי לגבי כל שאלה המתעוררת במשא-ומתן לפי הפקודה הזאת.
18. יציאות
יציאותיו של כל משא-ומתן, לפי הפקודה הזאת, וכן היציאות הכרוכות בו, תהיינה נתונות לשיקול דעתם של ועד-הבוררות, הבורר המוסכם, בית משפט השלום או בית-המשפט, שבפניהם מתקיים כל משא-ומתן כזה.
19. פיטורי עובד מדמי בית משפט
עובד לא יהיה עשוי לשלם שום דמי-בית-משפט בגין כל משא-ומתן משפטי לפי הפקודה הזאת, וכן לא יצווה עובד לשלם פיקדון או להמציא כל ערובה אחרת ליציאות בגין כל משא-ומתן כזה.
20. חובותיו של בית משפט שלום לפי הפקודה הזאת תהיינה חלק מחובותיו של בית-משפט שלום
חובותיו של בית משפט שלום לפי הפקודה הזאת תהיינה חלק מחובותיו של בית משפט שלום ופקידי בית-המשפט יפעלו בהתאם לכך.
21. כללי בית-משפט
שר המשפטים5 רשאי להתקין כללי בית-משפט 6, לשם כל צורך שעליו מרשה הפקודה הזאת התקנת כללי בית-משפט, וכן בדרך-כלל לשם הבאת הפקודה הזאת לידי נפקות במידה שהיא נוגעת בכל בית-משפט ובמשא-ומתן משפטי בפני כל בית-משפט כזה.
נספח7
תוספת שלישית
(סעיף 18)
מחלות תעשייתיות
תיאור המחלה תיאור התהליך
1. גחלת טיפול בצמר, שער, זיפים,
עורות גסים ודקים, או בעלי-חיים.
2. הרעלת זרניך ותוצאות טיפול בזרניך או בתכשיריו או תרכיביו.
פעולתה.
3. אמיינתית (אסבסט וסיס) טיפול באמיינתון (אסבסטוס) או
חמרים המכילים אמיינתון, או עיבודם.
4. (א) הרעלה על ידי טיפול בבנזין או בכל חומר הדומה לו
בנזין או חמרים הדומים או כל תהליך שבייצורו או המחייב
לו ותוצאות פעולתם. את השימוש בו.
(ב) הרעלה על ידי חמרים טיפול בחומר כל-שהוא חנקני או אמידי
חנקניים או אמידיים המתקבל מבנזין או מכל חומר הדומה
המתקבלים מבנזין או חמרים לו או כל תהליך שבייצורו או המחייב
הדומים לו (טריניטרוטולואן, את השימוש בו.
אנילין ואחרים) או תוצאת פעולתה.
5. הרעלת פחמן דו-גפריתי כל תהליך שכרוך בו השימוש בפחמן
או תוצאת פעולתה דו-גפריתי או תכשיריו או תרכיביו.
6. ירד אצל העובדים בזכוכית כל תהליך בייצור זכוכית שכרוך או
עירטול בפני האור החזק של זכוכית
מותכת.
7. ירד הנגרם על-ידי עירטול כל תהליך שכרוך בו כרגיל עירטול בפני
בפני קרני מתכת מותכת קרני מתכת מותכת או קרני מתכת קלל
או קרני מתכת קלל (אדומה) בייצור ברזל או פלדה לרבות חימום
מחדש וגלילה של ברזל או פלדה.
8. התכייבות כרומית או כל תהליך שכרוך בו השימוש
או תוצאות פעולתה בחומצה כרומית דו-כרומת אמון אשלג
או נתרן או תכשירים.
9. מחלה הבאה מאוויר כל תהליך המתנהל באוויר דחוס.
דחוס או תוצאות פעולתה.
10. דלקת-עור הנגרמת
על-ידי אבק או נוזלים.
11. (א) סרטן או התכייבות
אפיתליומאטייס של העור הבאה
בגלל עטרן, זפת, כופר, שמן
מינראלי או פאראפין, או כל
תרכיב מוצר או שייר של כל טיפול או שימוש בעטרן, זפת, כופר,
חומר מן החמרים האלה. שמן מינראלי או פאראפין או תרכיב
(ב) התכייבות השטח הקרני מוצר או שייר של כל חומר מן
של העין בגלל עטרן, זפת, כופר, החמרים האלה.
שמן מינראלי, פארפין או כל
תרכיב מוצר או של כל שייר של
כל חומר מן החמרים האלה.
12. הרעלת פלואור כל תהליך שכרוך בו השימוש
בפלואור או בתכשיריו או תרכיביו.
13. בלוטית טיפול בכל בעל-חיים ממשפחת הסוס
הסובל מבלוטית: טיפול בנבלת בעל- חיים כזה.
14. הרעלת עופרת או טיפול בעופרת או בתכשיריה או
תוצאות פעולתה. בתרכיביה.
15. הרעלת מאנגאן טיפול במאנגאן או בחמרים
הכוללים מאנגאן.
16. הרעלת כספית או תוצאות כל תהליך שכרוך בו השימוש
פעולתה בכספית או בתכשיריה או בתרכיביה.
17. הרעלת זרחן או תוצאות כל תהליך שכרוך בו השימוש
פעולתה. בזרחן או בתכשיריו או בתרכיביו.
18. צורנית (סילוקוסיס) כל תהליך שבו אפשר לשאוף
דו-תחמוצת הצורן.
19. עוית של עובדי טלגראף שימוש בכלים טלגראפיים.
20. הרעלה על-ידי אתילין כל תהליך בייצורם של
ארבע-כלורי או אתילן אתילין ארבע-כלורי, תלת -
תלת-כלורי או דו-כלורת כלורי או דו כלורת האתילין,
האתילין, או תוצאות פעולתה או המחייב את השימוש באלה.
תוספת רביעית (תיקון: תשכ"ד)
(סעיף 20)
כ ל ל י ם
1. שם
הכללים האלה ייקראו כללי פיצויים לעובדים, 1947.
2. פירוש
בכללים האלה -
"רשם" מובנו רשם בית-המשפט המחוזי.
3. עמידה לבדיקה רפואית
בדיקת עובד בידי רופא לפי פסקה 8 או 9 של התוספת הראשונה תהיה כפופה לקביעות הבאות:-
(א) מקום שעובד מסר הודעה על תאונה או מקבל תשלומים שבועיים לפי הפקודה, לא יידרש לעמוד לבדיקה, למרות רצונו, בידי רופא שסיפק המעביד - פרט בשעות מסתברות.
(ב) עובד המקבל תשלומים שבועיים לא יידרש - לאחר שעברה תקופה של חודש אחד מן התאריך שבו שולם תשלום הפיצוי הראשון או, אם התשלום הראשון נעשה מתוך ציות לפסק של ועדת בוררות, בורר מוסכם או בית משפט שלום הפועל לפי הפקודה, החל מתאריך הפסק - לעמוד לבדיקה, למרות רצונו, בידי רופא שסיפקו המעביד פרט לפרקי-הזמן הבאים:
((I אחת לשבוע במשך החודש השני לאחר תאריך התשלום הראשון או הפסק, וכן
((II אחד לחודש במשך החודש השלישי, הרביעי, החמישי והשישי לאחר התאריך האמור;
((III לאחר-מכן אחת לכל שני חדשים;
בתנאי שמקום שלאחר החודש השני הוגשה בקשה לעיין מחדש בתשלום השבועי, שייושב בדרך בוררות לפי הפקודה, יכול העובד להיות נדרש - עד שתיושב הבקשה ולצורך יישובה - לעמוד לבדיקה נוספת.
4. פרוצידורה מקום שבדעת עובד המקבל תשלומים שבועיים להפסיק ישיבתו בישראל
מקום שבדעת עובד המקבל תשלום שבועי להפסיק ישיבתו בישראל תהיה נפקות לקביעות הבאות לפי פסקה 15 של התוספת הראשונה -
(א) רשאי העובד לפנות בבקשה אל הרשם להעביר למחווה-דעה רפואי את השאלה אם הינטל-יכלתו של העובד, הנגרם בתוצאת החבלה, נראה להיות מטיב תמידי.
(ב) הבקשה צריכה להיערך בהודעה בכתב, בטופס שבנספח א', והיא תתוייק אצל הרשם ותהיה מלווה דין-וחשבון של רופא שבחר בו העובד, שיפרט את טיב הינטל-היכולת המיומר להיות תוצאתה של החבלה והעתק של הבקשה ושל הדין-והחשבון יימסר למעביד או לערוך-דין שלא לפחות עשרה ימים תמימים לפני הדיון בבקשה, אלא-אם נותן הרשם רשות להודעה של זמן קצר יותר; והמבקש יתייק העתק של הבקשה ושל הדין-והחשבון לשימושו של מחווה-הדעה הרפואי.
(ג) משנמסרה למעביד הודעה על הבקשה, רשאי הוא לדרוש מאת העובד, שיעמוד לבדיקה בידי רופא שסיפקו ושילמו המעביד, בהתאם לפסקה 9 של התוספת הראשונה; ואם דורש המעביד מאת העובד לעמוד לאותה בדיקה ימציא לעובד, לפני הדיון או בשעת הדיון בבקשה, העתק מן הדין-והחשבון של אותו רופא בדבר מצבו של העובד, ויתייק העתק של הדין-והחשבון לשימושו של מחווה-הדעה הרפואי.
(ד) העובד והמעביד רשאים כסדרם להגיש לרשם, לפני הדיון או בשעת הדיון, בבקשה אותן הרצאות-עניין שבכתב שיראון לנאותות, עם העתקים של אותן הרצאות - עניין לשימושו של מחווה-הדעה הרפואי.
(ה) משנידונה הבקשה יתן הרשם - משנחה דעתו כי יש למבקש כוונה בתום לבב להפסיק ישיבתו בישראל, ולאחר שהמבקש ישלם את הדמים שנקבעו - צו בטופס שבנספח ב', שבו הוא מעביר את השאלה אל מחווה-דעה רפואי; ואם לא נחה דעתו כן, רשאי הוא לסרב מליתן צו, אולם במקרה ההוא, אם ידרשנו המבקש כן, יעביר את העניין אל בית-המשפט המחוזי, שיהיה רשאי ליתן אותו צו או אותן הוראות שיראם נאותים.
(ו) נותנים הרשם או בית-המשפט המחוזי צו שבו הם מעבירים את השאלה אל מחווה-דעה רפואי, יתנו גם צו, בטופס שבנספח ג', שבו הם מורים את העובד לעמוד לבדיקה בידי מחווה-הדעה הרפואי.
(ז) על הרשם להעביר, יחד עם צו ההעברה, אל מחווה-הדעה הרפואי, העתקים מכל הרצאות-עניין שהגיש לו כל אחד משני הצדדים.
(ח) משנתקבלה תעודת-האישור של מחווה-הדעה הרפואי, יודיע הרשם לצדדים בדרך הדואר, בטופס שבנספח ד', כי תעודת-האישור נתקבלה, ויתיר לכל צד לעיין בה במשך שעות המשרד, וכן ימציא לאחד הצדדים, לאחר בקשה ממנו ועל חשבונו, העתק של תעודת-האישור או ירשה לו להכין העתק ממנה.
(ט) מקום שמחווה-הדעה הרפואי מעיד בתעודת-אישור כי הינטל-היכולת שבה בתוצאה מהחבלה נראה להיות מטיב תמידי, ימציא הרשם לעובד, לאחר בקשה -
((I העתק מתעודת-האישור של מחווה-הדעה הרפואי, חתום בחותמת בית-המשפט המחוזי ומאושר בידי הרשם בכתב-ידו שהוא העתק נאמן; וכן
((II העתק מן הפסק, זכרון-הדברים או תעודת-האישור שלפיהם משתלם התשלום השבועי, חתומים בחותמת בית המשפט המחוזי ומאושרים בידי הרשם בכתב-ידו כהעתקים נאמנים; וכן
((III תעודת-זהות בטופס שבנספח ה'; וכן
((IV הודעה בטופס שבנספח ו', שאליה מצורפים טפסי תעודת-אישור והצהרה בטפסים שבנספח ז' ונספח ח'; וישיג מאת העובד דוגמה של חתימתו, ויתייק אותה לשם עיון.
(י) עובד הרוצה שישולמו לו התשלומים השבועיים המשתלמים לו בשעה שהוא יושב מחוץ לישראל יעמוד לבדיקה - בהפסקות של שלשה חדשים למן התאריך ששולמו לו אותם תשלומים באחרונה - בידי רופא במקום שהוא יושב בו ויראה לו את העתק של תעודת-האישור של מחווה-הדעה הרפואי ותעודת הזהות שהומצאו לו לפי פסקה (ט) וישיג ממנו תעודת-אישור בטופס שבנספח ז' האומרת כי הינטל-היכולת של העובד שבא בתוצאת החבלה נמשך; ואותה תעודת-אישור צריכה להיות מאומתת בהצהרה בידי הרופא, במעמד העובד, בפני אדם שיש לו הרשאה להשביע שבועה.
(כ) העובד יצהיר הצהרת זהות בטופס שבנספח ח' בפני אדם שיש לו הרשאה להשביע שבועה, בהראותו לאותו אדם את ההעתק ואת תעודת-האישור הנזכרים לעיל, ואת תעודת-האישור של הרופא שבידו נבדק.
(ל) העובד ישלח לרשם את תעודת-האישור ואת ההצהרה הנזכרים בפסקאות (י) ו-(כ) בצירוף בקשה בטופס שבנספח ט', על-מנת שיעביר לו את סכום התשלומים השבועיים המגיעים לו, ובאותה בקשה ינקוב את המקום והאופן שבהם יישלח לו הסכום, והבקשה תיחתם בידי העובד בכתב-ידו.
(מ) משנתקבלו תעודת-האישור, ההצהרה והבקשה יבדקו הרשם, ואם לא נחה דעתו כי הן כתיקנן, רשאי הוא להחזירן לשם תיקון.
(נ) אם נחה דעתו של הרשם כי תעודת-האישור, ההצהרה והבקשה כן כתיקנן, ישלח למעביד הודעה בטופס שבנספח י', ובה יבקש ממנו לשלוח את הסכום המגיע; ולאחר-מכן ישלח המעביד את הסכום אל הרשם, והלה יעביר אותו - בניכוי כל דמים המשתלמים לרשם ובניכוי הוצאות המסירה - אל העובד לפי הכתובת ובאופן שביקש אותם, ואותה העברה תהיה בכל המקרים על-חשבונו של העובד ועל סיכונו.
5. שילום פיגורים של תשלומים שבועיים במקרה מותו של עובד היושב מחוץ לישראל
(1) במקרה מותו של עובד המקבל תשלומים שבועיים בהיותו יושב מחוץ לישראל, יגישו אל הרשם נציגיו האישיים החוקיים - לצורך השגת שילום הפיגורים המגיעים לעובד - תעודת-אישור על מותו של העובד, ותעודות המראות כי הם זכאים באותם פיגורים, והתעודות תהיינה מאומתות בהצהרה בפני אדם שיש לו הרשאה להשביע שבועה, בצירוף בקשה על שילומם של אותם פיגורים, ובבקשה ינקבו את המקום והאופן שבהם יש להעביר אליהם את הסכום.
(2) משנתקבלו תעודת-האישור והתעודות הנזכרות בכלל הזה יבדקן הרשם, ואם לא נחה דעתו שהן כתיקנן, רשאי הוא להחזירן לשם תיקון.
(3) אם נחה דעתו של הרשם כי תעודת-האישור והתעודות הן כתיקנן, או כשהן מוחזרות אליו כתיקנן, ישלח למעביד הודעה שבה ידרוש ממנו לשלוח אליו את הסכום המגיע ולאחר-מכן ישלח המעביד את הסכום אל הרשם, והלה יעבירנו, בניכוי דמים כל-שהם המשתלמים לרשם בניכוי הוצאות ההעברה, לנציגי העובד לפי הכתובת והאופן שביקשו אותם, ואותה העברה תהיה בכל המקרים על-חשבונם של אותם נציגים ועל סיכונם.
6. דמי מחווה-דעה רפואי
(1) הדמים הבאים יהיו משתלמים למחווי-דעה רפואיים לפי הפקודה: -
(א) תמורת בדיקה רפואית ודין-וחשבון לפי סעיף 18(1) (ג) ((VI - לירה אחת לכל חבר וחבר של מותב שלושת מחווי-הדעה הרפואיים;
(ב) תמורת בדיקה רפואית ותעודת-אישור לפי פסקה 10(2) של התוספת הראשונה - לירה אחת;
(ג) תמורת בדיקה רפואית ותעודת-אישור לפי פסקה 15 של התוספת הראשונה - לירה אחת;
(ד) תמורת בדיקה רפואית ודין-וחשבון לפי פסקה 12(1) (ב) ((II של התוספת השניה - לירה אחת;
(ה) תמורת בדיקה רפואית ותעודת-אישור לפי כלל 4(ה) של התוספת הרביעית - לירה אחת;
(ו) תמורת עדות הניתנת בפני ועד בוררות, בורר מוסכם, או בית משפט, אותם דמים - שלא יעלו על שתי לירות לכל יום ויום שבו נקרא מחווה-הדעה הרפואי למסור עדות - שיפסקו אותם ועד בוררות, בורר מוסכם, או בית-משפט;
(ז) תמורת דין-וחשבון הנמסר לפי בקשתם של ועד בוררות, בורר מוסכם, או בית-משפט, על כל עניין החשוב לגבי שאלה המתעוררת במשא-ומתן המשפטי בפני אותם ועד בוררות, בורר מוסכם או בית משפט, אותם דמים שלא יעלו על לירה אחת - שיפסקו אותם ועד בוררות, בורר מוסכם או בית-משפט.
(ח) תמורת דעת מומחה בדין-וחשבון הנמסר לפי בקשתם של ועד בוררות, בורר מוסכם, בית משפט או של המנהל, אותם הדמים שיפסקו אותם ועד בוררות, בורר מוסכם, בית-משפט או המנהל.
(2) נוסף על הדמים שנקבעו לעיל, רשאים ועד בוררות, בורר מוסכם, בית-משפט או המנהל לפסוק למחוהו-הדעה הרפואי קצובות נסיעה בנסיבות שנקבעו בתקנות הכלליות של הממשלה לפקידי החטיבה הראשונה של השירות האזרחי ולפי השיעורים שנקבעו לאותם פקידים באותן תקנות.
7. הפקעה
תקנות הפיצויים לעובדים מופקעות בזה.
נספח א' עד י'7
_________________________________
1 ע"ר 1947, תוס' 153, 1; תש"ט, תוס' א, 65; ס"ח תשי"ב, 293; תשכ"ד, 140;
ק"ת תשל"ד, 1620; תשל"ז, 1344.
י"פ תשל"ט, 1682; תש"ם, 1788; תשמ"א, 1878, תשמ"ב, 2340; תשמ"ג, 2289; תשמ"ד, 2116; תשמ"ז, 43; תשמ"ח, 2646; תשמ"ט, 3414; תשנ"א, 3374; תשנ"ב, 4140; תשנ"ג, 4078; תשנ"ד, 3885; תשנ"ה, 179, 4043; תשנ"ו, 3491; תשנ"ז, 5177; תשנ"ח, 3990; תש"ס, 3701; תשס"א, 3099; תשס"ח, 1368.
2 במקור "בפקודת בתי חרושת, 1946".
3 במקור "הוד רוממותו, חיל הספר של עבר הירדן מזרחה, הלגיון הערבי".
4 אינה מובאת הרישא הדנה על נושאים הקשורים לממשלת בריטניה.
5 במקור לזקן השופטים.
6 אינן מובאות המילים "באישורו של הנציב העליון".
7 נוסח הטופס שבנספח אינו מובא.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ