מבוא
בעידן של גלובליזציה מואצת ובסביבה עסקית של "שוק עולמי משותף", מתעוררת ביתר שאת בעיית השליטה של חברות הפועלות לעיתים בעשרות מדינות ברחבי העולם, במהלכים המשפטיים.
כל מנכ"ל של חברה רב לאומית, מודע לקושי האינהרנטי, הטבוע בעצם ביזור הפעילות העסקית על פני הגלובוס, ואין חולקין כי ישנה חשיבות רבה לקבלת דוחות בזמן אמת בדבר החשיפה לסיכונים משפטיים בכל מדינה בה פועל התאגיד.
פרמטרים כגון הליכים משפטיים המתנהלים כנגד התאגיד או מטעמו, סיכויי הגבייה, האינפורמציה בדבר נקיטת הליכים מינהליים, בחינת השלכות השינויים בחקיקה האירופאית, האופציה לתביעה אישית כנגד דירקטורים וכיו"ב, הינם אבני יסוד חיוניים לתכנון עבודת התאגיד וכלי ניהולי רב חשיבות.
החוקים בכל אחת מעשרות המדינות באירופה שונים לחלוטין אלה מאלה, וכמוהם גם הפרוצדורות המשפטיות, הנהלים בבתי המשפט ודיני העבודה.
לכל אלה השלכות קרדינאליות על ההתקשרויות החוזיות ועל הפעילות המסחרית היום יומית של התאגיד. רבים הם התאגידים הפועלים "בחלל ריק" של חוסר וודאות משפטית תוך צבירת סיכונים, המהווים לא אחת סכנה סמויה לעצם קיומו של התאגיד, וחשיפה לתביעות אישיות כנגד מנהליו.
המבנה האופטימאלי לתאגיד רב-לאומי
מבנה שליטה אופטימאלי בתאגיד עסקי רב-לאומי, מחייב קיומו של גוף משפטי בעל נגישות מיידית להנהלה, אשר יבחן את מכלול המהלכים המשפטיים הנוגעים לחברה ולחברות הבנות (ככל שישנן כאלה), יכתיב מדיניות טיפול אחידה, ינפיק מסמכים משפטיים על בסיס אחיד (אך תוך התאמה לשיטות המשפט השונות), יפקח על עורכי הדין הפועלים מטעם התאגיד במדינות השונות, ידאג לאינטרסים הכוללניים של התאגיד בעת הטיפול הפרטני בתיקים, יעניק ערך מוסף משל עצמו למגוון הטיעונים המשפטיים, ישכלל את ההגנות והבטוחות המוענקות לחברה, וירחיב את האופקים המשפטיים של הפועלים בשם החברה.
בכך תובטח גם נגישות גבוהה להנהלה בכל עת, המאפשרת להעניק למנכ"ל או להנהלה בכל רגע נתון תמונת מצב עדכנית והערכת סיכונים אמיתית "און-ליין", מכורסת המנכ"ל בת"א, כאילו נכח בעצמו בכל אחד מהיעדים ברחבי אירופה.
אין מדובר אפוא בייעול גרידא, או בחסכון בהוצאות בלבד, כי אם ובעיקר בשינוי רדיקלי בתפיסה, בשדרוג השרות ובכלי ניהולי רב חשיבות.
כך מכורסת המנכ"ל במקום שבתו בישראל, יוכל הוא לקבל ייעוץ ו/או אינפורמציה, להכתיב מהלכים משפטיים בכל רגע נתון, בנוגע לכל פעילות משפטית המתנהלת ברחבי היבשת האירופאית, לבחון דוחות חודשיים לפי חתכים מבוקשים, לבצע הערכת סיכונים וסיכויים, לבנות מערך חוזים אינטגרטיבי, להזמין חוות דעת משפטיות בכל סוגיה נדרשת, לרבות תכנון מס בהיבטיו המשפטיים, ולהנפיק מסמכים משפטיים בכל שפה רלבנטית, בנוסף לגרסה העברית.
החיסכון העצום בזמן, אינו אלא רק היבט אחד של מערך ייחודי זה, שעיקרו טבוע דווקא בראייה מקיפה וכוללת, באופטימיזציה של טיפול משפטי מושכל, ובהפנמת מדיניות החברה, תוך פיקוח מתמיד על יישומה בכל מדינה.
העסקת עובדים בחו"ל
העסקת עובדים וניודם אל מדינות היעד הרצויות לתאגיד, הינה סוגיה סבוכה ורבת השלכות.
רק לאחרונה פסק ביהמ"ש באירופה, כי סירובו של עובד ישראלי שהועסק שם, לשוב לישראל אל מקום עבודתו המקורי בחברת האם, ייחשב כפיטורין, בהנמקה שבישראל מתנהלת מלחמה (אינתיפאדה) ולפיכך העובד אינו מחויב לסכן את עצמו. אגב כך פסק ביהמ"ש סכום פיצויים גבוה לאין שיעור של למעלה ממיליון ש"ח לטובת העובד.
ביהמ"ש אף פסק כי עובד שחתם על חוזה העסקה באנגלית (שפה אותה הוא מבין) אינו כפוף לחוזה, שכן החוזה הינו חסר תוקף על פי הדין המקומי המחייב ניסוח בצרפתית (שפה אותה העובד אינו מבין כלל). אבסורד זה אינו אלא דוגמא פרוזאית לחשיבות הרבה לבקיאות בחוקיה של כל מדינה.
לא אחת מביע בימ"ש באירופה את מורת רוחו מדרך פיטוריו על עובד, ופוסק כנגד מעסיקו פיצויים כבדים ובלתי פרופורציוניים, במחאה על ההליך הלקוי של פיטוריו, אשר נוהל ברשלנות או בנקמנות ע"י החברה, שאינה בקיאה בדין המקומי ואינה מודעת לדקויות ולזכויות שכל מדינה בוחרת להעניק לעובדים בתחומה, זאת על אף האמור בהסכמי ההעסקה וגם במקרים בהם העובד ויתר במפורש על זכויותיו.
בתאגיד המעסיק מספר עובדים בכירים – יכול סיכון סמוי זה להסתכם בסכומים משמעותיים מאוד !
סיכונים בהתקשרויות חוזיות
תאגידים ישראליים, נוטים לעיתים לחתום על התקשרויות חוזיות, בהתבסס על חוות דעת של משפטנים מחו"ל, ללא ביקורת נאותה על החוזים ותניותיהם. בדיעבד מסתבר לא אחת, כי בשל הבדלי תפיסה, הבדלים תרבותיים או פערי שפה, החוזה אינו הולם את מדיניות החברה ורצונותיה, וההוראות הגלומות בו אבסורדיות.
כך לדוגמא, הופתעה חברה ישראלית הפעילה באירופה לגלות כי בחוזה שחתמה בגרמניה, נקבעה התחייבות לרכישת כמות גדולה של חומרי גלם, ועל פיו היא אף התחייבה לשלם פיצוי כבד אם לא תעשה כן. כל זאת, למרות שבמבוא שהוצג בפני ההנהלה הובהר, כי החברה אינה מחויבת לרכוש כמות מינימאלית כלשהי.
סתירה זו בגוף ההסכם חשפה את החברה לתביעה של כ-8 מיליון ש"ח, ואף במהלך ניהול התביעה הייתה החברה סבורה כי אינה חשופה משפטית בפרשה זו, בעוד שלמעשה מדובר בחשיפה ברמת וודאות גבוהה מאוד לאור הדין הגרמני החל במקרה זה.
בצ'כיה, הופתעה חברה ישראלית לגלות כי עקב ניצול פרצה בחוק המקומי, ולמרות יעוץ משפטי לוקאלי, פעל תאגיד מקומי לריקון נכסיו לטובת תאגיד אחר, והחברה נותרה ללא בטוחות ובחשיפה של מיליונים. ייעוץ משפטי חיצוני לחברת האם, ופיקוח משפטי נאות היה ללא ספק מונע זאת, או לחילופין החלת תנית שיפוט זה בחוזה, הייתה מצמצת את הסיכון באורח ניכר.
סמכות השיפוט והדין החל הינם לעיתים אבן נגף, בעיקר במקרים בהם נעדרת "עין משפטית בוחנת", ברמת ההנהלה, עין הרואה ממעוף הציפור את מכלול הנתונים הרלבנטיים לקבלת החלטות.
קביעת סעיפי שיפוט בחוזים
תאגידים ישראליים נגררים לא אחת לניהול הליכי ליטיגציה בעשרות בתי משפט במדינות אירופה, לעיתים בחוסר כדאיות הנובעת מהעלויות הגבוהות, הדין החל, או עקב יחס מועדף לו זוכה הנתבע במדינת מוצאו.
כל אלה היו ללא ספק נמנעים, אילו היה נכלל בחוזה המקורי סעיף שיפוט, הקובע את הסמכות הבלעדית למדינה הנוחה לתאגיד, או המעביר את ההכרעה לבורר ספציפי.
קביעה חוזית סטנדרטית זו, הייתה מאפשרת לתאגיד הישראלי, לרכז את כל תיקי התביעה מטעמו במקום המועדף מבחינתו, דבר שיקל מאוד על עורכי דינו הקבועים לנהל את ההליכים ממקום שיבתם, מקום בו עובדיו זמינים למתן עדות ללא אובדן ימי עבודה והוצאות כבדות, תוך החלת הדין המקומי שהינו דין אחיד וברור.
כך בנקל, הופך היתרון הטכני בדבר מקום השיפוט ליתרון מהותי רב חשיבות המכריע לא אחת את הכף.
שינויים בחקיקה – והחוקה האירופאית
לאחרונה, מופנית שימת הלב באירופה לחקיקת האיחוד האירופי, אשר כלליה הולכים ומחלחלים אל תוך דיני המדינות הספציפיות. האיחוד האירופאי שמרכזו בבריסל, ובית הדין האירופאי, הולכים ותופסים מקום מרכזי בתודעה המשפטית והמסחרית במדינות האיחוד, ואף במדינות הצפויות להצטרף בשנים הקרובות, והערכות נבונה לכך היא כלי ניהולי רב חשיבות.
השינויים הדרסטיים שמכתיבה הצטרפותה של מדינה לאיחוד האירופאי, הינם ללא ספק מהותיים כל כך, כך שהם מחייבים הערכות משפטית מבעוד מועד גם אצל אותם תאגידים ישראליים המעורבים בפעילות במדינה המועמדת להצטרף. הדבר מחייב שינויים במבנה החוזים, שדרוג הבטוחות, שינויים ביחסי העבודה שימת לב לפרמטרים של איכות הסביבה ושינויים מוניטאריים, ולכל אלה, יפה שעה אחת קודם !
לסיכום
תאגיד ישראלי רב לאומי ראוי שיערך באופן שיאפשר לו קבלת ייעוץ משפטי זמין בישראל ובאירופה כאחת.
היערכויות משפטיות סבוכות ומורכבות אלה, בשעה שהן נעשות מבסיס האם של פירמה משפטית בת"א, בשילוב עם משרדיה באירופה, תוך אינטראקציה מתמדת עם הנהלת התאגידים המיוצגים על ידה ויישום הניסיון הבינלאומי המצטבר של עורכי הדין, מניבים תוצאה אופטימאלית ומאפשרים סביבת עבודה היגיינית תוך מזעור הסיכונים.
ראוי להדגיש בהקשר זה, כי יש חשיבות לכך שבין עוה"ד בפירמה משפטית שכזו, יכללו משפטנים שבהשכלתם הינם גם רואי חשבון, בנקאים, כלכלנים, בוגרי מנהל עסקים וכיו"ב, על מנת שהייעוץ המשפטי יחול על אספקטים רחבים, החורגים משיקולים משפטיים גרידא, ומעניקים פרספקטיבה רחבה יותר.
* כותב המאמר הינו עורך דין ממשרד עומר יוסטר ושות' המתמחה בין היתר בדינים בינ"ל, במדינות אירופה ככלל ובמדינות האיחוד בפרט.
** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.