אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> שופט וירטואלי - האם מערכת שפיטה ממוחשבת הינה צפית הנולד או פנטזיה בדיוניות

שופט וירטואלי - האם מערכת שפיטה ממוחשבת הינה צפית הנולד או פנטזיה בדיוניות

מאת: עזרא גולדמן | תאריך פרסום : 23/11/2003 12:00:00 | גרסת הדפסה

"שופט וירטואלי" - האם מערכת שפיטה ממוחשבת הינה צפית הנולד או פנטזיה בדיוניות

עזרא גולדמן

בעולם המערבי נעשים בשנים האחרונות נסיונות להכנסת אלמנטים מעולם המחשב והאינטרנט לתוך ההוויה המשפטית. לבד מהבעיות המתעוררות ברמה המשפטית טכנית, ברמה הפילוסופית וברמה המוסרית, נשאלת השאלה האם ניתן לדבר על בית משפט ממוחשב הכולל בתוכו לא רק מערכת להעברת מידע באופן אלקטרוני אלא מערכת שפיטה אוטומטית, וירטואלית וממוחשבת ללא שופט בשר ודם. מאמר זה על שני חלקיו מנסה לבחון את הנושא בכל אותן רמות

 
 

חלק א'

לכל מערכות המשפט בעולם המודרני, מספר בעיות יסודיות המעמידות את המערכת בפני סכנה של "שבירת הכלים" ואיבוד כוח ההרתעה תוך חשיפת החברה החופשית לקריסת מערכות שלטוניות ולתוהו ובוהו שלטוני ועסקי. בנוסף צריכה המערכת להתמודד אם הצורך הגובר למערכת שפיטה "על מקומית" כתוצאה מהשימוש הגובר באינטרנט כבסיס יום יומי לקשרי מסחר, מידע, כתיבה , תקשורת והחלפת דעות. השימוש באינטרנט חשף את המערכת המשפטית לשאלות באשר להגדרת סמכות מקומית ובינלאומית, משמעות הסכמה ללא חתימה, לשון הרע, הסתה, גניבת ידע ומידע, קנין רוחני ועוד נושאים שלפתע נדמה שלמערכת המשפט הקיימת אין תשובות ברורות.

מוצעת להלן שיטה חדשה לקבלת הכרעות על בסיס כללים משפטיים קיימים בדרך מהפכית. יתכן והרעיון שיועלה להלן יתאים, בשלב הראשון, רק לחלק מסוים מההליך השיפוטי תוך שילובו האיטי במערכת כולה. לאחר שאנתח את בעיות המערכת הקיימת, אציע פתרון אפשרי תוך ציון יתרונותיה של השיטה החדשה [מבלי להיכנס לסיכויי ההיתכנות], למול חסרונותיה ולאחר מכן נבדוק כיצד, תוך יישום השיטה, תנטרל המערכת החדשה את המוקשים הקיימים במערכת כיום..

מהן הגורמים העיקריים לאותה סכנה של איבוד כוח ההרתעה של המערכת המשפטית?

הראשון - חוסר תקציבי. מספר בתי המשפט והשופטים נמצא תמיד בפיגור, זמן ההמתנה לדיון משפטי מעמיק הולך ומתארך ומכאן נגזר עינוי דין והפסדים כספיים לצדדים לסכסוך. על פי רב פס"ד הוא שטחי, ספציפי, וממעט לגעת במכלול ההיבטים המשפטיים היכולים לנבוע מאותו דיון.[ למעט בדיוני ביהמ"ש העליון ואצל שופטים בודדים במחוזי]. הנגזרת היא אי אמון במערכת המשפטית וחיפוש אחר אלטרנטיבות בלתי חוקיות ובלתי דמוקרטיות המסכנות את המערכת השלטונית כולה.

השני-אקטביזם שיפוטי. התחזקות האקטביזם השיפוטי תוך יצירת מעמד "אלוהי" כמעט לשופטי בית המשפט העליון, מאפשר מתן פירושים בלתי צפויים מראש לחוק[ נוגד את הכלל של ודאות החוק.]. בנוסף, תהליך הכשרת שופטים בעולם המודרני לוקה ברמת לימוד והכשרה שונים, התבססות על מערכות מוסר והדגשים משפטיים שונים , הגוררים הבדלים משמעותיים בעקרונות השיפוט, ביכולת השפיטה , ברמת השפיטה ובתקדימים פסיקתיים. מכאן ישנה התרחקות קיצונית ממערכת משפט פורמליסטית לעבר משפט ליברלי. פועל יוצא הוא חוסר עיקביות בשפיטה ופסקי דין סותרים תוך יצירת בלבול וספקנות אצל המתדיינים והצדדים לסכסוך.

השלישי - השפעות חיצוניות. מחקרים מוכיחים כי המערכת המשפטית מושפעת באופן חזק מגורמים כלכליים, התנהגותיים ופסיכולוגיים המשפיעים על העומדים לדין והן על המכריעים את הדין בטרם משפט, במהלך המשפט ועל השופטים בעת מתן פסק דין. הנגזרת היא עיוות דין תוך פגיעה הן בצדדים והן בחברה כולה. לדוגמא רמת רשלנות נדרשת בנזיקין, בפלילי ועוד.

מאמר זה מציע , מע' שפיטה וירטואלית, אוטומטית וממוחשבת העשויה למנוע או לפחות לצמצם את התופעות שהוצגו לעיל, ובכך להעניק למערכת המשפטית גלגל הצלה לנוכח הסכנות בפניהם היא עומדת.

התגובה המיידית היא שלילה מוחלטת. הראשון בנימוקים הוא- ההכרעה השיפוטית חייבת להיות מורכבת מתחושות ומהתרשמות השופט. השני -אין דרך טכנולוגית לקבלת החלטה מושכלת ולהגנה על צנעת הפרט והפרטיות. השלישי- הבעיתיות הנובעת מדיני הראיות ומהצורך להמיר טכסט ערכי למספרים.

ללא ההתפתחות הטכנולוגית במדעי המחשב, במזעור המערכת, בהגדלת קיבולת אחסון הנתונים, במהירות תגובה ומהירות החישוב, היתה הצעה זו חסרת בסיס ובגדר פנטזיה. מבחינה טכנית בסוף התהליך נמצא עצמנו עומדים מול קודקס משפטי שתורגם לשפה בינרית שבו כל סעיף במעשה חקיקה, חוק, הוראה, תקנה ופסיקה יקבל את משקלו הבינרי, יקלט במערכת באופן רציף ואקטיבי ויפעל בהתאם למשקלו הסגולי במהלך קבלת הכרעה שיפוטית.. השלב הראשון ברעיון העקרוני לשיפוט אוטומטי נמצא איפוא ביכולת הטכנולוגית לקטלג, למדר, לאפיין במשקלים מתמטיים ולכמת כל אחת מעשרות ומאות אלפי סעיפי חוק, תקנות, הוראות וכללים ולהכניסם יחדיו למסגרת אחת לפי דרוג משקלי על פי "עץ" שיתאים לכל ענף משפטי בעל מאפיינים שווים. השלב השני יהיה פיתוח נוסחאות מתאימות לכל ענף משפטי קיים תוך מתן משקל הולם לאלמנטים מסוימים המשנים משקלם בהתאם לענף המשפטי הנדון.

הפיכת בית המשפט למערכת שפיטה ממוחשבת מורכבת משלושה אלמנטים עיקריים. 1- התקשורת בין הצדדים לבית המשפט ובינם לבין עצמם .2 - סביבת העבודה של השופט-כמשגיח על. 3- ניהול בפועל של ההליך השיפוטי.

השלב הראשון הוא שלב העברת החומר המשפטי בדרכים אלקטרוניות לבית המשפט ולצדדים המעורבים. כאן מתבקשת קהילת אנשי המשפט, עורכי דין, שופטים, פקידות ומחוקק, ללמוד ביטויים חדשים, להתרגל למערכות חדשות ולהתגבר על נורמות שהשתרשו במאות שנות משפט. במספר מדינות בארצות הברית מתנהלים כבר כמה שנים נסיונות להקמת מערכות משפט ממוחשבות הכוללות העברת כתבי בית דין דרך המחשב, ללא מגע יד, ללא נייר וללא חתימת דיו רגילה. בנוסף, נמצאו דרכים שהתקבלו במערכת המשפטית הנסיונית למתן עדות במערכות "וידאו קונפרנס" הפוטרות עדים, במקרה שהבאתם אינה מעשית או יקרה מדי או שאינה רצויה כגון במקרה של עדות קורבנות אונס או עדות נגד פושעים אלימים במיוחד, מלמסור עדות תומכת תצהיר. זוהי קפיצת דרך משמעותית ביותר כיוון שבדרך זו אין לשופט יכולת ל"חוש" את העד, לראות את דפיקות ליבו, את יובש פיו וללמוד מהופעתו על המצוקה בה נמצא העד ומכאן להביע דעתו על מהימנותו ותקפות עדותו כראיה. דווקא לבעיה זו יתכן פתרון פונטי תוך חקירת שתי וערב לא של האדם החי אלא של תצהירו שיהא מורכב על פי כללים חדשים והצלבת המידע והנתונים מתוך התצהיר עצמו. גם בישראל נעשים נסיונות ראשוניים להעברת החומר המשפטי המוגש לבית המשפט דרך מערכת ממוחשבת אינטרנטית, מבלי להופיע לבית המשפט, להעביר כתבי בית דין לבית המשפט ללא העברת נייר וחותמת דיו, ובקרוב אולי אף ל"שמוע" עדים דרך המחשב.

  השלב השני הוא בנית מערכת הקליטה הממוחשבת הראשונה, והפיכת כל החומר המשפטי הממוחשב לחומר משפטי מפוענח, מקוטלג ו"ממושקל" בערכים הניתנים לחישוב וזאת ע"פ מאות ואלפי קריטריונים שיקבעו ע"י המתכננים.

שלב זה ימצב את בית המשפט בעידן חדש לגמרי. ראשית, יעלמו הנייר וחתימת הדיו. שנית, תופעת העלמות מסמכים או אבדנם במהלך המשפט עשויה להעלם מהעולם. הליכים, פרוטקולים ומסמכים יהיו זמינים תמיד לצדדים ללא צורך בחיפוש ממושך. שלישית, תיעלם הפונקציה של סמכות מקומית על כל מגבלותיה. מאידך, אגירת הנתונים בבסיס מידע אחיד ופתוח לכל, נותן פירוש חדש ומסוכן לחוק לשמירת הפרטיות. חדירה זו של הטכנולוגיה למשפט מלווה בשאלות ערכיות ומוסריות קשות לפתרון. אחת ההשלכות המעשיות לשיטה הוירטואלית תהיה ללא ספק העברת נטל העשיה המשפטית מהדיון באולמות בית המשפט למשרדי עורכי הדין לצורך הכנת כתבי בית דין על פי השיטה הממוחשבת. מכאן שלא תהיה סכנה לאובדן פרנסה לעורכי הדין , ההיפך הוא הנכון. העברת עיקר העבודה מהופעה בפני השופט לפעילות קדם "הופעתית" תדרוש מבאי כוח הצדדים בקיאות טכנית ומשפטית לצורך הכנת כתבי בית דין על פי השיטה החדשה תוך התמצאות מקסימלית ברזי שיטות ההגשה, הקריטריונים והמשקלים החדשים, ותצריך עורכי דין מיומנים הן בעבודה משפטית והן בעבודה טכנית .לעומת זאת, התבססות כתבי בית דין על תקדימים תהיה פשוטה כיוון שכל התקדימים יסודרו על פי "עצים" לפי הענף המשפטי אליו הם שייכים והשיטוט האלקטרוני בחיפוש אחר תקדימים יהיה קל ומדויק ביותר. לאחר הכנת כתבי בית הדין והגשתם בדרך ממוחשבת הן לצד השני והן לבית המשפט הממוחשב ע"פ כללים חדשים שיפותחו בעזרת אנשי משפט ומחשבים, תעבור מערכת הקריאה האוטומטית על הכתבים ותהפוך אותם לרשימה של בינרית שניתן יהיה לשלבם בנוסחה הסופית על פי הענף המשפטי בו יתנהל ההליך.המידור על פי הענף המשפטי חשוב ביותר כיוון שבענפים שונים ינתנו משקלים שונים לאלמנטים משפטיים שונים. כגון הגינות, תום לב, חובת הרשות, נושא ההסתברות הדרושה אזרחי/פלילי, אדם סביר, וכדומה. לאחר בדיקה חוזרת אנושית [טכנית- שיפוטית] ופניה לצדדים להשלים נתונים חסרים או חלקיים יועבר החומר לשלב בדיקת הראיות. גם כאן בשלב ראשון תיוותר המערכת אנושית אך ניתן יהיה בדיון אחד לאחר שמיעת העדויות, קביעת אמינותם וחקירתם, להעביר את ממצאיהם על פי תצהיריהם המתוקנים לתרגום לנוסחה בינרית שתשולב בלב המערכת לצד כתבי בית הדין. לאחר שכל הפרטים החסרים ימולאו, כל ההשגות תתבררנה וכל המסמכים, הראיות והעדויות יקבלו את משקלן היחסי, בחלקיק שניה, תתקבל הכרעה שיפוטית הכוללת את הסעדים המתאימים על פי הקריטריונים המוחלטים. ההכרעה תועבר בו ביום לצדדים לשם המשך התהליך ויסתיים השלב השני של ההליך המשפטי הוירטואלי.

ההתנגדות המיידית לרעיון בנית המערכת המוצעת תוקפת בשלושה אופנים שונים. הראשון- הפן התקציבי. אמנם, כפי שכבר ציינתי, הצורך נובעי מהעדר תקציב ממשלתי [בעולם כולו], לפיתוח תשתיות המשפט קרי מבנים, שעות שפיטה וכוח אדם. ואולם, פיתוח מערכת ממוחשבת תצריך תקציבי ענק לצורך פיתוח, ישום והכשרה שאינם נמצאים בהכרח בידי מדינות קטנות ובינוניות. מכאן שהקצאת המשאבים חייבת להיות על בסיס תכנון ארוך טווח כפי שארה"ב החלה את השקעותיה בתוכנית החלל בשנות החמישים של המאה הקודמת מבלי לדעת בדיוק מה יהיה התקציב הסופי, ולאן תוביל המערכת. בדיעבד התברר כי ההשקעות בתוכנית החלל האמריקאית הצעידה את המעצמה בכל תחומי המדעים וביניהם,פיזיקה, כימיה, מחשבים, רפואה וכלכלה. חלוקת ההשקעה על שנים רבות תבטיח את כדאיות ההשקעה במערכת.

פן ההתנגדות השני נופל לגדר המחלוקת בענין הפורמליזם במשפט שמהווה אחת השאלות המטרידות ביותר את העוסקים במשפט .

מחד טענת האנטי פורמליסט-משפט ע"פ כללים נוקשים אין לו חיים. כשנחקק הכלל, מתאים הוא לתקופתו ובתקופה אחרת עלול לההפך לגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. לעולם לא יכול המחוקק לתת ביטוי מלא ומקיף בחוק אחד לכל המקרים שהמחוקק התכוון אליהם. מאידך-יטען הפורמליסט שבלא כללים יציבים אין סדר ולא יתכן משפט. הציבור לא ידע כיצד לנהוג, עורכי הדין לא ידעו מה לייעץ וגמישות משמעה התרת הרצועה, אי ודאות ושרירות לב וסופה פריצת המסגרות. מכאן נדמה כי המערכת המוצעת לכאורה מתאימה דווקא לאלו הטוענים לצורך בפורמליות המשפט. ולא היא. אין הכוונה שתתקבל הכרעה שיפוטית ללא יכולת ערעור, אלא שתתקבל הכרעה ראשונה ע"ב כללים ברורים וידועים, ללא שיקולים זרים וללא התערבות שאינה משפטית. אין פירוש הדבר שאין זכות ערעור. על פי הצעה זו הערעור יתנהל כערכאה אנושית שמטרתה ושיש ברשותה הסמכות להכנסת שיקולים נוספים כגון שיקולי צדק ומסכנות ולנקוט באמפטיה שיפוטית, שאין מקומם בהכרעה הראשונה ע"פ התפיסה המוצגת להלן.

אין ספק כי הצגה זו הינה שטחית ומציגה על קצה המזלג את הבעיתיות הקשה בהחלת משפט פורמליסטי קשוח על פי קודקס מוגדר, ברור וסופי. ואולם ישנם נסיונות בתחומי משפט שונים לחזור למערכת כללים שכזו על מנת להוציא מידי השופט את היכולת לשנות באופן קיצוני את הכרעת הדין על פי שיקוליו שאינם עומדים תמיד בקריטריונים המשפטיים הטהורים. בארה"ב בתחום הפלילי החלו לפני עשור נסיונות לשפוט הליכים פליליים בשיטת ה Guide Lines . בחוק הפלילי בו ישנם פערים גדולים בין עונשי המקס והמינ' ושיקולים שונים ומשונים, חלקם מחוץ לכללים משפטיים, המשפיעים רבות על הכרעת הדין, הוחלו כללים מנחים המגדירים בדיוק רב את האשמה על פי עשרות קריטריונים משניים. עורכי הדין חייבים להתייחס בדיוק רב לכל הקריטריונים בטיעוניהם, ולשופט אין כמעט חופש פעולה לסטיה מההכרעה על פי הקריטריונים. מכאן הדרך לקבלת הכרעה ממוחשבת ואוטומטית אינה גדולה. גישה זו ניתן להחיל על תחומי משפט נוספים . לכאורה נראה כי מדובר במערכת פורמליסטית אך מתן אפשרות ערעור בה ילקחו בחשבון שיקולים מחוץ למערכת הכללים המשפטיים, תאזן ותשלב בין הגישות.הנאמר לעיל אינו נוגע בבעיתיות האקטיבזם השיפוטי הנוהג לאחרונה בישראל. ה"קוים המנחים" מטרתם למנוע טעויות שיפוט או במילים אחרות חריגה שלא במתכוון של שופטים מהכללים והחוקים. ומה בענין חריגה מהחוקים והנוהג שכן במתכוון על ידי המערכת השופטת? כשהרשות השופטת, אחת משלוש רשויות שלטוניות, מחליטה כי לה היכולת לא רק להחיל את הכללים שהתקבלו כדין על ידי רשות אחרת, קרי הרשות המחוקקת, אלא לפרשם , גם אם לכאורה באופן קיצוני שאינו עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, בעיני האדם הסביר, נוצרת אי וודאות בעומדו לדין.כאשר פרשנות החוק משתנה מעת לעת, על פי תפיסת עולמו של השופט התורן, כאשר ההכרעה השיפוטית משתנה על פי גודל ההרכב היושב בדין בבית המשפט העליון, אין הציבור יכול לכלכל מעשיו בהתאם לחוק הנוהג. מצב זה מעורר תהיות באשר לסמכות המוסרית של המערכת המשפטית ויוצר סכנה מוחשית כי גורמים שונים יקימו מערכות משפט ובוררות פרטיים בעלי קווים ברורים, שיהיו מקובלים על ענפים שונים, לאו דוקא בדרך דמוקרטית, ומכאן לאנרכיה הדרך אינה ארוכה. אחד מעמודי התווך של המערכת המשפטית היא ידיעת החוק והוודאות שבו. לאחרונה ניתן לומר כי בסיס זה הולך ונשמט ועימו החובה המוסרית של הציבור לנהוג על פי החוק. האקטיביזם וההבדלים בין הכרעה להכרעה, יוצרים תחושת אי שוויון בפני החוק. בעלי ההשפעה עומדים חסרי אונים בפני טענות חוזרות ונישנות מקרב הציבור כי בעיניניהם, המערכת נקטה איפה ואיפה. שהרי לא תמיד ניתן להסביר מדוע מאן דהוא יצא זכאי כאשר חברו לעבירה דומה יצא חייב בדין. מערכת ממוחשבת שאינה סוטה מהחוק היבש, אינה מכירה בשיקולים זרים ומכריעה אך ורק על פי כללים ברורים וידועים מסירה חשד כבד זה מהמערכת השופטת. ערכאת הערעור, בה יוכנסו לדיון שיקולים אחרים, שאינם מתוך החוק והקודקס, יהיו שקופים לעין המתבונן ותוסר טענת ההעדפה בדין.

לצורך הקמת מערכת שכזו דרושה פעולה משולבת של הרשות השופטת , הרשות המבצעת והרשות המחוקקת . פרט לנושא התקציבי, המחוקק ידרש לחוקק חוקים ולקבוע כללים מחייבים לגבי "תרגום " ושידרוג מושגים משפטיים קונבנציונליים. המחוקק ידרש לפרש מחדש. מונחים כגון סבירות [ אדם סביר,מן הישוב, מתחם הסבירות וכדו],מושגי צדק ויושר [ תום לב, הגינות,], נושא המודעות הפלילית והנזיקית [ כוונה, רשלנות, פזיזות וכדו] וכמובן נושא דיני ראיות שהינו נושא בפני עצמו המצריך פיתוח חדשני של כללי דיני הראיות.

הפן השלישי בו תותקף המערכת הוירטואלית היא היכולת לנתח טכסט משפטי ולהפכו לקובץ בעל ערכים מספריים הניתנים להשוואה תוך אבדן לכאורי של התוכן והמהות . ואולם, ומבלי להתעמק במאמר זה ביכולת הטכנולוגית הקיימת לעבד כל טכסט כפונקציה מתמטית, הבה נבחן את הליך שמיעת עדויות ובדיקת ראיות כפי שהוא מתקיים כיום. לאחר שכתבי ביה"ד מוגשים, נקבעו בעצם הכללים והמסגרות לתביעה ועוצבה התשתית למעין "רמת בסיס ערכי", שבסופו של יום, אם לא ימצאו סתירות לטענות שהועלו על ידי התובע/ מאשים, תתקבל הכרעה שיפוטית. מכאן שתשתית זו מהווה פלטפורמה בעלת ערך מסוים ומעתה ואילך הכל ינוע סביב נק' זו. הראיות, התצהירים והעובדות הנטענות ע"י הצד השני, או שסותרות את התשתית הראשונה או שמוסיפות עליה [ אם לא נסתרו ע"י הצד הראשון], ומכאן שבסוף תהליך ההשוואה תתקבל תשתית שונה ברמתה הערכית מזו הראשונה או שלא. תהליך דומה יתרחש כשיתבררו העוולות בנזיקין או העבירות באישום פלילי. הטענות המשפטיות כולל העובדות והנסיבות יהוו בסיס ראשוני וטיעוני הנאשם או שיסתרו אותם או שיוסיפו עליהם ושוב תתקבל תוצאה ערכית שונה.

זהו תהליך קבלת הכרעה בעלת ערכים מספריים. בסופו של התהליך הערכים המספריים יומרו שוב ע"פ כללי הטכסט והסמנטיקה ותתקבל הכרעה שיפוטית בלשון משפטית מובנת לכל.

קצרה היריעה מלפרט במאמר זה את כל הנושאים לגביהם על המחוקק ומערכת המשפט לתת את דעתם לצורך שימוש במערכת הוירטואלית. אין מדובר בענינים קלי ערך. מדובר במונחים עתיקי יומין בעלי משמעות פילוסופית,ערכית , מוסרית ומשפטית במובן העמוק ביותר שללא שידרוגם [של מונחים אלו], המערכת החדשה לא תוכל לשמש כתחליף אמיתי וכולל.

השלב הראשון הוא שמיעה,בדיקה, חקירה והסקת מסקנה ראשונית- קרי הכרעה. מחקרים שונים מראים כי למעלה מ-60 אחוז מהסכסוכים ומהבקשות לקבלת פתרון מסתיימים בשלב ראשוני זה. כשאדם פונה לרופא על מנת לקבל תרופה לבעיה ספציפית וסטנדרטית, הרופא על פי רוב, ולאחר בדיקה וסקירה ראשונית, רושם תרופה סטנדרטית העונה על צרכי רוב המחלות בעלות אותם סימפטומים ורק במידה והתרופה אינה עוזרת לאחר כמה ימים, נבדקת הבעיה שוב לעומק . כנ"ל עם בעיות בשטח הניהול. רובם של סכסוכים בין עובדים-מעסיקים, לקוח-ספק, מנהל-כפיף, מסתיימים לאחר שמיעת הצדדים, קביעת עמדה , פישור, גישור, הכרעה ופיצוי . מיעוטם של הסכסוכים אינו בא על פתרונו המיידי ומצריך דיון מעמיק יותר. אותה תופעה קיימת במערכת המשפטית. רוב הסכסוכים האזרחיים יכולים היו לבוא על פתרונם באם הצדדים היו מקבלים עליהם את הבורר/ מגשר/ מפשר, וסומכים באופן מלא על יכולתו השיפוטית. בתחום המשפט הפלילי הבעיה פשוטה לכאורה הרבה יותר. במשפט הפלילי קיימים עונשים מינימליים ומקסימליים לכל עבירה ועבירה. ניתן לקבוע כללים , מעין 'קוים מנחים',על פיהם במשפטים פליליים לא תהיה חריגה מהעונש המינימלי, ועל פי קריטריונים קבועים מראש כגון העדר חרטה, ברוטליות מיוחדת או מדיניות ענישה מיוחדת, ינוע העונש לכיוון העונש המקסימלי. גם במשפט שכזה ניתן היה להעביר את כתבי האישום והצגת הראיות לכתב וירטואלי ממוחשב, על פי הקריטריונים, המשקלים והמדרגים המתוכנתים מראש, ולקבוע הכרעה שיפוטית פלילית ללא שופט בשר ודם.

אין בכוונתי להכנס לעוביה של סוגית ה"קוים המנחים" ברמה המוסרית והערכית אך אין ספק כי שיטה זו נותנת מענה ראשוני לאחת הבעיות העיקריות של שיטת המשפט המודרנית והיא חוסר הוודאות הנגזרת משיקול הדעת הנרחב ומה"יצירתיות" השיפוטית המוצאת את ביטויה בפסיקות בתי המשפט תוך יצירת חוסר יכולת צפיית גזר הדין החזוי. אם נבחן את השיטה הנדונה נמצא כי היא בנויה ממאות שלבים וסעיפי ביניים, קלים להבנה וניתנים ליישום. מכאן שניתן לכמת כל תת סעיף ולהגדירו בנוסחה הכוללת. התוצאה הסופית ניתנת לחיזוי מראש ובעצם די היה בעורך דין שיבדוק התאמת הנתונים למספרים ולחיצה על כפתור לקבלת גזר דין מתאים. [ניתן לומר כי החקיקה בתחום ה guide lines בארה"ב באה להתגבר על תחושת הניתוק בין החוק ברמה התאורטית ובין תוצאות המשפט בפועל משמע- גזרי הדין.]

לא רק בתחום הפלילי קיימת בעית חוסר היכולת לצפות את התוצאה. המצב דומה במשפט האזרחי ובמיוחד בתחום החוזים והנזיקין. שהרי בסופו של דבר, מדובר במערכת השואפת לפתרון סכסוכים וככזו נוטה למצוא דרך המפשרת בין המתדינים. מכאן שבתחום זה משקל שק"ד של בית המשפט הוא עצום, וכיוון שאינו ניתן לצפיה מראש, גדלה אי הוודאות באשר לתוצאות המשפטיות. הבעייתיות במשפט המסחרי גדולה עוד יותר כיוון שמדובר בסכסוכים מסחריים יום יומיים, והעדר היכולת לקבל פסק דין במהירות ובנחרצות פוגע במהלך המסחר כולו, מכניס אלמנט של אי וודאות לא רק למערכת המשפטית אלא לחיי המסחר והכלכלה ועלול לפגוע ישירות בכלל תושבי המדינה גם מבלי שיהיו אלו צד לסכסוך. מצד שני דווקא במשפט האזרחי קשיחות ופורמליזם שיפוטי יכול ליצור מצב בו ינתן פסק דין ע"פ הכללים הנוקשים , פסק דין שאף לא אחד מהצדדים מרוצה ממנו. וכמו בתיאוריה של קוז, הצדדים ימצאו את הדרך להתפשר ביניהם על אף שכבר ניתן פסק דין לטובת צד אחד, אלא שהוא בלתי ניתן לאכיפה. נניח למשל פס"ד לנגד צד שאין לו ממה לשלם אך הוא מוכן לפרוע חלק מהחוב דרך לקיחת הלוואה תמורת מחיקת חלק מהחוב, או למשל פס"ד המחייב צד להרוס מבנה אך הצד הזוכה אינו מעונין בהריסה אלא רק בפיצוי חלקי. הבעיה שתווצר היא שבניגוד למציאות בה הצדדים יתפשרו ביניהם ע"פ יכולת המיקוח שלהם, פסק- הדין עלול לההפך לתקדים על פיו ימשיכו שופטים לפסוק באותו קו, כשהצדדים יטו להתעלם מפסק הדין. גם תופעה זו אינה מטיבה עם שלטון החוק. מכאן נוכל לראות עד כמה מערכת ממוחשבת אוטומטית תיטיב עם הרשות השופטת ותרחיב את ההסכמה ברוב חלקי האוכלוסיה עם ההחלטות השיפוטיות.


* הכותב הנו כלכלן וסטודנט למשפטים במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן. המאמר נכתב במסגרת עבודת סמינריון בנושא השפיטה הוירטואלית.

** המידע המוצג במאמר הינו כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חיווי-דעה משפטי לגבי מקרה קונקרטי כלשהו. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים; ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או הנרמזים במאמר.


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ